נגד הפיכה, בעד שינוי

אתמול (א׳) בערב הציע נשיא המדינה יצחק הרצוג פשרה בנוגע לרפורמה במערכת המשפט, שהממשלה מבקשת להעביר בחקיקה בכנסת. בהצעת הפשרה של הנשיא הרצוג היו חמישה סעיפים מרכזיים לשינויים הנדרשים, בעיניו, במערכת המשפט בישראל – חקיקת ״חוק יסוד: החקיקה״, שיקבע כי חקיקת חוקי יסוד תדרוש ארבע קריאות ורוב מיוחד, וכי לבג״ץ לא תהיה אפשרות לפסול אותם. בנוסף חוק יסוד: החקיקה יקבע גם כי לכנסת תהיה יכולת להתגבר על ביקורת שיפוטית של בג״ץ, במסגרת פסקת התגברות, אך זו תתאפשר ברוב גדול יותר מ-61; הגדלת מספר השופטים; תוכנית רב-שנתית מקיפה לייעול מערכת המשפט שתשים סוף לעינויי הדין; שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שלאף רשות לא יהיה בה רוב, ושבחירת נציגי הציבור שישבו בה תיעשה בהסכמה בין שר המשפטים לנשיאת בית המשפט העליון; וצמצום השימוש בעילת הסבירות, כך שתאפשר לשופטים לפסול החלטות שלטוניות של פקידי ציבור, אך לא החלטות של דרג נבחר.

מה כן צריך לשנות במערכת המשפט בישראל?

לא ברור אם ההצעה של הרצוג תאומץ על ידי הממשלה ועל ידי הקואליציה והאופוזיציה, וגם האם היא תביא את התיקון הנחוץ למערכת המשפט. עד שהדברים יוכרעו, פנינו לכמה ארגונים אזרחיים, כאלה שעוסקים באופן יומיומי בסיוע משפטי לאוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינה, כדי לשאול אותם מה באמת דורש תיקון במערכת המשפט בישראל. חזרנו עם רשימה חלקית, אך מנומקת היטב:

האגודה לזכויות האזרח – עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות-אזרחיות:

• להפחית את העומס בבתי המשפט

המצב הקיים פוגע בעיקר באוכלוסיות הכי מוחלשות בישראל. יש מקרים שהדיונים בהם נמשכים שנים, רק בגלל העומס על המערכת, ועד שמתייחסים לאדם שמחכה לעשיית הצדק עבורו, מצבו עלול להידרדר.

• לחוקק חוק יסוד זכויות חברתיות

הצעת החוק הזו, שכבר נוסחה על ידי האגודה לזכויות האזרח, מציעה, בפעם הראשונה מאז קום המדינה, לעגן בחקיקה את הזכויות החברתיות, כמו הזכות לביטחון סוציאלי, הזכות לחינוך, הזכות לקיום מינימלי בכבוד ועוד. בית המשפט העליון כבר הכיר בחלק מהזכויות החברתיות הללו כזכויות יסוד, בהתבסס על ״חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו״ ועל חוקים נוספים, אבל כל עוד אין חוק אחד שקבוע זאת במפורש, המצב עלול להשתנות.

• להרחיב את הנגישות של אוכלוסיות מוחלשות להליכים משפטים

הסרת חסמים בפני אוכלוסיות מוחלשות, כדי שיוכלו להתגונן מפני אי צדק שנעשה להן בניגוד לחוק, היא מהלך קריטי בדרך ליצירת חברה שוויונית יותר. את המהלך הזה ניתן לקדם באופנים שונים, למשל על ידי הרחבת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים גם לאוכלוסיות שלא זכאיות לו היום, כמו עובדים זרים ומבקשי מקלט. אפשר גם להרחיב את הקריטריונים לזכאות לפטור מאגרות בתי משפט, כדי שהשיקול הכלכלי לא יהווה חסם בפני מי שזקוק משפט צדק.

על האגודה לזכויות האזרח

האגודה לזכויות האזרח הוקמה בשנת 1972, והיא ארגון זכויות האדם הגדול והוותיק בישראל. האגודה עוסקת בכל קשת זכויות האדם: מחופש הביטוי ועד הזכות לדיור, מהגנה על זכויות האדם בשטחי יהודה ושומרון ועד להגנה על הפרטיות באינטרנט. מטרת הארגון היא לפעול למען הגנה על זכויות האדם והאזרח בישראל ובשטחים הנתונים בפועל לשליטתה ובכל מקום שבו הפגיעה בזכויות נעשית על ידי רשויות ישראליות או מטעמן.

 

איגוד מרכזי הסיוע לנפעות ונפגעי תקיפה מינית – אורית סוליציאנו, מנכ״לית האיגוד:

• להקים מחלקות מיוחדות בפרקליטות ובבתי המשפט לטיפול בעבירות מין

יש חשיבות רבה להבנה עמוקה של הדינמיקה המורכבת של פגיעות מיניות, בקרב הגורמים המשפטיים שעוסקים במקרים כאלה: הבושה, קשר השתיקה, הפחד לספר, תחושת האשמה. רק אנשי מקצוע, פרקליטים ושופטים כאחד, שיבינו את כל הבעיות האלו, יימנעו מלשאול שאלות כמו: "למה נזכרת רק עכשיו?", במסגרת ההליך המשפטי, ויוכלו לתת פסקי דין מתאימים יותר למורכבות של הטראומה המינית.

• לתגבר את כוח האדם בפרקליטות ובמערכת המשפט

אחת הסיבות העיקריות לעומס על מערכת המשפט היא מחסור חמור בכוח אדם. בטראומה מינית, בניגוד לעבירות אחרות, הזמן עלול לגרום לפגיעה כפולה כלפי הנפגע או הנפגעת. אם אישה מגישה תלונה נגד האנס שלה, ההמתנה הממושכת עד שההליך המשפטי נגדו יתקדם ויוכרע עלולה לגרום לנזק נפשי נוסף וחמור.

• להגביל את החקירה הנגדית של נפגעות עבירות מין

כיום בחלק מבתי המשפט, השופטים לא מציבים גבול לחקירה הנגדית, ומאפשרים לסנגורים דורסניים להשתלח בנפגעות, להלחיץ או להפחיד אותן. לא פעם פרקליטים אפילו יעדיפו שלא להביא תיק מסוים לפני שופט מהחשש שהנפגעת לא תעמוד בלחץ של החקירה הנגדית, וכך בפועל אותה נפגעת מנועה מלנסות ולהשיג לעצמה צדק בבית המשפט. הצבת גבולות ברורים בשלב החקירה הנגדית תמנע מקרים כאלה בעתיד.

על איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית נוסד בשנת 1990 כארגון גג, המאגד תחתיו תשעה מרכזי סיוע מקומיים. מטרתו המרכזית של הארגון הוא המאבק באלימות מינית. מרכזי הסיוע המקומיים מעניקים סיוע פרטני שכולל תמיכה רגשית וייעוץ משפטי לנפגעות ולנפגעים. איגוד מרכזי הסיוע פועל בגישה רב-תחומית על מנת להילחם בתופעת האלימות המינית, שכוללת קידום מדיניות בתחומי אכיפת החוק, הבריאות, הרווחה והחינוך.

 

עמותת איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי – עו"ד אלה אלון, מנכ"לית העמותה:

• לשלב מגוון רב יותר של אוכלוסיות על כס השיפוט

שופטות ושופטים שמגיעים מרקעים מגוונים ומאוכלוסיות מוחלשות יכולים לבצע את עבודתם בצורה טובה יותר, מתוך הבנה עמוקה יותר של המורכבויות שקיימות בחיי היומיום של אוכלוסיות אלה. בסופו של דבר, מתוך מטרה לצמצם את הפשיעה ולהגביר את הביטחון האישי באוכלוסיות מוחלשות, יש צורך גם להתאים את העונש ואת הסעד המשפטי שניתן להן לחוויות החיים הייחודיות שלהן.

על עמותת איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי

העמותה הוקמה על מנת להשמיע את קולן של הנשים ה"שקופות", המופלות בשל מאפיינים חברתיים, גיאוגרפיים, לאומיים, אתניים וכלכלייים בחברה הישראלית. העמותה מפעילה קו סיוע משפטי ואף מספקות ייצוג בהליכים משפטיים בתחומי דיני עבודה וביטוח לאומי לנשים החיות בעוני.

 

מכון ירושלים לצדק – עו"ד גל בוז'יקובסקי, המחלקה לסיוע משפטי:

• להקים בית דין לשמירה על זכויות האדם, האזרח והצדק

בית דין כזה יהיה הזרוע האופרטיבית והמדריכה וגם תהווה ערכאה שיפוטית נוספת, לפני הפנייה לבג"ץ. בית הדין יורכב מנציגי הכנסת, הממשלה, הרשות השופטת, ארגונים מייצגים ומומחים מקצועיים, שהחלטתם בסוגיה מסוימת תבטא את מכלול השיקולים – הפוליטיים, המשפטיים והמקצועיים, ואת ההסכמה הרחבה של כלל הגורמים הנוגעים בסוגיה, בענייני זכויות אדם ואזרח.

על מכון ירושלים לצדק

המכון מקדיש את פעילותו לטיפוח והגנה על שלטון החוק, חופש המצפון והדמוקרטיה ומשמיע את קולם של קורבנות הסובלים מאפליה על רקע דת ומצפון. המכון נלחם למען קורבנות הזנות והסחר בבני אדם, ניצולי שואה, עולים חדשים מאתיופיה, חיילים בודדים ומיעוטים אחרים בחברה הישראלית.

 

ארגון היא״ס לסיוע לעולים ופליטים – עו"ד נמרוד אביגאל, מנהל תכנית הסיוע המשפטי:

• להעביר את הטיפול במבקשי מקלט לערכאה בעלת עצמאות שיפוטית מלאה

עיקר הטענות על המערכת המשפטית היא שהסמכות בענייני מעמד בישראל הועברה בין השנים בין גופים שונים. תחילה, הייתה בידי בית המשפט העליון, לאחר מכן הועברה לביהמ"ש המנהלי והורדה לבית הדין העררי לאוכלוסין והגירה, שעובד תחת משרד המשפטים. הערכאה הזאת נועדה לזרז ולייעל הליכים בנושאי מעמד, ואף ליצור ערכאה מומחית בתחום ביטחון המעמד. אך הקושי העיקרי עם הערכאה הזאת היא שהדיינים שיושבים בבית הדין הזה ממונים ישירות על ידי שר המשפטים, ולא על ידי הוועדה למינוי שופטים. עובדה זו פוגעת בעצמאות השיפוטית של אותה ערכאה. בנוסף, גם הערכאה הזו עמוסה מאוד וההליכים שמתנהלים בה עדיין אינם יעילים. בשורה התחתונה, פליטים ומבקשי מקלט נותרים ללא יכולת להגיע לערכאה משפטית עצמאית, כדי לעמוד על זכויותיהם הבסיסיות ביותר ועל מעמדם, ומוצאים עצמם ממתינים זמן ממושך כדי לעמוד בפני ערכאה שהיא שיפוטית רק לכאורה, אך בפועל השופטים שדנים בה אינם עצמאים באמת.

על ארגון היא״ס לסיוע לעולים ופליטים

היא״ס הוא ארגון יהודי בינלאומי ללא מטרות רווח, הפועל ברחבי העולם כדי להגן על פליטים שנאלצו להימלט ממולדתם בשל זהותם, לרבות מי שנרדף על רקע אתני, דתי ומגדרי.