ביום חמישי, חצות הלילה של 26 בנובמבר, משרד הכלכלה בירושלים היה שוקק חיים. פקידים של משרדי האוצר, הכלכלה והמשפטים התאספו כולם כדי לקבוע אילו קניונים יפתחו את שעריהם כבר למחרת בבוקר. אלא שהפעם לא הייתה להם בדיוק שליטה על הנושא, הם בסך הכל הגיעו לפקח על ההגרלה שתקבע אילו מרכזי קניות מאושרים יזכו לארח שוב קונים בשטחן, בדיוק בזמן לחג השופינג הבינלאומי "בלאק פריידיי"; תזרים מזומנים שבימינו שווה ערך עבורם לחמצן. וכמובן, מי ימשיכו להמתין דוממים.
כתוצאה מכך, מנכ"לי מרכזי הקניות בישראל חיכו עד השעות הקטנות של הלילה דרוכים, ואיתם גם המנהלים של החנויות הפרטיות וסניפי הרשתות שפועלים בשטחם. גם העובדים היו בסטנד ביי, למקרה שיהיה להם מקום עבודה לחזור אליו אחרי חודשיים של אבטלה. ולמרות חוסר הוודאות, היו בחדר ההגרלה מי שנשמו לרווחה לאור העובדה שאת ההחלטה הזו – קיבל מחשב.
"ממילא גם כשיש לנו מקום להשמיע את עמדתנו, התחושה היא שההחלטות מתקבלות לא פעם באופן די שרירותי. גם הקריטריונים שהשרים קבעו בעצמם במסגרת מתווה הקניונים השתנו מספר פעמים, והוכרעו רק לילה לפני כן", סיכם גורם באחד ממשרדי הממשלה.
ובאמת, לאחרונה זה מרגיש כאילו פתחו סניף של מפעל הפיס במשרד ראש הממשלה ובשאר המשרדים האמונים על המאבק בקורונה. כאשר מתחילה ישיבה של קבינט הקורונה, אף אחד לא יודע לרוב איך היא תסתיים. כך למשל, לפני כחודש, אחרי שילדי הגנים כבר חזרו ללימודים וקבינט הקורונה תכנן שהשלב הבא יהיה פתיחת בתי הספר, הגיע מחקר חדש של משרד הבריאות. הפעם, טענו הנתונים, מצאנו כי ילדים מידבקים יותר משחשבנו. המחקר טרף את כל הקלפים. השרים תהו, ובצדק, איך הנתונים לא הוצגו בפניהם לפני כן.
ובשבועות האחרונים, בעיצומם של מה שהיו אמורים להיות דיונים על המשך מתווה ההקלות, יצאה פתאום כותרת לא צפויה – עוצר לילי, הקשחה משמעותית בהגבלות שלא הופיעה בתוכנית הרמזור של ממונה הקורונה הקודם ולא זכתה לגיבוי אפילו של מומחי הבריאות השמרנים ביותר.
כך הופך קבינט הקורונה לזירת השתלחויות של השרים, האחד באחר, שממנה יוצאים בעיקר ציטוטים עסיסיים ופחות מדי החלטות הגיוניות. כשאלו מגיעות, הן מגיעות בדקה ה־90, ולרוב מונחתות גם על חברי הקבינט מאדם אחד – ראש הממשלה נתניהו. "כנראה שהשרים מיותרים. נסמיך את נתניהו וגנץ לקבל החלטה – ושהם יחליטו במקומנו", עקץ שר הפנים אריה דרעי בתסכול באחת מישיבות הממשלה האחרונות ומיד דאג שהאמירה תודלף. אם לא שומעים לו היושבים סביב השולחן, אז לפחות שישמעו בחוץ.
אבל הבעיה הגדולה ביותר היא היעדר המידע הנדרש לקבלת ההחלטות: תשעה חודשים בתוך משבר הקורונה ועדיין אין מערך אפידמיולוגי די מתפקד ונתונים על אילו פעילויות מהוות מוקדי הדבקה מרכזיים. וכך בניסוי הקניונים הגדול, אנחנו יכולים להמשיך לשפוט בעיניים מודאגות את תמונות התנפלות הקונים הרבים על הקניונים הפתוחים המעטים, אבל לא נדע בוודאות, גם בסיומו, אם זה מה שהעלה את קצב ההדבקה. כל עוד זה המצב, ההגרלה הזו ועוד החלטות רבות עלולות להפוך לרולטה רוסית.
–
- מחאת העצמאים: ראשים ללא זנב // הטור של עמית תומר
- על קורונה, אילומינטי וסיגרים, או: בואו נשחה קצת בים הקונספירציה // הטור של שי גולדן
