כבר מיומה הראשון של מלחמת ״חרבות ברזל״, ניכר שבמדינת ישראל ישנו עם חזק, מיוחד, עם חוסן יוצא דופן, אך ללא ממשלה מתפקדת. בשלושת השבועות שחלפו מאז, כמעט את כל המיזמים המשמעותיים מנהלים גופים אזרחיים – במיוחד כאלה שנולדו במחאות השנה האחרונה נגד הרפורמה המשפטית.
מלבד ההשראה שמעוררים המתנדבים הרבים בחזית האזרחית, נראה כי ישנו אלמנט חיובי נוסף שעולה מתוך הפעילות, אלמנט שביום שאחרי המלחמה עשוי להיות זה שיחזיר את ישראל למסלול, וגם יחזק את אומת הסטרט-אפ. מדובר בסטרט-אפים שקמו ממש מהיום למחר, עם טכנולוגיות שמתפתחות תוך כדי תנועה, וסביר להניח שביום שאחרי המלחמה יימצאו להם שימושים אחרים – הפעם למטרות רווח.
כך, למשל, ממש בתוך שעות, הוליד חמל המחאה שיצר חיבור בין ״אחים לנשק״ לבין ״מחאת ההיטקיסטים" את האפליקציה "כבר באים". זו נשלחה לאנשי העוטף בשעה שהם נאבקו על חייהם, ובאמצעותה הם יכלו לשלוח קריאה לחמ״ל אחים לנשק בבית קמה, משם נשלחו מתנדבים לחלץ אותם. ברגע שהחילוץ בוצע בהצלחה, נסגרה הקריאה.
את האופרציה המדהימה הזו ניהלו סיוון שמרי דהאן, שותפה ומייסדת "קוברה קפיטל"; ומיכל גבע, שותפה בקרן טריוונצרס. שתיהן עזבו לרגע את עולמן בהשקעות קרנות הון סיכון, ופנו לטפל בסיכון עצמו – בישובי עוטף עזה המדממים.
איך זה בעצם קורה, ממש תוך כדי הבלגן? ״גופי ההייטק המובילים בישראל מצויים בקשר יומיומי מאז איחוד הכוחות במחאת ההייטקיסטים״, מסבירה מיטל לוי טל, דוברת חמ״ל המחאה. ״כאשר הגופים הגדולים במשק מכירים אחד את השני כל-כך טוב ויודעים מה האימפקט המקסימלי שכל ארגון וכל חברה יכולים לתרום, ומשלבים זרועות – ניתן להגיב במהרה לתרחיש האימה״.
מיזם נוסף, שאינו קשור למחאה, הוקם על ידי ארבעה בכירים בתעשיית הסייבר הישראלית: רפאל פרנקו, מנכ״ל ומייסד חברת הסייבר ״קוד בלו״; ועו"ד יעקב עוז, מומחה לסייבר והגנת הפרטיות; עו״ד דנית ליבוביץ-שטי, מנכ״לית "אלפא פורנזיקס"; ופז שוורץ.
יחד הם ביצעו שימוש בתוכנה מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי פנים, על מנת לעבוד מול חמ״ל משפחות הנעדרים ולסייע בעבודת הזיהוי המורכבת. דנית עמדה בקשר ישיר עם משפחות הנעדרים, ובעקבות כך ניתן סיוע באפיקים נוספים, לרבות שליחת צוותי חילוץ בהתאם לאיכונים.
את צוותי החילוץ הובילה ד"ר נירית אופיר, ובין השאר בזכותם הצליחו לאתר מספר נעדרים זמן רב לאחר פרוץ המלחמה כאשר הם פצועים, אך בחיים. דנית גם הובילה את הטיפול בשיחות הונאה שקיבלו המשפחות, וקישרה בין הגופים השונים למטרת יעול פעולות הסיוע.
בחמ״ל שנפתח בחלל האקספו בתל-אביב, שאותו תרם למשימה אייל נווה מ״אחים לנשק״, ניתן היה למצוא מיזמים טכנולוגיים נוספים שיצאו לדרך, בהתנדבות ותוך כדי תנועה. החמ״ל מנוהל על ידי פלטפורמות שפותחו במהירות על ידי אנשי ״מאנדי״ ו"WIX", ובאמצעות הפלטפורמות הללו מתנהלות כל העת רשימות מסודרות של אלפי מקומות אירוח שונים למפונים מהדרום ובהמשך גם מהצפון.
את האזרחים מקו העימות פינו מאות מתנדבים, אשר משתמשים בטכנולוגיה נוספת שפותחה בזמן אפס: שדרוג של אפליקציית GETT, שעליה פותחה פלטפורמת הסעות ומשלוחים. כל מתנדב פנוי ונייד מרחבי הארץ יכול להכנס, לשתף את המיקום שלו ולקבל משימה. בין המשימות שבהן נתקלתי: שינוע "ערכות שבעה" למשפחות הנרצחים (שולחנות, כסאות, מוצרים יבשים, ומים ועוד).
חוד החנית של החמ״ל היא קבוצת ״סוסי פרא״, שבה יושבים טובי מוחות הסייבר בישראל. כבר מהיום הראשון למלחמה, הם סרקו בעזרת טכנולוגיות שונות את כל הרשת, הורידו סרטונים שחמאס פרסם ברשתות החברתיות השונות, וביצעו אימות לחטופים וזיהוי נעדרים. בהמשך הועברו התכנים שנמצאו לידי השב״כ וצה״ל.
כדי להבין איך זה עובד, מספר לנו גיא דגן, מנכ״ל "קונסיינטה" מקבוצת יעל (העוסקת בתרחישי קיצון בגורם האנושי בעולם הסייבר ואבטחת המידע), על אחד המיזמים שבהם הוא מעורב. לדבריו, בימים שלאחר הטבח הוא הגיע למלונות שאליהם נדדו תושבי הקיבוצים סביב עזה, ושמע מהם כי מחבלי חמאס בזזו מבתיהם סמארטפונים, מחשבים ניידים ועוד אמצעים טכנולוגיים שהיו מקושרים לחשבונות כמו גוגל ועוד, ובשל כך הם היו חשופים לגניבת מידע וכסף.
דגן חבר למיזם בשם ILC 4 שהקימו גדי עברון ואוהד זיידנברג ועוסק במעגלי הסייבר השונים, כדי לייצר את מה שהוא מכנה "הגיינה בסיסית של אבטחת מידע" לאנשי העוטף שמכשיריהם נגנבו, וגם סיוע במרחב הקיבנטי לאזרחים הנזקקים לו. במיזם מתנדבים קרוב למאה אזרחים שמקבלים ליווי פסיכולוגי צמוד, וביחד הם נותנים מענה למפונים, ובמקביל עוסקים גם בסוגיות של ביטחון שדה ברשת. בשלב הבא, הם מתכננים להקים מוקד טלפוני שיתן מענה סביב השעון.
למיזמים הללו, וגם לחלקים הלא טכנולוגיים – למשל, חלוקת טלפונים חדשים או מחשבים למפונים – התגייסו גם חברות הטכנולוגיה הגדולות במשק, שתרמו מיליוני שקלים וגם ציוד. כך נועם ברדין, מנכ״ל ווייז לשעבר, ועינת גז, מנכ״לית מייסדת ושותפה ב"פאפאיה גלובל", הטיסו לישראל מטוסים עם סחורות, וגם אזרחים שקיבלו צו שמונה בעודם בחו״ל או רופאים.
"ההתארגנות המהירה הזו לא הייתה יכולה להגיע מצד הממשלה״, מסכמת מיטל לוי טל. ״החיבור שלנו מזמן המחאה, והיכולות האנושיות והטכנולוגיות – הן שובר השוויון״.
חזית נוספת שבה נראתה התגייסות יוצאת דופן של עולם ההייטק, היא ההסברה – עוד תחום שהוזנח לחלוטין על ידי המדינה, והמגזר הפרטי תפס פיקוד והצליח להציל את ישראל מפאדיחות לא קטנות.
החלק הראשון בעבודת ההסברה של אומת ההייטק, התבצע ומתבצע ברשת החברתית-עסקית לינקדאין, שם ניתן למצוא שלל פוסטים של בכירי המשק, עם מסרים מדויקים וכואבים, בדיוק כמו בשאר הרשתות החברתיות ה״רגילות״. להתגייסות הזו יש גם מחיר: האקטיביסטים המרכזיים או נושאי משרות חשובים, מוצאים את עצמם תחת מתקפות מאורגנות של פעילים פרו-פלסטיניים.
ר׳, למשל, הקימה מיזם של קבוצת וואצאפ עם מאות מבכירי אנשי המשק הישראלי, שביחד מתאמים מסרים ומפיצים הסברה ישראלית ברשת. כל אדם שנכנס לקבוצה עובר שלושה שלבי הזדהות מול המנהלים, ובאחד המקרים היא גילתה כי לקבוצה מנסים להסתנן גם גורמים עוינים.
גם במחאת ההייטקיסטים התגייסו למשימת ההסברה, והקימו מערך שבו חברים גם עדי סופר תאני, מנכ״לית פייסבוק ישראל, וגיא טיטנוביץ׳, מנכ״ל חברת הסייבר צ'ק״. המערך נועד להכין ולשלוח ישראלים לראיונות בתקשורת הזרה, על מנת לספר לעולם על המתחולל בישראל. במקביל, הוקמו במחאת ההייטק יוזמות תיעוד של הזוועות, על מנת לשמש את ועדות החקירה ביום מן הימים. החומרים שיוצאים משם מופצים גם ברשתות החברתיות לכל העולם, על מנת לסייע להסברה הישראלית.
עדיין בתחום ההסברה, טכנולוגיה ישראלית חדשה המבוססת על בינה מלאכותית מאפשרת לסרוק את הרשת ולזהות פוסטים מסיתים. הפלטפורמה גם יודעת למצוא תשובה מתאימה בשפה שבה נכתב הפוסט, וכל שעל האזרח הפשוט לעשות הוא ללחוץ ״השב״, והטכנולוגיה עושה את שלה.
פיתוח ישראלי מבריק נוסף בתחום ההסברה, הוא כלי בינה מלאכותית בשם "חרבות AI" אשר מאפשר לאזרחים – או גם פוליטיקאים – לצלם את עצמם נואמים בעברית, והכלי ממיר את הסרטון במהירות לשפה הרצויה, באופן שנראה כאילו הנאום עצמו הוא בשפה שאליה תורגם.
המלחמה עדיין בעיצומה וסיומה אינו נראה. לא משנה איך זה יסתיים, ניתן להיות בטוחים שלפחות בחזית הטכנולוגית-האזרחית, ההיי-טק הישראלי מגויס כולו למשימה, עד לניצחון ההכרחי.
