לקראת חודש המודעות לסרטן השד, החל, גם השנה, כמו מידי שנה, בחודש אוקטובר, החלטנו לשוב ולהדגיש את חשיבות הנושא.
נתונים מחקריים שונים מלמדים אותנו כי סרטן השד נחשב לגורם השני בשכיחותו למוות מסרטן אצל נשים (רק סרטן הריאות הורג יותר נשים ממנו בכל שנה), כך שהסיכון לכך שאישה מסוימת תמות מסרטן השד עומד על כ-1 ל-39 (כ-2.5%). נתונים מפרסומים אחרים מודיעים לנו, כי משנת 1989, בכל שנה, שיעורי התמותה מסרטן השד יורדים בהתמדה, הן כתוצאה מגילוי סרטן השד בשלבים מוקדמים יותר (בין אם בזכות התפתחותן של בדיקות הסינון (Screening) ובין אם בזכות הגברת המודעות), כמו גם בזכות טיפולים טובים יותר וטכנולוגיות חדשות שנכנסו לתמונה. יחד עם זאת, כבדומה לסוגי הסרטן האחרים, הגילוי המוקדם היה (ועודנו) הדרך היעילה ביותר להגדיל את הסיכוי להילחם בסרטן השד (ובחלק גדול מהמקרים – ואף לנצח אותו). אם כן, מהו סרטן השד? מי חשופה יותר מאחרות לסיכון להתמודדות עימו? וכיצד ניתן למקסם את סיכויי ההחלמה ממנו?
סרטן השד – גורמים מגבירי הסיכון
מגדר – סרטן השד נחשב, כמעט באופן המובהק ביותר, לסרטן "נשי". זאת, מאחר, ולדוגמה, בעוד שבשנת 2019 (על פי פרסומי המרכז הרפואי לבקרת מחלות שבמשרד הבריאות בישראל) אובחנו בשנה זו 5,539 נשים עם גידול בשד, מספרם של הגברים שאובחנו באותה שנה עם סרטן השד היה נמוך בהרבה (48 גברים – פחות מאחוז אחד מסך המאובחנים הכולל).
גיל – כל הגברים שאובחנו כחולים בסרטן השד היו בני מעל ל-50, וגם אצל הנשים המאובחנות רף גיל ה-50 היווה פקטור משמעותי – כ-75% מהנשים המאובחנות חצו אותו. כך שאם עברת את גיל 50 (ואם, עד כה, יכולת להרשות לעצמך לעגל פינות), כיום הופך להיות כבר הרבה יותר חשוב שתקפידי על בדיקות עצמיות שגרתיות ועל בדיקות אצל רופא בתדירות שתיקבע לך.
גנטיקה – על אף שגנטיקה נחשבת כאחד מהגורמים השכיחים לסוגי סרטן שונים, כיום, הסברה הנפוצה היא כי אצל מרבית הנשים המאובחנות עם סרטן השד הגורם התורשתי אינו משחק תפקיד (החוקרים מדברים על כ-10%-15% ממקרי סרטן השד). אולם, במרבית המקרים בהם אובחן הגורם התורשתי – יהיה ריבוי מקרים של סרטן שד במשפחה, המחלה תאובחן בגיל צעיר יותר (מתחת לגיל ה-50), ובאבחון של מספר גידולים ממאירים או מספר סוגי סרטן. השילוב השכיח הוא בין סרטן השד לסרטן השחלות באותה אישה, אבל הדבר אינו מחויב המציאות. ואריאציה נוספת שחייבת להדליק נורה אדומה, היא מספר בנות משפחה החולות בסרטן השחלה, אשר כיום, המדע כבר מודע לכך כי הוא עלול להיגרם בשל המוטציות בגנים BRCA1, ו-BRCA2.
סרטן השד – סוגים והתייחסות
מרבית גידולי סרטן השד מאובחנים כשייכים לסוג קרצינומה על תתי-סוגיה – סרטן שמקורו ברקמות תאי אפיתל בשכבת השד החיצונית, אשר, מסיבה בלתי ידועה, מתחילים להתחלק ללא בקרה או שליטה ואף עלולים לשלוח גרורות לאזורים אחרים. נוסף על הקרצינומה קיימים סוגי גידולים ממאירים נוספים כדוגמת מחלת פאג'ט (Paget Disease), גידולים מסוג סרקומה (Sarcoma) וסרטן השד הדלקתי (Inflammatory Breast cancer). אבחון סוג הגידול מתבצע באמצעות נטילת דגימה (ביופסיה) ובדיקתה במעבדה.
קריטריון נוסף המשמשת את הרופאים להתייחסות אל סרטן השד, כמו אל סוגי הסרטן האחרים, הוא השלב שבו מצוי הגידול בעת ההבחנה בו. ומאחר ואבחון פירושו גם קבלת הטיפול המתאים, לאבחון מוקדם ככל האפשר יש חשיבות מכרעת לקביעת סיכויי ההחלמה.
ככלל, חשוב לדעת כי גידולים סרטניים מסווגים על פי הגודל שלהם. המדידה הקובעת את גודלת עשויה להתבצע בבדיקה ידנית על ידי הרופא, בבדיקת מעבדה המתבצעת לאחר ניתוח שמטרתו הסרת רקמת הגידול בשלמותו, או, לחילופין, באמצעות הדמיה (רנטגן, CT, אולטרה סאונד או MRI). הבחירה בין השיטות השונות נתונה לשיקול דעתו של הרופא המטפל או כירורג השד, ולרוב, תכלול גם בדיקות שתשלולנה (או, למרבה הצער, תאשרנה) קיומן של גרורות – התפשטות הסרטן.
השלבים:
שלב 0 – הגידול בשד אינו חודרני, הוא ממוקד וקיומו מוגבל בבלוטות החלב או בצינוריות החלב. בשלב 0 קשריות הלימפה אינן מעורבות ואין התפתחות של גרורות לאזורים נוספים.
שלב 1 – כשקוטרו של הגידול המאובחן בשד אינו עולה על 2ס"מ, גם אם הגידול חרג מצינוריות החלב ו / או מבלוטות החלב, אולם לא התפשט אל מחוץ לשד, הוא יסווג כפולשני (invasive) שלב 1. רקמת השד-עצמה נגועה בו, אולם הוא לא התפשט אל קשריות הלימפה ולא שלח גרורות אל מחוץ לשד.
שלב 2 – מוגדר בשלושה מצבים אפשריים שונים:
- קיומו של גידול בקוטר שאינו עולה על 2 ס"מ, שחדר אל קשריות הלימפה בבית השחי בצד הגוף של השד
- קיומו של גידול שקוטרו בין 2 ס"מ ל-5 ס"מ
- מצב שמערב או שאינו מערב את קשריות הלימפה או קיומו של גידול שקוטרו עולה על 5 ס"מ אבל הוא במצב שבו קשריות הלימפה אינן מעורבות.
שלב 3 – יתייחס למספר מצבים שונים:
- קיומו של גידול שקוטרו עד ל-5 ס"מ ומערב את בלוטות הלימפה המקובעות או את אלו שנצמדו האחת לשנייה
- קיומו של גידול שקוטרו עולה על 5 ס"מ ושמערב את בלוטות הלימפה שאינן מקובעות
- קיומו של גידול שבלא קשר לקוטרו התפשט לרקמות שמקיפות את השד
- קיומו של גידול שבלא קשר לקוטרו התפשט לבלוטות הלימפה שבדופן בית החזה ולאורכה של עצם החזה.
שלב 4 – בשלב הזה הגידול (שמקורו בשד) כבר הספיק לשגר את גרורותיו לאיברים ולאזורים האחרים בגוף.
הגילוי המוקדם עשוי להציל את חייך!
חשוב לדעת, כי יחסית לשאר מדינות העולם, ישראל ממוקמת במקום ה-26 בשיעור מקרי סרטן השד. אולם, בהתייחס לשיעורי התמותה מסרטן, ישראל ממוקמת במקום ה-69, כלומר, במקום נמוך מאד. זאת, מאחר והעלאת המודעות לחשיבות הגילוי המוקדם של סרטן השד, כמו גם תרומתן המשמעותית לנושא של עמותות מקומיות (כדוגמת "אחת מתשע") הפחיתו, במידה ניכרת, את היקפי התמותה של הנשים בישראל מסרטן השד.
אנחנו מקווים שכל מה שנכתב כאן שכנע אותך בנחיצות הבדיקות העצמיות השגרתיות, במקביל לבדיקות המתבצעות על ידי הרופא שלך בתדירות הנחוצה.
