fbpx

אסון החיסונים של אירופה // הטור של אלעד שמחיוף

0

ימים בודדים אחרי שנפתח, דלת מרכז החיסונים הגדול ב'ארנה' של ברלין נסגרה שוב. מנות החיסון נגמרו. 517 קילומטר משם נמצא מתחם מלא בחלונות זכוכית, בכניסה ניצב שלט גדול. Büro und Laborgebäude: משרדים ומעבדות. כאן, במשרדים הראשיים של חברת הביוטכנולוגיה BioNTech, נהגה ובוצע המחקר של חיסון הקורונה, שבברלין אזל מהמלאי.

אם נרצה להחמיא למבצע החיסונים האירופי, נכנה אותו "קטסטרופה". משבר הקורונה, כדרכם של משברים, העמיד את האיחוד האירופי במבחן, והיבשת כשלה בו אומללות. הבעיות הידועות שבאיחוד בלטו כולן: הסיאוב, הבירוקרטיה, האינטרסים המנוגדים ואוזלת ידם של הפקידים האלמונים, שאיש מאזרחי היבשת לא בחר ולא מכיר. זה קרה בתחילת המשבר, כאשר איטליה זעקה לעזרה ונענתה רק בטריקת דלתות מצד שכנותיה, וכעת, במבצע החיסונים, המצב חמור אף יותר.

מדינות האיחוד החליטו, באקט שמאגד היגיון וסולידריות, לנהל את המגעים לרכישת חיסונים כגוף אחד. לא סחר מכר של כל מדינה מול היצרניות, אלא כוח קנייה עצום של 450 מיליון לקוחות, שבתקווה יקנה לאיחוד תנאים טובים יותר וכך מדינות קטנות ועניות יותר לא יישארו מאחור. שסאגת איטליה לא תחזור.

ההיגיון נזרק לפח. המדינות החברות החלו לריב. למה בעצם לרכוש מאות מיליוני מנות דווקא של החיסון היקר והרגיש יותר, שפותח בטכנולוגיה חדשה שטרם נוסתה? שאלו בקול בחלקן. אולי זה בגלל שהמפתחת היא חברה גרמנית? הוסיפו, הפעם בלחש. האירופאים הימרו ששורת חיסונים יהיו מוכנים בערך באותו זמן. הם הימרו בגדול על אוקספורד. הימרו, אולי בעזרת "עידוד" מארמון האליזה, על החיסון של סאנופי הצרפתית. החיסון האמריקאי, טפו… טוב, נרכוש קצת ליתר ביטחון. האירופאים התמהמהו ונותרו הרחק מאחור. ביולי רכשה ארה"ב אופציה ל־600 מיליון מנות מפייזר, רק בנובמבר האיחוד האירופי רכש מחצית מהכמות. ההתנהלות האירופית הייתה כל כך איטית שאפילו המייסד של BioNTech, אואור שאהין, תפס את ראשו ובשפה דיפלומטית אמר: בחיי שאין לי מושג מה הם עושים.

ההיגיון הלך, וגם הסולידריות עפה מהחלון. למרות הסיכום לביצוע רכישות אחיד, גרמניה סיכמה בנפרד על רכישת 30 מיליון מנות נוספות מפייזר ומ־BioNTech. הנציבות האירופית הסתרבלה בשלל הודעות סותרות. הפקידים בבריסל אמרו שהצעד הגרמני "נעשה ברוח הסכם החיסונים האירופי", שכן המנות הנוספות יגיעו לגרמניה רק אחרי שכל מדינות אירופה יקבלו את המנות שהאיחוד רכש עבורן. בניכוי הדיפלומטיה, ברור שהגרמנים איבדו סבלנות, פתחו את הארנק, עקפו את האיחוד, והאיחוד בתגובה לא עשה דבר. אכן, לא עבר זמן רב ועוד מדינות באיחוד החליטו לפעול עצמאית. צרפת ודנמרק, למשל. אחרי כל המילים היפות, כעת כל מדינה דואגת לעצמה.

כאילו לא די בכל הצרות מהצד האירופי, יש גם בשורות רעות מכיוונן של יצרניות החיסון. פייזר הודיעה שבתקופה הקרובה תתקשה לעמוד במכסה שהבטיחה לאיחוד האירופי. גם אסטרה־זניקה הודיעה שהמשלוחים יתעכבו. המנהיגים זועמים. באיטליה איימו בתביעה, באירלנד דיברו על נזקים עצומים למאמץ החיסונים. המתח עלה וגברו הריבים. ראשי ממשלה הפנו אצבע מאשימה כלפי פקידי האיחוד שהמשיכו להתגונן, מדינות שונות האשימו זו את זו בעיכובים. גרנד בלגן, כפי שיגידו בבריסל.

קרועה ומבותרת משתי מלחמות עולם, לפני כ־70 שנה, אירופה התעוררה והחלה להתלכד. אינטרסים כלכליים וצבאיים הובילו אותה לעשורים ארוכים ושלווים. והנה, המשבר הבריאותי הגדול ביותר ב־100 השנים האחרונות שולח אלומת אור שחושפת את כל הסדקים שבגוף הישן. רבים שואלים את עצמם אם לצד כאבי השרירים תהיה בין תופעות הלוואי של החיסונים גם קריסתו של האיחוד האירופי כפי שהכרנו אותו.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook