בימים של קיטוב פוליטי ושסעים חברתיים הולכים וגדלים, יש בישראל גם עשרות יוזמות שמבקשות לעשות בדיוק את ההפך – לחבר בין אוכלוסיות, לצמצם פערים, לקרב בין אנשים שונים ולקדם את הטוב המשותף במדינה. בכל שבוע נשים זרקור על יוזמה אחת שעושה בדיוק את זה, בתמיכת קרן שותפות, אשר פועלת למען קידום חיים משותפים.
והשבוע: פרויקט ״מכתבתי אלאולה – הספרייה הראשונה שלי״ שמפעילה עמותת אלבאכור.
מה זה בעצם ״מכתבתי אלאולה – הספרייה הראשונה שלי״?
מכתבתי אלאולה – הספרייה הראשונה שלי״ היא תכנית לעידוד קריאה בגיל הרך. איך? הפרויקט מנצל את חלון ההזדמנויות היקר של ביקור האם והילד במרכזי ״טיפת חלב״, כדי לקדם אוריינות מוקדמת ולעודד את הקריאה של האמהות לילדיהן, כבר בגיל הרך. מרגע שהפעוט נחשף לשפה המדוברת, ובהמשך גם לשפה הכתובה, מתחיל תהליך של התפתחות אוריינית. אבל ההתפתחות הזו מושפעת במידה רבה גם מהאינטראקציה בין ההורה והילד, כשקריאת ספרים היא רגע משמעותי לבניית הקשר הזה והעיסוק בשפה במשותף.
ספריות ״מכתבתי אלאולה״ פועלות כיום ב-15 מרכזי טיפת חלב בישובים בדואים, וצפויות להתחיל לפעול בכל הרשויות בנגב, כולל בבאר שבע ובירוחם. ההשאלה של הספרים נעשית באופן דיגיטלי או פיזי. עד היום נהנו כבר כ-4,000 אמהות משירותי הספריות, כ-600 מהן הצטרפו גם לקבוצות הוואטסאפ של הפרויקט, בהן הן מקבלות פעם בשבוע סיפורים, טיפים לקריאה משותפת ותכנים חינוכיים נוספים.
איך נולד הפרויקט?
שלומית סומך להמן, מייסדת ומנהלת עמותת אלבאכור:
״הקריטריון הכי חשוב להתפתחות ומוביליות חברתית כלכלית זה התפתחות שפה עד גיל חמש. אבל כשעבדתי כמנהלת התוכנית לילדים ונוער בסיכון בנגב, ראיתי שלגיל הרך אין כמעט מענה. בתקופה הכי משמעותית להתפתחות של הילד, לרבים מההורים בחברה הבדואית אין מודעות לחשיבות החינוך לגיל הרך, וגם לאלה שיש מודעות – אין תשתיות, אין מבנים. כלום. רבים מהילדים בחברה הבדואית לא מגיעים למעונות יום, חלק מגיעים למסגרות לראשונה בגיל חמש או אפילו רק בכיתה א׳.
ואז הבנו שיש לנו אפשרות לפגוש את הילדים בגילאי לידה עד שלוש, במרכזי טיפת חלב, המקום אליו מגיעות 98% מהאמהות. החלטנו לפתוח ספריות ולהכשיר מדריכות בתוך טיפת חלב, שיעבדו עם האמהות ויעניקו להן את הכישורים הדרושים לפיתוח השפה אצל ילדיהן.
החלום שלנו הוא שבכל טיפת חלב שמשרתת את הקהילה הבדואית, בישובים הבדואים והיהודיים בנגב, תהיה ספריה שתספק להורים שירותי הדרכה והחלפת ספרים, כחלק משירותי טיפת חלב. עבור האמהות שלא יכולות להגיע אל מרכזי טיפת חלב, אנחנו שולחים סיפורים באופן דיגיטלי, ומספקים גם שירות של החלפת ספרים עד הבית, עם מדריכה שמגיעה עד אליהן, ומארגנות על הדרך גם שעת סיפור קבוצתית בכפרים עצמם״.
״הספרייה הראשונה שלי״ בכסייפה, צילום: נעמי גרשקוביץ
איך זה מרגיש להשתתף בתוכנית?
(1) האלה אבו זייד, מדריכה ותיקה בטיפת חלב ברהט ומדריכת הספרייה:
״אני יוצאת מהבית ויודעת שהרבה אנשים זקוקים לי – האמהות וגם הילדים שלהם. אני מרגישה שאלוהים נתן לי את היהלום הזה להעביר לקהילת רהט, ואני שמחה לעבוד עם אנשים שמאוד קשה להם. אני עוזרת להם בתחום הקריאה, נותנת כוח לנשים שלא יודעות לקרוא, מלמדת אותן שאפשר לספר סיפורים גם רק לפי התמונות. מגיל לידה תינוק תופס הכל, זה נותן לו המון. אני דואגת גם להעביר להורים את המסר שחשוב להקדיש זמן לשיחה עם הילד, ולבילוי משותף איתו.
״מעבר ללמידה, התקשורת עם הילדים נותנת גם אמונה, הוא מסתכל בעיניים שלך ומקבל חיבוק״ | אב ובתו ב״ספרייה הראשונה שלי״ ברהט, צילום: נעמי גרשקוביץ
״אני בקשר טוב עם האמהות, ווטסאפ יומיומי, אם היא לא יודעת משהו היא שואלת ומגיעה לתחנה. אם אין חיתול, או יש קושי לילד, היא תגיע אליי. אני נותנת להן את האמונה בעצמן, וזה הכי חשוב להצלחה בחיים, גם שלהן וגם של התינוקות. והחלק הכי משמח הוא שאני זוכה לראות גם את התוצאות – אחרי עבודת בית, הסבר, קריאה משותפת, הילד מתחיל לדבר פתאום. ילד שהלך עם חיתול עד גיל מאוחר, נגמל אחרי הסבר מצד ההורים. מעבר ללמידה, התקשורת עם הילדים נותנת גם אמונה, הוא מסתכל בעיניים שלך ומקבל חיבוק״.
(2) ב׳, תושבת רהט:
״כל המאמצים וההשקעה שהאלה עושה בשבילנו, אם זה בסיפורים, בייעוץ או בבירורים שאנחנו צריכות, עוזרת לנו ולילדים שלנו בצורה שקשה להסביר. פרויקט הסיפורים הופך את שהילדים שלנו ליותר אינטלקטואלים, והאוזן הקשבת שגם אנחנו, האמהות, מקבלות נותנת לנו לדעת שיש מישהו ישמע אותנו״.
גם לך יש יוזמה שמייצרת שותפות ומקרבת בין אוכלוסיות שונות בישראל? זה הזמן לדבר עם קרן השותפות. איך? פשוט למלא את הטופס הזה. ושיהיה בהצלחה!
גילוי נאות:
קרן נדב, שבבעלות מו״ל ״ליברל תקשורת בע״מ״, היא אחת מעשר הקרנות המרכיבות את קרן השותפות.
