עו"ד גלית רוזובסקי היא מנהלת שותפה במהלך השנה בנדל"ן הישראלי – הפשרת הבנייה ב"גוש הגדול". בשטחים הנוצצים ששוחררו מתכננים להקים 16 אלף דירות. מחציתן – לדיור בר־השגה. חצי מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר. 3,700 חדרי מלון. פארק גדול. תחנת רכבת עירונית – של הרכבת הקלה. עיר קטנה. אין הרבה מיזמים כאלה בחיי מדינה. מיליארדי דולרים יזרמו ממנו ואליו בשנים הבאות. והוא העסיק את בתי המשפט הישראליים עשרות שנים. העשיר עורכי דין. העסיק שמאים. סכסך משפחות של יורשים. ובנה פלונטרים משפטיים שבלמו את קידום העניין. "הגוש הגדול" קיבל במהלך השנים ממדים של אגדה אורבנית.
הכל החל לפני כ־100 שנה. כמה מראשוני תל אביב רכשו אדמות טרשים בקצה העולם מערבה. מעבר לירקון. רק חול וחול היה שם. וחוף ים מוזנח. שנים אחדות אחר כך הפקיעו הבריטים חלקים מהשטח להקמת שדה תעופה קטן – שדה דב. צסנות ופייפרים קטנים שהמשיכו גם לאחר קום המדינה. חלק צבאי. וחלק אזרחי. ערך המגרשים, קל לשער, נותר בקרשים. בשנות ה־70 הקימה חברת החשמל תחנת כוח פחמית, רידינג, בסמוך. המשקיעים המקוריים, מי מהם שעוד חי, ראו את השקעתם מתפוררת בחול המפויח. יורשיהם ניסו להזיז את העניין. והיו להם הצלחות. חלקים הוכשרו. אבל ליבת האזור – שדה דב שעל רצועת החוף – נותרה מחוץ למשחק. בינתיים, השקיעו בשיוך המגרשים. ובמלחמות משפחתיות על הירושה שנותרה. מה שייך למי. ואז – דור שלישי של יורשים עלה למגרש. גם רביעי. חלקם מכר כמעט בנזיד עדשים מה שניתן היה למכור אז. ושדה דב? שקק חיים. ארקיע וישראייר בנו משם את עצמן. חברות לצילומי אוויר. ריסוס. בתי ספר לתעופה. תושבי אילת אהבו את היותו בתל אביב. ואנשי המרכז את קרבתו לביתם. גם חיל האוויר היה מאוהב בבסיס הבוטיק שלו. גם תושבי השכונות החדשות שקמו סביב. בזכות שדה דב – האופק נותר פתוח. רוח ים נשבה היישר לבתים.
אבל 2,000 בעלי המגרשים – ומינהל מקרקעי ישראל בתוכם – לא ויתרו. והם גייסו דור חדש של עורכי דין, פוליטיקאים, פעילים ומשקיעים. בית המשפט מינה מנהלים חדשים, מטעמו, לסאגה הזו. עורכי הדין: רחל זכאי, לשעבר היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל; משה ליפקה, לשעבר יו"ר המינהל, אליהו מינקוביץ ומיכאל שפטלר שייצגו בעלי קרקעות בעשרות השנים האחרונות. גם גלית רוזובסקי מונתה למנהלת בגוש. היא נכדתו של אחד ממנהלי הגוש הקודמים. ילידת תל אביב. שבמקביל ללימודיה עבדה כמזכירת מנהלי הגוש ומאז לא עזבה. היום, ד"ר רוזובסקי (משרד עוה"ד ברגרזון) מחזיקה בזיכרון הארגוני המרכזי של התיק. גם בנתח רווחים גדול. אחת ההחלטות החשובות שעשתה הייתה לשכור את שירותיו של אפי אושעיה (חברת הלובינג פוליסי), שהצליח לפרום את רשת האינטרסים עד לקבלת ההחלטה. ואי אפשר לסיים מבלי להזכיר את השופט, יעקב שקד, בבית המשפט השלום בהרצליה, שהוביל בשנים האחרונות את הטיפול בתיק, שבו נווטו ברגישות הכנסת, הממשלה והבעלים, באולם הדיונים.
