fbpx

ההגנה החסרה ביישובי הספר // הטור של גרשון הכהן

0

העשור האחרון, עם שנות מלחמת האזרחים בסוריה, העניק לישראל הקלה ביטחונית בהערכה כי האיום המשמעותי שהיה טמון בצבאות ערב המדינתיים – בעיקר הצבא הסורי – הולך ונמוג. בינתיים, הלכה והתהוותה מערכת איומים חדשה. לאיומי חזבאללה ומיליציות איראניות בזירה הצפונית, הצטרפו איומי חמאס וג'יהאד אסלאמי בזירת עזה. מדינת ישראל נדרשת מחדש להיערכות למלחמה רב־זירתית. בנוסף לאיום האש הרקטית המוכר מכבר, הולך ונבנה איום חדש: גם בצפון וגם בדרום נבנו כוחות קומנדו בהיקף מערכתי, מיועדים לכיבוש יישובים ומתקני צה"ל בקדמת הגבול. האיום הזה מבליט חסך בכוחות מקומיים זמינים בכוננות מתמדת להגנת יישובי הספר כנגד התקפת פתע, ההולכת ונעשית אפשרית סבירה.

במצב השגרה, פרט לכיתת הכוננות הקיימת כמעט בכל יישוב ספר, יתר התושבים אינם חמושים ואינם מאורגנים להגנת היישוב. ביישובים גם לא קיימת תשתית ביצורים מתאימה להגנה למול אויב בהתקפה סדורה.

לא זו בלבד שהמתיישבים בגבולות אינם מאורגנים כרכיב מערכתי במגננה, מערכת הביטחון מתכננת לפנות אותם בשעת חירום

בעבר, בתקופת הרמטכ"ל רפאל איתן, הוקמה ביישובים מערכת ביצורים להגנה על בסיס תושבי המקום כמגויסי מילואים, במסגרת ההגנה המרחבית. באיגרת הרמטכ"ל הדגיש איתן: "יישובי ההגנה המרחבית הם הצבא הסדיר המקומי. הם צריכים להבטיח שליטה והם צריכים למנוע מהאויב שיבוש מערכותינו במקרה מלחמה. לכן חיוניים ביותר מיקומם הטקטי בשטח, ציודם בנשק חדיש, אימון תושביהם למשימתם והפיכתם ליישובים מבוצרים כהלכה".

צורת התארגנות זו ביישובי הספר חדלה להתקיים לא רק מכיוון שהלכה ודעכה עם הזמן, אלא בעיקר מכיוון שהנהגת צה"ל והמדינה חדלו להאמין בה. אולם בתנאים החדשים שנוצרו, בסיכוי המתגבש לפריצת מתקפת האויב בהפתעה, יישובים סמוכי גבול זקוקים למענה הגנתי מיידי. המענה המוצע כיום סובל משתי בעיות יסוד: הראשונה, פריסת הכוח הסדיר להגנת היישובים בספר תלויה בהתרעה מודיעינית, שלא מובטח כי תתקבל בעיתוי המתאים. עלול להיווצר פער זמן בין פריצת התקפת האויב לבין הגעת הכוחות להגנה. הבעיה השנייה: פריסת כוחות העילית הסדירים להגנה פוגעת בזמינותם של כוחות אלה למהלכים התקפיים נדרשים לתוך שטח האויב.

על שתי בעיות יסוד אלה עמד בהרחבה יגאל אלון: "ללא הגנה מרחבית, המתבססת בעיקרה על ההתיישבות, היה נאלץ הצבא להפריש כוחות ניכרים לתפקידים דפנסיביים. צה"ל, שהוא קטן מצבאות ערב, המכתרים את ישראל מסביב, אינו יכול להתיר לעצמו החלשת כוחו האופנסיבי" ('מסך של חול').

אלא שבניגוד למורשת העבר, לא זו בלבד שהמתיישבים ביישובי הספר אינם מאורגנים יותר כרכיב מערכתי במגננה, מערכת הביטחון אף מתכננת לפנות אותם בשעת חירום, במסגרת תוכנית כוללת לפינוי אזרחים מקווי העימות בגבול הצפון ובגבול עוטף עזה. חברים ותיקים ביישובים מתלוננים כיום על התוכניות לפנות גם אותם בזמן חירום, במקום לגייסם ולארגנם להגנת היישוב. ראוי להקשיב לתביעת התושבים לשלבם כחיילי מילואים מגויסים להגנת ביתם. גם אדם שעבר את גיל 70, איש או אישה, במיוחד כשהוא תושב המקום, יכול להיות יעיל בתפקידי הגנה, כשפועלים מעמדות נייחות. כמובן נדרש לכך לא רק מאמץ לארגון וחימוש מחודש של התושבים, אלא גם כינון מחודש של אתוס השליחות החלוצית בספר.

לנוכח אתגרי ההגנה החדשים בקווי העימות, למול איום גובר לחדירת כוחות חזבאללה וחמאס לשטחנו מעבר לקווי הגבול, באפשרות לפעולתם בהפתעה – שילוב המתיישבים בהגנה המרחבית הופך שוב לנחוץ. היערכות הגנתית ביישובים תספק רשת ביטחון להתקפת פתע ותאפשר מיצוי נכון ויעיל יותר של כוחות צה"ל הסדירים בשעת חירום.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook