אחרי שבועות ארוכים של העמקת הבידוד הבינלאומי הישראלי הגיעה המתקפה האיראנית. מאות כטב"מים וטילים עפו לעבר ישראל, שלא במזל – הסתיימה המתקפה הזאת באבידות מצומצמות יותר. אמינה בת ה-7 מהפזורה הבדואית (שעל הצורך לפעול למיגונה חייבים לדבר) היא הפצועה היחידה במתקפה ואפשר לנשום לרווחה מכיוון שמצבה התייצב והיא אינה נמצאת בסכנת חיים.
לא במזל, מכיוון שביירוט המתקפה היו מעורבים כוחות צה"ל בשיתוף קואליציה בינלאומית שבנתה מערך הגנה אזורי במשך שנים. לפי הדיווחים כללה הקואליציה הזאת את ארה"ב, בריטניה וירדן בשיתוף מדינות ערביות שאפשרו פעולה בשטחן. כולן פעלו יחד כדי לזהות את הכלים באוויר וליירט אותם. די ברור שללא הקואליציה הזאת, ובטח מול מתקפה משמעותית יותר של האיראנים וכוחות נוספים, הנזק ברכוש ובנפש יכול היה להיות חמור הרבה יותר.
כל זה קורה דווקא בזמן שהמלחמה מעמיקה את הבידוד הבינלאומי של ישראל: ארה"ב נמנעת מלהטיל וטו במועצת הביטחון, מדינות באירופה כבר הפסיקו למכור לישראל נשק, בכל יום אנחנו שומעים על פוליטיקאי נוסף שנחשב לתומך ישראל אך מתבטא נגד מדיניותה ונגד המלחמה.
רבים מדברים על האיום האיראני על ביטחון האזור ועל הקואליציה שנרקמת מולו כהזדמנות ביטחונית ואסטרטגית לישראל, אבל כדי שמה שראינו בלילה שבין שבת לראשון יהפוך לברית אמיתית ויציבה שתתייצב לצדנו גם במצבים נוספים, נדרש שינוי מדיניות מהותי, כזה שלא נראה שמרבית האופוזיציה הישראלית מוכנה לו.
מבחינת אינטרסים, שחקניות רבות באזור ישמחו לשתף פעולה עם ישראל נגד האיראנים כפי שעשו במוצ"ש, אבל מדיניות ישראל בשטחים ובעזה מקשה עליהם לעשות זאת.
בניגוד לתפיסת ביבי והימין שאפשר לעשות שלום עם העולם הערבי מבלי לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מלחמת עזה החזירה את העניין הפלסטיני לשולחן וגרמה לכך שכל ניסיון לברית כזו יעבור דרך הפלסטינים.
כדי לכונן ברית אסטרטגית מול האיראנים, צריך להתקדם להסדר מדיני ולמדינה פלסטינית.
קודם כל לשקם את עזה, לתת לרשות אפשרות להחליף את חמאס, לעצור את מדיניות ההתנחלות ואת דיכוי הפלסטינים ביהודה ושומרון. כך תוכל גם ההנהגה הפלסטינית המתונה להיות שותפה בברית הזאת, מול הכוחות הניציים שמשתפים פעולה עם איראן.
כרגע נראה שישראל לא מסוגלת ללכת בכיוון הזה. הנהגת השמאל-מרכז מפחדת מהצל של עצמה ובעיקר מצילם של המתנחלים.
בשבוע האחרון, לאחר רצח הנער בנימין אחימאיר ז"ל, יצאו מתנחלים לפוגרומים בכפרים והרגו כמה פלסטינים. בתגובה, הסתפקו לפוליטיקאים רבים מהשמאל-מרכז באמירות רפות הנוגעות לכך שהפשעים האלה "מפריעים לכוחות הביטחון", בזמן שחלק מהכוחות האלה השתתפו וליוו את הפוגרומים.
כאשר האופוזיציה לשלטון הימין מתנהלת ככה מול שורפי בתים ורכוש, וצה"ל ממשיך לנהוג באוזלת יד, ברית ההגנה הזאת לא תתאפשר, ובלעדיה – מצבה של ישראל בכי רע.
במוצ"ש האחרון למדנו שהבידוד הבינלאומי הוא לא גזירת גורל ונראה שחלק משמעותי מהעולם דווקא חושב שישראל זכאית להגן על עצמה ואף יסייע לה בכך. אך באותה נשימה ישראל נדרשת לשנות את מדיניותה.
במוצ"ש קיבלנו את הגזר, אך כפי שראינו כלל הגורמים יודעים להשתמש טוב מאוד גם במקל. חוסר היכולת של ההנהגה הישראלית להוביל את הסכסוך לכיוון חיובי שיאפשר את ברית ההגנה הוא סכנה קיומית למדינת ישראל, חייבים לשנות זאת.
