האנושות חווה בימים אלה טלטלה חובקת, כמעין מלחמת עולם, אמנם עם הרבה פחות הרוגים, ללא דם שנשפך וצעירים שמחרפים נפשם, אבל ודאי שעם אפקט הלם רוחבי בכל רחבי הגלובוס. אין חיילים היוצאים אל הקרב, סירנות והדי פיצוצים. האויב הוא שקוף, בלתי נראה, מה שמקשה עוד יותר לעכל את גודל המהלומה.
גם כאן, כמו במערכות רחבות היקף אחרות מסוגים שונים, ההכחשה וההדחקה פגעו בהערכות וגרמו לנזקים משמעותיים. נזקים שלוקח שנים לתקנם. לא חסרים מומחים שיטענו שהנזק הכלכלי הכבד שצפוי כתוצאה מהפנדמיה, יהיה גדול לאין שיעור ואולי אף יגבה חיי אדם יותר מהמשבר הבריאותי.
שלא כמו במלחמות העבר, אנחנו בעידן המידע. מוצפים במידע מהימן, אך טובעים גם בפייק ניוז. יש המון רעש סביבתי שאינו מאפשר לשמוע באופן צלול את אשר צריך לדעת. מצדדי ההכחשה מתקפים את טענותיהם מול מצדדי הפאניקה, והאדם שבאמצע אבוד לחלוטין בתוך אוקיינוס הנתונים.
על אף מצב החירום, למנהיגות קשה מאוד לאחד את העמים מול האויב משום שאין כאן אויב מוחשי. כל שנותר הוא, אפוא, לייצר לכידות מול הפחד. הפחד, שהוא המכנה המשותף הרחב ביותר שניתן למצוא. תופעת הלוואי של הפחד היא השיתוק, ואותו שיתוק התרחש בקרבנו ברגעים הראשונים. עסקנו רק בהזנת ההגנה וניסיון לקיים רק את הצרכים הבסיסיים ביותר שלנו. העיסוק בצרכים האלה והכניסה אל תוך הבית, הביאו את המשק לשיתוק כלכלי־חברתי, שיצריך תקופת שיקום ארוכה ביותר. לחברות עסקיות שהגיעו למשבר חזקות אסור להיכנע לשיתוק ממושך, משום שהדבר יגרום לכלכלות להתבוסס עוד יותר במשבר ויהיה קושי להיחלץ ממנו גם כאשר הפנדמיה תשקע לה (בתקווה) לתרדמת קיץ.
אבל אפשר לנסות לראות בתקופה הזאת הזדמנות: כזו של החברה לתקן את דרכיה. להתייחס באופן שונה למשאבי הטבע, להשקיע בתשתיות קריטיות לעת צרה ובפרט במערכת הבריאות, וגם להגדיר מחדש את תרבות הצריכה שלנו ואת הדרך שבה חברות עסקיות מתנהלות מול הצרכנים.
לחברות הגדולות יש תפקיד לא פחות חשוב מהממשלות בהתנעת המשק מחדש. הן אינן מרוויחות מהפחד ואינן נגועות באינטרסים פוליטיים. האינטרסים הכלכליים שלהן משיקים לאינטרסים של מרבית הציבור: לעבוד ולהתפרנס. חברות גדולות ומבוססות, ששנים נהנו מהכנסות נדיבות של הצרכנים, חייבות לקחת מנהיגות ולהוביל מחוות עבור האחרונים. מי שנתן בכם אמון שנים ארוכות נמצא עכשיו במצוקה וצריך להשיב לו טובה. בנקים וגופים פיננסיים חזקים שוודאי יושפעו גם הם מהטלטלה, עדיין יכולים להרשות לעצמם לבסס קשר מחודש עם הלקוחות שאינו רק פרי של קמפיינים עתירי תקציב, בעלי מסרים סכריניים.
להיות לצד הלקוח משמעו לקחת החלטה לא כלכלית בטווח הקצר למען יצירת מחויבות ארוכת טווח. כשהבנקים למשכנתאות דוחים משכנתאות או מוותרים על ריבית, הם קונים הרבה יותר מאשר את שווי כספם, וזו רק טיפה בים האפשרויות שניתנות להן.
וכך גם בהתנעת המשק מחדש: על חברות לקחת על עצמן את המשימה לעודד עסקים קטנים וצרכנים לצאת מהחושך אל האור. לתת הטבות אמיתיות תוך ויתור על רווחים מיידיים, לייצר ליווי ועידוד על מנת ליהנות מהפירות הללו בעתיד. כפי שנהגנו מעט ניצול יתר של המשאבים שלנו, כך גם החברות התייחסו אלינו. הגיע העת לחזור לממדים אמיתיים. החברות ירוויחו מעט פחות, הצרכנים יצרכו מעט פחות, אבל אולי נחזור לממדים האמיתיים והנכונים שלנו לפני שהכל החל.
