בימים של קיטוב פוליטי ושסעים חברתיים הולכים וגדלים, יש בישראל גם עשרות יוזמות שמבקשות לעשות בדיוק את ההפך – לחבר בין אוכלוסיות, לצמצם פערים, לקרב בין אנשים שונים ולקדם את הטוב המשותף במדינה.

בכל שבוע נשים זרקור על יוזמה אחת שעושה בדיוק את זה, בתמיכת קרן שותפות, אשר פועלת למען קידום חיים משותפים. והשבוע: פרויקט ״שוות ביחד״ של עמותת שוות.

 

מה זה בעצם ״שוות ביחד״?

עמותת ״שוות״ מפעילה תוכנית מנהיגות שנתית לנערות בכיתות ו'-ז' בערים מעורבות. מטרת התוכנית היא להכיר לחניכות נשים שיכולות להיות עבורן מודל לחיקוי, ועל הדרך גם להעניק להן כלים פרקטיים למיצוי הפוטנציאל שלהן עצמן. בטווח הרחוק – המטרה היא לסייע בצמצום פערים מגדריים בחברה.

התוכנית גם מפגישה, לפעמים לראשונה, בין נערות יהודיות וערביות שגרות באותה העיר, ויחד הן עוברות את תהליכי הלמידה וההעצמה של התוכנית.

 

איך נולד הפרויקט?

מעיין ארזי מלינרסקי, מנכ״לית עמותת שוות:

״כחלק מהפעילות שלנו לצמצום פערי מגדר בחברה ובתעסוקה, המטרה של תוכנית ״שוות ביחד״ היא לתת כלים מנהיגותיים לנערות מגיל צעיר, לזהות חוזקות ויכולות מנהיגותיות ולאפשר להן לשאוף כמה שיותר גבוה.

״תרגמנו את הפעילות שקיימנו עד עכשיו בחברה היהודית, גם לנערות ערביות, מבחינה תרבותית ושפתית. הערים המעורבות נותנות אפשרות לחבר בין האוכלוסיות מגיל צעיר, למנוע התקבעות של סטראוטיפים חברתיים לצד מגדריים. יחד אנחנו מצליחות לגשר על פערי השפה והתרבות״.

״חשוב להתחיל בגיל מוקדם, כדי להימנע מדפוסים מעכבים ומחסמים חדשים, שניצבים בפני נשים כבר מגיל ההתבגרות. מחקרים מראים שהביטחון העצמי של נערות יורד בתקופה הזאת ב-30%, והן מתחילות לחשוש ולהסס מול אתגרים שעומדים בפניהן, מפחדות מכישלון ומוותרות מראש. זו אחת הסיבות לכך שגם בהמשך הדרך הן לא ממצות את הפוטנציאל שלהן – זה משפיע על הבחירות שלהן בצבא, באקדמיה ובקריירה״.

איך זה מרגיש להשתתף בתוכנית?

זיינב מנסור, סטודנטית לעיצוב טקסטיל שנה ג׳, מלגאית בעמותת שוות ומנחה ב״שוות ביחד״ בבית הספר "אלעומרייה" ברמלה:

״זו השנה השנייה שלי בעמותה. אני מרגישה שאני מקבלת מהמלגה הזו הרבה יותר ממה שאני נותנת, ואני נותנת המון.

״עבורי גיל העשרה הייתה תקופה מבלבלת. במעבר מהיסודי לחטיבה אין לילדה הרבה כלים להתמודד עם העולם. כלים כמו איך לדבר בביטחון, לעמוד מול קהל. בשלב הזה את בעיקר עם עצמך כשאת מתחילה לגלות מי את ולהבין מי החברות שלך. אני רואה את הבנות היום נחשפות לעולם שבלי העמותה הן לא היו מגלות. אם תהיה להן מצגת הן לא ירעדו לפניה, אלא ידעו איך לדבר ולהביע דעה. כשאני הייתי בגילן זה היה לי מאוד חסר.

״זה גיל של ביישנות. הן ילדות צעירות בתוך מסגרת קשוחה שמקשה עליהן עם כללים, חוקים וקודים קשים. המקום שאנו נותנות להן להתבטא הוא מאוד חשוב. מה שאנחנו מעניקות להן בתוכנית מרגיש כמו תיקון לאני הצעירה שהייתי ביסודי. בכל מפגש אני והשותפה שלי נפעמות מהשיפור ומשיתוף הפעולה מצד הבנות. גם המורים וגם המנהל יעידו שהיה שיפור מובהק אצל הבנות.

