הבחירה בארנון בר־דוד לתפקיד יו"ר ההסתדרות הייתה צפויה. כשאבי ניסנקורן נכנס לחיים הפוליטיים, הוא סימן את בר־דוד ובחר בו למחליפו הזמני. הזמני הפך לרשמי, כשחברי בית נבחרי ההסתדרות בחרו בו ברוב גדול – בלי לצאת לבחירות כלליות בקרב כל חברי הוועדים. העניין עורר ביקורת ואף הגיע לבג"ץ, אך שם נדחה. עוד מהלך שנוי במחלוקת שמיהר לבצע עם כניסתו לתפקיד הוא הורדת אתר 'דבר ראשון' – בסמיכות לבחירות הקודמות, וזמן קצר אחרי שפורסם בו מאמר התוקף את התנהלותו של שר האוצר משה כחלון.
עוד בתפקידו האחרון, כיו"ר הסתדרות המעו"ף, היה בר־דוד אחראי על עשרות אלפי עובדים בגופים הממשלתיים, ברשויות המקומיות ועוד. למרות העולם הכוחני של העבודה המאורגנת שבו צמח, עד כה חודשיו בתפקיד עברו בשקט יחסי לאלו של קודמו. כך למשל עדיין לא שלף את קלף האיום בשביתה במשק, שניסנקורן הניף לעיתים תכופות (בלי לממש). בחודשים האחרונים הצליח בין היתר להוביל הסכם קיבוצי ב'ארקיע', שם חששו העובדים לגורלם בעקבות פינוי שדה דב, ולמנוע את הפיטורים ההמוניים בעיריית קריית גת. מנגד, למרות מאמציו, נכשל בעצירת המגמה לצמצום וסגירת המפעלים בדרום, כמו 'חרסה' הוותיק בבאר שבע. לאחר הרכבת הממשלה צפויים לו אתגרים רבים: בניסיון הקודם להגיע להסכמים קואליציוניים התעקשו בליכוד ליזום חוק בוררות חובה שיגביל את זכות השביתה, צעד הרסני להסתדרות, וישנן גם הסוגיות הישנות שלא זוכות לפתרון – העלאת גיל הפרישה לנשים והגדלת קצבאות הזקנה. כמות הכוח שבר־דוד יבחר להפעיל תהיה חלק אינטגרלי ממה שיקבע את התוצאה בכל אלה.
