fbpx

זריקה למרחק: מבצע חיסוני הקורונה מסביב לגלובוס | מאת חיים איסרוביץ

העולם וחיסוני הקורונה: איפה הצליחו לתקן את הטעויות, ואיפה נכשלו בענק

0

הכישלון האירופי, ההתאוששות האמריקאית, והזעקה של העולם השלישי – כך נראית תמונת המצב של מבצע חיסוני הקורונה מסביב לגלובוס

השעה הייתה 6:31 בבוקרו של 8 בדצמבר 2020, כאשר האחות מיי פרסונס מבית החולים האוניברסיטאי של קובנטרי שבמרכז אנגליה, הפשילה את השרוול של מרגרט קינן והזריקה לה את המנה הראשונה של החיסון של פייזר וביונטק. בכך הפכה קינן לאדם הראשון בעולם שמקבל באופן רשמי את החיסון המיוחל נגד נגיף Covid19, אחרי המשתתפים בניסויים הקליניים. "זו מתנת יום ההולדת הטובה ביותר שיכולתי לייחל לה", אמרה קינן, שהייתה שבוע לפני יום הולדתה ה־91.

הרגע שבו קיבלה קינן את החיסון היה רגע של תקווה עבור העולם כולו, אחרי השנה המטלטלת של מגפת הקורונה. זה היה שיאו של מבצע מדעי וטכנולוגי מורכב, ששילב ממשלות וחברות פרטיות, והצליח להביא לפיתוח שורת חיסונים יעילים בפרק זמן קצר להפליא, ובאופן חסר תקדים.

בששת החודשים מאז היום המשמח של הסבתא החביבה, ניתנו ברחבי העולם כ־1.5 מיליארד מנות חיסון, ליותר מ־730 מיליון בני אדם. סיפור ההצלחה הישראלי, עם קרוב ל־5.5 מיליון מחוסנים מקרב האוכלוסייה הבוגרת, זכה לכותרות בולטות בתקשורת הבינלאומית. אך מדובר, כמובן, במקרה שאינו מעיד על הכלל. מדינות רבות, עשירות לצד עניות, סבלו מכשלים, עיכובים ומכשולים ביישום של פרויקט החיסונים, ואילצו את תושביהן להמשיך את הציפייה בדרך לשגרה המיוחלת. זהו המקום שבו המדע נתקל בפוליטיקה ובבתה הסוררת, הבירוקרטיה. כמו גם במכשולים אחרים, כלכליים ולוגיסטיים, ועד מכת הפייק ניוז ומאמיני הקונספירציות.

המתחסנת הראשונה מרגרט קינן צילום Jacob King - Pool, Getty Images

המתחסנת הראשונה מרגרט קינן צילום Jacob King – Pool, Getty Images

הפיאסקו האירופי

"זה סיפור הצלחה אירופי אמיתי", הצהירה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר־ליין ב־27 בדצמבר, כאשר ראשוני המחוסנים במדינות האיחוד החלו לקבל את החיסון של פייזר וביונטק. אחרי שנה קשה של מגפה, עם כ־3.5 מיליון מתים ברחבי העולם, מאות אלפים מהם באירופה, ועם קריסה של מערכות בריאות בחלק נכבד מהמדינות החברות באיחוד, הייתה אופטימיות שהדרך לחזרה לשגרה נראית קרובה מתמיד.

פחות מחודש וחצי לאחר מכן כבר נאלצה פון דר־ליין להודות בשורת כשלים, שהפכו את קמפיין החיסונים ההיסטורי לפיאסקו מרהיב. מול הנתונים המרשימים של ישראל, עם 65.8 מנות על כל 100 תושבים; עם 19.2 מנות ל־100 תושבים בבריטניה, שכבר הייתה משוחררת מהמגבלות של החברות באיחוד; ואפילו 12.8 מנות על 100 תושבים בארה"ב – האיחוד האירופי הציג נתון מאכזב ביותר של 3.9 מנות לכל 100 תושבים.

"העובדה היא שאנחנו לא במקום שבו היינו רוצים להיות במאבק בנגיף", הצהירה נשיאת הנציבות בנאום בפני הפרלמנט האירופי ב־10 בפברואר. "איחרנו במתן האישורים. היינו אופטימיים לגבי ייצור המוני (של החיסונים בתוצרת אירופית). ואולי גם התייחסנו לכך שהמנות שהוזמנו יגיעו בזמן כדבר מובן מאליו. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מדוע, ומה הלקחים שאנחנו יכולים ללמוד מכך".

הכשלים של האיחוד החלו עוד בשלבים המוקדמים של ההיערכות למבצע החיסונים. תהליכי המשא ומתן שניהלה הנציבות מול חברות התרופות היו ממושכים יותר מאשר מדינות אחרות, בעיקר בשל ההתנגדות האירופית לרצונן של היצרניות להסיר מהן את האחריות לבעיות שעלולות לצוץ מהחיסונים, שכאמור פותחו בזמן חסר תקדים. נוסף על כך, הנציבות לא דרשה מהיצרניות לוחות זמנים מחייבים להעברת משלוחי המנות, או סנקציות על אי־עמידה בהתחייבויות.

תורים במרכז חיסונים באנגליה צילום Andrew Aitchison, in pictures via Getty Images

תורים במרכז חיסונים באנגליה צילום Andrew Aitchison, in pictures via Getty Images

על כן, ההצהרות המרשימות על הסכמים שהבטיחו לפחות 2.3 מיליארד מנות – יותר מהנדרש ל־440 מיליון התושבים באיחוד – נראו כהבטחה חלולה, כשהגיע שלב היישום בשטח. באמצע ינואר הודיעה פייזר על האטה במשלוחי החיסונים לאיחוד, בשל שדרוגים במפעל שלה בבלגיה. גם המשלוחים של אסטרזניקה ושל מודרנה סבלו מעיכובים ומשיבושים, ומנעו מהמדינות החברות לעמוד בקצב החיסונים הרצוי. למרות זאת, בצעד תמוה ומעורר מחלוקת, הנציבות התירה לייצא עשרות מיליוני מנות למדינות מחוץ לאיחוד.

גם האישור המאוחר של החיסונים, כפי שציינה פון דר־ליין, תרם לעיכובים ביישום היעדים. הסוכנות האירופית לתרופות העניקה לחיסון של פייזר את האישור לשימוש חירום ב־20 בדצמבר, כעשרה ימים אחרי ארה"ב, שבוע אחרי ישראל וכשלושה שבועות אחרי בריטניה. למרות זאת, באיחוד החליטו להמתין שבוע נוסף, והחלו לתת את הזריקות רק לאחר סיומה של חופשת חג המולד.

הסאגה סביב החיסון של אסטרזניקה ושל אוניברסיטת אוקספורד סיפקה שלל דוגמאות לקמפיין האירופי המקרטע. באוגוסט 2020 נחתם הסכם בין הצדדים על אספקה של 300 מיליון מנות עד יוני 2021, עם אופציה ל־100 מיליון נוספות – נתון שביסס את החיסון כאחד היסודות המרכזיים עבור הקמפיין האירופי. אולם חוות דעת של פירמת הייעוץ דלויט חשפה כי לא רק שההסכם לא קבע סנקציות לגבי אי־עמידה בזמנים או בכמויות, הוא גם כלל סעיף שקובע כי הנציבות לא יכולה לתבוע את החברה האנגלו־שוודית אם היא לא תעמוד בזמנים.

משבר ראשון אחרי הברקזיט

נורות האזהרה החלו להבהב במשרדי הנציבות באמצע ינואר, כאשר אסטרזניקה הודיעה כי לא תוכל לעמוד בכמות המנות שהבטיחה לספק בשל בעיות ייצור במפעל הבלגי שלה. למרות זאת, ב־29 בינואר החליטה סוכנות התרופות האירופית להעניק את אישור החירום לשימוש בחיסון במדינות החברות.

אבל בנציבות האירופית לא מיהרו לקנות את הטענות של אסטרזניקה על תקלות. הם טענו כי הסיבה האמיתית היא "נאמנותה" של החברה לבריטניה, שהייתה בעיצומו של קמפיין חיסונים מוצלח, ושהמנות שהיו אמורות להגיע אל אזרחי האיחוד – בעצם עושות את דרכן לאי הבריטי.

בכך נפתח העימות הישיר הראשון בין האיחוד לבריטניה מאז שהממלכה המאוחדת השלימה את הברקזיט ואמרה "שלום" סופי לחברות הגוש האירופי ב־31 בדצמבר. בצעד דרמטי, הפעילה הנציבות סעיף שמתיר לה להטיל פיקוח על התנועה החופשית בגבול שבין צפון אירלנד לרפובליקה האירית, הגבול היבשתי היחיד בין האיחוד לממלכה, וזאת על מנת למנוע הכנסת חיסונים לבריטניה "דרך הדלת האחורית". המהלך עורר זעם מצד בריטניה, אך גם בתוך האיחוד, והנציבות נסוגה ממנו בתוך יממה בלבד.

בסוף אפריל הגישה הנציבות תביעה נגד אסטרזניקה, על אף הסעיף בהסכם, וכשבועיים לאחר מכן הודיעה כי לא תחתום על הסכם חדש עם החברה מעבר לסיום החוזה הנוכחי בסוף יוני. במקום זאת, הודיעה כי תרכוש עד 1.8 מיליארד מנות מפייזר. "אם היינו מקבלים 100% מהחיסונים של אסטרזניקה שהובטחו לנו בחוזה, האיחוד האירופי היה באותה רמה כיום כמו בריטניה", אמר סגן נשיאת הנציבות תיירי ברטון, "לכן, אני יכול לומר שהמערבולת שחווינו נעוצה בכישלון של אסטרזניקה".

אם זה לא הספיק, החיסון של אסטרזניקה גם עורר חששות רפואיים. רבות ממדינות האיחוד, בראשן צרפת, גרמניה וספרד, טענו כי החיסון אינו יעיל מספיק עבור בני 65 ומעלה, קבוצת הסיכון שספגה את המכה הקשה מהנגיף, והחליטו שלא להשתמש בו, אף שהניסויים הראו יעילות של יותר מ־70%. כמו כן, גילוי מקרים של התפתחות קרישי דם במספר זעום של מקבלי החיסון הביא את מדינות האיחוד לעצור את השימוש בו, עד שהרגולטורים קבעו שהיתרונות עולים על הסיכונים.

משבר החיסונים גם סיפק נשק חדש למתנגדי השליטה המרכזית של הבירוקרטים בבריסל, מושבה של האיחוד. על פי התוכנית שגיבשה פון דר־ליין בקיץ 2020, הנציבות היא שמנהלת את המו"מ על רכישת החיסונים עבור המדינות החברות על מנת להוריד עלויות ולמנוע תחרות בין מדינות עשירות לעניות. אולם מרגע שהחלו בעיות האספקה, החלו חלק מהמדינות החברות להפעיל את הסעיף שמתיר להן לרכוש חיסונים שלא נרכשו על ידי האיחוד.

מי שניצלה את הסעיף באופן הבולט ביותר הייתה הונגריה, "הילדה הרעה" של האיחוד, שאישרה לא פחות מארבעה חיסונים זרים: ספוטניק הרוסי, לשביעות רצונו של ולדימיר פוטין; סינופארם וקונבידסיה הסיניות; וקובישילד, הגרסה ההודית לחיסון של אסטרזניקה. אלה סייעו לה להפוך למדינה המובילה באיחוד במספר המתחסנים. ראש הממשלה ויקטור אורבן אף חשף כי שמונה מהשרים קיבלו את החיסון של סינופארם, ארבעה את הספוטניק ורק שלושה חיסון של פייזר.

בחודש שעבר החלה אירופה לעשות את צעדיה הראשונים בדרך חזרה לשגרה. מדינות רבות, בראשן ספרד וצרפת, החלו להסיר את המגבלות שהוטלו במהלך גל ההתפרצות השלישי, אחרי ירידה חדה בנתוני התחלואה ועומסים בבתי החולים. גם גבולות האיחוד נפתחו לתיירים מחוסנים. במקביל, יותר מ־200 אלף מנות חיסון ניתנו במדינות החברות, כאשר כ־40% מהאוכלוסייה הבוגרת קיבלו לפחות מנה אחת ו־16% חוסנו באופן מלא. אבל גם האופטימיות המחודשת לא תעלים את חשבון הנפש ששוב יצטרכו לערוך באיחוד לגבי שיווי המשקל שבין שליטת הנציבות לבין חופש הפעולה של המדינות, סוגיה שתמשיך להעסיק את הגוש גם בשנים הבאות

המהפך האמריקאי

פסטיבל הסרטים של טרייבקה נוסד ב־2002, בעקבות מתקפת הטרור של 11 בספטמבר, כדי לעודד את כלכלת ניו יורק ואת יוצרי הקולנוע המקומיים. המהדורה ה־20 של הפסטיבל מתוכננת ל־9 ביוני (לפני כתיבת שורות אלה אך אחרי יציאת הגיליון) וכמו אירועים בולטים אחרים, המטרה היא לספק תקווה חדשה לעיר השוקקת ביותר בעולם, אחרי שנה איומה בצל הקורונה. המגפה גבתה בניו יורק את חייהם של יותר מ־33 אלף תושבים, יותר מפי עשרה ממספר הקורבנות בפיגוע התאומים.

השיא יהיה באירוע הסיום של הפסטיבל, שיתקיים ב־19 ביוני באולם המוזיקה של רדיו סיטי, מהאתרים התרבותיים ההיסטוריים הבולטים של ניו יורק, ובכלל – ועם תפוסת קהל של 100%. כולם מחוסנים וללא מסכות. "כשרדיו סיטי חוזר ל־100% תפוסה וללא מסכות, ואנשים נהנים מניו יורק ומהאמנויות של ניו יורק, זה לא יהיה רק סמלי ומטאפורי, אלא שגם עברנו דרך ארוכה כדי להחזיר את כל המדינה הזו לעצמה", אמר מושל המדינה אנדרו קואומו, כשהכריז על האירוע. "אנשים יגידו 'אז אם אני לא מחוסן, אני לא יכול ללכת?'. זה נכון".

כשבועיים לאחר מכן, ב־4 ביולי, תציין ארה"ב את יום העצמאות ה־245 שלה, והנשיא ג'ו ביידן הצהיר כי המטרה היא שהיום החגיגי יציין גם את "תחילת העצמאות שלנו מהנגיף". כדי להשיג זאת, הבהיר ביידן בתחילת החודש שעבר, צריכים לפחות 70% מהאמריקאים הבוגרים לקבל לפחות מנה אחת. הנתונים (מאמצע מאי) הראו כי היעד אכן ניתן להשגה כאשר 60% מבני ה־18 ומעלה כבר קיבלו מנה אחת. "בכל יום, האור בקצה המנהרה הופך לבהיר יותר", הצהיר ביידן לנוכח הנתונים המעודדים.

ההישג האדיר הוא מהפך מוחלט מהמצב ששרר במדינה רק לפני כחצי שנה. ב־24 בדצמבר קיבלה סנדרה לינדזי, אחות בית חולים בלונג איילנד, את המנה הראשונה של החיסון של פייזר, והפכה למתחסנת הרשמית הראשונה בארה"ב. באותם ימים התמודדה ארה"ב עם גל תחלואה חדש שגרם לעומסים קשים בבתי החולים, מהחוף המזרחי ועד החוף המערבי. מניין הקורבנות בינואר, החודש האחרון לכהונתו של דונלד טראמפ, עבר את ה־400 אלף, ומיליונים שוב נאלצו להתמודד עם סגרים והגבלות נרחבות.

חוזרת לחיים. ניו יורק בחודש שעבר צילום Tayfun Coskun, Anadolu Agency via Getty Images

חוזרת לחיים. ניו יורק בחודש שעבר. צילום: Tayfun Coskun, Anadolu Agency via Getty Images

למרות הציפיות והתקוות לרגע שבו החיסונים יהיו זמינים, כשהגיע זמן הפירעון, היישום בשטח היה לקוי ביותר, ללא תוכנית מסודרת, על אף ריבוי השחקנים – החל מהרשויות הפדרליות ועד הרשויות המדינתיות והמקומיות, ומספר רב של גופי רפואה פרטיים. הממשל הפדרלי החל לשנע את החיסונים למדינות, אבל מאותו רגע – בהתאם לתפיסה הרפובליקנית של ממשל קטן – העביר את האחריות לממשלים המקומיים.

יותר מכך, טראמפ לא הפסיק לקחת קרדיט על הפיתוח המהיר וחסר התקדים של החיסונים, בזכות מבצע "Warp Speed" שקידם שיתוף פעולה בין הממשל לבין המגזר הפרטי במיזם ההיסטורי. אבל את החיסון הוא קיבל בהסתר, אף שתמונה כזו הייתה מסייעת להפיג את החששות גם בקרב נאמניו המושבעים, שידעו לשמוע לו כאשר קרא להם להסתער על גבעת הקפיטול.

הזרועות של ביידן

כאשר ביידן נכנס לתפקידו הוא התחייב כי בתוך 100 יום, לפחות 100 מיליון אמריקאים בוגרים יקבלו לפחות חיסון אחד, ובהמשך העלה את הרף ל־200 מיליון מחוסנים. הממשל החדש – שמאמין בתפיסה של ממשל שמעורב יותר בחיי האזרחים – גם החל לתאם עם השחקנים השונים כדי לשפר את זרימת החיסונים ממפעלי הייצור של פייזר, מודרנה ובהמשך גם ג'ונסון אנד ג'ונסון (שלאחר מכן הוקפאה בשל חששות לקרישי דם), ועד לזרועות התושבים. מתחמי חיסונים נפתחו במרפאות, בבתי חולים, בבתי מרקחת ואף באצטדיוני ספורט. על פי נתוני הממשל, כיום 90% מהאמריקאים מתגוררים במרחק של שמונה ק"מ בלבד ממרכז חיסונים.

"לכו להתחסן!", הסיסמה הזו חזרה שוב ושוב בציוצים ובהצהרות של ביידן, של סגניתו קמלה האריס ושל כל דוברי הממשל. המאמצים נשאו פרי. היעד של 200 מיליון מנות הושג בהתאם לציפיות, ובמקביל נרשמה ירידה חדה במספר מקרי ההידבקות החדשים. "זה רק בגלל החיסונים", הסביר מושל רוד איילנד, דניאל מקי, כיצד ירדה המדינה משיא יומי של 1,300 מקרים בממוצע בשבוע של ה־9 בינואר, ל־120 מקרים בממוצע בלבד כעבור ארבעה חודשים.

ביידן מתחסן צילום Alex Wong, Getty Images

ביידן מתחסן // צילום: Alex Wong, Getty Images

ההצלחה לא גרמה לממשל לנוח על זרי הדפנה או להוריד את הרגל מהגז. על פי הנחייתו של ביידן, החל מ־1 במאי יכול כל אמריקאי מגיל 18 ומעלה לקבל חיסון, והחל מאמצע החודש שעבר יש גם אישור לחסן בני 12 ומעלה – במטרה לאפשר לבתי הספר לפעול כסדרם מתחילת שנת הלימודים הבאה, שתחל בספטמבר.

כעת, המשימה העיקרית היא לשכנע את הספקנים שאינם ממהרים או אינם רוצים להתחסן, בין אם בשל התנגדות רגילה לחיסונים, חששות מהחיסונים החדשים או בשל תיאוריות קונספירציה בדבר ההשפעות של החיסונים. על פי מכון הסקרים GlobalData, כ־23% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בארה"ב מגלים היסוסים לגבי החיסונים. קרן משפחת קייזר, שעוסקת בסוגיות של בריאות הציבור בארה"ב, מצאה כי 13% מהאמריקאים כלל לא מעוניינים לקבל חיסון, בהם 20% מהרפובליקנים, 16% בגילאים 30-­­49, ו־13% מהאוכלוסייה השחורה. אנשי הרפואה מודים כי הסיכוי להשגת "חסינות עדר" בכל ארה"ב, או אפילו ברמה המקומית, נמוך מאוד, אבל הם ממשיכים בניסיונות השכנוע כדי להגדיל ככל הניתן את מאגר המחוסנים ובכך לצמצם את הסיכוי להתפשטות מחודשת של הנגיף.

על כן, חברות פרטיות, בתי חולים, קבוצות ספורט, חברות תעופה ושלל גופים מנסים להתגבר על ההססנות באמצעות הבטחות להטבות שונות ומגוונות למי שיסכימו לקבל את הזריקה המיוחלת. מי שלקח את הרעיונות האלה צעד נוסף קדימה הוא מושל אוהיו, מייק דה וויין, שלא מרוצה מנתוני ההתחסנות ב"מדינת הערמון", שעמדו באמצע מאי על כ־36% מהתושבים. בחודש שעבר הוא הודיע על הגרלה שבועית של מיליון דולר (החל מ־26 במאי ובמשך חמישה שבועות) בקרב מי שקיבלו לפחות מנה אחת, והגרלה נוספת היא עבור בני 12 עד 17 למלגות לאוניברסיטאות הציבוריות באוהיו, עם מימון מלא של שכר לימוד ומגורים.

"יהיו שיאמרו 'דה וויין, אתה משוגע!', 'הרעיון של הגרלת מיליון דולר הוא בזבוז כסף'", הודה המושל הרפובליקני, "אבל האמת היא שהבזבוז בשלב הזה במגפה – כאשר החיסון כבר זמין לכל מי שרוצה אותו – הוא חיים שאבדו לנגיף הקורונה". יומיים לאחר ההכרזה התברר שההימור השתלם, כשנרשמה עלייה מהירה של 6% בקרב המתחסנים בגילאים 30­­-74, אחרי שבועות ארוכים של ירידה.

נגיף אימפריאליסטי רדום

"אפרטהייד של חיסונים", זהו המונח שבו השתמש נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה, כדי לתאר את חוסר השוויון המשווע בחלוקת החיסונים בין המדינות העשירות לעניות. רבות מהן כמובן באפריקה. "אפשר לתאר את המצב גם כאימפריאליזם של חיסונים, כאשר הכלכלות החזקות ביצעו רכישות מסיביות של חיסונים על חשבונו של החלק העני ביותר של העולם שזקוק לחיסונים האלה בדיוק כמו מי שחיים בכלכלות המשגשגות יותר", אמר הנשיא בכעס.

מנהל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר תאודרוס גברה־יסוס, הבהיר שהוא מסכים עם עמדתו של רמפוזה. הוא ציין כי הכלכלות העשירות, שמונות רק 15% מכלל אוכלוסיית העולם, מחזיקות ב־45% מכלל מנות החיסונים, אולם הכלכלות הנחשלות יותר, שמונות כמחצית מתושבי כדור הארץ, קיבלו רק 17%. "יש מדינות בעלות הכנסה גבוהה שעוברות לחסן ילדים ונוער, בעוד שאנשי רפואה, קשישים וקבוצות סיכון אחרות ברחבי העולם נותרו בלתי מחוסנות", התריע.

החשש מפני חוסר השוויון העולמי הוביל בשנה שעברה להקמתו של מיזם קובאקס (Covax) בהובלתו של ארגון הבריאות העולמי, שהציב מטרה לרכוש 2 מיליארד מנות ולספק אותן למדינות החלשות ביותר בעולם עד סוף השנה הנוכחית. כ־180 מדינות הצטרפו, אולם אחרי חמישה חודשים התמונה די עגומה כאשר המיזם הצליח להוציא רק 68 מיליון מנות ל־124 מדינות, 0.5% בלבד מאוכלוסיית העולם.

המשבר נובע לא מעט מההתפרצות המפלצתית של נגיף הקורונה בהודו בחודשים האחרונים. מכון סרום ההודי הוא יצרן החיסונים הגדולה בעולם והיה אמור לספק מאות מיליוני מנות עבור קובאקס. אולם במארס האחרון הפסיק המכון לבצע משלוחים של החיסונים שהוא מייצר עם אסטרזניקה על מנת להתמקד בייצור עבור האוכלוסייה המקומית, והוא לא צפוי לחדש את היצוא עד סוף השנה הנוכחית.

גלי ההדף של ההחלטה ההודית מורגשים כבר בעשרות מדינות, מדרום־מזרח אסיה ועד אפריקה, שבמקום להתקדם בדרך למיגור המגפה שוב צריכות להתמקד בבלימת התפרצויות. בקניה, שם קיבלו רק כ־2% מהתושבים את המנה הראשונה, עומדת להסתיים מכסת המנות, ובממשלה קראו לקובאקס להפנות את התקציבים לחיסונים אחרים, כדוגמת פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון.

משרפת גופות בהודו, בחודש שעבר. צילום: Abhishek Chinnappa, Getty Images

משרפת גופות בהודו, בחודש שעבר. צילום: Abhishek Chinnappa, Getty Images

אבל המשבר בהודו הוא רק חלק מהאתגר שניצב בפני המיזם הבינלאומי. "הבעיה אינה להוציא חיסונים דרך קובאקס, אלא להכניס אותם", הודה ד"ר תאודרוס ושלח עקיצה למדינות העשירות שלא תורמות מהעודפים שלהן. "אנשים שואלים 'מה גורם לך להישאר ער בלילה? המוטציות?', אלוהים, לא! זו ההתנהגות האנושית – חוסר הנכונות לחלוק", התריס ברוס איילוורד, בכיר בארגון הבריאות שעוסק במיזם. "איך אנשים אחרים ישנים בלילה? הם צריכים להיות מלאי אנרגיה כדי לתקן את זה!".

מי שהרים את הכפפה היה ג'ו ביידן, בדומה להתנהלותו בכל הנוגע למשבר האקלים אחרי ארבע שנות ההכחשה של טראמפ. לאחר כניסתו לתפקיד הבטיח ביידן לתרום 4 מיליארד דולר לקובאקס, ואף קרא להסיר את מגבלות הקניין הרוחני על פיתוח החיסונים, כדי להעביר את הייצור למדינות העניות.

עוד הצהיר ביידן שיעביר החל מהחודש הנוכחי עשרות מיליוני מנות עודפות של חיסונים לטובת מדינות נזקקות. "אנחנו יודעים שאמריקה לעולם לא תהיה בטוחה באופן מלא עד שהמגפה שמשתוללת בעולם תהיה תחת שליטה", הסביר. "אין אוקיינוס רחוק מספיק, אין חומה גבוהה דיה, שיוכלו לשמור עלינו מוגנים. מחלות ומוות שמשתוללים במדינות אחרות יכולים לערער אותן ולהוות סיכון גם עבורנו".

בתוך ימים הצטרפו לביידן גם האיחוד האירופי, שהבטיח לתרום לפחות 100 מיליון מנות עד סוף השנה ולהשקיע מיליארד דולר בהקמת מתקני ייצור באפריקה; בעוד פייזר, מודרנה וג'ונסון אנד ג'ונסון הבטיחו 3.5 מיליארד מנות בשנתיים הקרובות, מתוכן 1.3 מיליארד עוד ב־2021. כעת נותר לקוות כי ההבטחות לא יישארו באוויר, וגם המדינות החלשות יוכלו לשים מאחוריהן במהרה את המגפה הגדולה.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook