fbpx

בחירות 2030 פרויקט מיוחד // עמית סגל VS רביב דרוקר

הפרשנים ירון דקל, יעקב ברדוגו, דפנה ליאל ורותם דנון מעריכים מי יתמודד בעתיד על ראשות הממשלה

0

לשניהם מוח חריף, חשיבה אנליטית, יכולות עיתונאיות גבוהות. קילר אינסטינקט, כוכבות. שניהם מזוהים כלוחמים בשחיתות, וכמי שנאבקים למען צדק

דווקא הבולטות הגדולה של עמית סגל ורביב דרוקר אינה נמצאת בפוזיציה הפוליטית שלהם. נכון, לכולם ברור מהי הדעה של כל אחד. וכל אחד נערץ ממש על ידי הימין והשמאל, בהתאמה. אבל אם תנתחו את נפח הבעות הדעה שלהם בעניינים האלה, בפלטפורמות העיקריות של השניים – חברת החדשות (12 ו־13) וחדשות עשר – תגלו שהן מועטות לעומת קולגות אחרות. למעשה, כלל לא בטוח שמי מהם יעשה אי פעם את הצעד הזה וילך לפוליטיקה.

מה שבולט אצל סגל ודרוקר, שני הפרשנים הפוליטיים המובילים בטלוויזיה, הוא סל דומה למדי של תכונות. מוח חריף, חשיבה אנליטית, יכולות עיתונאיות גבוהות. תשוקה למקצוע שבו בחרו. תחושת שליחות בתוכו. קילר אינסטינקט, וכוכבות. מדובר בשני כוכבים, ושניהם מודעים ל"סטאר קווליטי" שלהם. שניהם מזוהים כלוחמים בשחיתות. מבערים אותה מכל פינה פוליטית, ללא הנחות וללא חשבונות אישיים. שניהם נחשבים כמי שנאבקים למען צדק, ושמתנגחים בלי פחד בקשרים הגורדיים הבעייתיים של הון־שלטון.

הדכדוך הפוליטי הנוכחי, זה שבו ציבורים גדולים רואים את הרמה הירודה, את השחיתות והסיאוב, את העילגות וההקצנה; זה כנראה יביא דווקא לתוצאה טובה בטווח הארוך. כך זה היה אחרי אמצע העשור הקודם, רווי מרכזי הנקניקיות, המזדמנים המוזרים והירודים לקדנציה אחת בכנסת, והמושחתים דור א'. כמו אז, גם המצב הנוכחי ודאי יביא, שוב, לאותה תנועת מטוטלת שתכניס אנשים טובים וחדשים לפוליטיקה.

בכנסות האחרונות ראינו יותר וטרנים של מקצוע העיתונות נשבעים אמונים מאשר גנרלים בדימוס. בהתחלה זה היה מוזר. אחר כך, כבר די טבעי. דווקא בעידן של התפרקות וביזור המדיה. של חיים תקשורתיים ופוליטיים בקצב מוטרף. דווקא אז, הגיוני שמי שיודע לשלוט במסר, לחדד אותו, לחוש את הקהל, יהיה פוליטיקאי טוב יותר. תחשבו על יאיר לפיד. כמה בוז הוא ספג וסופג, מאז שנכנס לזירה. ועדיין, לפיד הפך לאחד היחידים שהקימו מפלגת מרכז שהצליחה לשרוד, ולא התפוגגה אחרי קדנציה וחצי. וחשוב מזה – הוא המתמודד בעל המשקל הגדול ביותר מול בנימין נתניהו על ראשות הממשלה.

לפיד ידע לתעל את האמביציה שלו למקומות הנכונות, להיות ממושמע, עקבי וחרוץ. ובואכה 2030, אנחנו מדברים על שני מועמדים פוטנציאליים, ששניהם חכמים ומוכשרים ממנו, כנראה. סגל היה מקבל שריון בכל מפלגה מהליכוד ימינה, ודאי, אם רק היה רומז שהוא רוצה. בדרוקר היו שדיברו כראש מרצ כבר בקדנציה הזו. אם היה בוחר לעשות את הצעד הזה, היה מביס את תמר זנדברג מבלי להידרש לצאת ולפגוש מצביע אחד.

יכול להיות ששניהם רחוקים מהעניין מרחק רב. ויכול להיות שנסיבות החיים והמדינה ייקחו אותם לשם לבסוף. הקלישאה הידועה מפי פוליטיקאים, שנשאלים אם יתמודדו על תפקיד בכיר כלשהו, אומרת ש"אם יתגודדו על מדרגות ביתי ויקראו לי לרוץ, אשקול זאת". בדרך כלל איש לא מתחנן בפני הפוליטיקאים האלה. אבל לסגל ולדרוקר יש קהל הולך וגדל, שרק ימשיך להפציר בהם לעשות זאת. שנת 2030 נשמעת כמו מועד לא רע לכך.

עוד בפרויקט:

  • אביב כוכבי VS חיים ביבס
  • איילת שקד VS מיכאל ביטון
  • נפתלי בנט VS בני גנץ
  • סתיו שפיר VS איציק שמולי

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook