fbpx

הטרול המסוכן בעולם // מלחמתו של פוטין בדמוקרטיה המערבית // מאמר מיוחד מאת לאוניד נבזלין

כך משבשים פוטין ושליחיו את הדמוקרטיה המערבית באינספור שיטות ובעשרות מדינות. האם ישראל הבאה בתור?

0

סביר להניח שלא נשמטו לסתות רבות עם פרסום דבר אזהרתו של ראש השב"כ נדב ארגמן בעניין "מדינה שתנסה להתערב בבחירות בישראל". ההוראה הצנזוריאלית להימנע מציון שם המדינה הפכה בן רגע לבדיחה ברשתות החברתיות ובקרב הסאטיריקנים. הדיון על הנושא במשדרי החדשות נערך בזמן שעל מסכי הווידיאו שמאחורי הפרשנים מתנוססת דמותו של ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה. האיש שבזמן שנעשה לו חסד צנזוריאלי, לכאורה, ממשיך לפעול בשיטות מתוחכמות ומתרחבות כדי לשבש את הדמוקרטיות המערביות ולפגוע בהן.

רוסיה (ולצידה סין) מהווה כיום את הסיכון הגדול ביותר לעולם החופשי. הדרך היצירתית שבה היא עושה את זה, כפי שיפורט בהמשך, היא התערבות באופן פעיל בתהליכים הפוליטיים הפנימיים בשלל מדינות. הארגון Freedom House קבע כי רוסיה וסין רואות בדמוקרטיה בכללותה איום על משטרי הדיכוי שלהן, ולכן הן חותרות תחת מוסדות המערב ופועלות לנטרל את המגינים שלו.

שתי מטרות־על נמצאות במוקד של מוסקבה, בפעילותה האינטנסיבית בהקשר הזה.

מטרות פוליטיות: לקדם מועמדים פרו־רוסיים על מנת שיגיעו לעמדות כוח ויעלו לשלטון. ישנן גם מטרות משנה, כמו להפחית את סיכויי הופעתן של סנקציות חדשות נגד רוסיה, להקטין את הסיכויים שעיתונאים (ואחרים) יחקרו את פשעי המשטר הרבים של פוטין וסביבתו, להבטיח את ביטחון הנכסים וההשקעות של מקורבי פוטין מחוץ לרוסיה, ליצור לגיטימציה גוברת לכיבוש חצי האי קרים, להבטיח בעלי ברית לקרמלין בזירה הבינלאומית שיתמכו ביוזמותיו – מהגנה על משטרים רודניים ידידותיים למוסקבה ועד הפחתת הגינויים לדיכוי והפרות זכויות האדם ברוסיה.

מטרת־על של רוסיה היא ליצור שיבוש ובלבול באורח החיים המערבי. פוטין שואף להריסת מוסדות ומבנים דמוקרטיים, כמו האיחוד האירופי למשל, וערעור האמון בערכים דמוקרטיים.

מטרות ביטחוניות: מלחמת הסייבר הרוסי משרתת כמו בימי המלחמה הקרה פלוס היתרונות של העידן הטכנולוגי – קבלת גישה למידע סודי, כלכלי וצבאי, והקמת רשת סוכני מידע.

למעלה מעשר מדינות, בהן ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה וספרד, כבר האשימו את מוסקבה בניסיונות להשפיע על ענייניהן הפנימיים. אבל לצידן יש רבות: בלארוס, בולגריה, קנדה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גיאורגיה, גרמניה, הונגריה, איטליה, לטביה, ליטא, מקדוניה, מולדובה, פורטוגל, ספרד, שוודיה, טורקיה, אוקראינה. ניסיונות למתקפות סייבר היו על פי פרסומים זרים גם בישראל, ועוד אין לדעת איך מתכנן הממשל הרוסי – או כבר מבצע – התערבות בבחירות שלנו.

ביניים

בנובמבר 2018 פרסם ה'ניו יורק טיימס' כתבה נרחבת על מסע הדיסאינפורמציה שמנהלת רוסיה. הנתונים שעלו מדהימים. 85% מכלל הפעילות של גופי המודיעין ושירותי הביטחון הרוסיים, מוקדשים למבצעים של החדרת מידע כוזב לתודעתם של קהלים במדינות אחרות, כדי לערער ולפלג את החברה המערבית.

רוסיה, עם תקציב זעום ופיתוח כלכלי מפגר לעומת המדינות שמולן היא מתייצבת, מנהלת מלחמה היברידית שנועדה להרוס את הציוויליזציה המערבית. מלחמה עם הוצאות קטנות (יחסית), ותועלות ענקיות. כאלה שיכולות לגמד כל מלחמה קונבנציונלית.

בצד המערך ההתקפי, רוסיה גם מתגוננת כמובן. ב־2014 הקים הממשל את 'חיל פעולות המידע' – יחידה של הכוחות המזוינים הכפופה למשרד הביטחון של רוסיה. מטרותיה המוצהרות: ניהול והגנה על רשתות מחשב צבאיות של רוסיה, והגנה על מערכות השליטה הרוסיות מפני מתקפות סייבר. באותה שנה גם הוקמה מפקדת הסייבר של המטה הכללי של הפדרציה הרוסית.

גם ב'וושינגטון פוסט' פורסם ניתוח מפורט על ההתערבות הרוסית. כתבי העיתון אספו וחקרו נתונים הקשורים ל־27 מקרים של התערבות רוסית בבחירות, החל מ־1991(!). ניתן להבחין בשני גלים של התערבות רוסית שהחלו בשנות ה־90 המוקדמות. הגל הראשון נמשך עד 2014 ועסק במדינות שבמרחב הפוסט־סובייטי. אחרי 2014 החל הגל השני, שהתפשט בצורה ניכרת במדינות המערב.

בחינת 16 מקרים של תוצאות בחירות החל מ־2015 שעליהן ניסתה רוסיה להשפיע, מראה שבשניים – הברקזיט ב־2016 והבחירות בצ'כיה ב־2017 – התוצאות היו כפי שקיווה הקרמלין. בשבעה מקרים אחרים התקבלו תוצאות שלפחות בחלקן תאמו לאינטרסים הרוסיים. כך בבחירות לנשיאות צרפת ב־2017, שבהן זכתה 'החזית הלאומית' הימנית־קיצונית לתמיכה חסרת תקדים (אך מי שניצח היה חסיד האיחוד האירופי עמנואל מקרון). או בארה"ב: הילרי קלינטון אמנם הפסידה בבחירות, אבל הסנקציות נגד רוסיה לא בוטלו.

בנובמבר 2016 בחרה בולגריה בנשיא הפרו־רוסי רומן ראדב, שקיבל סיוע משירותי הביון הרוסיים. עקב כך התפטר ראש הממשלה ותומך האיחוד האירופי בויקו בוריסוב, אך בבחירות שהתקיימו במרץ 2017 זכתה מפלגתו של בוריסוב ברוב קולות. הוא שב ונתמנה לראש הממשלה.

"התיק האמריקאי" | החקירה המסקרנת בעולם

הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב לא היו יריית הפתיחה של פוטין. שנה לפניהן למשל, ב־2015, קיבלו 12 סנאטורים אמריקאים מכתבים בהולים. שולחיהם הזדהו בשם "פטריוטים של אוקראינה". וכך נכתב בהם: "סנאטורים ואנשי הקונגרס של ארה"ב! המצב באוקראינה של היום קשה ביותר. אוקראינה נמצאת במצב של מלחמה… רמת השחיתות בכוחות המזוינים היא עצומה. קצין בכיר מוכר נשק לטרוריסטים" (לשון המכתב, שחובר באנגלית פגומה). בהמשך כלל המכתב הפניה לעצומה, עם בקשה "להציל" את אוקראינה – לשלוח אליה "מומחים מנוסים מארה"ב ומנאט"ו", שיחליפו את הפיקוד הצבאי של אוקראינה. "אנחנו מקווים שתוכלו להשפיע על הבית הלבן, על הפנטגון ועל מזכירות המדינה, ולהביא לכך שקצינים מערביים יגיעו לאוקראינה על מנת לפקח ישירות על כוחותינו המזוינים", גרסה העצומה.

האחראית להפצת המכתבים הייתה יחידה צבאית מס' 54777, הידועה גם בשם 'המרכז המיוחד מס' 72' של השירות המיוחד במודיעין הרוסי (GRU). יחידה שעוסקת בניהול לוחמה פסיכולוגית. באופן הזה קיווה ה־GRU לערער את המורל האוקראיני ולגרום תחושה בוושינגטון שהאוקראינים איבדו אמון בצבאם. המהלך החובבני למדי לא השפיע על עמדת הקונגרס והסנאט בעניין אוקראינה.

במקביל למתקפות הדיסאינפורמציה, פרסם ה'וול סטריט ג'ורנל' תחקיר שחשף כי האקרים שעקבותיהם מוליכים לרוסיה, קיימו בשנים 2016–2017 מתקפות מכוונות נגד מאות חברות קבלניות מסוגים שונים בארה"ב. המטרה: הכנת תשתית לחבלה רבת־היקף שנועדה להוציא מכלל פעולה את מערך האנרגיה האמריקאי. מלבד הניסיון לחדור למרכיבי מערך האנרגיה הזה, היו על הכוונת של אותה מטרה גם קנדה ובריטניה.

שלל החברות ומפעלי האנרגיה פרושים בשלל המדינות שמרכיבות את ארה"ב, רבים מהם עובדים באופן צמוד עם הממשל הפדרלי, כולם משרתים את הממשלים המקומיים, וחלקם קשורים לקונגלומרטים ענקיים, כמו 'ברקשייר האתוויי' של וורן באפט.

ההתערבות הרוסית בארה"ב היא הנרחבת ביותר בהיקפה, וכמובן היא גם הידועה ביותר כיום לכלל הציבור. בקרמלין גייסו משאבים רבים כדי להשפיע על הבחירות לנשיאות ב־2016, נגד מי שהייתה הפייבוריטית לזכות, קלינטון, ולנסות (ולהצליח) לעשות את הבלתי ייאמן – להביא לבחירתו של טראמפ. איש העסקים וכוכב הריאליטי הצבעוני והפרובוקטיבי נחשב מבחינתם כאדם שיהיה ככל הנראה לויאלי (במידה זו או אחרת) לפוטין.

בקרמלין הציבו מטרות אסטרטגיות בתוכנית־העל הזו. להקטין את לחץ העיצומים על רוסיה, להקטין את מידת השפעתה של ארה"ב בעולם – מקבלת החלטות גיאו־פוליטיות ועד עידוד תהליך הדמוקרטיזציה ברחבי הגלובוס – וגם לזרוע זרעי פירוד ביחסים בין בעלות הברית המערביות ולערער את האמון בדמוקרטיה, על מוסדותיה כולם.

כבר בתחילת כהונתו של טראמפ נפתחה חקירה מקיפה בנוגע להתערבותה של רוסיה בבחירות ולקשריו של טראמפ עם מוסקבה. למרות הכאוס שניסה טראמפ ליצור ברשויות החוק, כולל פיטורי ראש ה־FBI ג'יימס קומי, החקירה מנוהלת בידי חוקר מיוחד ועצמאי שמונה לטובתה, ראש ה־FBI לשעבר רוברט מולר.

האם ייתכן שטראמפ ו/או מי מעוזריו זממו לקשור קשר עם הרוסים? זו השאלה המרכזית בחקירה. מולר כבר הגיש תביעות משפטיות נגד 26 אזרחים רוסים, וחקר וקיבל הודאות (חלקן תחת עסקאות טיעון) ממי שהיה היועץ לביטחון לאומי של טראמפ, מייקל פלין; מראש מטה הבחירות של טראמפ, פול מנפורט; מסגנו, ריק גייטס; ומיועץ מדיניות החוץ, ג'ורג' פפדופולוס. במסגרת תיק אחר, עורך דינו האישי של טראמפ, מייקל כהן, סגר גם הוא עסקת טיעון והחל "לפתוח" על הבוס הגדול. 

הציד על ידי האמריקאים

מתקפת הסייבר נגד המפלגה הדמוקרטית כונתה בשם 'גריזליגייט' (על משקל 'ווטרגייט', כמובן). עיקרה: חדירה למערך המידע של המפלגה במהלך הבחירות. כבר בסוף אפריל 2016 ידעו עליה גופי המודיעין האמריקאיים. באמצע אותה שנה שולבה בחקירת הפרשה החברה CrowdStrike, ובה הגיעו למסקנה שמי שהצליחו לפצח את מערך המידע היו שתי קבוצות האקרים: Cozy Bear ו־Fancy Bear. לקבוצות, הניחו מיד, קשר הדוק עם ממשלת רוסיה, והן עוסקות בריגול פוליטי וכלכלי. החקירה העלתה שקבוצת Cozy Bear פרצה למאגרים הללו עוד בקיץ 2015. קבוצת Fancy Bear עשתה זאת באפריל 2016. CrowdStrike קבעה שלשתי הקבוצות הייתה היכולת לגנוב מידע, כמו דואר אלקטרוני וחומר מכפיש אפשרי הנוגע למועמד הרפובליקני טראמפ.

בדצמבר 2016 פרסמו ה־FBI וה־NSA דו"ח משותף בעניין מתקפות ההאקרים מרוסיה. עוד לפני השבעת טראמפ האשימו סוכנויות החוק והמודיעין האמריקאיות את רוסיה בהתערבות בבחירות, וממשל אובמה, באחד מצעדיו האחרונים, גירש 35 דיפלומטים רוסים וסגר שני מרכזי מגורים של שגרירות רוסיה, ששימשו לטובת ריגול והסתה.

הדרמה הגיעה לעיני ואוזני הציבור לראשונה עם ההדלפה הגדולה לאתר WikiLeaks. האקר שכינויו Guccifer 2.0 הודיע שהוא־הוא העומד מאחורי מתקפות הסייבר על המפלגה הדמוקרטית. מאחורי המסכה של אותו האקר מסתתרים קציני מודיעין רוסים, שהחלו לפרסם מסמכים שגנבו מהדמוקרטים. הוקם גם אתר, שמאחוריו עומד לכאורה אותו Guccifer 2.0. בכתב אישום שפרסם רוברט מולר ביולי האחרון נגד 12 קציני המודיעין הרוסי, תועד כל צעד מהפיצוח ועד התכסיסים שאיפשרו את החדירה למחשבי הדמוקרטים. באותו חודש האשים חבר שופטים פדרלי 12 מעובדי סוכנויות הביון הרוסי בפריצה לרשתות המחשב של המפלגה הדמוקרטית. על פי פסק הדין, הנאשמים עבדו בשתי יחידות של ה־GRU, עם הוראות ישירות מהקרמלין.

החוקרים קושרים תשעה מתוך 12 האנשים שנמנו בכתב האישום עם יחידה צבאית מס' 26165 השוכנת בשדרות קומסומולסקי 20, מוסקבה. בתקופה הסובייטית עסקה יחידה צבאית זו בפענוח של הודעות שיורטו מתשדורות מערביות. חקירות נוספות העלו שמומחי היחידה עוסקים גם בטכנולוגיות מחשב מתקדמות. מפקד היחידה הוא ויקטור בוריסוביץ' נטיקשו, והוא ניצב ראשון בכתב האישום האמריקאי.

מפעל הטרולים האפקטיבי בעולם

במאי 2016 קראה קבוצת הפייסבוק 'ליבה של טקסס' לתושבי המדינה הדרומית לצאת לעצרת מחאה נגד מרכז אסלאמי בעיר יוסטון. מקום שלֵו שפעל בעיר כבר 14 שנה. "נעצור את האסלאמיזציה של טקסס", הודיעה הקבוצה ופרסמה צילום של המרכז תחת הכותרת "משכן השנאה". הקבוצה הציעה למוחים להיערך לעימות: "אתם יכולים להביא איתכם כלי ירייה, הן בסתר והן בגלוי!". הקבוצה, שצברה רבע מיליון עוקבים בפייסבוק, היא רק אחת מבין 470 כאלה שפעלו ברשת החברתית, ונוצרו כולן ב'סוכנות למחקרי אינטרנט' מסנקט פטרסבורג.

עמוד ששמו 'שחורים התעוררו' הטיח ביקורת נגד קלינטון על עוינותה כביכול כלפי האפרו־אמריקאים. 'התאחדות המוסלמים של אמריקה' הראה את קלינטון עם אישה מוסלמית בחיג'אב, תחת הקריאה "תמכו בקלינטון, הצילו את המוסלמים של אמריקה".

החקירה האמריקאית העלתה כי מאז 2014 עסק אותו מרכז רוסי ביצירת חשבונות פיקטיביים ברשתות חברתיות, תוך שימוש בשמותיהם של אנשים בדויים וקיימים כאחד החיים כביכול בארה"ב. הפרופילים הציגו עצמם כפעילים אמריקאים ועוררו דיונים בסוגיות מתסיסות: בעיות על רקע גזעי, בעלות על כלי נשק, אי־שוויון. כל מה שגורם לקרעים בחברה האמריקאית. מטרת הפעילות, על פי כתב האישום שהוגש, הייתה "לגרום לקרע במערכת הפוליטית בארה"ב".

בתחילה פורסם מידע מפוברק המטיל דופי במועמדים השונים. בהתקרב מועד הבחירות לנשיאות ואישור מועמדותו של דונלד טראמפ כמועמד הרפובליקני, החליפו המומחים הרוסים את הטקטיקה. מאותו שלב ניסו, בין השאר, להזרים אנשים לעצרות תמיכה בטראמפ, כשהם מציגים את עצמם כחברים בקבוצות של הימין הקונסרבטיבי. כמות כסף אדירה הושקעה בפרסום פוליטי באינטרנט. על פי התביעה, הפעולות הללו היו רבות־היקף. בשיא הפעילות נאמד התקציב החודשי של 'הסוכנות למחקרי אינטרנט' על 1.25 מיליון דולר. מי שניווט אותו עבור פוטין הוא יבגני פריגוז'ין, איש עסקים ומושך בחוטים עבור הקרמלין, ממקורביו הגדולים של הנשיא הרוסי, שכונה "השף של פוטין".

בדצמבר 2018 קיבלה הוועדה למודיעין של הסנאט דיווח מקיף על ההתערבות הרוסית לכאורה בבחירות. לסנאט הוגשו שני דו"חות, שכללו את הניתוח של פעילות "מפעל הטרולים" של פריגוז'ין בפייסבוק, בגוגל, באינסטגרם ובטוויטר. הדו"ח הראשון הוכן באוניברסיטת אוקספורד, השני הוכן בידי חוקרים מחברת New Knowledge מאוניברסיטת קולומביה. ניתוח של מיליון פוסטים ברשת שהופצו על ידי הסוכנות, גילה תשלומים ברובלים לטובת פרסום והפצה, מספרי טלפון ברוסיה, כתובות IP שקשרו את מפעל הטרולים לפעילות ועוד.

"יחסיו המחשידים של טראמפ עם הקרמלין"

הפעילות בארה"ב החלה עוד ב־2013, במטרה לערער את יסודות הפוליטיקה בדמוקרטיה החשובה בעולם. ב־2014, אחרי פרוץ התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה, חלה עלייה חדה בפעילות.

מערכת הדיסאינפורמציה כוונה אל כל שכבות האוכלוסייה. כל ניסיון לשסות את הכל בכל – במטרה לגרום לקרע בחברה האמריקאית ולערער את האמון במערכת – נעשה. כך למשל פעילות רבה כוונה כדי להשפיע על השחורים בארה"ב לצאת למחאות ולעודד את המוחים להצית הפרות סדר.

היקפי הפעילות ומידת השפעתה היו עצומים: 20 עמודי הפייק הפופולריים ביותר אספו 39 מיליון לייקים, 31 מיליון רי־פוסטים ומיליוני תגובות בדיונים. עמודי הפייק שיצרה 'הסוכנות למחקרי אינטרנט' הגיעו ל־126 מיליון משתמשי פייסבוק ול־20 מיליון משתמשי אינסטגרם.

לפני כשנתיים פרסם אתר BuzzFeed דו"ח של חוקר פרטי, לשעבר ראש המחלקה הרוסית של המודיעין הבריטי MI-6, כריסטופר סטיל. הכותרת הייתה "הבחירות לנשיאות ארה"ב: פעילותו של מועמד הרפובליקנים דונלד טראמפ ברוסיה ויחסיו המחשידים עם הקרמלין".

לאחרונה פרסם האתר Lawfare מחקר המגלה כיצד אומת המידע של סטיל במהלך השנתיים שחלפו לאחר פרסומו. הוא אומת, בין השאר, בעקבות מידע שהתקבל בתיקים הפליליים נגד אנשי טראמפ לשעבר – פול מנפורט, מייקל כהן, מייקל פלין וג'ורג' פפדופולוס – ובאלה שנפתחו נגד 12 קציני ה־GRU. מהמחקר עלה שככל שחולף הזמן, כך מקבל הדו"ח של סטיל עוד ועוד אישושים. אף אחת מן העובדות הכלולות בו לא הופרכה באופן חד־משמעי.

כך, למשל, התגלתה פרשת מריה בוטינה; דוגמה להחדרת סוכן השפעה לתוך הממסד האמריקאי, כסוג של התערבות תוך שימוש ב"העצמה רכה". בוטינה הרוסייה נעצרה בארה"ב בחשד לפעילות לוביסטית בלתי חוקית, ובדצמבר 2018 הודתה בבית משפט כי פעילויותיה היו חלק מקנוניה שנועדה לייצר קשרים בלתי רשמיים עם אמריקאים, שיכולים להשפיע על מדיניות ארה"ב.

במקביל גילו החקירות את הרשת הנרחבת שבאמצעותה פגעה רוסיה בארה"ב. זה הוביל לגופים נוספים. ביולי 2017, למשל, הוציא הממשל בארה"ב את 'מעבדת קספרסקי' מרשימת החברות שמותר לרכוש מהן תוכנה עבור גופים ממשלתיים. החלטה זו התקבלה בעקבות החקירה והחשש כי שירותי הביון הרוסיים עלולים להשתמש ב'קספרסקי' כדי לקבל גישה למערכות ממשלתיות בארה"ב.

אוליגרכים רוסים בשירות פוטין

במרץ 2018 עצר צוותו של החוקר המיוחד מולר את ויקטור וקסלברג בנמל התעופה בניו יורק וחקר אותו. וקסלברג, בעל השליטה בחברת 'רנובה', נכלל ברשימות העיצומים על אזרחים ואנשי עסקים מטעם הממשל האמריקאי, והוא אחד מ־17 אישים שעליהם הוטלו עיצומים כאלה לצד 12 חברות. הרשימה כונתה "רשימת הקרמלין".

בסתיו 2016 נפגש וקסלברג עם עורך דינו של טראמפ, מייקל כהן. בהמשך נכח בטקס ההשבעה לנשיאות של טראמפ כאורח של אחיינו אנדריו אינטראטור, איש עסקים אזרח ארה"ב שתרם 250 אלף דולר לרפובליקנים. ההשערה היא שהיה זה למעשה כספו של וקסלברג.

בינואר 2017 חתמה חברת 'קולומבוס נובה' בבעלותו של וקסלברג על חוזה עם מייקל כהן על סך מיליון דולר, שמחצית מהם הועברו לחשבונה של החברה שבאמצעותה שילם כהן דמי שתיקה לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס, בכל הנוגע לקשריה האינטימיים עם טראמפ.

בדצמבר האחרון פרסם ה־BBC תחקיר תחת הכותרת: "האם אחסון הענן האמריקאי מוגן מפני רוסיה?". הוא נגע למכרז של הפנטגון להקמת אחסון ענן מיוחד, במטרה להגן על מידע רגיש ביותר מפני איומים רוסיים וסיניים. אחת המועמדות העיקריות לזכות בחוזה לפיתוח אחסון הענן הייתה חברת Amazon Web Services (AWS). אז התברר ש־AWS עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם חברת 5C. כפי שנודע מדבריו של וקסלברג עצמו, ראש החברה אנדרה פיינאר, איש עסקים דרום אפריקאי, שימש תקופה מסוימת כמנהל עסקיו של וקסלברג בדרום אפריקה. כמו כן נודע ל־BBC כי חברה־בת של 5C גייסה השקעות בסך 20 מיליון דולר ב־2015, כשמי שניצב בראשה היה ולדימיר קוזנצוב, יד ימינו של וקסלברג. כך, בגלל "רעילותו" של וקסלברג, השאלה בדבר האפשרות שהפנטגון יחתום על חוזה עם AWS עוררה חששות בשלטון האמריקאי.

וקסלברג הוא דוגמה אחת מיני רבות של אנשי עסקים המקורבים לפוטין וחבורתו. דרכם, על פי החשד, עברו כספים ופעילויות שנועדו להשפיע על הבחירות בארה"ב ועל מטרות פוליטיות נוספות של הקרמלין. מתרומות שהולבנו, דרך מימון מולבן ועקיף של פעילויות סייבר שונות ומשונות. בתקציב הפדרלי הרוסי לא תמצאו סעיף תחת הכותרת "תקצוב פגיעה במערב". הדרכים שבהן פועלת רוסיה יצירתיות וחובקות עולם ודמויות רבות.

ארה"ב היא כמובן הידועה ביותר בסיפור המעורבות הרוסית, אך זו כאמור חובקת עולם. להלן רשימה חלקית של מדינות, וחלק קטן מהדברים (הידועים) שקרו בהן, בשליחות מוסקבה.

צרפת

על התערבותו של הקרמלין בבחירות לנשיאות צרפת דובר לראשונה כבר בפברואר 2017. במטהו של מי שיהיה לבסוף המנצח, עמנואל מקרון, הודיעו כי בעזרת האקרים ופייק ניוז ניסתה רוסיה לחסל את המועמד ולקדם את מועמדת הימין הקיצוני מארין לה פן, שצברה תאוצה וכבר דובר בה כמנצחת אפשרית.

עם פרסום הטענות החלו חקירות שונות. דבר התערבותם של ההאקרים הרוסים אושש על ידי חברה יפנית בשם Trend Micro, הפועלת בתחום ביטחון הסייבר. ב־CNN פרסמו כי "לפעולתה של קבוצת הפצחנים Pawn Storm (שפעלה בצרפת, ל"נ) יש אותם העקבות כמו שיש ל־Fancy Bear, קבוצה שתקפה את השרתים של הדמוקרטים בארה"ב".

לפי נתוני האנליסטים של Trend Micro, ההאקרים החדירו במחשבי מטה הבחירות של מקרון תוכנות המחפשות מקומות פגיעים במערכת, וכן עסקו ב"פישינג", איתור וליקוט מידע לצורך הכפשה ויצירת דיסאינפורמציה. הם גם יצרו אתרים עם כתובות הדומות לאלו של עמודי הפעילות הרשמיים של מקרון, כדי לצוד פרטים אישיים של אוהדי המועמד.

ניסיונותיה של רוסיה להשפיע על הבחירות בצרפת לא הסתכמו במתקפות סייבר. במטה מקרון הודיעו כי כלי תקשורת רוסיים הפיצו שמועות בנוגע למועמדם. עסקו בכך, בין היתר, השלוחות המקומיות של סוכנות הידיעות ספוטניק ורשת הטלוויזיה RT, שופרות ידועים של הקרמלין, וכמובן, הפצת מידע כרגיל ברשתות החברתיות.

מנהל הקמפיין של מקרון סיפר על מאות, ו"אולי גם אלפים", של ניסיונות פריצה למערכות מחשבים במטה. עקבות המאמצים הובילו בבירור לרוסיה. עוזרו של מקרון, רישאר פראן, סיפר בראיונות על ניסיונות הפריצה, וגם הביא מראי מקום להפצת מידע כוזב על המועמד לנשיאות באמצעי תקשורת הנשלטים בידי הקרמלין. לפראן הנסיבות היו ברורות – מקרון העצמאי, שסולד מהשיטות המלוכלכות של מוסקבה ותומך באיחוד האירופי – היה על הכוונת של פוטין.

לה פן, המועמדת דאז בעלת העמדות הגזעניות והמתסיסות, הואשמה לא פעם בקשרים הדוקים מדי עם מוסקבה. היא לא רק הבטיחה להכיר בכיבוש קרים ובסיפוחו לרוסיה או לבטל את הסנקציות נגד המדינה – היא אפילו רצתה להוציא את צרפת מנאט"ו. לה פן רחשה ורוחשת הערצה למשטר ברוסיה.

ב־2014 פורסמו ידיעות גם בעיתונות העצמאית ברוסיה וגם בזו שבצרפת, על כך ש"הבנק הצ'כי־הרוסי הראשון" (CHRB) הקצה הלוואה ל'חזית הלאומית' של לה פן בסך 9 מיליון יורו (בנקים באירופה ובצרפת מסרבים לממן פעילות פוליטית של ימין קיצוני).

ארגון 'הברית לאבטחת הדמוקרטיה' (ASD) הוא שלוחה של קרן מרשל הגרמנית הפועלת בארה"ב, ומבצע מעקב ברשתות חברתיות. במוקד פעילותו בין השאר גילויי פעילות למען הקרמלין. הארגון חקר ומצא שקרוב ל־600 חשבונות טוויטר שאמונים על קידום אג'נדה פרו־רוסית שָׂמו כהאשטג עיקרי בחודשים האחרונים את #giletsjaunes – "אפודים צהובים", המחאה שפרצה בשנה הקודמת. אותם חשבונות עסקו בדרך כלל בעניינים אמריקאיים או בריטיים, אבל מרגע שניתנה ההוראה מלמעלה, ככל הנראה – החלו לעודד את התסיסה ברחוב הצרפתי.

וגם כאן, מלבד הפעילות באמצעות חשבונות מזויפים, בוטים ושליחים שונים ברשתות החברתיות, נעשתה פעילות כדי להוציא אנשים לרחובות, זועמים ככל הניתן, נגד מקרון וממשלו. ובמקביל, שוב, פעלו כלי התקשורת המסונפים לקרמלין – ספוטניק ו־RT – בהפצת דיסאינפורמציה נגד מקרון בראי המחאה, בניסיון לערער את המורל והסדר הצרפתי.

בריטניה

לפני כשנה סער העולם סביב ניסיון הרעלתו של הסוכן הרוסי לשעבר סרגיי סקריפל. בהמשך הוכח שהיה זה מעשה ידיהם של שני סוכני ה־GRU, אותו ארגון שסקריפל שירת בו, לפני שערק.

העיתון הבריטי 'דיילי מירור', בהסתמך על מקורותיו במודיעין הבריטי, גילה לציבור כי בממלכה ישנה כמות נכבדת של "סוכנים רדומים", הממתינים לפקודת פוטין. משימתם העיקרית היא לעקוב אחרי פעילות מתנגדי משטר וגולים רוסים החיים בבריטניה. העיתון ציין כי סוכנים אלה עשויים לשמש גם לצורך רציחות של אנשים שהקרמלין סימן. אלה כמובן מקרי קיצון. ביום־יום, מתחת לרדאר, סוכני הקרמלין אוספים מידע בבריטניה, בין השאר בנוגע למערך האנרגיה של בריטניה, פעילות המשטרה ורשויות הבריאות.

אך המבחן הגדול ביותר (שהוכתר בהצלחה מבחינת פוטין) היה ב־2016, במשאל העם על יציאה מהאיחוד האירופי – הברקזיט. על פי כל ההערכות, רוסיה התערבה בבוטות כדי להטות את הכף לטובת הצבעה על היציאה. הסוכנויות הבריטיות חקרו, אך באיחור. בין החשודים בעבירות בהקשר זה היה איש העסקים ארון בנקס. על פי החשד, הוא קיבל כספים מרוסיה כדי לנהל תעמולה בקרב הבוחרים הבריטים לטובת העניין. כ־2 מיליון פאונד הועברו על פי החשד, בתור "הלוואה" לקבוצת לוביסטים Better for the Country מבנקס וחברות שבניהולו. עוד 6 מיליון פאונד הגיעו ללוביסטים מקבוצת Leave.EU, גם שם מצאו עקבות אל בנקס.

בקיץ 2018 דלפו לאמצעי התקשורת מיילים של בנקס, ולפיהם לפחות שלוש פעמים נפגש האיש עם שגריר רוסיה בבריטניה במהלך כמה שעות. על פי אותם המיילים, מוסקבה הציעה לבנקס חוזה אטרקטיבי לרכישת מכרות זהב ברוסיה. מספר חודשים לאחר מכן הודיעה ראש הממשלה תרזה מיי על חקירה רשמית של הוועדה למודיעין וביטחון של הפרלמנט הבריטי, בעניין המעורבות הרוסית במדינה.

גרמניה

ממש כמו במקרה של לה פן בצרפת, גם כאן נמצאו "פרטנרים" מושלמים עבור מטרות הקרמלין: מפלגת הימין הקיצוני 'אלטרנטיבה לגרמניה', שהתסיסה את החברה במדינה בעיקר על רקע מדיניות ההגירה של הקנצלרית אנגלה מרקל ויזמה פעילות נגד הקהילה המוסלמית. בכל הקשור ליחסים עם רוסיה, כך נכתב במצע המפלגה המסוכנת הזו: "המלחמה הקרה פסקה. ארה"ב נשארה פרטנרית שלנו. גם רוסיה צריכה להפוך לפרטנרית", ובהתאם קראה המפלגה לבטל את הסנקציות נגד מוסקבה.

"אנו רואים כיצד משאבי האינטרנט הנשלטים מרוסיה מפיצים דיסאינפורמציה, וזהו רק קצה הקרחון. זה נראה כמו ניסיון לערער את היציבות בארצנו ולחזק את 'אלטרנטיבה לגרמניה'", הכריז מנהיג מפלגת הדמוקרטים החופשיים כריסטיאן לינדנר בדצמבר האחרון.

רשויות המודיעין הגרמניות חשדו בהאקרים רוסים כמי שמעורבים בשתי מתקפות סייבר: פריצה לרשת המחשבים של הבונדסטג ופריצה למחשבי הארגון האירופי לביטחון ולשיתוף פעולה (OSCE). שתי אלו התרחשו כבר ב־2015, בידי קבוצה המכונה APT28 (שם נוסף לקבוצת Fancy Bear). על קבוצה זו הצטברו עדויות בדבר קשריה עם רוסיה. 

אוקראינה

אוקראינה היא יעד קריטי במתקפות הרוסיות. מלבד הלחימה במזרח המדינה קיימת פעילות רוסית מגוונת בשטחה שמטרתה לערער את היציבות. ב־2018 גילה שירות הביטחון של אוקראינה לפחות 35 מתקפות סייבר על רשתות של מתקני תשתית קריטיים. מתקפות שאורגנו מרחוק בידי שירותי הביון הרוסיים.

מתקפת הסייבר המסיבית ביותר הייתה באמצעות הווירוס Petya, שפגע בחברות ובגופים ממשלתיים גדולים במדינה. כמו כן נפגעו חברות בינלאומיות בעלות נכסים באוקראינה. שירות הביטחון של אוקראינה הודיע רשמית כי שירותי הביון של רוסיה מעורבים במתקפה.

גם כעת ממקדת רוסיה מאמצים על מנת להביא לזיוף תוצאות הבחירות באוקראינה שייערכו השנה. סגן יו"ר שירות הביטחון הכללי במדינה דיווח כי "נכון להיום, האיום העיקרי הוא פגיעה במצב הפנימי במדינה. עיקר המאמצים של שירותי הריגול הרוסיים מכוונים לנעשה בתוך אוקראינה. איש [ברוסיה] אינו מאמין בניצחון במלחמת בזק, ובונים שם על הפלת השלטון מבפנים – דרך שוחד, דרך דילים, וישנה עבודה ממוקדת לקראת הבחירות במדינתנו".

קנדה

הממשל הקנדי הודיע בנובמבר האחרון כי המדינה הפכה יעד למתקפות סייבר מצד רוסיה. במוקד הפעילות ניצבה 'הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט' שמרכזה במונטריאול. לדעת ממשלת קנדה, מי שעומד מאחורי המתקפות הוא שירות ה־GRU. בין המקרים האחרונים מונים בקנדה את הקמפיין התקשורתי נגד שרת החוץ של המדינה כריסטיה פרילנד, בשל קשרים לכאורה בין סבה לבין הנאצים. 

אוסטריה

גופי חקירה במדינה גילו כי מאז סוף שנות ה־90 קצין בדרגת אלוף־משנה בצבא האוסטרי (שמו לא פורסם) מסר למודיעין הצבאי של רוסיה מידע בדבר משבר ההגירה וכן מידע על המערכות הצבאיות של אוסטריה. קנצלר אוסטריה, סבסטיאן קורץ, גינה בחריפות את פעולות רוסיה וקבל כי פעילות ריגול נגד מדינה ניטרלית היא בלתי נסבלת.

פינלנד

במדינה הצפונית גילו הפרעות בעבודת ה־GPS במהלך אימונים של נאט"ו שנערכו בה בסתיו 2018. ההתערבות המוזרה הזו הגיעה בסבירות גבוהה מכיוונה של רוסיה. על כך יותר ממרמז ראש הממשלה הפיני יוהה סיפילה. 22 חודשי מאסר נגזרו בבית משפט בהלסינקי על מייסדם של שני אתרי אינטרנט שפעלו בשפה הפינית נגד מהגרים ובעד הקרמלין. האיש, איליה יאניצקין, יליד פינלנד, נמצא אשם ב־16 סעיפי אישום, ביניהם השמצה, הסתה ואיסוף כספים לא חוקי.

נורווגיה

בפברואר אשתקד התריעו שירותי המודיעין הנורווגיים כי "רוסיה ממשיכה בפעילות מודיעין נמרצת במדינה, בכמה כיוונים בעת ובעונה אחת", ופירטו כי מוסקבה פועלת להשפיע על דעת הקהל במדינה "תוך חדירה לרשתות חברתיות והפצת מידע כוזב באמצעותן".

נציג רשמי של שירותי הביטחון המשטרתיים של נורווגיה נתן פומבי לעובדה שחשבונות דואר שלהם היו יעד למתקפת "פישינג" מצד קבוצת ההאקרים 29APT – שם נוסף לקבוצת Cozy Bear, הקשורה ישירות למפעלות פוטין. גם משרד הביטחון של נורווגיה יצא בהאשמות נגד מוסקבה, שם סיפרו על איתור פעילות חריגה מצד גורמים הקשורים ברוסיה.

שוודיה

בספטמבר 2018 הודיע שגריר שוודיה במוסקבה פטר אריקסון, כי בבירתו סטוקהולם חוששים מפני התערבות אפשרית מצד הפדרציה הרוסית במהלך הבחירות לריקסדאג (הפרלמנט) של שוודיה. אמירה חריגה עבור דיפלומט. גם ראש הממשלה השוודי עצמו, סטפן לוֶון, התבטא בעניין וסיפר על אותם חששות.

דנמרק

שר ההגנה של דנמרק, קלאוס היורט פרדריקסן, הודיע כי האקרים פרו־רוסיים מקבוצת Fancy Bear קיבלו במהלך 2015–2016 גישה לדואר האלקטרוני של עובדי משרדו. כמובן, גם הוא הבין שההאקרים "קשורים למודיעין או למרכיבים מרכזיים של שלטונות רוסיה".

שווייץ

העיתון השווייצי 'SonntagsZeitung' הודיע כי זה זמן־מה ששירותי הביטחון במדינה רואים בהגנה מפני פעילות הריגול מצד רוסיה תחום שיש להעניק לו עדיפות. בין השאר גילו במדינה פעילות ריגול בכנסים, כמו בזה של הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA) – נושא רגיש עבור הרוסים – שנערך בעיר לוזאן ב־2017.

מתקפות סייבר של רוסיה כלפי שווייץ נרשמו עוד ב־2009 – אז "הודבקו" בתוכנות מזיקות 15 מחשבים של משרד החוץ השווייצי. גם אחרי הדיפלומטית השווייצית הידועה היידי טליאוויני, שעבדה זמן רב ברוסיה, נערך מעקב, לאחר שהכינה בהזמנת האיחוד האירופי דו"ח בדבר מדיניות מוסקבה בעניין גיאורגיה, וכן נערך מעקב אחר חברות וקונצרנים הקשורים בפעילות הממשל.

בשווייץ פתחו בהמשך בחקירה פלילית נגד שני אזרחי רוסיה החשודים בריגול פוליטי. השניים חשודים כי ריגלו אחרי מעבדה שווייצית בעיר שפיץ, העוסקת במחקרים בתחום בקרת נשק והגנת האוכלוסייה מפני נשק ביולוגי וכימי. במעבדה זו בחנו, בין השאר, את השימוש של בן בריתו של פוטין, הדיקטטור הסורי בשאר אל־אסד, בנשק כימי; וגם ניתחו את הראיות בפרשת הרעלתו של סרגיי סקריפל ובתו יוליה בבריטניה.

הולנד

משרד ההגנה ההולנדי הודיע כי הצליח לנטרל מתקפת סייבר של רוסיה נגד הארגון למניעת הפצת נשק כימי (OPCW). שגריר רוסיה זומן למשרד החוץ של הולנד נוכח ההאשמות. OPCW משתתף גם הוא בחקירת מתקפות נשק כימי בסוריה ובהרעלת סקריפל ובתו.

זו לא הייתה מתקפתם הראשונה של האקרים רוסים נגד הולנד. ב־2017 ניסו לפרוץ לשרתי מינהל הביטחון של הולנד (DSB) בהאג, שהוסמך בין השאר לנהל חקירות של תאונות ואסונות תחבורתיים גדולים. וכך היה DSB הגוף שאליו פנתה אוקראינה בבקשה לסייע ולחקור את התרסקות המטוס של מלזיה איירליינס בשטחה (2014). כידוע, בהמשך יתגלה שהמטוס הופל באמצעות טיל, שנורה על ידי הכוחות הרוסיים במדינה.

נוסף על ההאקרים, ברשתות בהולנד פעילים גם טרולים רוסים. ביולי 2018 ניסה הקרמלין בעזרתם להשפיע על דיונים פומביים שהתקיימו במדינה. הבדיקות קשרו את הפעילות, באופן לא מפתיע, לאותה 'סוכנות למחקרי אינטרנט' מסנקט פטרסבורג. שרת הפנים של הולנד הודיעה במכתב לפרלמנט כי רוסיה מפיצה "פייק ניוז" במטרה לערער את המצב הפוליטי במדינה, כאשר "הולנד נמצאת במוקד תשומת הלב של שירותי הביון הרוסיים". וכמו בארה"ב, גם ממשלת הולנד אסרה על שימוש בתוכנת האנטי־וירוס של 'מעבדת קספרסקי'. שר המשפטים ההולנדי הצהיר רשמית בפני הפרלמנט על ה"חשש כי הקרמלין עלול להשתמש בה לצורכי ריגול".

ספרד

שר החוץ הספרדי, אלפונסו דסטיס, הודיע כי יש ברשותו ידיעות על כך שקבוצה של האקרים רוסים, בעזרת חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות, פועלת נמרצות כדי להביא לערעור המצב בספרד בפרט – ובאיחוד האירופי בכלל. מדבריו אפשר היה להבין שהקרמלין יכול היה להיות מעורב בתמיכה בבדלנות הקטלונית, ערב משאל העם על עצמאות החבל. וכמו במקרים הקודמים שפירטנו, מלבד הפעילות ברשתות והתססת הציבור הספרדי – בספרדית – גם כלי התקשורת של פוטין (RT משדרת גם בספרדית וספוטניק מפיצה חומרים במדינה) היו מוטים לצד המובן מאליו בעניין.

צ'כיה

שירותי המודיעין והביטחון של צ'כיה (BIS) האשימו בדו"ח בסוף 2017 את סוכנות הביון הרוסית ה־FSB ואת ה־GRU בניהול מתקפות סייבר. אחת ממטרותיהם הייתה משרד החוץ של צ'כיה; השנייה – משרד הביטחון. מתקפת הסייבר העוצמתית ביותר בהקשר זה נמשכה מתחילת 2016 ועד תחילת 2017. המטרה: מערכות המידע של הממשל הצ'כי. ההאקרים הצליחו להעתיק מכתבים וקבצים מצורפים מ־150 תיבות דואר של משרד החוץ, הודו ב־BIS. שירותי הביטחון במדינה האשימו את קבוצת Turla – אחת הקבוצות הוותיקות של האקרים דוברי רוסית.

מתקפת סייבר נוספת שהתמקדה במשרד החוץ הצ'כי, החלה בדצמבר 2016. גם שם התמקדו בדליית פרטים של שלל עובדי שירות החוץ. שירותי הביטחון של צ'כיה קשרו את המתקפה השנייה לקבוצת Fancy Bear.

הונגריה

ארגוני ימין קיצוני במדינה המזרח אירופית ערכו קמפיין אגרסיבי במימון רוסי נגד נאט"ו והאיחוד האירופי, וניסו להצית סכסוך עם אוקראינה. מטרתה העיקרית של מוסקבה היא יצירת אזורים חדשים של אי־יציבות לאורך גבולות האיחוד האירופי, וכן ניסיון לעורר סכסוכים בינלאומיים ולפגוע באחדות האיחוד האירופי, בעיקר סביב שאלת שימור הסנקציות נגד רוסיה. באחד הדיווחים בעניין סופר כי "שירותי הביטחון של רוסיה מנהלים שיתוף פעולה אקטיבי עם ארגונים כמו 'המשמרת ההונגרית החדשה' (Uj Magyar Garda), 'תנועת הנוער של 64 המחוזות' (Hatvannegy Varmegye Ifjusagi Mazgalom) , 'צבא הנוער' (Betyarsereg), 'התנועה ההונגרית להגנה עצמית' (Magyar Onvedelmi Mozgalom) וכן ארגון 'הזאבים' (Farkasok). הם מארגנים אימונים סמי־צבאיים לחברי הארגון, ובמקרים רבים משולבים בכך אנשי צבא רוסים או דיפלומטים רוסים בתור מדריכים".

מרכיב חשוב נוסף באסטרטגיה של רוסיה בהונגריה הוא העובדה שבמדינה זו ממוקם התא המרכזי לאיחוד האירופי של תנועת הימין הקיצוני הפרו־רוסית 'התנועה הבינלאומית'.

ב־2017 סיפר כתב העת 'The Insider' על קשריו של ראש הממשלה הלאומן ויקטור אורבן עם אחד מראשי הפשע הרוסי והאוקראיני סמיון מוגילביץ', שהתגורר בבודפשט בשנות ה־90. על פי עדויות, ב־1994 אורבן קיבל ממוגילביץ' מזוודה עם מיליון מארק גרמניים. בעיתון שיערו שייתכן כי יש תיעוד וידיאו של מסירת המזוודה בידי הרוסים, וכי פוטין משתמש בעניין כדי להפעיל לחץ סחטני על אורבן.

מונטנגרו

ב־2016 מימנו איל ההון הרוסי אולג דריפסקה ו"אוליגרך רוסי נוסף", כך על פי מגזין 'טיים', את האופוזיציה הפרו־רוסית במונטנגרו ערב הבחירות לפרלמנט.

בפברואר 2018 הודיע התובע המיוחד של מונטנגרו על מעורבותם של גופי שלטון רוסיים בניסיון הפיכה נגד ראש הממשלה המכהן של מונטנגרו, הפיכה שתוכננה להתרחש באוקטובר 2016, ביום הבחירות לפרלמנט במדינה.

בסרביה, שכנתה של מונטנגרו, ניכרת השפעתה של רוסיה על התהליכים הפנימיים. במדינה זו קיימות עשרות תנועות ומפלגות פרו־רוסיות.

בולגריה ויוון

בנובמבר 2016 הודיע נשיא הרפובליקה, רוסן פלבנלייב, כי שנה לפני כן הפכה בולגריה יעד למתקפות של האקרים רוסים, במהלך הבחירות המוניציפליות ומשאל העם בנוגע לזכויות הצבעה.

בית מלון שלם בסופיה הבירה, 'מרינלה', צויד במכשירי האזנת סתר. במלון שהו מנהיגי אירופה שהגיעו למפגשי פסגה שונים. מי שביצע את המעקב אחר מנהיגי היבשת היו, ככל הנראה, סוכנים רוסים.

ביוון, השלטונות החליטו לגרש שני דיפלומטים רוסים ולאסור על כניסתם של שניים נוספים. על פי ידיעה בעיתון 'Kathimerini', הנסמכת על מקורות דיפלומטיים בכירים, הואשמו הדיפלומטים הרוסים בניסיונות לאסוף ולהפיץ מידע בלתי חוקי וכן בניסיון לשחד פקידים יוונים.

ליטא, לטביה ואסטוניה

באפריל 2004 הודח נשיא ליטא, רולנדאס פרקסאס, בידי הפרלמנט משום שהעניק אזרחות לאיש העסקים הרוסי יורי בוריסוב. האחרון תרם שנה לפני כן 400 אלף דולר לקמפיין הבחירות של פרקסאס. האמצעים, כך מעריכים, הוקצו "בברכת הקרמלין".

חברות תקשורת ממלכתיות רוסיות, באמצעות מתווכים בסרביה ובקפריסין, מימנו בסתר כמה אתרי חדשות במדינות מזרח אירופה במטרה להפיץ פרסומים שהקרמלין חפץ בהם. ב־BuzzFeed פורסם כי המימון לעניין הוקצה באמצעות חברות קש שהוקמו במיוחד לצורך זה.

כפי שעלה ממסמכים שונים, באוקטובר 2014 הקימה סוכנות הידיעות 'רוסיה' רשת אתרים בשפה הרוסית באסטוניה, בלטביה ובליטא – חצי שנה אחרי סיפוח חצי האי קרים, ובעיצומו של הקונפליקט במזרח אוקראינה שבו היו מעורבים בדלנים פרו־רוסיים. כל שלושת האתרים נשאו את אותו השם – 'Baltnews', וההבדל ביניהם היה רק בשמות הדומיין. את האתרים הציגו לקוראיהם בשלוש המדינות הללו בתור "אתרים בלתי תלויים".

כמו כן, האשימה לטביה את רוסיה בהתערבות במשבר המערכת הבנקאית במדינה, לפני הבחירות לפרלמנט ב־2018.

באסטוניה הועלתה לפני כשנתיים האשמה נגד האקרים שהשתמשו בכתובות IP רוסיות במתקפת סייבר רבת־היקף נגד הממשלה, כלי התקשורת והבנקים במדינה.

גיאורגיה

באוגוסט 2008 מתקפות סייבר שבוצעו מרוסיה הביאו להפסקת תעבורת האינטרנט בגיאורגיה, והכוחות הרוסיים פלשו למדינה זו.

מחלקת המדינה האמריקאית הקצתה לגיאורגיה חצי מיליון דולר למאבק נגד תעמולה אנטי־מערבית. כספים אלה ישמשו את מרכז המידע של נאט"ו והאיחוד האירופי בפרויקט שכותרתו "העלאת המודעות וההשתלבות בסוגיות של אינטגרציה עם המערב באזורים של גיאורגיה". מטרתו: להביא לגיאורגים מידע אובייקטיבי ומקיף בדבר האינטגרציה עם המערב, אל מול העוינות והפעילות המכוונות ממוסקבה.

הממונה על הפרויקט, טאמונה קארוסנידזה, אמרה כי "מטרת התועמלנים הרוסים היא לשכנע את הציבור בגיאורגיה שהמערב הוא פרוורטי ומתנוון, ושהוא דבק בערכים שאינם תואמים לאלה של החברות המסורתיות, כמו החברה שלנו. ידיעות ה'פייק ניוז' נועדו גם לעורר חרדה בקרב הציבור בגיאורגיה מפני בעיות כלכליות. אירופה מוצגת שם בתור שוק מרוחק שלא ניתן לחדור אליו, בעוד שרוסיה נגישה כביכול ומוכנה ברצון רב לצרוך את התוצרת החקלאית שלנו".

מולדובה

יו"ר הפרלמנט המולדובי, אנדריאן קנדו, חתם על חוק האוסר שידור תוכניות חדשותיות ופרשנות מרוסיה. קנדו חתם על החוק במקומו של הנשיא איגור דודון, שהורחק זמנית מתפקידו.

דודון דחה כבר פעמיים את החוק למאבק ב"תעמולה זרה", וזאת אף שלפי החוקה חייב הנשיא לאשר מסמך – גם אם אינו לשביעות רצונו – ובלבד שבית הנבחרים מאשר אותו פעמיים. בסיכומו של דבר, בית המשפט החוקתי של מולדובה הרחיק את הנשיא כאמור מתפקידו והסמיך את קנדו לחתום על החוק.

ומה אמר הנשיא הפרו־רוסי דודון? "החוק הזה מהווה פגיעה גלויה בחירויותיהם של אזרחי מולדובה", לא פחות.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook