ב־13 ביולי 1962 נפל דבר בפוליטיקה הבריטית. בניסיון להילחם בהיחלשות המפלגה השמרנית, החליט ראש הממשלה הרולד מקמילן לבצע ארגון מחדש של הממשלה – Reshuffle. בתוך זמן קצר הוחלפו שבעה שרים, שליש ממשלה, במהלך שכינויו הועתק מימים אפלים יותר: "ליל הסכינים הארוכות". ב־24 ביולי 2019, כמעט שישה עשורים אחרי, נכנס בוריס ג'ונסון לדאונינג 10 ובתוך שעות החליף 18 שרים, יותר ממחצית הממשלה. חבר מפלגתו אמר שראש הממשלה הטרי גרם ל"ליל הסכינים" של מקמילן להיראות כמו במבי. את המהלך ביצע ג'ונסון כשהוא מקבל בירושה ממשלת מיעוט שברירית, מפלגה משוסעת ואת האחריות לברקזיט – התהליך המורכב והמקיף ביותר שעברה בריטניה בהיסטוריה המודרנית. לא סתם היו מי שאמרו שג'ונסון הוא ראש הממשלה שנכנס לתפקיד בנסיבות הקשות ביותר אי פעם בתקופת שלום. אלא שהמשפט הזה מכיל אי־דיוק קטן, שכן בריטניה נמצאת בעיצומה של מלחמה, וג'ונסון מתכוון לעשות כל שביכולתו כדי לנצח בקרב האחרון.
המלחמה הזו לא מתנהלת כמובן בשוחות בוציות, אלא במסדרונות, באולמות ובחדרים הצדדיים של האיחוד האירופי. מינוי ג'ונסון משול כעת לכניסתו של חלוץ התקפי בדקה ה־90 למשחק שנמצא בשוויון. ג'ונסון, מהקולות הדומיננטיים במחנה שפעל ליציאה מהאיחוד האירופי, הודיע לאורך כל הדרך שתחת הנהגתו בריטניה תעזוב את האיחוד ב־31 באוקטובר "do or die", בלי אולי ובלי אבל. את הממשלה החדשה שלו מילא בתומכי ברקזיט נלהבים, שכר כיועץ בכיר את מי שנחשב לאדריכל הניצחון של מחנה הברקזיט במשאל העם. באקט חסר תקדים הוא שקל להשעות את עבודת הפרלמנט בשבועות שלפני ההיפרדות כדי למנוע מהחברים לסכל את היציאה.
ג'ונסון הופך לראש הממשלה השלישי שהברקזיט יאפיין את הכהונה שלו. בניגוד לתרזה מיי לפניו, הוא מהמר על כל הקופה. ראש הממשלה הבריטי אומר, ובצדק, שהעסקה שגיבשה מיי עם האיחוד האירופי מתה. שלוש פעמים עלתה להצבעה בפרלמנט, ובשלושתן נדחתה ברוב גדול. ג'ונסון רוצה עסקה אחרת, טובה יותר, אלא שמולו ניצב עיקש איחוד אירופי שהודיע פעמים רבות שלא ינהל מו"מ נוסף על עסקה שכבר הושגה. Take it or leave it. אז ג'ונסון הולך רחוק יותר מאשר כל מנהיג אחר בבריטניה ונערך במרץ להיפרד ללא עסקה. את המומחים שמזהירים שתרחיש כזה יגרום לקטסטרופה כלכלית הוא מבטל. מבטיח עתיד מזהיר בחסות הסכמי סחר מפליגים עם ארה"ב ומדינות אחרות. על האיחוד הוא מאיים שהיפרדות כזו משמעותה שבריטניה לא תעביר לאיחוד סכום עתק של 39 מיליארד ליש"ט עבור התחייבויות־עבר וחלקה בתקציב – מישהו אמר סחיטה באיומים? ובעיקר, ג'ונסון בונה על קולות בתוך האיחוד, שכבר מוכנים לרדת מהעץ ולבצע שינויים בהסכם. הוא מקווה שהמדיניות תהיה יותר אנגלה מרקל ופחות עמנואל מקרון.
זה הימור ענק. לאיחוד יש אינטרסים שונים שעליו לשמור עליהם, וייתכן שבקרב הזה הם ילכו איתו ראש בראש עד הסוף. הימור ענק, כי אם יוציא את בריטניה מהאיחוד ללא עסקה, יצטרך להוכיח שצדק ושמרבית המומחים והאנליסטים טעו. זה הימור ענק כי שלמות הממלכה המאוחדת עומדת על הפרק, וכי אחרי שחילק הבטחות ללא כיסוי, ולעיתים ללא דיוק בפרטים, הוא זה שיקבל את האחריות.
בעוד שלושה חודשים, בכל מקרה, בוריס ג'ונסון יעשה היסטוריה. יהפוך אולי לראש הממשלה שהוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי, ואם לא, יהפוך לזה ששירת במשך הכהונה הקצרה ביותר בהיסטוריה של בריטניה.
–
- על קורונה, ברקזיט ועתידה של יבשת // הטור של אלעד שמחיוף
- מכתב כן לאחיי השמאלנים (והימנים גם) // הטור של נדב איל
