על קורונה, ברקזיט ועתידה של יבשת // הטור של אלעד שמחיוף

זהו סיפור על איש אחד שאמר תודה ועל אישה אחת שאמרה סליחה. לכאורה מילים קטנות, שגורות, אבל במקרה שלנו, המילים האלה מגלמות בתוכן את אחד התהליכים המדיניים הגדולים ביותר שראה העולם בהיסטוריה המודרנית, ואת השינויים הדרמטיים שהתרחשו בו בחודשים האחרונים.

ב־12 באפריל הפציע בסרטון וידיאו טרי ומצופה מאוד בפיד, פרצופו של בוריס ג'ונסון. ראש הממשלה הבריטי השתחרר באותו היום מבית החולים, אחרי שבעה ימי אשפוז, מתוכם שלושה בטיפול נמרץ. הסרטון צולם בדאונינג 10, ג'ונסון לבוש בחליפה ועניבה, בניגוד לסרטון קודם שבו הופיע בחולצה פתוחה. נשימתו סדירה ולא כבדה כשהייתה לפני כן. פניו כבר לא חיוורות (כלומר, לא יותר מהרגיל). נרגש, חשף ג'ונסון בסרטון שבמשך 48 שעות היה מצוי בסכנת מוות של ממש. הוא הודה לכל הצוות הרפואי והסיעודי אבל התעקש להודות לשניים במיוחד. האחות ג'ני מניו זילנד והאח לואיס מפורטוגל. "הם ישבו ליד מיטתי במשך אותן 48 שעות קריטיות והצילו את חיי", אמר. "הם הדוגמה לאכפתיות ולהשקעה של הצוותים שלנו, זו הסיבה שננצח את הווירוס ביחד". יש רק להודות על כך שקולו של ג'ונסון היה צלול וברור, גרונו לא ניחר ומשתעל, שכן אפשר היה לשמוע בבירור את האירוניה המהדהדת. האיש, שרכב אל לשכת ראש הממשלה על גבו של הליך שנועד לשמור על בריטניה נקייה יותר ממהגרים – יושב כאן כך, בחיים, בזכות שני מהגרים. לפחות אחד מהם, לואיס מפורטוגל, היה מתקשה מאוד להגיע ללונדון ולהשתקע בה, אם הברקזיט של ג'ונסון היה יוצא לפועל מוקדם יותר.

הסנטימנט הברקזיטי היה מרוח מכל עבר על התגובה הבריטית למשבר הקורונה. לקראת אמצע חודש מארס, אירופה כבר עמוק במלתעות הפנדמיה, אמר ג'ונסון: "מה שקורה במדינות אחרות לאו דווקא משקף את מה שקורה כאן בבריטניה". הוא השתעשע ברעיון חסינות העדר, שעה שזעקו לעברו שיסגור הכל. ג'ונסון לא הקשיב, חזר וטען שהמדענים הבריטים, המובילים בתחומם בעולם, עוקבים ומספקים חוות דעת רציפה. מדינות האיחוד האירופי ארגנו יוזמה לרכוש יחד ציוד רפואי, ג'ונסון סירב להשתתף. שר הבריאות שלו לא נכח בשיחה המשותפת עם שרי האיחוד. התוצאה ידועה, בריטניה הפכה למדינה האירופית עם מספר המתים הגבוה ביותר, עם שיעור המתים פר מיליון מהגבוהים בעולם (שנייה רק לבלגיה במדינות בינוניות־גדולות). הסגר הבריטי היה ארוך יותר, והפגיעה הכלכלית משמעותית יותר. תומכי האיחוד האירופי קיוו שכל אלה, מלואיס הפורטוגלי ועד הכישלון הבריטי, יגרמו לג'ונסון ולרבים אחרים בבריטניה לחשוב מחדש. לשנות כיוון. הקייס נגד הברקזיט, הם טענו, מעולם לא היה ברור יותר.

איטליה, סלחי לנו

ב־16 באפריל עמדה אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, באולם הפרלמנט בבריסל ועשתה דבר שאיננו מובן מאליו עבור אישה חזקה, מנהיגה, גרמנייה. פון דר ליין התנצלה, ביקשה סליחה מעומק הלב והביעה חרטה עמוקה על הדרך שבה נהג האיחוד האירופי באחת מחברותיו המרכזיות. "יותר מדי מאיתנו לא היו שם עבור איטליה כשהיא הזדקקה לנו", אמרה. "על כך, אירופה כולה מתנצלת מעומק הלב".

