במשך שנים היה נראה כי המגזר העסקי בכל רחבי העולם מסתגר במגדל השן, עסוק בהגדלת רווחים ומתעלם לחלוטין מהפערים החברתיים והכלכליים ההולכים ומעמיקים, מהעוני ומהלקוחות הנאנקים תחת עול יוקר המחיה, מנזקים בריאותיים שנגרמים לאזרחים וגם מפגיעה בסביבה ובכדור הארץ.
בשנים האחרונות, בין השאר בזכות דור ה־Z שנושא באחריות ומפעיל לחץ, התמונה השתנתה. עוד ודוד חברות מבינות כי הן אינן יכולות להסתכל על שיקולים של רווח והפסד בלבד וכי עליהן לבחון שיקולים נוספים, ובהם הפחתת נזקים שונים, תרומה לקהילה שבתוכה הם חיים והסתכלות הוליסטית על המרחב שבו הם פועלים.
לא מדובר בפילנתרופיה או במיזמים של יחסי ציבור, אלא בהבנה כי חברה עסקית פועלת במרחב מסוים. היא זקוקה ללקוחות, ועובדיה הנוכחיים והעתידיים חיים על פני כדור הארץ וסובלים גם הם מהשלכות סביבתיות בעייתיות. ובעיקר, השקעה בחברה אינה באה במקום הסתכלות על שורת הרווח, שכן לעתים קרובות היא רק תורמת לה, בעקיפין ובמישרין.
לקחת חלק אקטיבי בשינוי
"בשנים האחרונות גברה הציפייה מעסקים לקחת חלק אקטיבי בפתרון אתגרים ובעיות עולמיות", אומרת אסנת גולן, סמנכ"לית תקשורת, מותג קבוצה וקיימות בקבוצת שטראוס. "אנחנו רואים את זה בסקרי האמון. מצד אחד האמון בסקטור העסקים בעולם כולו עולה, ומצד שני יש ציפייה ממנכ"לים לקחת חלק פרו־אקטיבי בצמצום בעיות ואתגרים ובמתן פתרונות".
גולן מסבירה כי בזכות הגמישות הרבה, היכולות הניהוליות, המשאבים והחזון במגזר העסקי יש לעסקים את היכולת להוביל תהליכי שינוי, שכן הם כוח משמעותי ואפקטיבי בהנעת שינויים חברתיים. "באופן טבעי, עסקים הם גם מעסיקים, ותעסוקה – בייחוד שוויונית – תורמת מאוד לחוסן חברתי וכלכלי של מדינות".
שטראוס נחשבת לאחת החברות המובילות בישראל בכל הנוגע למעורבות חברתית, והיא פועלת כל העת במרחב שבין חשיבה עסקית לסביבתית. "באופן טבעי, כקבוצת מזון ומשקאות, יש לנו השפעה עמוקה על חייהם של אנשים", היא אומרת. "המחויבות שלנו ליצור השפעה חיובית הובילה אותנו להציב יעדים ולהשקיע באזורים שבהם נדרש להשתפר ולהביא פתרונות טובים יותר. זה לא מהלך של רגע, אלא מסע עקבי של שיפור והתאמת החברה לציפיות המשתנות של הציבור. קבענו לעצמנו חמישה אזורים שבמבט קדימה, בעשר השנים הבאות, אנחנו רוצים להשקיע בהם משאבים וליצור תרומה.
"בסופו של דבר המטרה שלנו היא להיות חברה שהתרומה שלה וההשפעה החיובית שלה על החברה הסובבת אותה עולה על המשאבים שהיא נדרשת להשקיע כדי לקיים את התעשייה. זה מתחיל במוצרים שלנו ובהשפעה שלהם על התזונה, וממשיך בהסתכלות רחבה על שרשרת אספקה שלנו – איך אנחנו מטפלים בחקלאים, איך משלמים לספקים".
לדבריה, יש שתי דרכים עיקריות שבהן חברות עסקיות יכולות להשפיע. האחת היא פילנתרופיה ותרומה לפרויקטים שונים – המודל הישן והמוכר. השנייה היא להוביל שינוי חברתי או להיות חלק ממנו, באמצעות השקעת משאבים או תפיסות ניהוליות מתקדמות. המודל הזה כולל העסקה הוגנת ושוויונית, גיוון ומתן אפשרויות לעובדים מקבוצות אוכלוסייה שונות, דאגה לבריאות הלקוחות, שקיפות, תמחור הוגן, ייצור שאינו פוגע בסביבה או בבני אדם ובעלי חיים, השקעה בפרויקטים חברתיים בני־קיימא ועוד.
גולן מאמינה בדגם שנשען פחות על פילנתרופיה ויותר על חיבור של המגזר העסקי לתהליכי קבלת ההחלטות ולהעמדת שיקולים של השפעה חברתית ושל קיימות. "זה חלק אינהרנטי ממה שאנחנו עושים אצלנו", היא מסבירה. "כל החלטה שחברת שטראוס מקבלת, יש בה הסתכלות על ההשפעה החברתית־כלכלית במדינה, על הבריאות של אנשים. זה המקום שבו המגזר העסקי כולו צריך לשנות בצורה ניכרת את ההתייחסות שלו.
"אנחנו מאמינים שזה חלק מהמטרה שלנו, ליצור חברה טובה יותר", היא ממשיכה. "כך, למשל, יש לנו כמה פרויקטים בשיתוף עמותות, המקדמים שוויוניות והעצמה של קהילות מגוונות. המגזר העסקי צריך לבדוק את אופן ההעסקה, לבחון אם מגוון העובדים שלו תורם להשתלבותם השוויונית, גם בתפקידים ניהוליים. בעיניי, חלק מהיכולת של המגזר העסקי להשפיע בצורה יעילה נשען על ההבנה שהשפעה חברתית נוצרת באמצעות שיתופי פעולה בין המגזר העסקי לחברתי, לארגוני חברה אזרחית ולממשלה".
אסנת גולן. צילום: טל שחר
לעשות טוב לאנושות
ארגון נוסף שפועל רבות בשדה הזה הוא קבוצת מרום – חברה לייעוץ אסטרטגי לפתרונות פילנתרופיה. "אנחנו פועלים כמעט 15 שנה", מספר המנכ"ל עמית מרום. "העבודה שלנו היא להעניק ייעוץ אסטרטגי וליווי למי שתורם כסף או למי שמשקיע כסף בפרויקטים חברתיים. הלקוחות שלנו יכולים להיות ממשלות, עיריות, קרנות פילנתרופיות, תאגידים, אנשים פרטיים ועוד".
מניסיונו של מרום, מצד אחד יש בישראל ירידה ניכרת בכמות התרומות, בסכומים משמעותיים, אולם מצד אחר, התאגידים מסתכלים כיום אחרת על אחריות תאגידית ועל משמעויותיה. "אנחנו יכולים לראות ירידה בתאגידים הגדולים ועלייה בתרומות שמקורן בחברות פרטיות ואנשי עסקים פרטיים שרוצים לתרום ולהשפיע על פי עולם הערכים האישי שלהם".
מה המגזר העסקי יכול לעשות יותר בתחום החברתי?
"במגזר העסקי יש יכולות ניהול טובות יותר, והייתי שמח מאוד לראות יותר מנהלים מהמגזר העסקי משתלבים בוועד המנהל ובהנהלה של מיזמים חברתיים ומביאים מהניסיון הניהולי שלהם. המגזר העסקי גם יכול לסייע בפיתוח של מודלים כלכליים חדשים. למשל, טרנדים שאנחנו רואים בשנים האחרונות הם אג"חים חברתיות, השקעות חברתיות, השקעות אימפקט ועוד. הסתכלות על הכסף כמשהו שיכול לפתח תשתיות נוספות ולייצר עבור אלה שמקבלים אותו עצמאות שתחסוך תלות בגיוס תרומות".
כמו גולן, גם מרום מאמין מאוד במודלים של שותפויות רב־מגזריות. "כל פרויקט חברתי חשוב בארץ ובעולם מורכב משותפות כזו", הוא מסביר. "אם המגזר העסקי יהיה מוכן להוביל ולגבות את זה גם בהשקעות ובכסף, הוא יוכל להיות אפקטיבי מאוד. כרגע נותנים יותר לממשלה להוביל".
משה קמחי, מנכ"ל נימה, חברת פינטק שנותנת מענה לעובדים זרים שאין להם את היכולת לפתוח חשבון דיגיטלי או חשבון אשראי, טוען שרוב חברות האימפקט כיום הן חברות סטארט־אפ. "אנחנו, למשל, גובים עבור השירותים שלנו 3 דולר, וזה כסף שמגיע בזמן אמת ובמהירות למקומות בעולם. יכולתי לגבות עליו גם 30 דולר, כפי שעושים במקומות אחרים, אבל אימפקט הוא גם המוצר וגם מה אתה עושה בתמחור שלו".
משה קמחי. צילום: ענבל מרמרי
לדבריו, דווקא חברות פינטק – כלומר, כאלה העוסקות בטכנולוגיה פיננסית – יכולות לייצר אימפקט בצורה יצירתית יותר מאשר לתרום כסף. "לקחת חלק מההכנסות ולתרום לקהילה זו דרך אחת", הוא אומר. "דרך אחרת היא בדמות סטארט־אפים שפונים ללקוח שמודר מהמערכת הפיננסית ומנגישים לו אותה. יש הרבה חברות שמביאות איתן בשורה חברתית, ובהרבה מקרים התרומה לקהילה ולחברה כאן היא גבוהה יותר מאשר תרומה לצדקה".
אילו מודלים רצויים בעיניך לפעולה של המגזר העסקי?
"אני חושב שיש צורך במודלים חדשים. בעולמות הטכנולוגיה יש מענקים שחברות מקבלות על עצם היותן חברות אימפקט. כלומר, כאלה שעושות טוב לאנושות. למשל, חברה שמייצרת טכנולוגיה חדשה להתפלת מים או לשיפור יעילות המחזור. אלו חברות שיש להן כמובן מודל עסקי, אבל הן גם משפיעות לטובה על הסביבה ועל החברה".
