fbpx

כשמתעקשים, מצליחים: על האדמו"ר מגור // הטור של דוב גרינבוים

0

לפני 80 שנה בדיוק, 18 במאי 39', בעיר הטקסטיל הפולנית לודז', נולד נכד לרבי מגור. היה זה לאחר שנים רבות שבהן ציפה רבי שמחה בונם אלתר לבן זכר, בן שעתיד לימים לשבת על כס ההנהגה בחצר.

חודשים ספורים לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה, והרב אלתר ארגן סרטיפיקטים לאביו האדמו"ר ולבני המשפחה. מי שמצטרף למסע הוא התינוק הקטן, יעקב אריה. הם נוסעים לטריאסטה באיטליה ומשם מתכננים להמשיך לישראל. כדי להימנע מחילול השבת, הם עולים רגע לפני כניסתה ל'מרקו פולו', האונייה שתוביל אותם למחרת לחיפה.

עם בואם לישראל לא מורשה התינוק לרדת מהספינה, עקב היותו אזרח מדינה עוינת. הסבא, האדמו"ר, מודיע: אם הוא לא יורד – אני לא יורד. כל רבי השלטון מתערבים ובסופו של דבר האנגלים מתקפלים. משפחת אלתר מתמקמת בירושלים ופותחת מחדש את החצר.

גור הייתה החסידות הגדולה והחזקה בפולין וכך גם בישראל. היא הייתה ממייסדות אגודת ישראל; היא הייתה חלוצת הקמת בתי ספר לבנות. האדמו"ר הקים את העיתון החרדי הראשון 'המודיע' והוביל שורה של יוזמות שלא תמיד עלו בקנה אחד עם הקנאים שקמו מולו. אחד ממתנגדיו הגדולים היה הרבי ממונקאץ' שקרא עליו תיגר וכינה אותו "ציוני".

הרבי מגור אכן ביקר בישראל חמש פעמים ואף נפגש עם הרב קוק, דבר שהיה לצנינים בעיני מתנגדיו. הוא גם שלח חסידים לעלות ארצה, ולכן הצליח לבסס את חצרו מהר יותר מכל חצר אחרת. חתן הרבי, הרב יצחק מאיר לוין, כיהן כשר הסעד הראשון במדינה והיה אחד מחותמי מגילת העצמאות. גישה ליברלית זו וההכרה במדינה עם הקמתה הן אלו שהעניקו לה את חוסנה, ועד שהגיעו הפליטים מהמחנות והקימו את חצרותיהם, גור כבר הייתה למעצמה ולכוח פוליטי.

חודש לאחר הקמת המדינה, בחג השבועות תש"ח, כשהנכד יעקב חוגג שמונה אביבים, נפטר הסבא הרבי מגור. לאחר פטירתו הנהיגו באדמו"רות שלושת בניו בזה אחר זה, עד שב־96' הגיע תורו של הנכד לרשת את הנהגת החצר הגדולה והמשמעותית.

גור, המכונה 'הסיעה המרכזית' בתוככי אגודת ישראל, ספגה בשנים האחרונות כמה מהלומות פוליטיות שאיימו להחליש במעט מכוחה, אך דומה וסדר היום החרדי הציבורי עדיין שייך לה, ובפרט זעקת השבת.

האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר פועל למען השבת וקדושתה כבר למעלה מארבעה עשורים. למעשה, מיד כשאביו נטל את מושכות ההנהגה ב־77' החל הבן לנהל את הזירה הפוליטית ובעיקר עסק בענייני שמירת השבת במרחב הציבורי. כך הוציא את החרם הידוע על 'אל על', וכך, בהשראתו וביוזמתו צירפה 'יהדות התורה' לשמה את המילה 'והשבת'.

הוא הקים את 'ועדת הרבנים לענייני השבת' שבראשה עומד מקורבו הרב יצחק גולדקנופף. נלחם ב'שפע שוק' של דודי ויסמן ושמח עם קריסתה, ובימים אלו נלחם בפניציה עקב חילולי השבת. הוא הורה ליהדות התורה לצאת מממשלת ברק בגלל העברת המשחן, ופקד על ליצמן להתפטר מחברותו בממשלה עקב עבודות רכבת ישראל.

לא תמיד רואים השותפים החרדים עין בעין עמו את מאבקי השבת. מנהיג הליטאים הרב שטינמן ז"ל לא ראה בעין יפה את ההפגנות למען השבת והיה יותר בעד נוסחת פשרה, אבל דומה וכיום איש אינו רוצה להצטייר כ'שבת גוי' וכולם מיישרים קו עם זעקת השבת של האדמו"ר.

על הספינה, בעודו עולל, למד האדמו"ר שני דברים: קדושת השבת קודמת לקדושת ארץ ישראל, וכשמתעקשים – מצליחים.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook