"קונספירציה": קשר או קנוניה – מוגדרת כתוכנית או התארגנות סודית של קבוצה קטנה של אנשים להגשמת מטרה זדונית כלשהי, לרוב הגדלת כוחם הפוליטי או מצבם הכלכלי, על חשבון האינטרס של הציבור הרחב. תיאורית קונספירציה" היא הסבר מוצע לאירוע כלשהו אשר נגרם כתוצאה מקנוניה של שני אנשים או יותר שפעלו באופן סודי וזדוני לקידום מטרותיהם, וכנגד האינטרס של הציבור הרחב.
על פי החוקרים קארן דאגלס ורובי סאטן, ישנם כמה מאפיינים מרכזיים לתיאוריות קונספירציה: ראשית, הטענות העובדתיות שמרכיבות את התיאוריה מנוגדות במהותן לתפיסה המקובלת בציבור בנוגע להתרחשות העניינים. שנית, טענות אלו מתארות פעולות אסורות ו/או זדוניות ומייחסות "סוכנות" (agency) ליחידים וקבוצות אשר (כביכול) קשרו, באופן מודע, קשר כנגד הציבור לשם קידום מטרותיהם – במקביל להתעלמות מהשפעות אפשריות של כוחות מערכתיים ולא אישיים (impersonal); טענות אלה, על אף שהן לא בהכרח בלתי סבירות, נוטות להיות לא נכונות; ולסיום, הטענות מופצות על ידי יחידים וקבוצות מסיבות חברתיות ופוליטיות, ונועדו לא רק לתאר את המציאות, אלא גם להוביל לשינוי מצב העניינים הנוכחי.
*****
מחקרים שונים בעולם מראים כי אמונה בתיאוריות קונספירציה קשורה, בין השאר, להחלטות לא מיטביות בהקשרים בריאותיים (למשל, הימנעות מחיסונים) כמו גם להתנגדות למדע ועוינות למדענים, ולהתנהגות חברתית לא נורמטיבית כמו תמיכה באלימות. אנטישמיות ודעות קדומות כנגד קבוצות שונות קשורות אף הן לאמונה בדבר פעילותם של כוחות זדוניים המקדמים את מטרותיהם. בכל הקשור להשלכות הפוליטיות של תופעה זו, נמצא כי אמונה קונספירטיבית קשורה לחוסר אמון במוסדות ציבוריים שונים ולנטייה למעורבות פוליטית נמוכה והימנעות מהצבעה בבחירות.
תיאוריות קונספירציה רווחות בישראל כבר עשרות שנים, אך נדמה כי בשנים האחרונות הן מחלחלות יותר ויותר לפוליטיקה, ובעידן הרשתות החברתיות והפייק ניוז אנו עדים להשלכות חברתיות ופוליטיות שליליות רבות של אותן תיאוריות.
האם הציבור הישראלי נוטה להאמין בתיאוריות קונספירציה? במחקר שנערך בשנה האחרונה במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, בחנּו את ההשלכות הפוטנציאליות של הנושא בחמישה סקרים.
מהמחקר עולה כי רבים בציבור הישראלי מאמינים שכוחות עלומים פועלים במחשכים כנגד הציבור, וזאת ללא קשר לזהותם האידאולוגית, הדתית, הלאומית או המגדרית של הנשאלים. עם זאת, ממצאי המחקר מתארים תמונת מצב מדאיגה ביחס לקשר בין נטייה לחשיבה קונספירטיבית ובין עמדות פוליטיות שונות: ככל שהנטייה לחשיבה קונספירטיבית גדולה יותר, כך אותו אדם נותן פחות אמון במוסדות פוליטיים וציבוריים, פחות שבע רצון מהדמוקרטיה ובעיקר נוח להסכים עם עמדות פופוליסטיות שעל לפיהן אליטות נצלניות פועלות כנגד "העם".
נוטים לפופוליזם
בעשור האחרון, חוקרים שונים החלו לבחון גם את הנטייה להאמין בתיאוריות קונספירציה. זוהי נטייה שיש המכנים אותה "חשיבה קונספירטיבית" (conspiracy thinking) – נטייה של הפרט לפרש אירועים שונים ונסיבות שונות ככאלה אשר נגרמו כתוצאה מקנוניה של כוחות עוצמתיים וזדוניים. במילים אחרות, דפוס חשיבה שעל פיו כוחות ומרושעים בעלי עוצמה פועלים כל הזמן "מאחורי הקלעים" כנגד הציבור.
מחקרים אלו הראו כי לא רק שאותה נטייה לחשיבה קונספירטיבית מנבאת אמונה בתיאוריות קונספירציה שונות, אלא שנטייה זו גם מנבאת עוינות לממסד הפוליטי: אנשים בעלי נטייה חזקה יותר לחשיבה קונספירטיבית הם גם בעלי אמון נמוך יותר בממשלה ובשורה של מוסדות פוליטיים וציבוריים. נוסף על כך, אנשים אלו גם נוטים להסכים יותר עם עמדות פופוליסטיות ולתמוך באלימות פוליטית.
אותה נטייה לחשיבה קונספירטיבית מושפעת במידה רבה מסוציאליזציה בגיל צעיר כמו גם מתכונות אישיות שונות, ולאחר שהיא מתגבשת היא לרוב לא משתנה באופן ניכר. עם זאת, אירועים פוליטיים וחברתיים בולטים – בעיקר קטסטרופות – לצד מסרים מפוליטיקאים ואליטות פוליטיות בנוגע להשפעה של כוחות עלומים וזדוניים, יכולים אף הם להשפיע במידת מה על הנטייה לחשיבה קונספירטיבית.
בישראל, כאמור, ערכנו חמישה סקרים, שכללו מדגמים מייצגים של האוכלוסייה הישראלית, במהלך 2022 ו־2023 (בכל סקר השתתפו כ־1,500 משיבים), במטרה לבחון לאילו קבוצות פוליטיות וחברתיות בישראל כיום ישנה נטייה חזקה יותר לחשיבה קונספירטיבית, ומה נטייה זו עוזרת לנו להסביר.
בכל אחד מהסקרים שאלנו את המשיבים באיזו מידה הם מסכימים עם ארבעה היגדים: (1) למרות שאנו חיים במדינה דמוקרטית, בסופו של דבר מספר קטן של אנשים תמיד מנהל את העניינים; (2) האנשים שבאמת מנהלים את המדינה אינם ידועים לציבור; (3) אירועים משמעותיים כמו מלחמות, משברים כלכליים, ותוצאות של בחירות נשלטים על ידי קבוצות קטנות של אנשים העובדים בסתר כנגד רוב האזרחים; (4) היבטים רבים בחיינו נשלטים על ידי קנוניות הנרקמות במקומות נסתרים.
כפי שניתן לראות מהטבלה, באופן עקבי, כשני שליש מהישראלים מסכימים כי למרות שהם חיים במדינה דמוקרטית, בסופו של דבר מספר קטן של אנשים תמיד מנהל את העניינים. כמו כן, בין 40 ל־50 אחוזים מסכימים כי היבטים רבים בחייהם נשלטים על ידי קנוניות הנרקמות במקומות נסתרים. בהשוואה למחקרים שנערכו לאחרונה בארצות הברית, הנטייה לחשיבה קונספירטיבית בקרב הישראלים דומה לשכיחותה אצל האמריקאים, ובחלק מהמקרים גבוהה יותר.
משמאל עד לימין
במטרה לנסות לאפיין לאילו קבוצות יש נטייה חזקה יותר לחשיבה קונספירטיבית, יצרנו מדד באמצעות ארבעת ההיגדים. מניתוח הנתונים שנאספו על פני שנה שלמה, כמעט שלא נמצאו הבדלים משמעותיים בנטייה לחשיבה קונספירטיבית בקרב חברי קבוצות פוליטיות וחברתיות שונות: אין כמעט הבדלים בין מצביעי "גוש נתניהו" לבין "גוש השינוי"; בין תומכים של הימין, המרכז, או השמאל האידיאולוגי; בין חילוניים, מסורתיים, דתיים־לאומיים או חרדים; בין גברים לנשים; ובין צעירים למבוגרים. לעומת זאת, בקרב ערבים הייתה נטייה מעט גדולה יותר לחשיבה קונספירטיבית מאשר בקרב יהודים.
ממצאי המחקר מדאיגים ביותר בשל הצבעה על הקשר שבין נטייה לחשיבה קונספירטיבית ובין התנהגות פוליטית – בעלי נטייה חזקה לחשיבה קונספירטיבית נבדלים מאלו בעלי נטייה חלשה לחשיבה קונספירטיבית ביחסם לפוליטיקה ולדמוקרטיה הישראליות, ולמוסדות פוליטיים וציבוריים שונים.
בסקרים שערכנו נמצא כי אנשים בעלי נטייה חזקה לחשיבה קונספירטיבית גם נוטים יותר להאמין במגוון תיאוריות קונספירציה שרווחות בישראל, כגון אלו הטוענות שהממסד הרפואי מסתיר את הסכנות מחיסונים; שהשב"כ רצח את יצחק רבין; או שבנימין נתניהו חתום על חוזה סודי עם רעייתו שרה ובמסגרתו מוקנות לה סמכויות שלטוניות שונות.
ככל שהנטייה לחשיבה קונספירטיבית חזקה יותר, כך אותו אדם נותן פחות אמון בשורה של מוסדות פוליטיים וציבוריים שונים (הכנסת, הממשלה, בית המשפט העליון, נשיא המדינה, המשטרה, היועצת המשפטית לממשלה, ועוד), מרגיש שהמערכת הפוליטית הישראלית פחות מייצגת אותו, ופחות שבע רצון מתפקוד הדמוקרטיה הישראלית. ישראלים בעלי נטייה חזקה יותר לחשיבה קונספירטיבית גם מסכימים יותר עם עמדות פופוליסטיות, על פיהן אליטות נצלניות ונכלוליות פועלות כנגד "העם".
לסיכום, למרות הבדלים רבים בין יריבים פוליטיים וקבוצות שונות בישראל, דווקא בנטייה לחשיבה קונספירטיבית הצדדים דומים למדי. ואומנם, ישראלים רבים חשדניים ביחס לממסד הפוליטי ולגופים ציבוריים, מרגישים כי הדמוקרטיה הישראלית איננה מייצגת אותם באופן משביע רצון, וכי באופן כללי יש אליטות הפועלות כנגד "העם".
בימים אלו, כשהחברה הישראלית משוסעת ומקוטבת, יש מקום למשנה זהירות בהפצת תיאוריות בגלוי ובמרומז. שכן ייתכן ואלו בעלי הנטייה החזקה לחשיבה קונספירטיבית, ייטו יותר לתמוך בפעולות שונות שנועדו להחליש את כוחם של מוסדות פוליטיים שונים.
ד"ר עומר יעיר, עמית מחקר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, חוקר קבוצות וזהויות פוליטיות, קיטוב פוליטי ותחרות בין קבוצות פוליטיות בישראל
