רכבת קסטנר עושה דרכה מברגן בלזן לשווייץ. על אחד המושבים יושב יהודי אדוק, המסתיר באמצעות צעיף את זקנו ופאותיו. הוא נבחר בשתדלנות על ידי התעשיין היהודי הברון פיליפ פון פרוידיגר, להיות אחד מ־80 נכבדי הקהילות היהודיות בהונגריה שיזכו לצאת מתחת ידי הצורר הנאצי ולהגיע למקום מבטחים.
1,684 נוסעי הרכבת מילאו פיהם שבח והודיה למי שהצילם – 'ועד העזרה' ובראשו ד"ר ישראל קסטנר. רק אותו יהודי, רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, מילא פיו מים. לא יכול היה להודות לציונים, שהיו שותפים פעילים להצלתו מגיא ההריגה. הוא שקידש מלחמה בדת הציונות לא יכול היה להשלים עם זה שבזכותם הוא נותר בחיים.
את רעיון ההתבדלות מהציונות הגה הרבי מסאטמר עוד בימי מגוריו בהונגריה. הרבי שימר קו של קיצוניות והוביל למחלוקת איתנה מול המדינה הציונית עם הקמתה ועם מפלגת אגודת ישראל שחברה לה והייתה חלק מהשלטון. רבי יואליש, כפי שנקרא בפי כל, היה מי שהוביל את ההפגנות הגדולות בישראל ובארה"ב נגד הממסד הציוני, הרבה לפני שה־BDS נולד.
- כשמתעקשים, מצליחים: על האדמו"ר מגור // הטור של דוב גרינבוים
- ארץ התורה, מדינת הלבטים // הטור של דוב גרינבוים
- מאה אחוזי הצבעה, במצוות הרבי // הטור של דוב גרינבוים
בהשראתו, קהילת סאטמר רואה בחיבור החרדים עם ישראל אסון. זו גם הסיבה שהוא בחר להקים את מוסדותיו בארה"ב, אך בד בבד, ליבו היה ער לכל המתרחש כאן בישראל. התיאוריה הקנאית גורסת כי יש צורך עז במדינת ישראל כדי שיהיה נגד מי ללחום בקנאות, ויש צורך נוסף שיהודים חרדים יתגוררו בה, כדי שרעיון ההתבדלות ייצא אל הפועל. קשה מארה"ב הרחוקה ללחום בציונות, הכי טוב לעשות זאת מישראל. יושבים בארה"ב ומשגרים מזוודות של דולרים להחזקת רעיון ההתבדלות.
את האידיאל הקנאי הזה אימץ אחיינו־ממשיכו, האדמו"ר רבי זלמן לייב טייטלבוים. הוא אולי אנטי־ציוני מובהק, אבל בפועל אחד מתומכי החינוך הישראלי הגדולים. האדמו"ר משקיע כאן בכל שנה מאות אלפי דולרים מהקרן הפרטית שהקים לטובת כל האנדרדוגים בישראל, כמו מי שאינו הולך לצבא, מי שאינו יוצא להצביע בבחירות ומי שאינו לוקח תקציבים ממשרד החינוך.
ברגעים אלו של בין ערביים פוליטי, רגע לפני שנסגרת כאן ממשלה חדשה או שיוצאים לבחירות שלישיות, מסעו של האדמו"ר מסאטמר לישראל בא לבשר בשורה: ניתן לקנות כל דבר בכסף, גם אידיאולוגיה.
בשנים האחרונות הצליח האדמו"ר מסאטמר להעביר אליו עוד ועוד קהלים. קהילות רבות ומוסדות רבים שנתמכו בעבר על ידי הממשלה החליטו להעביר את בסיס אמונתם למעוזו. יותר ויותר חסידים לא יוצאים להצביע בבחירות, יותר ויותר אנשים לא שולחים את ילדיהם ללשכת הגיוס, ובהשראתו יותר ויותר מוסדות מוותרים מרצון על תקציבי משרדי הממשלה – ובלבד שלא יתערבו בתוכני הלימוד ויורו להם ללמוד לימודי ליבה, חס וחלילה.
בתוככי המחנה החרדי הירושלמי, 'העדה החרדית' – זוכה האדמו"ר לכמעט קונצנזוס; גם 'הפלג הירושלמי' הפך להיות פלג של סאטמר. ככה זה כשהכסף שאתה שולח מממן את ההפגנות הגדולות וההרואיות בירושלים נגד "המשטר הציוני", "גזירת הגיוס" ו"ממשלת השמד".
אז לכסף יש צבע וודאי שלדולר האמריקאי יש גוון חזק. אבל צריך לזכור כי בסופו של יום ממשלת ישראל מחזיקה ותומכת תורה לא פחות מהרבי מסאטמר. כיהודים חרדים יש לנו הכרת הטוב לממשלה שמכירה בצורכי הציבור ולמוסדותיה, ועם כל הכבוד לכסף האמריקאי, גם הכסף הישראלי הוא לא פחות טוב מ"השקל הטהור" שמגיע מהתפוח הגדול.
