כך הפך שי ג'ינפינג למנהיג הסיני החזק ביותר מאז דזה־דונג, וכך הוא מתכוון להפוך את מדינתו למעצמה המובילה בעולם

אירוע אחד שהתרחש באוקטובר 1935, אילו התגלגל אחרת, היה יכול לשנות את המציאות הפוליטית הנוכחית של סין לחלוטין.

חודש לפני כן, נציגים של הזרם המרקסיסטי במפלגה הקומוניסטית הצעירה יחסית (נוסדה ב־1921), שנחשבו ליריביו של מאו דזה־דונג, הגיעו לבסיס המהפכני של צפון־מערב סין, אשר כלל את אזורי שאאנשי וגאנזו. בהגעתם, הורו לעצור את כל צמרת הפיקוד וההנהגה. הבכירים הואשמו כי סטו מדרך המפלגה ונטו ימינה מבחינה אידיאולוגית. נגזר עליהם עונש מוות בשריפה.

מי שהציל אותם היה מאו עצמו, אשר הגיע במהלך אוקטובר יחד עם שרידי כוחותיו בתום המסע הארוך – הנסיגה מפני הכוחות הלאומניים – לאזור שאאנשי והפסיק את פעולות הטיהור. אחד מאותם ניצולים מהוצאה להורג היה שי ז'ונגשון (Xi Zhongxun). הוא עמד בראש הממשלה המקומית ופיקד על כוחות גרילה, שהצליחו להרחיב את אזור השליטה של המפלגה הקומוניסטית. כאשר פגש בו מאו לראשונה, הוא נדהם לגלות כי מדובר בצעיר בן 22 בלבד. "אם היו"ר מאו היה מאחר בארבעה ימים, איש מאיתנו לא היה חי יותר", סיפר שי לימים.

נאמנותו למאו ולמפלגה, שנמשכה גם בימי המאבק בכיבוש היפני ובמלחמת האזרחים אחריו, השתלמה לשי אחרי הקמת הרפובליקה ב־1949. הוא היה הממונה על התעמולה מטעם המפלגה, שימש כחבר הוועדה המרכזית של המפלגה, מזכ"ל מועצת המדינה וגם סגן ראש הממשלה.

אולם כל זה לא הספיק לשי. ב־1962 הוא שיבח ספר ביוגרפי שבו אוזכר שמו של גאו גאנג (Gao Gang). האחרון היה אחד מעמיתיו בפיקוד על אזור שאאנשי, ולאחר הקמת הרפובליקה שימש סגן יו"ר מועצת הממשלה וסגן יו"ר המועצה הצבאית – עד שהודח ב־1953. המנהיג, מאו, הביע התנגדות לספר, ובעקבות זאת סולק שי מתפקידיו הבכירים ונשלח לעבוד במפעל במרכז המדינה, הרחק מבני משפחתו.

אחרי פתיחתה של מהפכת התרבות של מאו ב־1966, סבל שי מאלימות מצד חברי המשמרות האדומים. אותם צעירים שקידמו את האידיאולוגיה של מאו בכוח הזרוע. אלה אף התעללו בו בפומבי בעיר שיאן. הוא הועבר למעצר בבייג'ינג לפי הוראתו של ראש הממשלה, ז'ואו אנלאי, כאשר לפי גרסה רשמית שפורסמה שנים לאחר מכן, ז'ואו עשה זאת כמעין מעצר הגנתי – כשהוא מבקש בכך להגן על שי מגורל אכזר יותר. "לא מובן מדוע לכדתם את שי ז'ונגשון בשיאן!", צוטט ראש הממשלה, "זה מערער את מהפכת התרבות ומערער את המדינה שלנו!".

רק ב־1978, תחת מנהיגותו של דנג שיאופינג, יורשו של מאו שהלך לעולמו שנתיים קודם לכן, שב שי לצמרת השלטון. הוא נשלח למחוז גואנגדונג בדרום המדינה, והיה הרוח החיה מאחורי הקמתם של האזורים הכלכליים המיוחדים הראשונים בסין, ובראשם בעיר שנג'ן, אשר משכו השקעות זרות והיוו את אחד הסממנים הראשונים לפתיחות הסינית כלפי העולם. בהמשך נבחר לסגן יו"ר הוועדה המתמדת של הקונגרס העממי ולחבר הלשכה הפוליטית (הפוליטביורו) של הוועדה המרכזית, ואף שימש יו"ר הוועדה המשפטית ופעל לקידום חוקים ותקנות.

אולם שוב נאלץ שי לספוג את הצד האפל של המפלגה שכה אהב, אחרי שב־1987 היה היחיד מבין חברי הפוליטביורו שהתנגד להדחתו של מזכ"ל המפלגה ה"ליברלי", חו יאובאנג (Hu Yaobang), ושנתיים לאחר מכן נטען כי הוא הביע סימפתיה כלפי הפגנות הסטודנטים המתוקשרות בכיכר טיאננמן בבייג'ינג. הוא נאלץ לעזוב את תפקידיו הציבוריים ופרש לגמלאות, וכמעט לא נראה בציבור עד מותו ב־2002, כשהוא בן 88.

כפית הזהב הפכה למעדר

סיפור חייו הדרמטי של שי ז'ונגשון, שעדיין נחשב לאחד האישים המשמעותיים ביותר בהקמתה של הרפובליקה העממית, השפיע רבות על בני משפחתו. ובעיקר על בנו השני, שי ג'ינפינג, נשיא סין ומזכ"ל המפלגה בחמש השנים האחרונות. שי ג'ינפינג, שנולד 18 שנה אחרי שאביו כמעט איבד את חייו בהוצאה להורג המתוכננת ("אם מאו לא היה מציל את חיי אבי, לא הייתי פה היום", אמר לפני שנים אחדות), השתייך לקבוצת הפרינסלינג (Princeling) – ילדיהם של בכירי המשטר שסומנו כדור העתיד של המפלגה – אולם מאחר שהיה בן תשע בלבד כאשר סולק אביו מתפקידיו, בשנותיו המעצבות כנער מתבגר הוא לא נהנה מכפית הזהב בפה.

ב־1968 נשלח שי לכפר הקטן ליאנגז'יאה (Liangjiahe) שבמחוז שאאנשי כחלק מתהליך חינוך מחדש, וחי שם במשך שבע שנים, כשהוא מתגורר בבתי מערות ועוסק בעבודות פיזיות קשות, עד שהתאפשר לו לשוב לבית משפחתו בעקבות טיהור שמו של אביו. "עבודה באזורים החקלאיים היא אבן דרך בחייו של אדם", אמר שי ב־2014. "ההתנסות מאפשרת לך להבין טוב יותר מיהם 'בני העם' וכיצד לכבד אותם, ולדעת מה המשמעות של 'הירידה לקרקע' וכיצד לכבד עובדות".

אחרי לימודים לתואר בהנדסה כימית, החל שי הצעיר לטפס לאיטו בסולם המפלגה הקומוניסטית, לא מעט גם בזכות קשריו של אביו. הוא שימש מזכירו של מזכ"ל הוועדה הצבאית גנג ביאו והחזיק בתפקידי ניהול בכירים במחוזות חביי ופוג'יאן. ב־2007 מונה למזכיר המפלגה בשנגחאי ונבחר לוועדה המתמדת של הפוליטביורו. שנה לאחר מכן נבחר לסגנו של הנשיא, חו ז'ינטאו, ובכך סומן באופן רשמי כמנהיג הבא של המפלגה והמדינה, והראשון שנולד אחרי הקמתה של הרפובליקה. הוא קיבל רשמית את המינוי בנובמבר 2012, במסגרת הקונגרס ה־18 של המפלגה הקומוניסטית.

ככל שצבר יותר כוח, כך פעל שי לחזק את מורשתו של אביו בהיסטוריה של המדינה. ב־2005 סייע להקים פסל גרניט ענק עם דמותו של שי האב בעיירת הולדתו פופינג שבמחוז שאאנשי. ב־2013, לכבוד יובל ה־100 להולדתו של האב, ארגן שי, שכעת כבר החזיק בתפקיד המזכ"ל, אירוע חגיגי באולם העם בבייג'ינג, וגם הוקרנה בטלוויזיה סדרה תיעודית והונפקו שני בולים עם דמותו של האב.

למרות זאת, סיפור חייו של האב סיפק לבן גם לקח על הקשיים שמציבה הפוליטיקה של המפלגה הקומוניסטית. "החיים הסוערים של אביו המנוח מניעים את שי ג'ינפינג. שי האב הוא אדם ששי הצעיר מעריץ, אבל במקביל הוא מישהו שמשמש דוגמה לאופן שבו פוליטיקאים צריכים לשמור על הקלפים שלהם קרוב לחזה", סיפר גורם סיני בכיר בשיחה עם אתר החדשות 'Nikkei Asian Review'. "בעודו מעריץ את סגנון חייו הכן של אביו, שי גם למד ממנו לקח חשוב: להיות כן זו דרך טובה להפסיד במאבק כוחות".

ניהול חשאי של המדינה

החודש, יותר מ־100 שנה אחרי הולדת אביו ויותר מ־80 שנה אחרי ההצלה הדרמטית של שי ז'ונגשון מההוצאה להורג, יבקש בנו שי ג'ינפינג ליישם את הלקחים מסיפורו של האב. זה יקרה כאשר יעמוד בפני אחד הרגעים החשובים ביותר בקריירה הפוליטית שלו, אירוע שאמור לבצר את מעמדו כמנהיג החזק ביותר של סין ושל המפלגה הקומוניסטית מאז ימיו של מאו דזה־דונג.

ב־18 באוקטובר, אחרי חודשים של ציפיות והכנות חשאיות, יתכנס בבייג'ינג הקונגרס ה־19 של המפלגה למפגש שמתרחש אחת לחמש שנים ומעצב את ההנהגה והמדיניות לשנים הקרובות. הקונגרס מורכב מכ־2,300 צירים, שנבחרו בחודשים האחרונים בתהליך פנים־מפלגתי, הרחק מעיני התקשורת, שהתנהל ב־36 אזורי בחירה שונים שכוללים את 31 מחוזות הרפובליקה העממית וטייוואן, הונג קונג ומקאו, הצבא העממי, חברות ממלכתיות ומוסדות פיננסיים.

במהלך הדיונים הסגורים, שאמורים להימשך כשבוע, יקבלו הנציגים מהנשיא שי דו"ח מצב פוליטי על ההתקדמות שנעשתה מאז הקונגרס הקודם ב־2012. הם יבצעו תיקונים בחוקת המפלגה ויבחרו את צמרת המפלגה – הוועדה הצבאית המרכזית, הוועדה המרכזית של המפלגה שמונה כ־200 חברים, הפוליטביורו שמונה כ־25 חברים, והוועדה המתמדת של הפוליטביורו שמונה כחמישה עד תשעה חברים ומהווה את הגוף העליון ביותר של המפלגה ואשר בראשה עומד מזכ"ל המפלגה.

מרבית ההחלטות נערכות מראש לפני הכינוס, לרוב במפגש השנתי באתר הנופש הקיצי של בכירי המפלגה ליד העיר צ'ינהוואנגדו, וגם כאשר יש מאבקים פנימיים בתוך צמרת השלטון, הציבור וכלל העולם לא מודעים לכך.

"אין ספק שלשלוט בכ־1.4 מיליארד בני אדם זו משימה מורכבת, שהסגנון הישראלי לא היה מחזיק בה מעמד אפילו רבע שעה", אומר ל'ליברל' מתן וילנאי, לשעבר שגריר ישראל בסין וכיום עומד בראש תוכנית המחקר ישראל־סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "הוועדה המתמדת מנהלת את סין מכל בחינה שהיא, ללא כל סיקור תקשורתי. הם מתגוררים באותו מקום, אבל שום דבר לא מתפרסם על אופן פעולתם. לעניות דעתי, הם מנהלים את סין בצורה יוצאת דופן".

המשתנה היחיד שברור כמעט לחלוטין בכינוס הנוכחי הוא ששי ימונה לכהונה שנייה בתפקיד מזכ"ל המפלגה ונשיא המדינה, בהתאם לנוהל שקובע כי המנהיג נבחר לשתי תקופות כהונה של חמש שנים כל אחת. מעבר לכך, רב הנסתר על הגלוי, כאשר השאלה העיקרית היא כמה חזק ייצא שי מהמפגש המסקרן. "הקונגרס לא מהווה שינוי מנהיגותי מקיף כפי שהיה ב־2012", מסביר פרופ' קרי בראון, שעומד בראש מכון לאו צ'יינה בקינגס קולג' בלונדון. "אבל הוא מסמל רגע שבו אנחנו יכולים להעריך את עוצמתו של שי ג'ינפינג וכמה הוא הצליח לגבש אותה, מהן נקודות החוזק או החולשה ומה עשוי להיות כיוון המדיניות של המנהיגות בשנים הבאות. זה גם יהיה רגע שבו נוכל לראות את הכיוון האידיאולוגי של המנהיגות בעתיד".

סוגר חשבונות בצמרת

מאז נכנס לתפקידו נקט שי שורת צעדים שחיזקו את מעמדו כשליט הבלתי מעורער, ובדצמבר 2014 אף אמר נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, כי שי "גיבש עוצמה באופן המהיר ביותר והמקיף ביותר מכל אחד אחר מאז דנג שיאופינג", וכי "כולם התרשמו מההשפעה שלו בתוך סין אחרי שנה וחצי או שנתיים". שי, שקיבל את הכינוי "היו"ר של כל דבר", העלים כמעט לחלוטין את העיקרון של מנהיגות קולקטיבית, שהתפתחה תחת שני הנשיאים הקודמים, ז'יאנג דזה־מין וחו ז'ינטאו, שבה המזכ"ל הוא "ראשון בין שווים". אלה עשו זאת כדי להימנע מהנהגה אוטוריטרית כפי שהייתה בימי מאו ודנג. כיום עומד שי בראשן של כעשר ועדות וקבוצות, בהן הקבוצה המרכזית למדיניות חוץ, שתי ועדות צבאיות מרכזיות והוועדה לביטחון לאומי.

עדות נוספת למעמד הבכיר שלו זוכה שי ביחס לעמיתיו בהנהגה, הגיע באוקטובר אשתקד. במהלך הכינוס של הוועדה המרכזית הוכרז כי הוא מקבל את התואר "מנהיג ליבה" של המפלגה, תואר שלא הוענק לאף אדם מאז מאו ודנג. כמו כן, במהלך הכינוס הנוכחי אמורים חברי הקונגרס לשלב בתוך חוקת המפלגה את משנתו האידיאולוגית של שי, אשר קוראת לבניית חברה משגשגת במתינות, לחיזוק הרפורמות, שלטון החוק והמשמעת המפלגתית. אם גם שמו של שי ישולב בתוך המסמך, הוא שוב יזכה למעמד דומה לזה של מאו ודנג, מאחר שהתפיסות האידיאולוגיות של ז'יאנג וחו הוכנסו לחוקה ללא שמותיהם.

מלבד זאת, מאז מינויו פעל שי להציב את מקורביו בעמדות מפתח, בעיקר חברי מפלגה שעבדו עמו בעת שניהל מחוזות, או חברי מפלגה שמקורבים לאותם עוזרים ותיקים. הכלי העיקרי ששימש אותו להשגת המטרה היה הקמפיין למאבק בשחיתות בהובלתו של וואנג קישאן (Wang Qishan), חבר הוועדה המתמדת של הפוליטביורו שעומד בראש הוועדה המרכזית לפיקוח על משמעת.

מאז עלייתו של שי לשלטון, מאות אלפי חקירות התנהלו נגד אנשי מפלגה. זאת החל מפעילים מקומיים – "זבובים" בלשונו של שי – ועד יותר מ־200 בכירים, כולל אישים בוועדה המרכזית של המפלגה ואף בפוליטביורו – "נמרים" לפי הגדרתו של הנשיא. בין השמות הבולטים היו ז'ו יונגקנג (Zhou Yongkang), שעד 2012 היה חבר הוועדה המתמדת של הפוליטביורו וממונה על ביטחון הפנים, שו צ'איהו (Xu Caihou) וגאו בוקסיונג (Guo Boxiong) ששימשו סגני יו"ר הוועדה הצבאית המרכזית, ולינג ג'יהואה (Ling Jihua) שהיה עוזרו הקרוב של הנשיא הקודם חו ז'ינטאו.

ביולי האחרון הגיעה הצבת המתהדקת של המלחמה בשחיתות גם לסון ז'נגסאי (Sun Zhengcai), חבר הפוליטביורו הצעיר ביותר ששימש מזכיר המפלגה בצ'ונגצ'ינג והוזכר כמי שעשוי לרשת את שי בהנהגת המפלגה, ובמקומו מונה לתפקיד צ'אן מיינר (Chen Min'er), שעבד תחת שי בג'ג'יאנג מ־2002 עד 2007. גם קודמו של סון בצ'ונגצ'ינג, בו שילאי, שאף הוא הוזכר כמי שעשוי להנהיג את סין, עבר גורל דומה כאשר הודח מתפקידיו בשל עבירות שחיתות ערב מינויו של שי לתפקיד היו"ר ב־2012. בו נשלח למאסר עולם, אחרי שרעייתו הייתה מעורבת ברצח של אזרח בריטי.

אף ששי ציין כי המאבק בשחיתות חיוני על מנת לטהר את המפלגה ולאפשר לה להשיג את מטרותיה, רבים רואים בכך כיסוי לסילוקם של יריבים פוטנציאליים ואיומים אפשריים על כוחו של המנהיג, לא שונה מהאופן שבו פעל מאו, שהשפיע גם על אביו של שי. "שי הוא פוליטיקאי והוא לא שונה מכל פוליטיקאי אחר מהבחינה הזו", אומר וילנאי. "שחיתות היא דבר רע כי היא ממאיסה את המפלגה בעיני הציבור וזה לא טוב. על כן הוא נלחם בה ביד רמה ובאותה הזדמנות גם מסלק את היריבים שלו".

וילנאי מציין כי עדות לחשיבות הרבה שמעניק שי למאבק בשחיתות היא סדרת הטלוויזיה 'בשם העם'. זו משודרת מאז מרץ האחרון ומציגה מאבקי כוחות בתוך המפלגה בעיר בדיונית שכוללים גם ביטויים של שחיתות מצד בכירים. "מדובר בצעד חסר תקדים", הוא מדגיש. "השחיתות היא אחת המכות הקשות ביותר בסין, והעובדה שסדרה כזו משודרת בטלוויזיה באישור הרשויות מצביעה על משהו".

–

עריפות הראשים בצמרת הסינית, שבניגוד לימי מאו הפעם הן כאלה רק באופן ציורי, כבר זכו לכינוי "משחקי הכס", על שם סדרת הפנטזיה המצליחה. כעת אמור הכינוס של קונגרס המפלגה לספק את אחד הפרקים המכריעים, כאשר ינסה שי להשלים את ההשתלטות על מאחזי העוצמה שיאפשרו לו לקדם את המדיניות שלו בשנים הקרובות.

עיקר תשומת הלב יופנה לעבר הוועדה המתמדת של הפוליטביורו, שם אמורים לפרוש חמישה מתוך שבעת החברים – רק שי וראש הממשלה לי קצ'יאנג אמורים להישאר – וזאת בהתאם לעיקרון שכל מי שמגיע לגיל 68 ומעלה צריך לפנות את כיסאו. אולם ישנן הערכות כי "הצאר למאבק בשחיתות" וואנג בן ה־69 יישאר בוועדה העליונה, והעובדה כי הוא ממשיך להשתתף באירועים פוליטיים פומביים יותר מעמיתיו לוועדה – ואף נועד בחודש שעבר עם סטיב באנון, יועצו לשעבר של הנשיא דונלד טראמפ שביקר בבייג'ינג – חיזקה את ההשערות כי עתידו מובטח גם אחרי הקונגרס.

בין השמות שהוזכרו לכיסאות הפנויים בוועדה המתמדת הם הו צ'ונגחואה (Hu Chunhua), מזכיר המפלגה בגואנגדונג שנחשב לאחד הכוכבים העולים בה, ולי ז'אנשו (Li Zhanshu), המשמש מנהל המשרד הכללי של המפלגה ומקורב מאוד לנשיא שי. מדברים גם בצ'אן מיינר, שעדיין אינו חבר בפוליטביורו, אולם עשוי לקפוץ ישירות לגוף העליון ביותר – כפי שקרה גם לשי לפני עשר שנים. פרשנים ציינו כי אם הו וצ'אן ייכנסו לוועדה המתמדת, מעמדם כמעט מובטח כמי שעשויים לשמש הנשיא וראש הממשלה הבאים בעוד חמש שנים.

אבל בהתאם ללקח שלמד שי על הצורך לשמור את הקלפים קרוב לחזה, השאלה הגדולה היא אם הוא מתכנן להבטיח לעצמו כהונה שלישית – ואולי אף מעבר לכך – כמזכ"ל המפלגה גם אחרי שנת 2022, וזאת אף שיהיה כבר בן 69. ביטול גיל הפרישה כבר בקונגרס הנוכחי ומינויים של אנשי שלומו לפוליטביורו ולוועדה המתמדת, עשויים לאפשר לו להבטיח את המשך כהונתו בהנהגת המפלגה. "עמדתה של המפלגה היא שאין תקנה החלטית לגבי גיל הפרישה", הסביר גורם המקורב לקבלת ההחלטות בבייג'ינג. "בהשוואה למנהיגים אחרים בעולם, 69 זה עדיין צעיר".

וילנאי מציין כי על אף שאין מסמכים כתובים המעידים על התוכניות של שי לגבי ההמשך, ההנחה היא שהמנהיג פועל לחזק את שליטתו במנגנוני המפלגה. זאת גם כדי שיוכל לשמור על כיסאו אחרי 2022, הן כמזכ"ל והן כמפקד העליון של הכוחות המזוינים, וגם כדי להבטיח שהרפורמות וצעדי המדיניות שהוא מבקש לבצע יוכלו לצאת לפועל. "שי ייצא חזק יותר מהקונגרס", מעריך וילנאי. "הוא גם מתאים להמשיך לשלוט בסין. הוא אדם צעיר ורוצה להישאר גם בהמשך כדי לראות את היישום של המדיניות שלו".

להחזיר את המפלגה לגדולתה

כתבת השער של המגזין 'טיים' בסוף מרץ 2016 הציגה פוסטר של שי מקולף מעל דמותו של מאו והכיתוב היה "נשיא סין מתנהג כמו מאו – היו"ר שי". "שי משתמש בחלק מהאסטרטגיות של מאו כדי לאחד את ההמונים ולהבריק את שלטונו האישי, להזריק אידיאולוגיה מרקסיסטית ומאואיסטית בחזרה לחיים הסיניים", כתבה אנה ביץ', ראש הדסק של 'טיים' בדרום־מזרח אסיה. "מאות אלפי פעילים נאלצו להשתתף בכיתות לחינוך אידיאולוגי, בעוד ממשלתו של שי יצאה נגד 'כוחות זרים עוינים' שהיא מאמינה שמבקשים להחליש את סין הצומחת".

אף ששי היה אמור להתרחק ממורשתו של מאו בשל הסבל שעבר עליו ועל בני משפחתו בימי מהפכת התרבות, ההפך הוא הנכון. פרופ' בראון מציין כי בראייתו של שי, על המפלגה הקומוניסטית לשוב לשרת את העם כפי שעשתה בימי מאו; להגיע ללבבות של התושבים באמצעות תעמולה, ולא להתמקד בהשגת רווח אישי – כפי שהתרחש לא פעם בשנים שחלפו מאז נפתחה המדינה לעולם אחרי מותו של מייסדה.

על כן, וכדי להתמודד עם שלל האתגרים הפנימיים והחיצוניים, יש צורך במפלגה חזקה, וזה צריך להיעשות לא רק באמצעות טיהור השחיתות, אלא גם על ידי העברת המסרים האידיאולוגיים לכל חלקי החברה שנדרשים להביע אמון במפלגה.

"כל עבודת התקשורת של המפלגה חייבת לשקף את הרצון של המפלגה, להגן על סמכות המפלגה ולהגן על אחדות המפלגה", אמר שי בביקור בשלושה כלי תקשורת ממלכתיים בפברואר 2016. "כלי התקשורת חייבים לאהוב את המפלגה, להגן על המפלגה, ולזהות עצמם עם הנהגת המפלגה במחשבה, בפוליטיקה ובפעולה".

שי, שעומד גם בראש הוועדה הצבאית המרכזית, אף חיזק את שליטתה של המפלגה, ושלו עצמו, בכוחות המזוינים של הצבא העממי. בסדרת רפורמות שנערכת בשורות הצבא בשנתיים האחרונות, קבע שי כי הניהול של כל הכוחות הצבאיים יועבר לאחריות הוועדה הצבאית. פיקוד הצבא אורגן מחדש מארבע מחלקות ל־15 סוכנויות, שכל אחת מהן מתמקדת בזווית מסוימת של הארגון הצבאי וכולן כפופות לוועדה הצבאית. "הכוחות המזוינים חייבים ללכת אחרי הדגל, הכיוון והרצון של המפלגה, כל הזמן ובכל הנסיבות", אמר שי בנאום לרגל יום השנה ה־90 להקמת הצבא בתחילת אוגוסט האחרון.

וילנאי מודה כי ההשוואה למאו מתבקשת מאחר שהוא האב המייסד של המדינה, וכי הסינים חשים אליו הערצה אף שהיה רוצח ההמונים הגדול ביותר במאה ה־20, אבל בראייתו שי דומה יותר לדנג שיאופינג. "דנג היה מעין כוח עליון", הוא מסביר. "הוא הציל את סין ממלחמת אחים בלתי נגמרת. הוא התנשא לגובה של 1.20 מטר בלבד, אבל היו לו כוח רצון אדיר ומנהיגות אדירה, והוא היה האדם שפתח את סין לעולם. אם זה היה תלוי במאו, זה לא היה קורה".

וילנאי מוסיף כי כל ההנהגה הסינית "בנויה מאנשים חכמים מאוד ומנוסים מאוד", וכי שי הוא בעל מנהיגות בולטת. "הוא מאוזן מאוד, ובמקביל רואה את השלטון של המפלגה כנושא המרכזי, ולדעתי הוא צודק וגם מתנהג בהתאם", הוא אומר. "מאז שהקומוניסטים בשלטון יש לכולם מה לאכול, יש ביטחון אישי ויש לימודים לכולם – ואלה דברים שלא היו קיימים מעולם בסין עד שהקומוניסטים עלו לשלטון. להערכתי, מול עיניו של שי עומדת דמותו של מיכאיל גורבצ'וב, שבימיו שקעה ברית המועצות, והמחשבה שלו היא 'אצלי זה לא יהיה ככה, אני יותר חזק'".

על אף שכרגע, לפחות לפני פתיחת הקונגרס, נראה כי מעמדו של שי בלתי מעורער ואף צפוי להתחזק יותר, מתחת לפני השטח – ולפעמים גם בפומבי – ניתן למצוא ביקורת על התנהלותו של המנהיג הסיני. הקמפיין נגד השחיתות הותיר לא מעט יריבים מתוסכלים בתוך המפלגה ובשורות הצבא. פולחן האישיות המיוחס לשי והדרישה לנאמנות אישית לו ולמפלגה עורר ביקורת מצד פעילים ברשתות החברתיות בסין, בעוד מתנגדי משטר ותומכי הפתיחות לעולם יצאו נגד ההסלמה בפגיעה בזכויות האדם והפיקוח על האינטרנט. ותמיד קיימת הסכנה שמשבר כלכלי יגרום גם לתושבים לפנות נגד הנשיא, שנחשב כמי שמכיר את קשיי היומיום – מהימים שבהם התחשל בעבודה פיזית באדמה הצהובה של הכפר ליאנגז'יאה.

נכנס לוואקום שמייצר טראמפ

לפי תפיסתו של שי, בשנת 2021, במלאות 100 שנה להקמתה של המפלגה הקומוניסטית, סין אמורה להיות "חברה משגשגת באופן מתון", אולם בשנת 2049, כאשר הרפובליקה העממית תציין 100 שנה להקמתה, היא כבר אמורה להיות "חברה סוציאליסטית מודרנית" עם תל"ג לנפש שעומד על 30 אלף דולר – ולהפוך למעצמה העולמית המובילה על חשבונה של ארה"ב.

בינתיים, תחת הנהגתו של שי, פועלת סין להרחיב את השפעתה הבינלאומית, הן בדרכים דיפלומטיות והן באמצעות חיזוקו של הצבא העממי – בעיקר במרחב הימי – על מנת להרתיע יריבות אפשריות. בינואר 2016 החלה פעילותו העסקית של בנק ההשקעות האסייתי לתשתיות, שהקימה סין כמשקל נגד לקרן המטבע העולמית, לבנק העולמי ולבנק לפיתוח אסייתי, ויותר מ־50 מדינות הצטרפו, בהן בריטניה, גרמניה וצרפת, למורת רוחו של הממשל האמריקאי. במאי השנה אירח שי עשרות מנהיגים לטקס ההשקה של "יוזמת חגורה אחת, דרך אחת" שאמורה לפתוח שישה נתיבי סחר בין סין לבין אזורים שונים באירופה ובאסיה לצד נתיב סחר ימי מהים התיכון ועד החוף הסיני. כמו כן, הרחיבה סין את השקעותיה ביבשת אפריקה ואף הקימה בסיס צבאי בג'יבוטי, הראשון מחוץ לגבולות המדינה.

השנה האחרונה, מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, אף העניקה לסין הזדמנות פז לחזק יותר את מעמדה בזירה העולמית לנוכח הנטיות הבדלניות שהגיעו מכיוון הבית הלבן. מיד אחרי שטראמפ הכריז על פרישת ארה"ב מהסכם האקלים, הבהיר שי כי ארצו מוכנה לקחת את ההובלה במאבק בהתחממות הגלובלית ובשינויי האקלים. הוא נועד לא פחות משלוש פעמים עם עמיתו הרוסי, ולדימיר פוטין, וחיזק את הברית בין המדינות עם שורת הסכמים ביטחוניים וכלכליים וקיום של תרגילים צבאיים משותפים. שי גם העניק לגן החיות בברלין שני דובי פנדה כחלק מההתקרבות לקנצלרית אנגלה מרקל, שנבחרה לאחרונה לכהונה רביעית.

בינואר האחרון נאם שי בפתיחת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. מנהיג סיני ראשון שמדבר בכינוס הכלכלי החשוב של השנה. שי יצא נגד עמדותיו של טראמפ. "עלינו לסגת מהעמדות הלאומיות שלנו ולעלות על הדרך הנכונה לעבר גלובליזציה כלכלית בקצב הנכון", אמר. "מדינות צריכות להימנע מקידום האינטרסים שלהן על חשבונם של אחרים". הוא הוסיף כי "אנחנו הסינים לא מקנאים בהצלחתם של אחרים ולא נתלונן על אחרים שהרוויחו. אנחנו נקבל אותם בברכה על רכבת האקספרס של ההתפתחות הסינית".

"סין בונה את ראשית צעדיה בגיאו־פוליטיקה העולמית. אין להם ניסיון והם עדיין לומדים, אבל טראמפ הוא שהופך את שי למנהיג עולמי. בין השאר גם בגלל שביטל את הסכם הסחר הטראנס־פסיפי (TPP) שנועד להכיל את השפעתה של סין", מסביר וילנאי. "אני מעריך שבחדרי חדרים, הבכירים הסינים בזים לנשיא האמריקאי. שי הגיע לתפקיד הנשיא עם ניסיון עשיר של ניהול פרובינציות עם מיליוני תושבים. אם אני סומך על מישהו במלכוד של קוריאה הצפונית, זה רק על הנשיא הסיני".

בגיליון 100 האישים המשפיעים בעולם של מגזין 'טיים' באפריל האחרון, כתב עליו סגן נשיא ארה"ב הקודם ג'ו ביידן. לפי ביידן, אף שהניסיון של סין למלא תפקיד חדש בזירה הבינלאומית עשוי להיתקל בלא מעט אתגרים, הוא משוכנע שלשי ג'ינפינג יש את "הנחישות הבטוחה" כדי להשיג את היעד. "בהחלט קיימת האפשרות שיום אחד אנחנו עשויים להביט לאחור ולומר שתקופתו של שי בהנהגה סימנה את נקודת המפנה עבור ארצו ובני עמו", סיכם.

–

• שעת הסין // המרוץ של סין לעמדת המעצמה מספר אחת // מאת אורן נהרי
• שעת הסין // מה עשתה מגפת הקורונה לסין // מאת חיים איסרוביץ
• "האוליגרכים של פוטין" והקשר הישראלי // מאת פולינה חסין