״בהתחלה היתה בבית הספר, שנוטה לשמרנות, ממש התנגדות לקיום המפגש המעורב. אבל אחרי שהפרויקט יצא לפועל כולם הבינו שזה מאוד מוצלח. הילדות מלמדות את המבוגרים שאין ממה לחשוש – כשמכירים את ה״מפלצת״ רואים שהיא לא כזו מפחידה. אמנם היה קצת קושי בתקשורת, היינו צריכים לתרגם, אבל ניסינו לשמור על שיח בערבית-עברית, כדי שכולם יבינו, וזה היה מוצלח ומעשיר.

״בשבוע שעבר אכלנו כולנו יחד סעודת איפטאר, אחרי שבירת הצום של רמאדן והייתה אווירת ביחד מיוחדת. נחשפנו למנהגים של מסורת ודת, נשאלו שאלות סקרניות, כמו: ׳איך החג אצלך?׳, דיברנו על פסח ועל רמדאן ועל פסחא והבנות נחשפו לתכנים חדשים ולמידע שלא הכירו. אני מאמינה שחשיפה כזו מגיל צעיר היא משמעותית מאוד. בעוד כמה שנים הן אולי ייפגשו שוב באוניברסיטה, יחליפו פרטים ויזכרו שכבר הכירו בעבר. זה מאוד מרגש, אני חושבת שככה מתחילים לבנות את החיבור והידידות״.

ספיר ניסן, סטודנטית לביולוגיה ומלגאית בעמותה, מנחה בבית הספר הממלכתי "אופק" ברמלה:

״הנערות מלמדות גם אותנו, המדריכות, על ביטחון עצמי. הן לוקחות אותנו בחזרה לעבר, רק שלנו לא היתה פעילות כזו, אז אנחנו רואות את השינוי דרכן. הפרויקט הזה נותן אומץ לדבר, להשתתף בשיעורים בבית הספר.

״אני כל הזמן חושבת מה להוסיף למערכי השיעור כדי שיזדהו וירגישו קרובות לתוכן. אני שואלת אותן מה הן עוברות ביומיום. אנחנו לומדות על אמפתיה, על החוזק שלנו כנשים. הלוואי שהיה לי את זה כשהייתי בגילן. לדעתי זו תוכנית שחייבת להיות חובה בכל בית ספר, כחלק מתוכנית הלימודים.

״הקבוצה נותנת לנערות מקום להתפתח, לגדול. הן חושבות על רעיונות חדשים, מספרות על דברים שהציקו להן. ומה שיפה לראות, זה שהיום, כשהן יודעות מה מקומן ומה חוזקן האמיתי, מה שהפריע להן בעבר כבר פחות פוגע בהן.

״מבחינתי, מטרת הפרויקט הזה היא קודם כל להבין שכולנו דומים – זה לא משנה אם את חוגגת את פסח, פסחא או רמאדן. המפגש חיבר מאוד בין הנערות. החניכות שלי לא הכירו את המנהגים והחגים של הנערות מבית הספר האחר ושאלו המון שאלות. ממפגש למפגש הן התחילו לזכור אחת את השנייה, ואנחנו מקפידות לערבב כל פעם בין הקבוצות, כדי שיכירו את כולן.

״האפשרות לפגוש זו את זו נתנה אפשרות לגשר על דעות קדומות ואי הסכמות שקיימות אצל ילדות שגדלות בעיר מעורבת. אין מה לעשות, כבר בכיתה ו׳ יש מטענים, הן סופגות המון מידע לא אמין מהרשתות החברתיות, כי עדיין לא מדברים איתן בגיל הזה על פוליטיקה, וגם לא על חשיבה ביקורתית ברשת. יש להן פה הזדמנות ליצור שיח חדש, ורק אז לגבש דעה פוליטית בכוחות עצמן״.

 

גילוי נאות:

קרן נדב, השייכת למו״ל ״ליברל תקשורת בע״מ״, היא אחת מעשר הקרנות המרכיבות את קרן שותפות.