fbpx

מחוברים, לטוב ולרע // הטור של אלעד שמחיוף

הרשתות החברתיות בעידן מגפה

0

הטוב

גם בעידן של ריחוק חברתי ובידוד, אנחנו לא באמת לבד. רשתות חברתיות מאפשרות למיליארדי אנשים ברחבי העולם להתחבר זה עם זה למרות המרחק הפיזי. מאז תחילת המגפה, ובייחוד מאז החלתו של ההסגר במקומות שונים, חל זינוק משמעותי בשימוש הגדול ממילא במדיה החברתית. בחברת ניתוח המידע סטטיסטה (Statista) בדקו עשרות מדינות, ומצאו עלייה של 21% בממוצע בשימוש ברשתות חברתיות מאז פרוץ המגפה. בסקר שערכה חברת GlobalWebIndex העידו 57% מהגולשים בארה"ב ובבריטניה שהרשתות החברתיות סייעו להם להרגיש פחות בודדים במהלך הסגר. אנחנו עורכים יותר שיחות וידיאו, שולחים יותר הודעות, ובאופן כללי מנהלים קשרים וירטואליים זה עם זה יותר מאי פעם.

המגפה הצליחה גם לשפר את אחת הבעיות המרכזיות שאיתן התמודדו הרשתות החברתיות בשנים האחרונות. 42% ממשתמשי הרשתות אמרו שהם חשים פחות לחץ להציג תמונה לא מציאותית של חייהם בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וכיו"ב במהלך המגפה. אין צורך יותר לדאוג לתמונות מהונדסות ומרוטשות בעאלק אתר נופש יוקרתי, בזמן שכל העולם מקורקע. רשתות חברתיות איפשרו גם בריחה מהמציאות הקשה עם "Virtual Happy Hours", אירועים חברתיים וירטואליים. יש מסיבות, הרצאות, הופעות ואפילו מפגשי שתייה בזום. בתקופה של קושי נפשי, מיליוני בני אדם מצאו נחמה ושיתפו את הקשיים שאיתם הם מתמודדים ברשת. עשרות קבוצות של חולים שהבריאו וחוו תסמינים במשך שבועות וחודשים, סייעו להציג לעולם תופעה שהרופאים בתחילה התעלמו ממנה: קורונה כרונית (Long-Covid).

חוקרים ומומחי רפואה הצליחו לשתף פעולה יחד מנקודות שונות בגלובוס. הרשתות החברתיות הפכו למקום שבו אפידמיולוגים, וירולוגים ומומחי רפואה ציבורית זכו למעמד של כוכבים, תוך שהם משתפים מידע מורכב וחיוני עם ההמון. חוקרים מקליבלנד אפילו מצאו שניתוח רשתות חברתיות על שימוש במילות מפתח בנושא ריחוק חברתי יכול להעניק אינדיקציה למוקדי התפרצות. אינסטגרם ככלי אפידמיולוגי וטוויטר כגורם רפואי בר־סמכא, מי היה מאמין.

הרע

בעוד קיים מידע טוב ושימושי ברשתות החברתיות, ייתכן שקשה מדי למצוא אותו. בתחילת המגפה הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני Infodemic (מגפת מידע) – שטף אדיר של אינפורמציה שמתפרץ מצינורות רבים במקביל ולכל עבר. הדבר בעיקר נפוץ ומונע על ידי הרשתות החברתיות וגורם לכך שמידע אמין ויעיל טובע בים של מידע אחר.

זה יכול להסביר מדוע חוקרים מהודו, מערב הסעודית, מצ'כיה וממצרים קבעו במחקר משותף שבחן אלפי ציוצים כי הרוב המכריע של הציוצים לא הצליח להדריך אנשים לגבי האופן שבו עליהם להתנהג במהלך המגפה. הדבר בא לידי ביטוי בתגובות של גולשים למידע שהוצג להם בטוויטר. "רוב הגולשים הציגו תגובות לאלפי הציוצים שנבחנו", כתבו החוקרים.

רשתות חברתיות יכולות גם להכווין אנשים להתנהגות שאינה רצויה, אינה רציונלית ואינה תורמת לחברה. מחקר אוסטרלי מצא שעודף מידע שזרם ברשתות החברתיות שיחק תפקיד משמעותי בתופעת היסטריית הקניות שנראתה במדינה ואחר כך במוקדים רבים ברחבי העולם. לדוגמה, שמועות על מחסור עולמי בנייר טואלט בגלל השבתה של מפעלים בסין הובילו לביקוש חסר תקדים למוצר הבסיסי ברחבי העולם. גולשים העלו לרשתות החברתיות תמונות של מדפים ריקים. האשטגים דוגמת #toiletpapergate ו־#toiletpapercrisis עמדו בראש ה"נושאים החמים" של הרשתות החברתיות במשך ימים.

כך תודלקה הבהלה: אנשים שלא חשבו להצטייד בנייר טואלט רצו לחנויות לרכוש גלילים לפני שייגמרו, מה שהוביל להעמקת המחסור העולמי, לעוד פוסטים ברשתות החברתיות ולמעגל של תבהלה ובהלה. נייר טואלט, אולי כדאי לציין, עוד לא הציל איש מקורונה.

המכוער

אולי מגפת מידע, Infodemic, לא הייתה בעיה גדולה כל כך כשלעצמה אם חלק משמעותי כל כך מהמידע לא היה שקרי ומטעה. כאשר בחודש אפריל ערך ערוץ הטלוויזיה הקטנטן והזניח London Live ריאיון בן 80 דקות עם דיוויד אייק, הכדורגלן לשעבר ומפיץ תיאוריות קונספירציה, הרשת ספגה עונש כבד. Ofcom, גוף רגולציית התקשורת הבריטית, פרסם דו"ח מפורט ומנומק על פני 16 עמודים אחרי שהתקבלו 48 תלונות על השידור. זה לא קורה ברשתות חברתיות, אפילו לא קרוב.

מחקרים הראו בעבר שמידע מוטעה ותיאוריות קונספירציה גורמים לאנשים לסרב לקחת חלק בצעדים שנועדו לשמור על בריאות הציבור. מחקר שערכה לאחרונה חברת ניתוח המידע הבריטית YouGov, מצא שאחד מתוך שישה בריטים יסרב בתוקף לקבל חיסון לקורונה. כמו כן, עוד שישית מהנשאלים אמרו שבמידה רבה אינם בטוחים שיסכימו לקבל את החיסון לכשישוּוק. בסקר שערכה חברת Direct Polls הישראלית, השיבו 68% מהנשאלים שלא יסכימו לקבל את החיסון לקורונה בשלב הראשון לשיווקו. מחקר שערך המרכז למאבק בשנאה דיגיטלית מצא שככל שאנשים מסתמכים יותר על רשתות חברתיות למידע, כך הם נוטים לפקפק באמינות וביעילות של חיסונים.

מחקר מעניין שנערך באוניברסיטת קיימברידג' הסתיים גם כן במסקנה מדאיגה. החוקרים מצאו קשר הדוק בין שימוש ברשתות חברתיות לבין אמונה בתיאוריות קונספירציה סביב הקורונה. אנשים שנסמכים יותר על רשתות חברתיות כמקור מידע נמצאו כמחזיקים לפחות באמונה קונספירטיבית אחת באשר למחלה. בין היתר מדובר באנשים שמשוכנעים שהקורונה לא קיימת, שהמחלה נגרמה מרשתות G5, שיש הפרזה מכוונת בסכנות שלה, ואלו רק מקצת דוגמאות. יוטיוב ופייסבוק נמצאו כבעלי הקשר החזק ביותר לתיאוריות קונספירציה על ידי החוקרים של קיימברידג'.

המחקר הבריטי מצא עוד נקודה מדאיגה. לא רק ששימוש תדיר ברשתות חברתיות, והסתמכות עליהן כמקור מידע מרכזי, הובילו לתיאוריות קונספירציה – אמונה בתיאוריות הללו, בתורן, גרמה לאנשים להימנע מצעדים לשמירה על בריאותם ובריאות הציבור. משתמשים כבדים ברשתות חברתיות פקפקו במחלה, האמינו בתיאוריות קונספירציה על אודותיה, נמנעו מצעדים כמו ריחוק חברתי או עטיית מסכות, והמשיכו להפיץ את המחלה בקהילותיהם. מגפת מידע וירטואלית שהזינה את המגפה האמיתית.

אמנם הרשתות החברתיות הגדולות הן גורם משמעותי בהפצת תיאוריות קונספירציה, בשל כמות המשתמשים האדירה שלהן, אבל מתברר שגם רשתות קטנות יותר, רשתות חברתיות נישתיות, תורמות לא מעט להפצת מידע שקרי ומטעה. מחקר איטלקי מצא שהרשת החברתית האמריקאית האולטרה־ימנית Gab נהנתה מפעילות גולשים גבוהה פי שלושה בפוסטים שעוסקים במידע לא אמין בהשוואה לפוסטים שכוללים מידע אמין. פוסטים על קורונה שבהם המילים "לוחמה ביולוגית" ו"ביל גייטס" היו מהנצפים ובעלי מספר התגובות הגבוה ביותר ברשת החברתית הקטנה.

יש חוקרים שקוראים לממשלות להקים מערך של בודקי עובדות ברשתות החברתיות השונות. רבים קוראים לחוקים נוקשים יותר או לרגולציה הדוקה. יש גם מי שמטיל את האחריות על הרשתות החברתיות עצמן ודורש מהן לפעול ביתר תקיפות כדי לשמור על מרחב אמין ונקי מעודף מידע. ארגוני בריאות ברחבי העולם מנסים לייצר נוכחות בעולם הווירטואלי עם חשבונות מאומתים במדיות השונות. זה לא מספיק. כמאמר הפתגם, השקר עושה את דרכו לקצה השני של העולם בזמן שהאמת עוד נועלת נעליים.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook