תשעה קבין של מועמדים

0

התסבוכת המוזרה שנקראת הבחירות המוניציפליות בירושלים. תמונת מצב

המרפסת בקומה הגבוהה, בביתו של משה ליאון ברחוב רמב"ן בירושלים, משקיפה על הבתים הדו־קומתיים והווילות הקטנות של שכונת שערי חסד. המראה יפה. בתים מצופים באבן ירושלמית וגגות רעפים, מוסתרים בעצי אורן וברושים שאנשים נטעו כאן לפני עשרות שנים. עמוס עוז היטיב לתאר את השכונה בספרו המופלא 'הבשורה על פי יהודה', כשבתוכה מתרחש הרומן המוזר בין שמואל אש ועתליה בסוף שנות ה־50. בינתיים הפכה השכונה לאי חרדי ברחביה, מעוז הפעילות של הפלג הירושלמי הקיצוני מיסודו של הרב שמואל אויערבך המנוח.

ליאון, 56, קנה את הבית לפני שש שנים. הוא רכש אותו בחופזה, בתוקף נסיבות אישיות ופוליטיות יוצאות דופן. רואה חשבון במקצועו, איש אמיד וגדל ממדים ששימש בתפקידים בכירים (מבעלי פירמת ראיית חשבון גדולה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה) וישב בצמתים חשובים (מנהל המו"מ הקואליציוני מטעם הליכוד־ביתנו בבחירות 2013), ביקש אז לחזור לפעילות ציבורית. החברים הטובים שלו, אביגדור ליברמן ואריה דרעי, קפצו על המציאה וניתבו את ליאון למאבק על ראשות העיר ירושלים. שניהם הבינו כי מעוז פוליטי ויוקרתי אדיר, תקציב של מיליארדים ומפעל גדול של מינויים פוליטיים ואחרים, עשוי ליפול לידיהם בלי הרבה מאמץ.

ליאון העתיק את מגוריו מגבעתיים לירושלים והפך עד מהרה מושא ללעג בידי התושבים, ירושלמים שמרנים שלא אוהבים לראות טרמפיסטים. ניר ברקת, ראש העיר המכהן ומולטי־מיליונר, שעושה עכשיו את צעדיו הראשונים לצמרת הליכוד, השקיע הון לא מבוטל כדי למתג את ליאון כאיש זר ומוזר, קומבינה של דרעי וליברמן. הוא כינה אותו בלעג "האיש מגבעתיים". ליאון ספג את העלבונות בשקט, אבל הצליח למרות הכל לקבל 96 אלף קולות בבחירות 2013. ברקת קיבל 110 אלף קולות וזכה בראשות העיר רק בגלל התמיכה שהשיג מחצרות חרדים גדולות בעיר, בעיקר חסידות גור של סגן השר יעקב ליצמן. פחות מ־7% הפרש בין ראש העיר המכהן לבין "האיש מגבעתיים".

 

מחפשים את נתניהו

אמצע 2018, הבחירות בירושלים בפתח, אבל הפעם ליאון ניגש אליהן מתוך פוזיציה שונה לחלוטין. השנים במועצת העיר והמעורבות בחיי היומיום של התושבים (ליאון אחראי על המנהלים הקהילתיים בעיר) הפכו אותו מבדיחה אופורטוניסטית למועמד לגיטימי ובעל סיכויים. ליאון שימר היטב את התמיכה של ליברמן ודרעי, הם לא זנחו את החלום לשלוח זרועותיהם לעיר באמצעותו, והיום הם (עדיין) מפעילים לחץ על ראש הממשלה כדי שלא יעניק תמיכה לאיש הליכוד, השר זאב אלקין. ליאון הצליח גם לפלג את סניף הליכוד בירושלים. פעילים מרכזיים בסניף תומכים בו ומריצים אותו נגד השר. הם שואבים השראה מיו"ר התנועה בנימין נתניהו, שעד לרגע זה לא החליט (ואולי גם לא רוצה) לתמוך באלקין.

אלקין, 47, הוא איש חכם. רב־אמן בשחמט שרואה מהלכים קדימה. הוא גם פוליטיקאי מצטיין. לא כל אחד היה מצליח לחצות את הקווים מקדימה לליכוד, להיבחר לכנסת ובהמשך הדרך גם לתפוס את המקום השמיני בעשירייה הראשונה. כשר לענייני ירושלים (לצד היותו השר להגנת הסביבה) קרא את השטח, והבין שיש לו סיכוי טוב בעיר שרוב תושביה הם חרדים, או חובשי כיפה סרוגה כמוהו. בחודשים האחרונים ניהל שיחות רבות, רקם דילים והבטיח לעצמו כיסי תמיכה. הסיפור לא פשוט וניגע בו בהמשך.

אלקין ציפה לתמיכת נתניהו, אבל זו לא הגיעה, כאמור. הספקולציות סביב העניין רבות. לאלקין נוח לטעון כי ראש הממשלה לא מוכן לוותר על הנוכחות שלו בממשלה ובקבינט. על העצות הנבונות, הערמומיות הפוליטית והדקדקנות בפרטים שאין כמוהו בקי בהם. אלקין, לעיתים, הוא גם המתורגמן בפגישות שמנהל נתניהו עם ולדימיר פוטין. טענה אחרת קושרת את הסירוב של נתניהו בלחצים שמפעילים עליו דרעי וליברמן, שלא מוכנים לוותר על הכוח האדיר שמזמן להם ליאון בעיריית ירושלים.

"אם תתמוך באלקין, הוא ינקז קולות ממשה ליאון ולהפך, ואז יהיה לך ראש עיר חרדי בירושלים", אמרו ליברמן ודרעי לנתניהו לפי אחת העדויות. נתניהו, תושב העיר, יודע היטב כי הדמוגרפיה של ירושלים מזמנת תמונה קודרת, עוד יותר ממציאות "דו־לאומית". ב"בירת הנצח של העם היהודי" הדמוגרפיה היא של רוב ערבי, וחרדי לא־ציוני. לפי התזה הזו ראש הממשלה לא רצה להגיע למצב של ראש עיר חרדי, ולכן אינו רוצה את אלקין. לפי העיתונאי רביב דרוקר, שרה נתניהו היא שמטרפדת את דרכו של אלקין לראשות העיר. ואכן, סר חינו של אלקין בבלפור, בטח בהשוואה ליחסים ההדוקים שהיו בין ראש הממשלה לנאמנו בקדנציה הקודמת.

מקורבי נתניהו מבטיחים כי ראש הממשלה יתמוך בסופו של דבר באלקין. בינתיים רק השרים הבכירים בליכוד מברכים על ההצטרפות שלו למרוץ ומייחלים להצלחתו. זה לא מפליא. אלקין מפנה להם מקום חשוב בעשירייה הפותחת של הליכוד. כל יריב בכיר שיורד, מגביר את סיכוייהם בפריימריז. הם היו מברכים גם את אופיר אקוניס אילו היה רץ לראשות העיר תל אביב. גם ראש העיר המכהן ניר ברקת תומך באלקין. ברשתות רץ סרטון וידיאו שבו הם מחמיאים זה לזה במהלך ארוחת צהריים במסעדת פינתי במרכז העיר. האינטרס של ברקת ברור. הוא רוצה להיות השר לענייני ירושלים בממשלה, או בלשון השחמטאים: לבצע הצרחה עם אלקין. וכל אלה אחרי טינה ומתיחות רבה בין השניים לאורך הדרך.

כך או אחרת, אלקין עצמו לא חיכה לנתניהו. בסוף מאי הוא היה אמור להעתיק את ביתו מכפר אלדד, התנחלות במדבר יהודה, לירושלים. אחרת לא היה יכול להשתתף במרוץ. אלקין מצא פתרון פשוט יותר ורשם על שמו את הדירה של אביו בשכונת נווה יעקב, אחת משכונות המצוקה הקשות בעיר, שמעידות גם על מצבה הסוציו־אקונומי של הבירה. המעבר הפורמלי הוכשר. אגב, אלקין יצא להרפתקה על ראשות העיר מתוך ידיעה שאין לו מה להפסיד. אם לא יזכה במרוץ, יישאר בתפקידו כשר להגנת הסביבה ולענייני ירושלים, וגם חבר בקבינט, אם כי נטול זכות הצבעה.

 

לא ליגה לעיר הבירה

אלקין וליאון, ליאון ואלקין, הם אכן מועמדים מובילים לראשות העיר שמנטרלים זה את זה. שניהם ימניים חובשי כיפה, שפונים לאותו מגזר של תומכים ומתמודדים על אותם קולות בעיר. ההערכה היא שליאון היה מנצח בלי אלקין, ולהפך. אבל אף אחד לא מוכן לוותר. זו הסיבה שמתפתחת כאן מלחמת תככים קצת מגוחכת בתוך הליכוד ובסביבתו, שעוד תלך ותחריף, ואולי תועיל בסוף למועמד שלישי.

הסירוב (הזמני?) של נתניהו לתמוך באלקין מקרין על השטח כולו. סניף הליכוד בירושלים הולך והופך לתומך (ברובו) בליאון. פירוש האבסורד הוא שהליכוד בעיר מתמודד נגד מועמד ליכודי לראשות העיר. אלקין נאלץ לחפש כתובת אחרת, וכנראה ירוץ בראש רשימת 'ירושלים תצליח' שמוריש לו ניר ברקת. אגב, יו"ר הקואליציה ואיש הליכוד ח"כ דודי אמסלם, ששקל לרוץ בעצמו, תומך בכלל במועמד החרדי יוסי דייטש. את הקשר ביניהם מתחזק פעיל חרדי נמרץ בשם נפתלי זאבי, נכדו של רחבעם זאבי (גנדי).

ירושלים ובעיותיה גדולות על כל מריבות העסקנים במרוץ הזה, שהופך נמוך מיום ליום. רבים מתושבי העיר יודעים שירושלים זקוקה לראש עיר גדול, בעל שם, ולא מרוצים מהמועמדים שרוצים לשבת על כיסאו של טדי קולק המנוח ושייכים עדיין לליגה הבינונית. מלבד אלקין וליאון שמובילים במרוץ, רצים לראשות העיר גם עופר ברקוביץ, 35, ראש תנועת 'התעוררות' שמנסֶה בכל כוחו להשאיר כאן את הצעירים שעדיין לא עזבו; ח"כ רחל עזריה (כולנו), שמנהלת מאבקים סוציאליים שונים; יוסי חביליו, שהיה היועץ המשפטי של העירייה; ועוד מועמד אחד או שניים לא מוכרים. המועמד החרדי יוסי דייטש, חבר מועצת העיר, מתחמם בינתיים על הקווים. גם ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) הכריז על כוונות ובינתיים אומד את מצבו.

.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון המודפס. רוצים לקרוא את המשך הכתבה? השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

.

צילומים: Getty images IL

שתף