fbpx

ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ, ציר הטמטום והרשע // מאת ערד ניר (משפיעים 2018)

0

שני האנשים המשפיעים בעולם נכנסו לבד לחדר אחד וסגרו אחריהם את הדלת. זה היה בהלסינקי, בירת פינלנד, ב־16 ביולי השנה. בארמון הנשיאות הצופה אל הים הבלטי. 131 דקות אחר כך הדלת נפתחה והם יצאו. בהצהרות הרשמיות אמרו באופן בלתי מחייב שדנו בשורה של נושאים. החל ממעורבותה של רוסיה בסוריה והאינטרסים הישראליים הקשורים לכך, ועד למעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות בארה"ב. פוטין הצהיר שאכן העדיף את טראמפ. טראמפ הצהיר שאין לו סיבה לפקפק באמירה של פוטין, שהדגיש בפניו כי רוסיה לא ניסתה להשפיע על מהלך הבחירות לנשיאות שהתקיימו בארה"ב בנובמבר 2016.

האמירה הזו עוררה סערה וטראמפ סיפק הבהרה תחבירית שגיבתה, גם אם רק למראית עין, את עמדת שמונת גופי המודיעין והביון האמריקאיים, שקבעו באופן נחרץ כי לא רק שרוסיה התערבה וניסתה להשפיע על מערכת הבחירות לנשיאות לפני שנתיים, אלא שהיא גם ממשיכה לעשות כך לקראת בחירות אמצע הכהונה שיתקיימו בנובמבר הקרוב.

אז מי משפיע יותר? מהרגע שהושבע טראמפ בגבעת הקפיטול מול קהל שאכלס שדרת המול הוושינגטונית בסדר גודל בינוני למעמד, הוא משווה גדלים. חלק מחוסר היכולת שלו להשלים עם מסקנות המודיעין שלו עצמו (כנשיא ארה"ב) שרוסיה השפיעה והתערבה בבחירות לנשיאות – נובע מחשש שהכרה כזו תפגע בגודל הלגיטימציה של ניצחונו. ומכיוון שתפקיד נשיא ארה"ב הוא משפיע, ייתכן שהוא גם חושש שמתוקף ההכרה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין השפיע על הבוחרים לבחור בו, הוא עצמו יציב את פוטין בעמדת השפעה גבוהה יותר מזו שלו עצמו. לכאורה.

דונלד ג'יי טראמפ הוא נשיא ארה"ב ה־13 מאז מלחמת העולם השנייה. כשחולק העולם במסך הברזל בין מזרח למערב, נוסף לנשיא ארה"ב המכהן התואר "מנהיג העולם החופשי". ארה"ב נתפסה כמקור השראה לערכים האוניברסליים, כפי שנוסחו במגילת האו"ם תחת הכותרת "אנחנו העמים שבאומות המאוחדות". כל 12 הנשיאים שקדמו לטראמפ ראו עצמם מחויבים לערכים האלה. כל אחד בדרכו ניסה לקדם אותם. להשפיע ברוחם. דונלד טראמפ לא. דונלד טראמפ מן הסתם מעולם לא קרא את מגילת האו"ם או התעניין בה. את האו"ם כינה "מועדון שאליו באים לבלות". הוא הפחית בתקציב שמעבירה ארה"ב לארגון וּויתר על השפעה ישירה בשניים מהגופים המשמעותיים והבעייתיים בו – כשהחליט לפרוש מאונסק"ו וממועצת זכויות האדם.

התקשורת האמריקאית רוויה בדיווחים על הדרך שבה מתקבלות החלטות בממשל טראמפ. נסכם אותם בשתי מילים: סתם כך. את החשיבה והתכנון עושים אחרי שנדמו הדי הציוצים. רק אז מתכנסים היועצים כדי להכניס היגיון וסדר בדברים. לנקות. נשיא ארה"ב הנוכחי לא קורא דו"חות מודיעין וניתוחים אסטרטגיים. את ההחלטה המשמעותית ביותר עד כה להיפגש עם קים ג'ונג־און, שליט קוריאה הצפונית, קיבל מבלי להתייעץ עם איש ובניגוד לעמדה של יועציו הקרובים.

הוא מאמין ביכולותיו הפנומנליות. על עצמו צייץ: "לא רק חכם אלא גאון (…) וגאון מאוד יציב". ולמרות חוות הדעת הזו, דומה שמאז הפסגה עם קים חלה הפחתה משמעותית ביותר בהשפעתה של ארה"ב על תהליך ההתגרענות של צפון קוריאה. הנשיא הרי צייץ ש"האיום הוסר", ולדיווחים שמתפרסמים מפי גורמי מודיעין על כך שהוא דווקא קַיים ומתעצם – הוא מייחס ל"תקשורת השקרית העוינת".

כדי למנוע משבר בפסגת ראשי נאט"ו – הברית ההגנתית שהקימה ארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה, בהיותה מנהיגת העולם החופשי – ניסחו השנה בבית הלבן מבעוד מועד מסמך הבנות בן 23 עמודים עם ראשי המדינות החברות כולם. לנשיא טראמפ הציגו תקציר כללי ביותר באורך של חצי עמוד. את הפסגה הזו – להבדיל מפסגת המדינות המתועשות שקדמה לה, ה־G7 – טראמפ הגדיר כהצלחה כבירה. "נאט"ו מעולם לא הייתה חזקה יותר", הצהיר. כמה ימים אחר כך, בהלסינקי, פסע דונלד טראמפ אל תוך החדר לפגישה האישית עם ולדימיר פוטין. מי שפועל בכל כוחו לכרסם בכוחה של ארה"ב. בניגוד לכל הכללים, בניגוד לכל נוהג, נשיא ארה"ב של אמריקה, איל נדל"ן וכוכב ריאליטי ללא כל ניסיון מדיני, דיפלומטי או פוליטי, התעקש להיות בחדר אחד לבד עם מי שהיה קצין בכיר בקג"ב, מי שלא בוחל בשום תחבולה או דרך כדי להשיג את מה שהוא רוצה. ומה שהוא רוצה זה להשפיע.

ולדימיר פוטין הוא אדריכל רעיון המעצמה הרוסית החזקה. המשפיעה. לכן פלש לגיאורגיה לפני עשר שנים. לכן פלש לאוקראינה לשיעורין, עד שכבש וסיפח את קרים. לרוסיה הרי לא חסרה טריטוריה. גם לא אוצרות טבע. מהרגע שהכניס אותו בוריס ילצין ללשכת ראש הממשלה לפני 19 שנה, הוא סימן את המטרה. כל השאר הם האמצעים כדי לזכות בהשפעה. במעמד בינלאומי. בכבוד שלו הוא סבור כי רוסיה ראויה. זו גם הסיבה שחבר לבשאר אל־אסד בסוריה. כך זכה להשפיע בישראל.

להבדיל מטראמפ, שמתנהל באופן כאוטי, תוך שהוא יורה ציוצים לכל עבר לפי ההיקש הרגעי שמטריד אותו ואינו חש מחויב לדבר, פוטין מחושב, מתוחכם, אכזר. שניהם רואים בתקשורת אויב. טראמפ מציין נגד מבקריו; אלה של פוטין נעלמים. טראמפ אימפולסיבי, נטול אג'נדה ומדיניות. פוטין מחושב, קר כקרח, שקול ומונחה מטרה.

בעימות בין טוטליטריות לדמוקרטיה, אמור היה טראמפ להיות נושא הלפיד של העולם החופשי. אבל נדמה שהוא לא מעוניין בזה. הוא מעריץ שלטון ריכוזי, מקנא בשליטים חזקים וסמכותניים. כמו פוטין. טראמפ התגלה עד כה כמי שיודע לאיים. פוטין הוכיח שהוא מקיים. טראמפ הצהיר שהוא שואף לשלום עולמי, "לא פחות", אבל אין לו מושג איך לעשות זאת. הוא גם לא מתייעץ. פוטין שואף להשיג השפעה עולמית והוכיח שהוא יודע בדיוק מה לעשות.

הדברים שאמרו שניהם נשארו סודיים, נעולים בברית שתיקה הדדית שאיש לא יודע את מהותה. דונלד טראמפ נשיא ארה"ב וּולדימיר פוטין נשיא רוסיה.

שני המנהיגים המשפיעים בעולם.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook