גופות מוטלות ברחובות, לפחות 2,000 הרוגים ואלפי פצועים, מערכת בריאות שקרסה, מחסור חמור בתרופות, מזון ודלק.
זו תמונת המצב בסודאן – שלושה חודשים אל תוך מלחמת האזרחים האכזרית, וסבלם של הסודנים רק הולך ומחריף.
אז מה בדיוק הולך שם?
באפריל האחרון פרצו קרבות בחרטום הבירה ובערים אחרות בסודן, בין שתי קבוצות שנאבקות על השליטה במדינה:
מצד אחד – הצבא הסודני, SAF, שבראשו עומד עבד אל-פתאח אל-בורהאן,
מהצד השני – "כוחות התמיכה המהירה", ה-RSF, בפיקודו של מוחמד חמדאן. במקור, הייתה ה-RSF יחידה שנשלטה בידי הממשלה וצמחה מתוך המיליציות שנלחמו בדרפור בשם ממשלת סודן, כך ששתי הקבוצות האלה היו למעשה קשורות זו אל זו ושיתפו פעולה בהפיכה של 2021.
אבל מנהיג ה-RSF, מוחמד חמדאן, רוצה יותר כוח במוסדות השלטון ולכן החל להכניס כוחות לערים במדינה כדי להשתלט עליהם. בתגובה הכריזה הממשלה שאנשי הארגון הם מורדים והלחימה החלה.
הקורבן: האזרחים הסודנים
על פי האו"ם, כעשרים וחמישה מיליון בני אדם, יותר ממחצית מאוכלוסיית סודן, תלויים בסיוע הומניטרי כדי לשרוד. כ-11 מיליון בני אדם זקוקים לסיוע בריאותי.
אזרחי סודן מתים מצמא ומרעב, והגורל הזה מכה לא רק בשכבות החלשות. בתקשורת הבין-לאומית התפרסם החודש סיפורן של שתי אחיות, תושבות שכונה יוקרתית בחרטום שנתונה תחת מצור של ה-RSF,. הן מתו בביתן אחרי שנותרו ללא מזון ומים. הלוחמים מונעים גישה אל הבית שבו מתו, כך שאי אפשר אפילו לפנות את הגופות.
לפי נתוני האו"ם – כשני שלישים משירותי הבריאות באזורי הקרבות בסודן הפסיקו לעבוד. בארגון מזהירים שעונת הגשמים שרק החלה, תגביר עוד את קצב ההתפרצות של מגיפות, שגם ככה מתפשטות מהר בהיעדר מערכת בריאות מתפקדת.
כתוצאה, לפי ארגון ההגירה הבין-לאומי, כשני מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. כמעט 600 אלף נמלטו למדינות שכנות. הבעיה היא שמסוכן מאוד וקשה לברוח. אזרחים שניסו להימלט מהעיר אל-ג'ניינה, שנמצאת באזורי הלחימה, סיפרו על אינספור בדיקות שנאלצו לעבור ועל כך שכאשר נמלטו – ירו עליהם הלוחמים. גם מי שמנסים להימלט וגם אלה שנשארים – חשופים להטרדות ותקיפות מיניות מצד הלוחמים.
אין אור בקצה המנהרה
בתחילת השבוע דרשה מועצת השלום והביטחון של אפריקה הפסקת אש מיידית וללא תנאים.
ביום שלישי הודיעו שני הצדדים הלוחמים על הפסקת אש בת 24 שעות לכבוד חג הקורבן. זו הייתה הפעם ה-17 מאז תחילת הלחימה שבה הודיעו על הפסקת אש, והסודנים כבר יודעים לא לסמוך על ההכרזות האלה.
גם הפעם – נמשכו הקרבות העזים במהלך החג.
ואיפה שאר העולם?
על השאלה הזאת לא אענה, אני בטוחה שכולנו יודעים את התשובה.
