למרכזי גמילה (לפחות בסדרות ובסרטים האמריקאיים), יש סוג של הילה מוזהבת כזו, תדמית של מקום שאליו מגיעים הסלב התשושים כדי לנוח, לנפוש, להחליף כוחות, ובעיקר, להימלט מהפלאשים המסנוורים של צלמי הפפראצי החטטנים, לאחר שערוריה זו או אחרת שמתגלה. לכל סלב חדר משלו, בריכת שחייה, שירות של מלון 5 כוכבים – בקיצור, משאת נפשו של כל ישראלי תשוש, שמבלה את זמנו תקוע בכבישים הישראלים בחום, במחנק ובלחות.
תדמיתם של מרכזי הגמילה הישראליים (במיוחד אלה הציבוריים) בדומה לתדמיתם של המוסדות הישראלים לבריאות הנפש, לעומת זאת, אינה טובה במיוחד – צוות עייף ולא שירותי, שבחלקו – אינו מקצועי דיו, תנאים גרועים, יחס גרוע לנגמלים וכן הלאה.
מרכז גמילה פרטי
נבהיר מראש, בכתבה זו, אנחנו איננו סותרים את היתכנות קיומם גם של מקומות שעונים על התדמית הבעייתית של מרכזי הגמילה בישראל. יתרה מכך, אנחנו גם איננו מתיימרים לייצג ולדבר בשמם של כל מרכזי הגמילה הפרטיים הפעילים בישראל. כל הנכתב בכתבה זו מגיע מניסיוננו האישי בווילה באלאנס – מרכז גמילה שבשעריו נכנסו, טופלו ויצאו עשרות מכורים בשנים האחרונות עם סוגי התמכרויות שונות – מהתמכרויות לחומרים (כאלכוהול וסוגי הסמים השונים) ועד להתמכרויות התנהגותיות (למשל, להימורים).
המטרה שלנו היא שלא תחזרו לכאן!
עד כמה שזה נשמע מפתיע, על אף שאנחנו אוהבים כל אחד מהמטופלים במרכז הגמילה ועל אף שאנחנו משקיעים בכל מטופל / נגמל את כל המשאבים הנחוצים להבראתו, בשורה התחתונה, אנחנו מעדיפים לראות את המטופלים שלנו חיים חיים בריאים ומאושרים מחוץ לכתלי מרכז הגמילה, ולא שבים אליו לאחר שהם לא הצליחו להתמיד כמכורים – נקיים לאורך זמן. למעשה, אם נהיה כנים לגמרי, אין דבר שמעציב אותנו יותר מלפגוש מטופלים ותיקים שחוזרים אלינו…
כתוצאה מכך, תוכנית הגמילה שלנו מתוכננת בקפידה ומורכבת מארבעה שלבים ברורים, שאורכם ותוכנם המדויק משתנה ממטופל למטופל, אבל העיקרון המנחה אותם זהה:
- שלב הגמילה הפיזית
- טיפול בסיבות שגרמו להתמכרות
- הקניית כלים המסייעים לנגמל בעולם שמחוץ למרכז הגמילה
- ליווי המכור הנקי לאורך זמן, על פי הצורך האישי שלו
שלבי הגמילה מהתמכרויות לחומרים במרכז גמילה פרטי
את הטיפול המקצועי בהתמכרויות אנחנו מחלקים לשני אספקטים עיקריים – רובד הגמילה – זהו שלב בו המכור מתחיל בהסתגלותו (הפיזית והנפשית) להפסקת השימוש בחומר הממכר, והרובד השני (שמתרחש במקביל לתהליך הגמילה המסודר ולאחריו) – ההתייחסות להתמכרות מהאספקט הפסיכולוגי, האישי והחברתי שלה והטיפול הממוקד בסיבות שגרמו להתמכרותו של האדם.
שלב גמילה פיזית מהחומר הממכר
שלב הגמילה הפיזית יכול להתבצע במסגרות אישפוזיות סגורות (מרכזי גמילה) או בטיפולים האמבולטוריים המציעים מסגרת טיפול פתוחה. במרבית מקרי ההתמכרות (בעיקר ההתמכרויות לאלכוהול ולסמים) יומלץ על גמילה במסגרת סגורה – אשפוז. זאת, מכיוון שאך ורק בדרך זו, אפשר לוודא כי הנגמל יקבל את מלוא התמיכה הרפואית והטיפול המתאימים הנדרשים לו. על אף שהרעיון של מסגרת פתוחה נשמע, לכאורה, אטרקטיבי יותר (זוכרים את התדמית של מרכזי הגמילה הישראליים? היא, בין השאר, משחקת כאן תפקיד) מסגרת מסוג זה פחות תתאים למכורים, לפחות בשלב הזה. זאת, מאחר וחלק גדול בהצלחת הגמילה (במיוחד בשלב זה) תלוי במוטיבציה ובנחישותו של המכור להיגמל ובמחויבותו לתהליך, וכל עוד ההתמכרות הפיזית והפסיכולוגית לסם שולטות באדם, קיומן האמיתי של המוטיבציה, הנחישות והמחויבות הנחוצות להצלחת התהליך מוטל בספק.
בקצרה – בשלב זה – התופעות הפיזיות של תסמונת הגמילה (הבחילות, התקפי החרדה, האצת דופק, הפרכוסים וכד') עלולות להחזיר את המכור המנסה להיגמל לשימוש בחומר הממכר רק בכדי להרגיע את אותות המצוקה ששולח המוח המכור לכל מערכות הגוף. כך שנדיר מאד שהמנסה להיגמל ומשפחתו יצליחו להתמודד (בעצמם ובמסגרת שאינה מסגרת אישפוזית) עם הדחף לשוב ולצרוך את החומר הממכר.
טיפול בסיבות שגרמו להתמכרות / טיפול בהתמכרות הפסיכולוגית
פעמים רבות, ההתמכרות (או, כך, לפחות, נראה, על פניו) מסייעת לאדם ליצור פאוזה, נתק מהמציאות הסוגרת ומעיקה עליו, תוך שהיא מפיגה את החרדות ומאפשרת (לכאורה, כמובן) את המשך תפקודו התקין, כאשר הוא סובל מפחות תסכול וחרדה. במרבית המקרים, ניתוח פסיכולוגי של האדם המכור יהיה בעל אישיות הנוטה להתמכרויות ויתמודד עם צורך מתמשך הממוקד במילוי צרכיו ובחיפוש סוג של מענה להם. לא נדירים המקרים בהם אנשים המתמכרים, בסופו של דבר, לסמים מנסים קודם למצוא "משמעות" כלשהי לחייהם בחזרה לתשובה, באשראם בהודו, בכתות אלטרנטיביות ייחודיות וכד'.
אופני הביטוי של ההתמכרות מהאספקט הפסיכולוגי שלה עשויים להיות שונים אצל כל אחד מהמכורים המנסים להיגמל. ורק מכוני גמילה מקצועיים יידעו לזהותם ולאבחנם אצל המטופל הספציפי, בכדי להרכיב ולהתאים לו תוכנית טיפול המתאימה לצרכיו. בשלב זה של הטיפול יעבדו עם הנגמל במרכז הגמילה (בין אם פרטנית ובין אם במסגרת הקבוצתית) על מאפייני ההתמכרות הייחודיים לו (כדוגמת הסיבות שהביאו להתמכרותו, דפוסי חשיבה הנלווים להתמכרות, החשש הפסיכולוגי מהגמילה וכן הלאה), כשגם בשלב זה, מטרת-העל המוצהרת הינה השגת איכות חיים טובה, ללא ההתמודדות עם הכמיהה לשימוש בחומר הממכר כאמצעי לבריחה מהמציאות וכווסת הרגשי לרגשות "לא פתורים".
במסגרת שלב זה, הטיפול יכלול טכניקות, גישות ותפישות טיפוליות שונות, שביניהן – טיפול NLP, פסיכולוגיה בגישה חיובית, פסיכודרמה וכד' שתותאמנה לצרכיו הספציפיים של המטופל.
הקניית הכלים המסייעים לנגמל בעולם שמחוץ למרכז הגמילה
לצד תכונותיו הפרטניות של המכור, גם לסביבה החברתית והמשפחתית שבהן הוא חי ומתפקד ישנה השפעה מרובה, הן על סוג ההתמכרות והן על עצם היווצרותה, כשסוג מסוים של התמכרות עשוי להיות מוגדר כ"שלילי" או כ"חיובי" בסביבות התרבותיות ובחברות השונות. כך, למשל, בעיני מרביתנו, וורקוהוליק המכור לעבודה ו"בורח" אליה בכדי שלא להתמודד עם בעיות אישיות / זוגיות / משפחתיות ייחשב להרבה פחות "גרוע" ממכור לאלכוהול או ממכור לסמים שבורחים אל החומרים הממכרים הספציפיים שלהם בדיוק מאותן הסיבות שהוורקוהוליק עושה זאת.
אספקט נוסף שאליו מתייחס שלב הקניית הכלים להתמודדות עם העולם שמחוץ לכתלי מרכז הגמילה הוא ה"תפקיד" שמגלמת הסביבה החברתית העת השימוש בחומר הממכר. לדוגמה, השימוש האלכוהול ובסמים, לרוב, נתפש כ"חוויה חברתית" – כלומר, דבר הנעשה במסגרת החברתית ולא כ"חוויית יחיד". כתוצאה מכך, לעיתים קרובות, תחילת השימוש באלכוהול ובסמים עשויה להיגרם כתוצאה מצורך אישי של מכור שהוא בעל סוג אישיות ספציפי להשתלב בחברה מסוימת, תוך שימוש במכנה החברתי המשותף לסביבה חברתית זו – השימוש בחומר. מאחר ואלכוהול וסמים ידועים כמשככים חרדות חברתיות וכמפוגגי-מעצורים, עם ה"גילוי" שהשימוש באלכוהול או בסם מסייע לו בהתמודדות עם אתגרים בתחום הקשרים החברתיים והבין-אישיים, מקבל המתנסה בהם גושפנקא נוספת (לכאורה!) לצורך בשימוש בהם. כך שבמרבית המקרים, לשינוי הסביבה החברתית ולרכישת חברים חדשים יש משקל רציני בהצלחת הטיפול במכור.
ליווי המכור-הנקי לאורך זמן, על פי הצורך האישי שלו
גם הצלחת ארבעה השלבים הקודמים עדיין אינה מבטיחה גמילה לתמיד, ולכן, גם בסיום תקופת השהות בווילה, המכורים הנקיים שטופלו במסגרת מרכז הגמילה שלנו ממשיכים להגיע לשני מפגשי-חיזוק בשבוע, ללא הגבלת זמן.