משבר הקורונה היה עבור אירופה מבחן חשוב בזמן קריטי. איגוד המדינות שרצה להפוך את אירופה לכוח מהגדולים בעולם, כזה שיוכל לספק תחרות ראויה למעצמות־העל, נכשל ונתפס על חם בוגד בכל ערכיו. עם פרוץ המגפה סגרו מדינות האיחוד את השערים. הגבולות הפנימיים נסגרו, הוחל איסור על מעבר אזרחים בין מדינות. שיתופי פעולה הוקפאו והופסק יצוא של תרופות וציוד מגן. כל מדינה שמה עצמה במרכז, מיהרה לטפל בווירוס שבתוכה, לפני שאפילו תתחיל לחשוב על טיפול בזה שנמצא מעבר לגבול. בייג'ינג לא זנחה את ווהאן, וושינגטון לא זנחה את פלורידה – היו טעויות, כמובן, אבל במשך שבועות קריטיים אירופה הפנתה עורף לאיטליה, באופן שלא נעשה כמותו בשום מקום אחר. רצה הגורל ואיטליה הייתה במוקד, סבלה מהווירוס מוקדם וקשה. המדינה, שנאבקה עם גלים של מהגרים והאשימה את אירופה שלא מסייעת; שנאבקה בקשיים כלכליים, וטענה שהאיחוד רק מקשה. אותה איטליה, שראתה בצל הקורונה את בתי החולים שלה קורסים, את בתי הקברות מתמלאים וזעקה אל האיחוד לעזרה שלא הגיעה. הסנטימנט ה"יורוסקפטי" הלך והתחזק באיטליה כבר שנים, משבר הקורונה הקפיץ אותו מעלה. החל מ־2010 ירד האמון של האיטלקים באיחוד האירופי ב־20%. בשבועות האחרונים העידו 67% מהאיטלקים שלדעתם חברות באיחוד האירופי היא נטל ולא יתרון. 77% מהם אמרו באופן חד־משמעי שאירופה כלל לא עזרה להם במשבר הקורונה.

המקרה האיטלקי היה כה מובהק, כה ברור ומהדהד, שלא באמת נותר לפון דר ליין אלא להתנצל, אבל גם ההתנצלות הזו לא הספיקה. האיחוד האירופי מפולג ומשוסע, ההנהגה שלו חלשה ועוד נחלשת. התגובה האירופית ממשיכה להיות מגומגמת, גם בפתיחת הגבולות, בתיירות, בפן הכלכלי. גם אחרי שהוסכמה חבילת סיוע של מאות מיליארדים, יוזמה להנפקת איגרות חוב משותפות למדינות האיחוד נתקלה בקשיים. ההולנדים התנגדו למהלך, וראש ממשלת פורטוגל קרא לסלק אותם מהאיחוד. עבור מתנגדי האיחוד, הקייס נגד איחוד אירופי מעולם לא היה ברור יותר.

תיזהרו לעזוב את האיחוד

אז כשהטיעונים נגד הברקזיט מתחזקים מחד, וגם נגד האיחוד האירופי מכיוונים אחרים, מה קורה בפועל? כלום, וזה אומר הרבה. ב־31 בינואר יצאה בריטניה באופן רשמי מהאיחוד. בסוף דצמבר הקרוב היא אמורה לצאת ממנו גם באופן מעשי. 11 חודשים, שבהם אמורים הבריטים לשאת ולתת עם האיחוד על הסכם סחר מקיף, שיאפשר לצדדים להיפרד באופן שמסדיר את יחסיהם העתידיים. מלכתחילה, 11 חודשים הם פרק זמן שרבים הגדירו לא ריאלי. הסכמים כאלה דורשים שנים של מגעים. איש לא העלה על דעתו שבזמן הקצר הזה תתרחש גם מגפה עולמית, שתסיט את תשומת הלב של כל הנוגעים בדבר. המו"מ הנ"ל תקוע. לא רק ההגבלות להיפגש ולשבת בחדר סגור השפיעו, להשלכות ארוכות הטווח של הקורונה יש בכך חלק משמעותי. מצד אחד ג'ונסון, חבול וחבוט מהכישלון להתמודד עם המגפה, רואה את אחוזי התמיכה בו צונחים, ומבין שאין לו ברירה אלא לחזור ל"בייס", להמשיך לשחק על הנוסחה שניצחה עבורו את הבחירות בענק. ג'ונסון נוקט קו קשוח מול האיחוד, מסרב להאריך את תאריך ההיפרדות גם במחיר של פיצול ללא עסקה. יש שיקול נוסף מלבד הפוליטי: משבר הקורונה ישנה לחלוטין את הכלכלה העולמית. העולם שבו אנחנו חיים היום שונה לאין שיעור מזה של לפני חצי שנה, לכן יש מי שמעריך כי ג'ונסון מעדיף להמר על היכולת של בריטניה לעצב את עתידה בעולם החדש, ולהתנער מהכבלים וההגבלות שילוו עסקה גדולה עם האיחוד.

גם בצד האיחוד האירופי דברים השתנו, כמובן. הסנטימנט היורוסקפטי הופך את האפשרות ל"רכּוּת" מול בריטניה לבלתי קיימת. באירופה מבינים שהדרך היחידה למנוע עזיבות נוספות בעתיד היא לגרום לבריטניה להתחרט על היום שבו ישב לו בריטי מעונב בווסטמינסטר ואמר לעצמו, "האיחוד האירופי, איי דונט לייק איט". גם לאירופה יש אינטרס לעצב לעצמה עתיד כלכלי טוב יותר בתקופה כזו של אי־ודאות. בריטניה הרי תהיה מתחרה משמעותית לאירופאים בכל הקשור למתן שירותים ומשיכת עסקים בינלאומיים, והאיחוד האירופי רוצה לצאת מסאגת הברקזיט עם ניצחון ברור.

לפי כל התקוות וחלק מההערכות, בסוף 2020 העולם אמור להיות אחרי הברקזיט ואחרי הקורונה. שני תהליכים שהשתלבו זה בזה, סיבכו זה את זה, וכעת נראה יותר מתמיד שיישארו איתנו גם הרבה אחרי שהביג בן יקבל בצלצוליו את שנת 2021.