ישנם בחיים רגעים שאם מחמיצים אותם אי אפשר לחזור חזרה ולתקן. זה הרגע שבפניו ניצבו אתמול 15 שופטי בג"ץ. אם יימנעו השופטים מהכרעה נוקבת הפעם – לא תהיה לבית המשפט ההזדמנות נוספת. בטח לא אחרי פרישתם של שלושה שופטים ליברלים (חיות, ברון ופוגלמן) במהלך החודשים שלפנינו – פרישה שתשנה לגמרי את מאזן הכוחות בתוך בית המשפט העליון.
ההכרעה היא קשה. מעולם בג"ץ עוד לא פסל חוק יסוד. בתוך בית המשפט העליון ישנם שופטים הסוברים שלבית המשפט אין בכלל סמכות להידרש לתכנם של חוקים כאלה. איך מגיעים אליהם ומנסים לשכנע גם אותם להצטרף לפסילה?
התשובה לכך נמצאת לדעתי בסוגיה שאני חושש שקצת פוספסה בדיון אתמול, ושרק מי שמכיר את הכנסת מבפנים יכול להבין את חשיבותה העצומה:
במקרה הזה גם הליך החקיקה היה שגוי ופסול. זו לא הייתה הצעת חוק ממשלתית (העוברת מסננות של בקרה לפני שהיא בכלל מגיעה לכנסת) וגם לא הצעת חוק פרטית של ח"כ (העוברת גם היא דיון מוקדם והצבעה במליאה בקריאה טרומית לפני שהיא בכלל מגיעה לקריאה ראשונה). כאן, חבר הכנסת היוזם, שמחה רוטמן, עקף את הליך החקיקה המקובל וניצל לרעה את מעמדו כיו"ר ועדה, כדי לפטור את עצמו מחובת הקריאה הטרומית ולהתחיל מייד בהכנה לקריאה ראשונה – בוועדה שהוא עומד בראשה.
לשם כך ח"כ רוטמן השתמש בערוץ חקיקה ייחודי: "הצעת חוק מטעם ועדה". מדובר בערוץ חקיקה המיועד למצבים שונים לגמרי מזה שנמצא במבחן כעת, אלא כאלה שקיימת לגביהם הסכמה רחבה בקרב חברי הוועדה. אם בג"ץ יאפשר את השימוש הזה בערוץ החקיקה הייחודי, הוא יעגן מצב מופרך ובלתי חוקי של אפליה בוטה בין שני סוגים של חברי כנסת: אלה שצריכים לעבור את משוכת הקריאה הטרומית, וזה שעומד בראש ועדת החוקה, שיכול לפטור את עצמו מהפרוצדורה של הקריאה הטרומית של הצעות חוק פרטיות ולהתחיל ישר בהכנה לקריאה הראשונה. לאפליה כזו אין שום עיגון בחוק או בתקנון הכנסת והיא מנוגדת לכל העקרונות של השיטה הפרלמנטרית.
הפגם הזה שנפל בהליך החקיקה הוא עמוק ויסודי ואין דרך לתקנו, אלא בפסילת ההליך כולו. עוצמתו של הטיעון הזה גדולה במיוחד כשזוכרים שהיה זה דווקא השופט הימני סולברג שכבר פסל חוק (המס על דירה שלישית) עקב ליקויים פרוצדוראליים פחותים בהרבה.
אז האם ישכיל בג"ץ ויאזור אומץ לפסול את החוק המתנקש בסמכויותיו?
אמש צפיתי במחזהו הנפלא של שכספיר, "ריצ'רד השלישי" בתיאטרון גשר (מומלץ ביותר. אל תחמיצו). חלקו הראשון של המחזה עוסק בחוסר יכולתה של מערכת פוליטית נורמלית להתמודד עם פסיכופתיה חסרת מעצורים. אף אחד שם לא יכול היה להעלות על דעתו את הדברים האיומים שעומדים להתרחש למרות שכל הסימנים המקדימים היו כבר גלויים לעין. אחרי ששמעתי את שאלותיהם של כמה מהשופטים בדיון אתמול, אני ממליץ להם להזדרז ולצפות במחזה בטרם יכתבו את פסק הדין.
ד"ר דב חנין מלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. כיהן כח"כ במשך 13 שנה, במהלכן זכה באות הפרלמנטר ונבחר לאביר איכות השלטון בגין פעילותו שם.
