לדבר עם האיראנים

0

"לפני כמה שנים סיימתי בגרויות והלכתי לעשות את המבחנים של הצבא. בלשכת הגיוס בחן אותי איש דת. הוא החל לדקלם תפילה. 'איך קוראים לתפילה הזו?', הוא שאל. לא ידעתי. מלמלתי فرج, מילה גסה מאוד. הוא לא שמע מה שאמרתי, ובכל זאת כעס ואמר: 'לתפילה קוראים توسل', תוואסול. אחר כך הוא בחן אותי עם שאלות דתיות שקשורות לשטיפת המת. מובן שלא ידעתי את התשובות. הוא אמר: 'אתה לא דתי, אתה לא מאמין ואתה לא יכול להתגייס לצבא'. "יש לי חברים שברחו לסיבאס, בטורקיה, אבל אני במשהד, למדתי במכללה והוצאתי תעודה, אני Microsoft certified IT professional. בשנים הקרובות אבנה את עצמי" [כסרא, 22, מכרמאנשה שבצפון־מערב איראן]

כסרא סיפר את הדברים הללו ב"טהראן־חיפה־תל אביב", או TeHTel, פרויקט ישראלי שמחבר איראנים וישראלים ברשת (ושהח"מ משמש כעורכו). הוא מתופעל על ידי צוות של עולים מאיראן, במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה. האתר של TeHTel, שהושק במרץ 2012, צבר מיליוני דפים נצפים, וכתבותיו מצוטטות בקביעות בכלי תקשורת גדולים באיראן. תוכני TeHTel הובילו לעשרות אלפי תגובות בפרסית, ביניהן של פרופסורים איראנים, עיתונאים ואנשי ציבור, ואפילו בכירים בשלטון, כולל מוחסן רזאי, מזכיר המועצה האיראנית לקביעת האינטרס ומפקד  משמרות המהפכה לשעבר.

החיבור לאיראנים נוצר באמצעות תוכן שמתורגם לפרסית, ממאות שותפי תוכן ישראליים, החל מ"הארץ" ו"מאקו" ועד לבלוגים וסטטוסים מפייסבוק. תוכן טוב הוא דיפלומט מעולה: יותר מ־10,000 איראנים הקליקו לאחרונה על כתבה ב־TeHTel שכותרתה "13 תמונות חדרים של בני נוער ישראלים". כ־9,000 איראנים נוספים קראו את הכתבה שכותרתה "האם הלחם יקר יותר באיראן או בישראל? השווינו 30 מוצרי יסוד". ו־7,500 איראנים הקליקו על הכותרת "הדוגמנית בר רפאלי תככב בסרט על מבצע התנקשות של המוסד בדובאי". תכופות, דווקא התכנים הלא מקצועיים, כמו צילומים ביתיים מחוף הים או סטטוס ישראלי שמתלונן על תקרית בתחבורה הציבורית, זוכים למספר הקוראים הגדול ביותר באיראן. האיראנים באים בשביל התכנים ונשארים בזכות מערכות היחסים שנרקמות בינם לבינינו. זה שנתיים שהם מספרים לנו בלשונם על חייהם בעבודה ובבית, על משפחותיהם, רעיונותיהם הפוליטיים וחלומותיהם.

רוצים לקרוא את כתבתו המלאה של יוני שדמי? הירשמו לקבלת גליון מתנה

איור//אור בר־אל 

שתף