דמוקרטיה היא דבר עדין ושביר. מדינה דמוקרטית עלולה לבחור מנהיג בעל נטיות לא-דמוקרטיות, אשר יכרסם את יסודות הדמוקרטיה. כך קרה בהודו, כך קרה בטורקיה, בהונגריה ובמדינות נוספות. ערעור הדמוקרטיה הופך קל יותר כאשר לציבור עצמו יש נטיות אנטי-דמוקרטיות, כלומר כאשר אזרחים רבים חשים בנוח עם מנהיג אשר מרכז בידו עוצמה על חשבון המוסדות הפוליטיים האחרים, או מנהיג אשר מבטיח לפתור את בעיות המדינה באמצעים המפרים עקרונות דמוקרטיים.
היכן עומד הציבור הישראלי? איזה חלק מהציבור מוכן לקבל מנהיג שאינו מחויב לדמוקרטיה? המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בחן שאלה זו בסדרת סקרים במהלך השנה רבת התהפוכות שעברנו.
שאלנו את המשתתפים לגבי מידת הסכמתם עם המשפטים הבאים:
- "כדי לטפל בבעיות המיוחדות של ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת ובבחירות".
- "עדיף להצביע למנהיגים ולמפלגות שמציעים פתרונות יעילים ומהירים לבעיות שמציקות לציבור, גם אם הפתרונות האלה לא לגמרי מתאימים לעקרונות הדמוקרטיה".
- הסקר הראשון נערך בדצמבר 2022, לאחר הבחירות ובטרם החלה ממשלת נתניהו לקדם את תוכנית הרפורמה המשפטית שהציתה גל מחאה חסר-תקדים.
- הסקר השני נערך בשיאה של המחאה ביולי 2023, בעת שהכנסת חוקקה את החוק לביטול עילת הסבירות.
- הסקרים השלישי והרביעי נערכו בעת המלחמה בעזה בנובמבר 2023 ובפברואר 2024. הסקרים, שנערכו ע"י iPanel, כללו מדגמים מייצגים של כ-1500 משיבים.
מה גילינו?
- רוב הציבור בישראל אינו מעוניין במנהיגים אנטי-דמוקרטיים.
- אבל: אמיעוט ניכר של יותר משליש האזרחים (37-38% בממוצע) מגלים העדפה למנהיגים אנטי-דמוקרטיים, כלומר מסכימים עם שתי האמירות לעיל.
- שיעור ההעדפה למנהיגים אנטי-דמוקרטיים השתנה לאורך זמן:
מצאנו ירידה משמעותית (13-14%) במידת ההסכמה עם שתי האמירות בין הסקר הראשון לשני, כלומר בין דצמבר 2022 ליולי 2023 (מ-43-44% ל-29-31%).
בניגוד לכך, זיהינו עלייה של 9% במידת התמיכה באמירות אלה בין יולי 2023 לנובמבר 2023 (מ-29-31% ל- 38-40%). בין נובמבר 2023 לפברואר 2024, במהלך המלחמה, אין שינוי משמעותי.
המשמעות:
- הרפורמה המשפטית והמחאה נגדה הורידו את הרצון במנהיג אנטי-דמוקרטי וחיזקו את המחויבות לדמוקרטיה. דווקא בתקופה שבה ציבור גדול חש סכנה לדמוקרטיה וערעור של מערכת האיזונים והבלמים, הוא הגיב בחיזוק המחויבות לערכים הדמוקרטיים. ייתכן כי גל המחאה לימד את האזרחים עד כמה חשובה הדמוקרטיה ועד כמה צריך להיזהר מלפגוע בה.
- המלחמה, לעומת זאת, פעלה בכיוון ההפוך.
- בהשפעת הטראומה של שבעה באוקטובר וערעור תחושת הביטחון, הישראלים מראים יותר עניין בפתרונות מהירים, גם אם מחירם הוא פגיעה בדמוקרטיה. עם זאת, ראוי לציין כי מידת התמיכה במנהיג אנטי-דמוקרטי בחודש נובמבר, בשיא המלחמה, הינה נמוכה יותר מזו שנרשמה בדצמבר 2022.
ובינתיים בעולם:
- שיעור הישראלים שמביעים רצון במנהיגים אנטי-דמוקרטיים גבוה במקצת מהשיעור בכלל המדינות הדמוקרטיות.
- סקר שערך World Values Survey בין 2017-2022, כלל שאלה דומה בנוגע לרצון במנהיג חזק שאינו מתחשב בפרלמנט ובבחירות.
- שיעור המסכימים עם הצורך במנהיג אנטי-דמוקרטי בכלל המדינות בסקר עומד על כ-35%.
- אבל ישנם הבדלים משמעותיים בין מדינות:
- בדמוקרטיות ותיקות המצב טוב יותר: בממוצע, רק 26% מהנשאלים הביעו תמיכה במנהיג לא-דמוקרטי (גרמניה 23%, צרפת 24%, בריטניה 26%, ושוודיה 20%).
- בדמוקרטיות צעירות, אחוז התמיכה במנהיג כזה מזנק ל-50% בממוצע (ברזיל 66%, ארגנטינה 66%, צ'ילה 47%, רומניה 80%).
- שיעור הישראלים אשר מעדיפים מנהיג אנטי-דמוקרטי דומה לזה שבארה"ב (38%).
שיעור גבוה של תומכים במנהיג חזק שפועל באופן אנטי-דמוקרטי הוא ביטוי לחולשת הערכים הדמוקרטיים בקרב הציבור. מבחינה זו, המצב בישראל טוב יותר מאשר בהרבה דמוקרטיות אחרות, צעירות יותר, אולם הוא פחות טוב מאשר בדמוקרטיות היציבות באירופה. והמצב עלול להחמיר: ככל שהמציאות הפוליטית הישראלית תכתיב התמודדות מתמשכת עם מצב חירום מלחמתי, הנטיות האנטי-דמוקרטיות של הציבור עלולות להתחזק. אם יותר משליש האזרחים מביעים כיום רצון במנהיג אנטי-דמוקרטי, זהו איום משמעותי על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית אשר אויבי הדמוקרטיה עלולים לנצל.
ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
