אלי ביתאן הוא בחור חרדי חושב. איש משכיל, שלמד בישיבות הדגל של הקהילה, מוכשר, יודע לתת דרור למחשבותיו, ואידיאליסט שמאמין במה שהוא אומר. אה, והוא גם שמאלני.
במוצאי שבת של 27 במאי הוא עמד על הבימה בכיכר רבין ונשא דברים בשבח המארחים, 'שלום עכשיו'. דבריו הוציאו את השדים מהארון. הפטריוטיות והפטרונות החרדית לא אהבה את זה. בעיקר את זה שהוא משמיע קול שונה.
האם אכן דיבורים בשבח השמאל הם קול זר במחנה החרדי? לשם כך, עלינו לשוב 40 שנה אחורה. בבחירות "המהפך" של מנחם בגין ב־1977 נכנסו החרדים לממשלה לאחר חצי יובל של ישיבה במדבר האופוזיציוני, לנוכח כרסום מעמיק בסטטוס קוו כשהפיצוץ היה בעניין השירות הלאומי של בנות ישראל. בגין הבטיח לשנות, החרדים אהבו את הגישה ונכנסו. 25 שנות ממשלת שמאל לא ספרו אותם. לפתע החל הימין לקרב אותם. זו בעצם הייתה יריית אבן הפינה לנישואים ה"ייחודים" (תרתי משמע) עם הציבור החרדי, שחש לרגע מבוקש, רצוי ונחשב, והתמקם בניחותא בכיסאות עור הצבי במשכן.
לטעון שהציבור החרדי הוא ימני? זה כמו לבוא ולטעון שיאיר לפיד ימני. הוא מבצע בכל רגע נתון שיקול קר היכן כדאי לו להתמקם. לציבור החרדי יש פרמטרים אחרים לישיבה בממשלה, והם לא ימין ושמאל. ממשלה המתנהגת בחמלה כלפיהם זוכה לאצבעותיהם. תזכורת: ממשלת שרון וההתנתקות לא הרתיעה את החרדים. תזכורת שנייה: ליצמן נפגש עם הרצוג לפני הבחירות והם דנו באפשרות של חבירה יחדיו, אם וכאשר הוא יזכה בבחירות.
יותר ויותר ניצני שמאל נראים גם במחנה החרדי. אלדד יניב עורך חוגי בית ומתקבל באהדה בקונצנזוס. זה לא אומר שמחר החרדים יבחרו בשמאל, אבל בשורש העניין אין לציבור בעיה עם השמאל כשמאל, כשם שהוא לא רווה נחת מהימין כימין. הימין טוב לו כשהוא איתו, והשמאל יכול להיות מעולה כשהוא יהיה לצידו. "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים", זו הייתה דווקא אמירה של ראש ממשלה ימני לחבריו החרדים.
בנאומו הזכיר ביתאן שניים ממנהיגי הציבור החרדי שזוהו והוכרו כניצים שמאלניים, הרב אליעזר מנחם שך והרב עובדיה יוסף. זה נכון חלקית. ההתנגדות של הרב עובדיה לפינוי גוש קטיף ידועה, הוא גם דיבר על כך ברבים. במיוחד זכורה התעקשותו לנוכח תכנית ברק לשלום עם סוריה במחיר של ירידה מרמת הגולן עד הכנרת; הוא אף הביע את עמדתו הנחרצת בראיון נדיר שהעניק בזמנו לניצן חן. גם הרב שך לא היה "שמאלני". "נאום השפנים" תקף את השמאל בנחרצות, והתרגיל שלו להכשלת התרגיל המסריח ב־1990 הוא גם עדות לכך שידע לפעמים להיות פטריוט ימני.
האמת ברורה: החרדים עזבו את הקואליציה לא בגלל פינוי ימית וגוש קטיף, גם לא בגלל תכנית מדינית כזו או אחרת, אלא בעיקר לנוכח פגיעה באמונת דתם, כמו העברת המשחן בשבת בימי אהוד ברק. אין ימין ואין שמאל. מה שעומד לנגד עיני החרדים הוא המשך שמירת הצביון היהודי במרחב הציבורי, כמו גם המשך שמירת תקציבי הישיבות וקצבאות הילדים.
אז ביתאן לא צודק. מנהיגי הציבור החרדי לא היו שמאל. הציבור החרדי שנזעק נגדו אף הוא לא צודק. אנחנו גם לא ימין.
