fbpx

עקומת וושינגטון // התמודדות הנשיא טראמפ עם משבר הקורונה // מאת חיים איסרוביץ

ההתמודדות הכאוטית של טראמפ עם משבר הקורונה שברה שיאים

0

כאוס, זגזוגים, כמויות שקרים גדולות מהרגיל ומספר מתים קטסטרופלי: כך נראתה רכבת ההרים הקרויה "ממשל טראמפ" במהלך משבר הקורונה עד כה, וכך זה משפיע על הבחירות לנשיאות, שתופסות תאוצה בימים אלה.

המדשאה הדרומית של הבית הלבן ידעה לא מעט רגעים היסטוריים, מקבלות פנים ממלכתיות של מנהיגי עולם ועד טקסים כמו חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים (1979) והסכם אוסלו (1993). לפני 100 שנה היה למדשאה שימוש אחר, כיכר מרעה לעדר הכבשים של הנשיא וודרו ווילסון. העדר הפך לשותף במאמץ המלחמתי, כאשר ארה"ב נכנסה למלחמת העולם הראשונה. הצמר של הכבשים הועבר למדינות ארה"ב, והמושלים קיימו מכירות פומביות, שהכנסותיהן הלכו לקרן המלחמה של הצלב האדום.

בינואר 1919 דיווח ה'וושינגטון פוסט' על בעיה בריאותית בעדר. "שתי כבשים ששייכות לעדר האריסטוקרטי בשטח הבית הלבן נמצאות תחת השגחה של מומחה ממשרד החקלאות", נאמר בידיעה. "יש להן סימפטומים של שפעת". המחלה שתקפה את שתי הכבשים לא הייתה הצטננות שגרתית, אלא חלק מהמגפה הקטלנית שתקפה את העולם וזכתה לכינוי (המטעה) "השפעת הספרדית".

המגפה החלה לפגוע בארה"ב במארס 1918, כשהמקרים הראשונים נרשמו בבסיס צבאי בקנזס, ומשם התפשט הנגיף לזירות הלחימה באירופה. אחרי ירידה חדה במקרים בחודשי הקיץ, התפרצה המגפה מחדש בתחילת הסתיו, והפעם התפשטה באופן מהיר וקטלני ברחבי העולם, מדביקה 500 מיליון בני אדם – יותר מרבע מאוכלוסיית כדור הארץ – ומותירה על פי ההערכות עד כ־50 מיליון קורבנות.

בתי החולים קרסו תחת עומס המאושפזים, שהגיעו מכל שכבות הגילים. ערים רבות בארה"ב ובמדינות אחרות ביצעו צעדי סגר, הורו על איסור התכנסויות וסגרו את המוסדות הציבוריים ואת מערכת החינוך. התושבים הסתובבו עם מסכות ונקראו לשמור על ריחוק זה מזה. גם וושינגטון הבירה הפסיקה את פעילותה, כאשר הקונגרס ובית המשפט העליון יצאו לחופשה כפויה.

עוד לפני מקרה הכבשים, באוקטובר, המגפה הגיעה לבית הלבן. הראשונה שנדבקה הייתה מזכירתו של ווילסון. בפברואר 1919, כאשר הנשיא ואנשיו היו עסוקים בשיחות השלום בפריז לאחר סיומה של המלחמה, הצטרפו לרשימת הנדבקים סוכנים של השירות החשאי, המשרת הראשי של הבית הלבן ואף הגברת הראשונה ובתו של הנשיא, מרגרט. בהמשך הגיע הנגיף אל ווילסון עצמו. באפריל, בעיצומן של השיחות הסוערות מול מנהיגי צרפת, בריטניה ואיטליה על עתיד הסכם השלום והקמת חבר הלאומים, הנשיא חלה והיה מרותק למיטתו במעון שבו התגורר ברובע השמיני של פריז. הוא התקשה לזוז או לדבר ואף סבל מאשליות. רופאו האישי וידידו, קרי גרייסון, הסתיר את האמת על מצבו וטען בפני העיתונאים כי הנשיא הצטנן בשל מזג האוויר החורפי. אחרי מספר ימים החלים ווילסון ושב לסיומו של המו"מ. בקיץ 1919 כבר נעלמה המגפה לחלוטין.

על אף שהשפעת הספרדית גבתה את חייהם של 657 אלף אמריקאים ושינתה את המאזן הדמוגרפי של ארה"ב, הנשיא שמר על שתיקה מול ההתפרצות והותיר את האחריות בידי המושלים וראשי הערים. בספרו 'השפעת הגדולה: הסיפור האפי של המגפה הקטלנית ביותר בהיסטוריה' הסביר ההיסטוריון ג'ון בארי כי שתיקת הבית הלבן בתחילת ההתפרצות נבעה מהרצון של ווילסון להפנות את כל המרץ האמריקאי לטובת מלחמת העולם, ועל כן המסר היחיד שהגיע מהממשל – והוצג גם בתקשורת – היה שמדובר בשפעת רגילה ואין מקום לדאגה. לפי בארי, כשהתגלתה האמת עם המחזות המחרידים של גופות הנערמות ברחובות, התוצאה הייתה אובדן מוחלט של אמון הציבור ברשויות.

"חוסר הנכונות, חוסר היכולת או הסירוב המובהק של הממשל לשנות מטרות תרם להרג", האשים בארי בספר. "ב־1918 השקרים של הבכירים והתקשורת מנעו מהאימה להיעשות מוחשית. הציבור לא היה יכול לבטוח בשום דבר ולכן לא ידע כלום. אלה שבשלטון חייבים להשיג את אמון הציבור. הדרך היחידה לעשות זאת היא לא לעוות דבר (…) לא לנסות לבצע מניפולציות על אף אחד. מנהיג חייב להפוך כל זוועה קיימת למוחשית. רק אז, אנשים יוכלו לפרק את זה לגורמים".

צילום: Brendan Smialowski, AFP via Getty Images IL

תרבות השקר הרגילה

בין קורבנות המגפה הראשונים בארה"ב היה יזם נדל"ן בן 49 מניו יורק, שהיגר בנעוריו מגרמניה. הוא הלך לעולמו במאי 1918, יממה בלבד לאחר שנדבק בנגיף, והותיר אחריו שלושה יתומים. שמו היה פרדריק (פרידריך) טראמפ. 102 שנה לאחר מותו, כשהעולם ניצב בפני המשבר הבריאותי הקשה ביותר מאז השפעת הספרדית, נכדו, דונלד, הוא שיושב על הכיסא החשוב ביותר בארה"ב.

בארה"ב ובעולם כולו כבר התרגלו לסגנון הבלתי שגרתי והרחוק מנשיאותי של טראמפ, מאז נכנס לתפקידו לפני יותר משלוש שנים. החל מציוצים תוקפניים או עמומים, קידום של תכנים שנויים במחלוקת, הצהרות ההאדרה העצמית ומסיבות העיתונאים ההזויות, וכמובן פיזור שלל פרטים שלא תואמים את המציאות. עידן "העובדות האלטרנטיביות", כמטבע הלשון שטבעה היועצת שלו קליאן קונוויי עם כניסתם לבית הלבן.

מגפת הקוביד־19 הפכה לעוד מסילה תלולה במסלול רכבת ההרים המטורפת של טראמפ. היא הגיעה כשהוא חשב שהוא יכול לנשום קצת לרווחה, עם הזיכוי במשפט ההדחה בסנאט שסיים את חקירת הפרשה הרוסית, ועם הסכם הביניים עם סין בנושא הסחר. וכך, בניגוד לנשיא ה־28 ששמר על שתיקה בעת מגפת השפעת הספרדית, הנשיא ה־45 הציג את הצד הקיצוני השני של הסקאלה, עם ציוצים ודיבורים בלתי פוסקים ובראשם התדרוכים היומיים שלו ושל חברי צוות המשימה בבית הלבן (שלטענתו "שברו שיאי רייטינג").

טראמפ, כמובן, לא יישם (מן הסתם גם לא קרא) את הלקח שהציג בארי, שאסור למנהיגים לעוות את המציאות בעיתות משבר שכאלה. מיד בתחילת ההתפרצות הציג גישה ספקנית שמנמיכה מחומרת הבעיה, בדומה לביטולו את המוסכמה המדעית על ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים והסכנות שבצידם. "הכל תחת שליטה", אמר ב־22 בינואר, כשדווח על המקרה הראשון של נשא קורונה בארה"ב. "מדובר באדם אחד שהגיע מסין. הכל תחת שליטה ויהיה בסדר". גם כשמספרי הנדבקים החלו לעלות, הוא לא היסס להצהיר שבקרוב יהיו אפס חולים.

בשלב מסוים הוא עבר להאשמות כאילו ההתפרצות היא בכלל "תרמית" של יריביו הדמוקרטים, וזאת אחרי ש"התרמית" הקודמת, החקירה בעניין התערבות רוסיה בבחירות, לא הביאה להדחתו מהתפקיד. "35 אלף בני אדם מתים בכל שנה משפעת. ידעתם את זה?", אמר הנשיא בעצרת שקיים ב־28 בפברואר. "35 אלף. אלה הרבה אנשים. ועד כה, לא איבדנו אף אדם מהקורונה בארה"ב. כעת, הדמוקרטים הופכים את הקורונה לעניין פוליטי. זו התרמית החדשה שלהם". שופריו ברשת פוקס ניוז הפכו את העניין לאג'נדה, כרגיל. בנו אריק אפילו התייצב בערוץ בחודש שעבר, ולא התבייש לומר שהדמוקרטים משתמשים במגפה כדי לשבש את הבחירות. "אחרי 3 בנובמבר, נגיף הקורונה ייעלם באופן קסום", הצהיר.

לאורך כל הדרך פיזר טראמפ אמירות מוזרות ובלתי מבוססות בעליל, כאילו הן אמת צרופה. "יש תיאוריה שאומרת שבאפריל, כאשר יתחמם, זה יצליח להרוג את הנגיף. זה ממש מעבר לפינה", הצהיר באמצע פברואר, חודשיים לפני שהנגיף קטל אלפי אמריקאים בכל יום. בסוף אותו חודש הבטיח, ללא שום ידע מדעי, כי "הנגיף ייעלם, כמו נס".

ב־5 במארס הוא דחה את הצהרות ארגון הבריאות העולמי, שאחוז מקרי המוות בקרב החולים עומד על 3.4, וטען כי הוא "פחות מאחוז". הוא גם הביע את ביטחונו שחיסון נגד הנגיף יפותח עד סוף השנה, אף שהמדענים הבהירו שוב ושוב שהתהליכים המורכבים נמשכים כ־12 עד 18 חודשים, אם אכן יימצא חיסון שכזה.

למרות חיבתו ל"יס־מנים" וסלידתו מכל ביקורת או פקפוק, אנשי הרפואה שהתלוו אליו במשבר ביקשו להציג הערכות מציאותיות יותר. הבולט שבהם הוא ד"ר אנתוני פאוצ'י, המנהל הוותיק של המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מידבקות וחבר צוות המשימה של הבית הלבן. ב־16 בפברואר הבהיר פאוצ'י כי "אנחנו לא יודעים מה הנגיף הזה יעשה", כשנשאל אם זה ייעלם עם בוא החום, כפי שטראמפ טען. בניגוד לשאננות שהפגין טראמפ, פאוצ'י גם הזהיר באותו חודש שהמצב עלול להשתנות ועמו אורח החיים של האזרחים.

הפוליטיקה של המסכות

את שיאי האבסורד שברו המלצותיו ה"רפואיות" של טראמפ. בתדרוך הזכור ביותר, ב־24 במארס, הציע הנשיא להקרין "אור אולטרה־סגול עצום" על הגוף כדי לדמות את אור השמש ובכך להחליש את הנגיף, וגם תהה בקול אולי הזרקת חומרי חיטוי לגוף תוכל לחסל את הקוביד־19. "יהיה מעניין לבדוק את זה", אמר למתאמת צוות המשימה, ד"ר דברה בירקס, שישבה המומה בצד הבמה. הממסד הרפואי והתקשורת נדהמו וזעמו, טראמפ טען שהוא לא דיבר ברצינות, אבל במקומות שונים כבר דווח על מקרי הרעלות של אנשים, שיישמו את ההמלצה שהגיעה מהבית הלבן ופשוט שתו אקונומיקה או חומרי ניקיון אחרים.

מאז אמצע מארס גם מקדם טראמפ את ההידרוקסיכלורוקווין, תרופה נגד מלריה, בתור טיפול יעיל נגד הקורונה. הוא אף כינה זאת "משנה חוקי המשחק הגדול ביותר בתולדות הרפואה". את הרעיון קיבל לאחר שנחשף לסרטון של הרופא החרדי מניו יורק, ולדימיר זלנקו, שטען כי הצליח "לרפא מטופלים רבים" אחרי שנתן להם קוקטייל של התרופה עם שתי תרופות אחרות.

מחקרים שמטילים ספק ביעילותה של התרופה מול נגיף הקורונה הוצגו. אחד הראה גם עלייה במקרי המוות בקרב מטופלים שקיבלו הידרוקסיכלורוקווין בבתי החולים. מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הזהיר שהתרופה מסוכנת ללב. אבל טראמפ לא רק שלא התרגש, אלא הדהים בחודש שעבר כשחשף שהחל לקחת על דעת עצמו את התרופה, על רקע מספר הידבקויות של אנשי צוות בבית הלבן. רופא הבית הלבן שון קונלי, שאישר לו את ההליך לכאורה, אמר, אולי נאנס לומר, כי "התועלת האפשרית עולה על הסיכונים הרלוונטיים".

תקשורת הימין, ובראשה המקהלה התומכת בטראמפ בפוקס, הדהדה את המלצתו הרפואית של טראמפ. אבל אחרי שחלק מהמגישים הבכירים בפוקס החלו לשנות כיוון והדגישו את האזהרות לגבי הסכנות האפשריות כתוצאה מהשימוש, האשים אותם טראמפ שהם הצטרפו לחבורת "אנטי־טראמפ" ואיים: "אחפש לי כלי תקשורת אחר".

גם בסוגיית המסכות פעל טראמפ לפי דרכו, ולא על פי דעות המומחים שהדגישו כי מדובר באמצעי חיוני לצמצום ההידבקות. באפריל, כשהמרכז לבקרת מחלות המליץ לכל האמריקאים להסתובב עם כיסוי פנים, מיהר טראמפ להצהיר שהוא בוחר לא לעשות זאת. בכירי הממשל המפוחדים הלכו בעקבותיו. סגן הנשיא מייק פנס, שעומד בראש צוות המשימה, נאלץ להתנצל אחרי שביקר במרפאה בלי מסכה, בניגוד לנהלים.

מספר הידבקויות בבית הלבן, כולל של הדוברת של פנס ושל אחד ממלווי הנשיא, גרמו לשינוי מגמה. אנשי הצוות החלו לעטות מסכות, אבל זה לא שינה את דעתו של טראמפ. בהמשך תועד עם כזו על פניו במהלך ביקור במפעל במישיגן, אבל רק בשלב שבו היה הרחק מהמצלמות. הוא הסביר לעיתונאים כי הוא לא רצה "לתת להם את העונג" לתעד את פניו מכוסות.

מייק פנס מסייר במרפאה, בלי מסכה // צילום מסך

נדנדת ההחלטות

במחצית הראשונה של מארס החלה התפשטות הנגיף לצבור תאוצה, תחילה במדינת וושינגטון ולאחר מכן במדינת ניו יורק, שהפכה למוקד החם ביותר. בהדרגה חלחלה ההתפשטות לשאר המדינות. ב־13 במארס הכריז טראמפ על מצב חירום. שלושה ימים לאחר מכן פרסם את המלצות הממשל לצמצום סכנת ההידבקות, ובהן הימנעות מנסיעות בלתי חיוניות, צמצום התכנסויות ועידוד עבודה ולימודים מהבית. הוא נאלץ להודות כי "הנגיף אינו תחת שליטה". בהמשך הופעל הצבא כדי לסייע למדינות להקים בתי חולים שדה, והופעל חוק הייצור הצבאי שמאפשר לגייס מפעלים אזרחיים לטובת ייצור פריטים חיוניים לביטחון הלאומי. במקרה הזה מכונות הנשמה וציוד מגן לצוותי הרפואה.

ההחלטה של טראמפ לפנות ליישום הצעדים הללו לא נבעה מכך שמדינות כמו ניו יורק וקליפורניה כבר החליטו עליהם ויישמו אותם, או בשל ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי על הקוביד־19 כעל מגפה עולמית. הייתה סיבה נוספת, חשובה לא פחות בעיניו, שאילצה אותו לשנות כיוון. באותם ימים הבורסות ברחבי העולם רשמו את הירידות החדות ביותר מאז המשבר של 2008. הבורסה בוול סטריט, מנהיגת העולם הפיננסי, סיפקה טלטלות מפוארות במיוחד. הדאו ג'ונס איבד אלפי נקודות, וכל הרווחים שנרשמו בשוק המניות מאז כניסת טראמפ לתפקידו בינואר 2017 נמחקו.

מכה כזו אינה פשוטה לטראמפ, בשנת בחירות לנשיאות שבה הכלכלה היא הדבר היחיד למעשה שבו יכול הנשיא להתהדר (בהתעלם מהעובדה שזהו המשך מגמה זהה לתקופת קודמו, ברק אובמה). וכך, לצד ההכרזות על צעדי המניעה, הוסיף הנשיא שורת מהלכים כלכליים שנויים במחלוקת, כאלה שכל רפובליקן בעבר – וגם הוא – היה קורא להם חסרי אחריות ומשוגעים. הבית הלבן הציף את המדינה בכסף. כולל העברת המחאות לכל משקי הבית – שאליהן צורפה חתימה ענקית של הנשיא. כמו כן הוזרמו סכומי כסף אדירים לטובת העסקים, בשיתוף פעולה עם הקונגרס.

טראמפ המשיך לזגזג. הוא רצה שהפעילות הכלכלית תחודש מיידית. שבוע אחרי אותם צעדים הצהיר כי היה "שמח לראות את המדינה נפתחת בחג הפסחא", שחל ב־12 באפריל. הוא נאלץ לסגת מכך במהרה, אחרי שפורסמו הערכות על 200 אלף קורבנות אפשריים – וכי החג עלול להוות נקודת שיא בהתפרצות (כפי שאכן קרה בפועל). זה כמובן לא הפריע לו לטעון ש"לא אמרתי 'פסחא'".

טראמפ המשיך ללחוץ לפתיחה מהירה של המשק. "אמריקה רוצה להיות פתוחה והאמריקאים רוצים להיות פתוחים", הצהיר. כאשר פאוצ'י הזהיר בשימוע בפני הסנאט כי פתיחה מהירה עלולה "לגרום לסבל בלתי נחוץ ולמקרי מוות", הדגיש טראמפ כי דבריו "אינם מקובלים עליי". בביקורו במפעל פורד בחודש שעבר הבהיר כי "לא נסגור את המדינה", גם אם יתממש האיום של גל התפרצות שני בחודשים הקרובים. כדי לשדר עסקים כרגיל, או סוג של, הלך לשחק גולף בסוף השבוע של ה'ממוריאל דיי', כשארה"ב הגיעה ל־100 אלף קורבנות.

הנשיא גם הפעיל לחץ על המושלים – בציוצים ובהצהרות – להסיר בהקדם האפשרי את צעדי הסגר. בחודש שעבר הוא הזהיר שיעקוף את סמכותם (אף שהחוקה אינה מאפשרת זאת) אם לא יפתחו באופן מיידי את בתי התפילה של הדתות השונות בטיעון שהם "מעניקים שירותים חיוניים". המקור: לחץ מהבייס האוונגליסטי הקריטי עבורו, ושבו איבד תמיכה במהלך המשבר.

מושלים, דמוקרטים ורפובליקנים, שהקשיבו לטראמפ וזירזו את סיום צעדי ההסגר, זכו למילות עידוד ואף לפגישות אישיות עם הנשיא. במקביל, המשיך לתקוף את עמיתיהם היותר זהירים. ב־17 באפריל פרסם טראמפ סדרת ציוצים שבהם קרא "לשחרר את מישיגן! לשחרר את מינסוטה! לשחרר את וירג'יניה!". שלוש מדינות עם מושלים דמוקרטים, שגם צפויות להיות מדינות מפתח בבחירות הקרובות. בכולן צצו הפגנות של תומכי טראמפ בדרישה לפתוח את העסקים. בחודש שעבר יצא גם נגד טום וולף, המושל הדמוקרטי של פנסילבניה, עוד מדינת מפתח קריטית בבחירות, שלטענתו מונע "מהתושבים הנהדרים של המדינה את החירויות שלהם".

עיקר תשומת הלב הופנתה לעבר מישיגן, מדינת הפועלים ב'חגורת הפלדה', שמדינותיה הביאו לטראמפ את הניצחון ב־2016 באמצעות רוב באלקטורים – ולמרות הפסד של 3 מיליון קולות בסך הכל להילרי קלינטון. טראמפ ונאמניו יצאו נגד המושלת גרטשן וויטמר, לרבות עתירות משפטיות בדרישה להפסיק את צעדי הסגר, הפגנות סוערות ליד בניין הקפיטול שבהן השתתפו גם נושאי נשק, והשמצות מצד הנשיא שכינה את וויטמר "האישה ממישיגן". וויטמר, כוכבת עולה במפלגה הדמוקרטית, לא התקפלה ואף האריכה את הוראת "הישארו בבית" עד 12 ביוני. בינתיים היא זוכה לתמיכה גבוהה יותר מטראמפ בסקרים שנערכים במישיגן.

"זו הכלכלה, טמבל". הסלוגן שטבע יועצו של ביל קלינטון, ג'יימס קרוויל, בבחירות לנשיאות ב־1992, הוא רוב התורה כולה, בדרך כלל, בבחירות לנשיאות. איש העסקים שיושב כעת בשדרות פנסילבניה 1600 מודע לכך, וכאשר מתפרסמות אזהרות של הבנק הפדרלי מפני "מיתונים עמוקים וממושכים", ועם נתוני אבטלה חסרי תקדים של 14.7% (לעומת 3.5% ערב משבר הקורונה), לא מפליא שבשבועות האחרונים הוא מחזיר לחיים את סיסמת 2016: "להחזיר את אמריקה לגדולתה", לצד הצהרות שהכלכלה תצא מהמשבר בהקדם ותהיה "חזקה יותר מאי פעם".

"הראשון לזהות"

הכלכלה אכן צפויה להיות נושא מרכזי במערכת הבחירות שמתניעה בימים אלה. גם הקורונה תמשיך למלא תפקיד משמעותי, ובייחוד השאלה של התנהלות ממשל טראמפ מול משבר הבריאות ההיסטורי, שגבה את חייהם של יותר מ־100 אלף אמריקאים. בראייתו של טראמפ, אין ספק – הוא האדם שהציל את ארה"ב מאסון כבד יותר. זה הנרטיב שהוא החל לבנות ולקדם מרגע שהתברר שהנגיף מתחיל להשתולל באמריקה. באמצע מארס התרברב, כהרגלו בניגוד לאמת, כי "תמיד ידעתי שזו מגפה אמיתית (…) הרגשתי שזו מגפה הרבה לפני שקראו לה מגפה", אמר, "תמיד ראיתי את זה כמשהו רציני".

המהלך שבו התהדר היה החלטתו מסוף ינואר לאסור כניסת אזרחים זרים ששהו בסין, כאשר לטענתו בכך הוא הצליח לצמצם את חדירת הנגיף לתחומי ארה"ב. מחקרים שנעשו מאז הראו כי ההצהרות של טראמפ אינן מבוססות. ההשתוללות של הנגיף בחוף המזרחי, למשל, הגיעה מנשאים של הנגיף שבאו מאירופה. רק באמצע מארס סגרו את השמיים מהכיוון הזה, וזה כבר היה מאוחר מדי.

סיפורי הנשיא על היותו "הראשון לזהות" לא רק מנוגדים להצהרותיו הפומביות שקדמו לכך. עדויות מדיונים פנימיים בבית הלבן סיפרו גם הן סיפור אחר. במועצה לביטחון לאומי זיהו כבר בדצמבר את קיומו של נגיף בלתי מוכר בסין. טראמפ קיבל יותר מתריסר עדכוני מודיעין על התפרצות הקורונה בסין בינואר ובפברואר, כולל תדרוכים קריטיים בנושא. אנשי רפואה בכירים הפצירו בנשיא במשך שבועות ארוכים לנקוט צעדים תקיפים בניסיון לעצור את ההתפשטות. מחקר של אוניברסיטת קולומביה גורס כי אם הצעדים שהגיעו באיחור היו ננקטים אפילו מעט מוקדם יותר, בתחילת מארס, מספר הקורבנות היה עשוי להצטמצם ביותר מ־50 אלף בני אדם.

טראמפ ואנשיו הכחישו את הדיווחים הללו וכינו אותם כרגיל "פייק ניוז". "מה שהציל את חיי האמריקאים הייתה המנהיגות הנועזת של הנשיא טראמפ", הצהירו בבית הלבן. כשפאוצ'י הודה בריאיון ל־CNN כי "הייתה התנגדות רבה לסגור דברים באותה תקופה", מקורבי הנשיא מיהרו לראות בכך הטחת האשמה ישירה בטראמפ, ואמרו כי פאוצ'י עצמו הוא־הוא שהקטין מחומרת האיום. טראמפ אפילו צייץ מחדש קריאה של גולשת לפטר את פאוצ'י, שנזכיר – עובד לצד הנשיא. אולם בינתיים נראה שהפופולריות של המדען הוותיק מגינה עליו ממימוש האיום בפועל.

נתוני תחלואה בארצות הברית

אובמה אשם בכל

ככל שגברו הפרסומים על כשלים בתפקוד הממשל – מאיטיות בנקיטת המגבלות והאזהרות לציבור ועד הליקויים בבדיקות הפדרליות לאיתור הנגיף – החל טראמפ להעביר את האשמה לאחרים. אל הכוונת חזר מי שכבר שנים הוא אזרח פרטי, ברק אובמה. "ירשנו ערכות בדיקה כושלות", הצהיר טראמפ שוב ושוב, וזאת על אף שהערכות הבעייתיות נשואות התחקירים פותחו על ידי המרכז לבקרת מחלות רק בינואר האחרון.

טראמפ גם ביקש להאיר את "ההצלחה" של הממשל שלו, לעומת "הכישלון" של אובמה – ושל סגנו, מועמד הדמוקרטים לנשיאות ג'ו ביידן – בהתמודדות עם נגיף השפעת 1N1H (שפעת החזירים), שקטל 12 אלף קורבנות בארה"ב בין 2009 ל־2010. (אגב, בריאיון לפוקס באפריל 2009, הוא אמר כי הטיפול של ממשל אובמה במגפה "היה בסדר גמור").

"התגובה שלהם לשפעת החזירים הייתה אסון בקנה מידה גדול, עם אלפי מתים ושום דבר שלא נעשה כדי לתקן את בעיית הבדיקות, עד עכשיו", צייץ ב־13 במארס, בעוד שחודש לאחר מכן הוא כתב: "ביידן/אובמה היו אסון בטיפול בשפעת החזירים. הסקרים באותו הזמן הראו מספרי תמיכה הרסניים. 17 אלף בני אדם מתו ללא צורך ובשל חוסר כשירות!". אובמה, למעשה, זכה אז ל־57% תמיכה. לפני שמשבר הקורונה החריף, טראמפ הצליח לטפס לשיאים אישיים של 49% תמיכה. אבל אלו חזרו לרדת למספרים המוכרים יותר בהמשך.

ביידן עם אובמה // צילום: Samir Hussein, Samir Hussein, WireImage IL

גם מיטש מקונל, מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט ונאמנו החנפן של טראמפ, יצא בחודש שעבר נגד הנשיא הקודם, כשהאשים כי "ממשל אובמה לא השאיר לממשל הזה שום סוג של תוכנית משחק בשביל משהו כזה". אך האמת הפשוטה מספרת כי אנשי המועצה לביטחון לאומי של אובמה הכינו מדריך מפורט בן 69 עמודים על כיצד לטפל בהתפרצות מגפה. מקונל נאלץ להתנצל.

אובמה הוא ניצב שולי יחסית על לוח המטרה של טראמפ. סין היא מוקד החיצים המרכזי. כאשר עלה הנגיף לכותרות, נראה היה שארה"ב והמעצמה ממזרח נמצאות על סף ירח דבש חדש ביחסים, עם הסכם שהכניס את מלחמת הסחר ביניהן להקפאה. "נהדר לעבוד עם הנשיא שי (ג'ינפינג), אדם שבאמת אוהב את ארצו", צייץ טראמפ ב־22 בינואר. כעבור יומיים צייץ כי "סין עובדת קשה כדי להכיל את נגיף הקורונה" והודה לעמיתו שי.

ב־7 בפברואר שוחחו שני הנשיאים, וטראמפ הצהיר כי "שי מוביל בחוזקה מבצע שיהיה מוצלח ביותר". גם בסוף פברואר המשיך לפרגן ("נראה שסין עושה התקדמות אדירה"), וב־14 במארס ציין כי הנגיף הגיע מסין, אבל "זו לא אשמתו של אף אחד".

ככל שמספר הקורבנות בארה"ב עלה, והרייטינג של טראמפ ירד, המילים החמות התחלפו בביקורת קטלנית, שהזכירה את נרטיב ה"סין היא אויבת" של קמפיין 2016. טראמפ, ולצידו מזכיר המדינה מייק פומפאו, החלו להטיח במשטר הסיני את האחריות הבלעדית לפרוץ המגפה. הקוביד־19 הפך בפי הממשל וראשיו ל"הנגיף הסיני" ו"נגיף ווהאן", על שם העיר שבה התגלה לראשונה. הם האשימו את בייג'ינג בהסתרת האמת, והצביעו על המעבדה הווירולוגית בווהאן כמקור ההתפרצות. טראמפ אף הצהיר שסין תשלם את המחיר המלא על הקריסה הכלכלית העולמית. הנשיא גם הקפיא את הסיוע לארגון הבריאות העולמי, בטענה ש"פעל על פי הנחיות מבייג'ינג" כשהתמהמה מלהכריז על ההתפרצות כמגפה עולמית.

גופות של קורבנות בניו יורק

גופות של קורבנות בניו יורק // צילום: Andrew Lichtenstein, Corbis via Getty Images IL

מלבד ההאשמות האלה, הממשל האמריקאי גם הגביר את הלחץ על סין סביב הכוונה להחריף את הדיכוי בהונג קונג, סביב הפעילות של חברת וואווי בנושא תשתיות ה־G5, באזורי המחלוקת בים סין הדרומי, וגם הטיל סנקציות על חברות סיניות בשל שיתוף פעולה עם איראן. בבייג'ינג הגיבו בהאשמות נגדיות על גזענות מצד האמריקאים ופיזרו תיאוריות קונספירציה משלהם, לפיהן חיילים אמריקאים הם שהפיצו את הנגיף בווהאן. בחודש שעבר הזהיר שר החוץ הסיני וונג יי כי שתי המעצמות ניצבות על סף "מלחמה קרה". "יש גם נגיף פוליטי שמתפשט ברחבי ארה"ב", התריס. "הנגיף הזה הוא השימוש בכל הזדמנות כדי לתקוף את סין ולהכפיש אותה. כמה פוליטיקאים (…) המציאו יותר מדי שקרים על סין".

גם מהתקשורת – "אויבת העם" בלשונו של טראמפ – לא נחסכה הביקורת הארסית הרגילה. הנשיא תקף את העיתונאים ללא רחם על כך שהם מפרסמים "פייק ניוז" ולא מבליטים את ה"הישגים", בראייתו, של הממשל במאבק בנגיף. הוא התעלם כמובן מהעובדה שכל התדרוכים שלו הועברו על ידי כל הרשתות, בדרך כלל במלואם. הוא כינה עיתונאים שהקשו עליו בשאלות כ"נבזיים", הציע לעיתונאית אפרו־אמריקאית להיות "נחמדה, לא מאיימת". לעיתונאית אמריקאית ממוצא סיני ששאלה אותו על נתוני הבדיקות בארה"ב, ענה: "תשאלי את סין". "בגלל שה'רייטינג' של מסיבות העיתונאים שלי כל כך גבוה, 'כמו הגמר של 'הרווק' ופוטבול של יום שני בלילה', לפי ה'ניו יורק טיימס', התקשורת העלובה משתגעת", צייץ טראמפ, פליט ריאליטי בעצמו.


סימני השאלה של הבחירות

אחת התהיות הגדולות היא כיצד ייראה יום ההצבעה ב־3 בנובמבר. התפרצות המגפה טרפה את הקלפים, בדיוק כשעונת הבחירות לנשיאות החלה להיכנס להילוך גבוה, אחרי שג'ו ביידן ביסס את מעמדו כמועמד הצפוי של הדמוקרטים (המינוי ייעשה רשמי בוועידת המפלגה באוגוסט, בעיר מילווקי).

צעדי הסגר והריחוק החברתי הביאו לדחייה של הפריימריז במדינות שבהן הייתה אמורה להתקיים ההצבעה בין מארס לבין מאי. מדינת ניו יורק אף ניסתה לבטל אותם לחלוטין בשל ההתפרצות הקשה בה, אולם אלה יתקיימו ב־23 ביוני בהוראת בית המשפט. גם עצרות הבחירות הגדולות, השטח הנוח ביותר לטראמפ, נכנסו להקפאה עד להודעה חדשה. אולם בעוד טראמפ הפך את התדרוכים על המגפה למסיבות עיתונאים עם לא מעט הצהרות פוליטיות, ביידן נאלץ להסתפק בשידורים מתוך אולפן קטן שנבנה במרתף ביתו בדלאוור.

ארה"ב כבר קיימה בעבר בחירות בצל מגפות. כמה בחירות מיוחדות בנובמבר 2009 נערכו בצל שפעת החזירים. בקלפיות הוצבו נוזלי חיטוי, בוצעו עבודות ניקיון וחיטוי, ומצביעים חולים התבקשו להצביע באמצעות הדואר. בזמן השפעת הספרדית ב־1918 נערכו בחירות האמצע בארה"ב, בדיוק עם תחילת הגל השני של ההתפרצות. צעדי הסגר והריחוק החברתי שיבשו את הקמפיינים. ביום הבחירות נדרשו האזרחים במדינות רבות להגיע עם מסכות לקלפיות. בסופו של דבר הצביעו כ־40% בלבד. גם הגיוס ההמוני למלחמת העולם, שבדיוק הגיעה לסיומה, השפיע על הירידה החדה בהצבעה. מי שהרוויחו מכך היו הרפובליקנים, שביצעו מהפך ראשון זה עשור בשני בתי הקונגרס, שנתיים לפני שכבשו גם את הבית הלבן.

אכיפת הסגר בניו יורק, ארה"ב // Scott Eisen, Getty Images IL

מדינת נברסקה החליטה אז להסיר את המגבלות שישה ימים לפני יום הבחירות, כדי לאפשר למועמדים לתפקיד הסנאטור מטעם המדינה לקיים עצרות אחרונות. המחיר היה קשה מנשוא – בתוך ימים ספורים חלה עלייה חדה במקרי ההידבקות והמוות. ד"ר קריסטין ווטקינס, מומחית למחלות מידבקות, פרסמה מחקר נרחב על השפעת הספרדית בנברסקה: "זה מראה באופן מעניין כיצד המכונה הפוליטית לא התייחסה לבריאות האזרחים ולבטיחותם על חשבון הממשלה. קו שממשיך להופיע בתגובה למגפה עד היום". המסר של ווטקינס בא לידי ביטוי גם במערכת הבחירות הנוכחית. ב־7 באפריל נערכו הפריימריז של שתי המפלגות בוויסקונסין, וזאת לאחר שבית הנבחרים של המדינה (שנשלט בידי הרפובליקנים) ובית המשפט העליון בוושינגטון (עם רוב שמרני) סיכלו את רצון המושל הדמוקרטי טוני אוורס לדחות את ההצבעה בשל המגפה, או לאפשר לבעלי זכות הבחירה להצביע מרחוק. על אף הניסיונות לשמור על כללי הריחוק החברתי, לפחות 67 בני אדם שהצביעו או עבדו בקלפיות נדבקו בנגיף.

בניסיון למנוע התפרצות חדשה וכדי לאפשר אחוזי הצבעה גבוהים, כולל מצד אזרחים בקבוצות סיכון שיחששו להגיע לקלפיות, מדינות רבות הודיעו כי יאפשרו הצבעה באמצעות הדואר. לפחות 34 מדינות כבר מתירות להצביע ללא הגעה לקלפי, ואליהן הצטרפו יותר מעשר נוספות, בהן קליפורניה.

טראמפ, שכבר ב־2016 טען שהפסיד בקולות לקלינטון בגלל "מיליוני הצבעות בלתי חוקיות", יצא בחריפות נגד הכוונה הזו. "ארה"ב לא יכולה לקיים בחירות בדואר. אלה יהיו הבחירות המזויפות ביותר בהיסטוריה", צייץ ב־24 במאי, ימים ספורים אחרי שאיים לעצור את המימון הפדרלי למישיגן ולנבדה, גם היא מדינת מפתח, אם ימשיכו במהלך (לפני שחזר בו). "מדפיסים אלפי פתקים מזויפים ו'מאלצים' אנשים לחתום. גם מזייפים שמות (…) מנסים להשתמש בקוביד־19 בשביל התרמית הזו!".

סקרי הבחירות האחרונים בארצות הברית

בדיקות בלתי תלויות ומחקרים רבים הראו שאין בסיס לטענות טראמפ. מקרי המרמה בהצבעה מרחוק מגיעים לשברירי אחוזים במקרה הקיצון. גם המרכז לבקרת מחלות עודד את השימוש בהצבעה מרחוק, במיוחד באמצעות הדואר אם הדבר אפשרי על פי התקנות המדינתיות, כדי לשמור על כללי הריחוק החברתי. הציבור האמריקאי הביע תמיכה. 70% ציינו בסקר של מכון 'פיו' כי הם תומכים בכך שכל מצביע יוכל לתת את קולו דרך הדואר.

אחרי יותר משלוש שנים סוערות של טראמפ בבית הלבן, ועם מגפת ענק שעדיין לא ברור מתי תסתיים, בחירות 2020 כבר הבטיחו את מקומן כאחת הדרמטיות בהיסטוריה של הפוליטיקה האמריקאית. כשנותרו עוד כחמישה חודשים עד ההצבעה, עדיין לא ברור עד כמה הניסיון של טראמפ למצב את עצמו כגיבור המאבק בקורונה ילכוד את לב המצביעים במדינות המפתח, בייחוד אם יהיה גל שני או אם הכלכלה לא תתאושש, כפי שהוא רוצה. בינתיים, הקמפיין שכבר יצא לדרכו ימשיך לספק עיוותים היסטוריים, התקפות ארסיות והאדרה עצמית. בין אם הנשיא ה־45 ינצח או יפסיד, זה לא ייגמר בשקט.

 

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook