fbpx

הגרין־דיל כהזדמנות לישראל | מאת ראלף פוקס

0

עם חבילת האקלים שאושרה לאחרונה, אימץ האיחוד האירופי תפקיד חלוצי עולמי: לכל המאוחר עד אמצע המאה תהיה אירופה "נייטרלית מבחינת האקלים". חשובה יותר ההתחייבות לצמצם את פליטת גזי החממה של מדינות האיחוד עד סוף העשור ב־55% לפחות לעומת 1990, שהוגדרה כשנת בסיס.

כדי להשיג מטרה זו הוסכם על תוכנית ההשקעות הגדולה ביותר בהיסטוריה האירופית – הגרין־דיל האירופי. התוכנית נועדה להאיץ את שידוד מערכות האנרגיה, התעשייה, התחבורה והחקלאות, ולהפוך את אירופה לחלוצה של כלכלה ידידותית לאקלים.

בשנים הקרובות אמור האיחוד האירופי להוציא 30% מתקציבו – כמעט 550 מיליארד יורו – על תוכניות ופרויקטים הקשורים לאקלים. אלה כוללים מחקר ופיתוח, ארגון מחדש של מערכות האנרגיה, ניסויים בתחום התעשייה, השקעות ברכבים חשמליים ומודרניזציה של מערך הרכבות, וכן מענקים לאזורים העומדים בפני שינויים מבניים מרחיקי לכת.

כמו כן, קיימות תוכניות נלוות ברמה הלאומית וכן הלוואות בריבית נמוכה מבנק ההשקעות האירופי, שנועדו לגייס הון פרטי בהיקף נרחב. בסך הכל, נפח של כטריליון יורו שיזרמו להתאמת המשק האירופי לסטנדרטים אקולוגיים חדשים עד סוף העשור. במקביל צפויות רפורמות במיסוי האנרגיה ופליטת פחמן דו־חמצני בחקלאות ובתחבורה. בטווח הארוך, ייקור עלויות של פולטי הפחמן ושל הצריכה בעלת ההשפעה השלילית על הסביבה, הוא הכלי היעיל והזול ביותר.

אם נצליח להשיג את המטרות הללו, תהיה זו לא פחות ממהפכה תעשייתית ירוקה. זו כוללת ויתור כמעט מוחלט על פחם עד 2030; הפחתה משמעותית של הביקוש לגז טבעי; שימוש ב־70%–75% מתמהיל האנרגיה, באנרגיה מתחדשת; שיפוץ מבנים באופן ירוק, שיוביל לחיסכון אנרגטי של 80%; הגדלת נפח השוק של כלי רכב חשמליים עד 80% מסך המכירות של כלי הרכב החדשים; דגש על שימוש נרחב בחומרים ממוחזרים; הפחתה של 35% לפחות בפליטות מהחקלאות.

מרכיב מרכזי בגרין־דיל הוא הוויתור על פחם, והדבר דורש פריסת רשת רחבה שתשלב אנרגיית רוח מהחופים עם כוח הידרואלקטרי מסקנדינביה ואנרגיה סולארית ממדינות אגם הים התיכון. הדבר נכון שבעתיים בכל הנוגע למימן, שממלא תפקיד מרכזי במשק, עם השפעה נייטרלית על הסביבה.

כיום, כ־70% מהאנרגיה הנצרכת באיחוד האירופי מקורם ביבוא של פחם, נפט וגז. בעתיד יהיה על האיחוד לייבא נתח דומה של אנרגיות "ירוקות" מאזורים שבהם יש שפע של שמש, רוח וקרקעות. שיתוף פעולה עם מדינות המדבר של צפון אפריקה והמזרח התיכון ייעשה משמעותי. יהיה זה חכם מצד ישראל לנצל את הסכמי השלום עם מדינות ערב המתונות, ולתרום את הידע הטכנולוגי שלה לפרויקטים של אנרגיה משותפת.

מעבר להזדמנויות הכלכליות, ראוי להתייחס גם למערך יחסי הכוחות הפוליטיים שאִפשר את העסקה מלכתחילה. גורם מפתח היה הלחץ הגובר מצד החברה האזרחית – בקרב הדור הצעיר שינויי האקלים הם נושא עיקרי, ותופסים מקום מרכזי גם בתקשורת. אך הגורם המכריע היה שינוי גישה מצד חברות רבות, אשר מדיניות אקלים שאפתנית אינה נתפסת עוד כאיום על האינטרסים שלהן, אלא מתקבלת כצורך וכהזדמנות. השוק העולמי האקולוגי צומח במהירות, ומי שיאחר את הרכבת יהפוך למוזיאון תעשייתי.

שינויי האקלים הם מהאתגרים המרכזיים של העשורים הקרובים, ומהווים איום של ממש על הפרנסה של מיליארדי אנשים. המפתח הוא להפוך את האיום להזדמנות. למדינת ישראל ישנם כל הנתונים להיעשות חלוצה לעתיד ירוק, ועליה להשתמש בגרין־דיל האירופי כהזדמנות להגברת שיתוף פעולה טכנולוגי, כלכלי ופוליטי.

*ראלף פוקס הוא המנהל המייסד של 'המרכז למודרניות ליברלית' בברלין, ועמד במשך יותר מ־20 שנה בראש קרן היינריך בול, מרכז החשיבה של הירוקים הגרמנים. ספרו 'צמיחה ירוקה, צמיחה חכמה' (2015) תורגם למספר שפות.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook