האם ביטול עילת הסבירות ייפסל על ידי בג"צ?
זה יכול לקרות.
לבג"צ יש את הסמכות, כפי שכבר נקבע בפסיקה, לפסול ולבטל תיקון חוקתי שאינו חוקתי. כלומר לפסול שינוי בחוק יסוד, שנעשה לכאורה תוך שימוש לא לגיטימי בסמכות המכוננת של הכנסת לחוקק חוקה.
כדי לעשות זאת בית המשפט צריך להשתכנע ולקבוע שהתיקון, במקרה הזה, ביטול עילת הסבירות במשפט המנהלי, הוא כזה שפוגע ושולל את אופיה הדמוקרטי של המדינה, או, כלשונו של בית המשפט, פוגע באופן קשה ב"מאפיינים הגרעיניים" של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
האם ביטול עילת הסבירות היא באמת פגיעה ב"מאפיינים הגרעיניים" של הדמוקרטיה הישראלית?
זוהי שאלה קשה ומורכבת, שאינה רק משפטית אלא ממשלית וערכית.
דמוקרטיה אינה רק הכרעת הרוב בבחירות, ואינה רק זכויות אדם, אלא גם שלטון החוק ושלטון העם, כלומר יש לנציגים חובת אמון לפעול באופן תקין, רציונלי, סביר ובטוהר מידות. כפיפות הנבחרים לחוק היא יסוד בסיסי וגרעיני בתפיסת הדמוקרטיה, הנשענת על חובת האמון לציבור.
לכן, הכרה ששלטון החוק, טוהר המידות וחובת האמון לציבור הם מאפיין גרעיני של הדמוקרטיה הישראלית, תביא בהכרח לפסילה של התיקון, וכך גם לביטול הסעיף שמתיימר לשלול מבית המשפט את הסמכות להפעיל את עילת הסבירות בפסיקות שלו בנושאים מינהליים.
ביטול עילת הסבירות נועד לשחרר את הממשלה והשרים מחובתם לפעול בנאמנות לציבור, לשמור על טוהר המידות, על תקינות פעילותו של המנהל הציבורי, ועל אמון הציבור בנבחרים. הם מבקשים בין היתר לפעול בשרירות, ללא סייג וללא בקרה.
בשם הערך של אמון הציבור ונאמנות הנבחרים, ובשם המרכיב של טוהר המידות של השלטון, חייבים שופטי בית המשפט העליון לבטל את התיקון לחוק היסוד, ולקבוע כי ביטול עילת הסבירות הוא לא חוקתי, ולכן בטל ומבוטל.
הכותב הוא מומחה למשפט ותקשורת באונ' רייכמן.
