fbpx !-- Global site tag (gtag.js) - Google Analytics -->

מכיפה אדומה להפרשת חלה: שנאת נשים, מודל 2016 // אבירמה גולן

0

מה משותף לפסק הדין של השופט ציון קאפח שהגדיר את הילדה שנאנסה "מתירנית" והבריק במיוחד באמירה כי "הנאשם הוא אולי זאב אך הילדה איננה כיפה אדומה" – ולהוצאתו של הספר 'גדר חיה' של דורית רביניאן מתכנית הלימודים? מה הקשר בין שני אלה לערב הפרשת חלה שארגנה רעייתו של יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, ליהיא לפיד, לנשות התנועה – ולרכילויות הלוהטות על הרגלי השתייה של שרה נתניהו? ומה הקשר בין כל אלה לבין ההוראה שנתנה מנהלת בית ספר ממלכתי בקריית אונו לתלמידותיה לא להצטלם בחצאית קצרה, ולעובדה שבזה אחר זה נושרים מתפקידיהם המכובדים שרים, חברי כנסת וניצבים במשטרה בגלל שנתפסו בהטרדה מינית?

הקשר סמוי, אך הוא חזק מאוד, והוא מכיל את אחד המאפיינים המובהקים ביותר לעיצובה של החברה הישראלית כמעוז של שמרנות צדקנית, הנשענת על מיזוגניה, פחד קמאי מנשים, אמונות טפלות, חינוך שמעודד בורות ואלמנטים ירודים של הפולחן הדתי. כל אלה מתבטאים בהגדרתן מחדש של הנשים בתפקיד הכפול של יצורים הזקוקים להגנה מיוחדת אך גם נוטפים רעל פתייני מסוכן, ובחלוקה הישנה לעלמות/בתולות טובות וחסודות מול זונות מופקרות.

********************

פסילת 'גדר חיה' היא הדוגמה הכי קלה. בכירה במשרד החינוך, שהבינה היטב איפה החמאה מרוחה, הזדרזה להתערב בעניין שאיננו בכלל בסמכותה לכאורה, ולמרות המלצת הוועדה המקצועית החליטה לפסול דווקא את הספר האהוד הזה. למה לא אחד מהקאנונים הוותיקים הנוגעים באותו סיפור עצמו של יחסים בין ערבים ליהודיות ('מיכאל שלי' של עוז או 'המאהב' של א.ב. יהושע ו'חצוצרה בוואדי' של סמי מיכאל)? מפני שלא רק הגיבורה של רביניאן היא צעירה מזרחית עכשווית, לא עתיקה והוזה כמו חנה של עוז, לא מתבגרת אשכנזייה מפונקת כמו דפי של יהושע, ולא איזו קומוניסטית נוירוטית מחיפה.

רביניאן עצמה היא צעירה מזרחית עכשווית מאוד, שהשקפת עולמה ואישיותה מאיימות על המבנה הרצוי של החברה. מזרחית? שתשיר 'אתה תותח'. צעירה? שתתחתן ותעשה ילדים. מהפריפריה? שתכתוב מחזה על נשים עצובות לתיאטרון קהילתי. מה היא חושבת לה, האישה הליברלית, המשוחררת, היפה עד מאוד, שמשדרת מרדנות בממסד גם אם זכתה בפרסיו, וכתיבתה פמיניסטית ושופעת יצריות גלויה.

חושיה המצוינים של ממלאת מקום יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך דליה פניג, סייעו לה בבחירת הספר והסופרת המדויקים שפסילתם תבטא את "רוח העם". אל תתבלבלו. העובדה שהספר החל להימכר בטירוף למחרת הידיעה על פסילתו מעידה בעיקר על סקרנות ומציצנות (על איזה זיונים מדובר שם) ורק מעט מאוד, כנראה, על פעולת מחאה.

רביניאן עצמה כבר סומנה בתור מי שכותבת ספרים לא מוסריים, כלומר סמולנית מוקצה, מהמופקרות ההן של מדינת מרצ בתל אביב. אגב מרצ, זוכרים את המתקפה הברוטלית על חברת הכנסת תמר זנדברג ש"לובשת גופייה"? עוד אישה צעירה, מוכשרת ונאה שמעצבנת את הנורמות של הבית היהודי יותר מדי. היא אמנם לא כותבת על יהודיות שמזדיינות עם ערבים, אבל ברור שהיא אוהבת ערבים בעצמה.

פניג החילונית, הנראית כמצביעת יש עתיד או העבודה, חשה כנראה היטב את כוחו של הנהר העכור הזורם מתחת לרגליה ומזמין אותה ורבים־רבים אחרים להיסחף אליו. זה הנהר שמקורותיו נובעים מלהב"ה הנלחמת "נגד התבוללות" ומתנועות נוספות המשמרות את טוהר הגזע היהודי. ומלחמה מהסוג הזה נוגעת תמיד, בכל התנועות הגזעניות בהיסטוריה, לנשים ולאיברי הרבייה שלהן. במובן הזה, פסילת 'גדר חיה' איננה שונה מההפגנה האלימה נגד החתונה של מחמוד ומורל בראשל"צ באוגוסט. שתי הפעולות נשענות על אותה תביעה בלעדית מנשים יהודיות שלא "יזהמו את גופן" במגע טמא.

*************************

התביעה הזאת דורשת גם להחזיר את הנשים לתפקידיהן המסורתיים. בעיקר במטבח. מי היה מדמיין שהבחורה הכי תל אביבית, עם המצלמה המשוכללת, הג'ינס וז'קט העור, תזמין את נשות התנועה שבעלה עומד בראשה לטקס המביך "הפרשת חלה"? מילא תתחיל לשמור שבת, או כשרות, אבל הפרשת חלה, המנהג הכי פופוליסטי הנפוץ בעיקר בקרב "מתחזקות" ומחזירות מטורללות בתשובה?

אכן, גם ליהיא לפיד מבינה היטב איפה היא חיה ומה מצפים ממנה עכשיו. ממש כמו מנהלת בית הספר שדרשה מתלמידותיה החילוניות לכסות את רגליהן, ומכאן ועד לאבסורד הבלתי נתפס של האשמת ילדה בת תשע בפתיינות הדרך באמת קצרה, במיוחד כשהשופט צנח למשפט האזרחי היישר מהמסלול המפואר של ישיבת 'אור עציון' ושיפוט צבאי בחברון. זו הרוח שסמוטריץ' וחבריו מייחלים לה במערכת המשפט של המדינה היהודית. כמה קל להם להשליט אותה.

אבל המופע הכי מבלבל הוא ההסכמה מקיר לקיר נגד מטרידים מינית. פרישתם המתוקשרת והזריזה של ינון מגל וסילבן שלום התפרשה כהישג עצום לתנועה הפמיניסטית. אכן הישג, אבל יש לו צד אפל, מעבר לעיסוק הכפייתי־פורנוגרפי בפרשות האלה: הצגת המתלוננות כזונות שהביאו את ההטרדה על עצמן תפסה תאוצה אדירה, ואילו המטרידים מצטיירים כגברים־גברים מיוחמים, בעלי יצר חזק, שנשותיהם מוכנות לסלוח להם על הכול בשם הזוגיות והמשפחתיות הקדושה.

חמור מזה – אף פוליטיקאי לא נענש כאן ציבורית על השחתה, הסתה לאלימות, בגידה באמון הבוחרים, הפקרת אוצרות הטבע של הציבור לידי טייקונים, מלחמות מיותרות, טרור משתולל, פערים כלכליים־חברתיים הגדלים לממדי תהום ומדיניות שאין בה אפילו מילימטר אחד של תקווה. רק חפינת ישבנים מצליחה לעשות את זה. ואל תצהלו כל כך, אפילו הגירוש הזה מגן העדן קורה בעיקר ברוח הריאקציונית הישראלית החדשה: צדקנית ומתחסדת, שונאת נשים חזקות וחופשיות ומעדיפה אותן זכות וצייתניות ומפרישות חלות, ותובעת התנהגות יהודית שמרנית טהורה.

.

לחצו כאן ותוכלו לקבל את הגיליון החדש של ליברל במתנה עד הבית

.

צילום: תומר אפלבאום, עופר וקנין, דודו בכר, הארץ

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook