fbpx

צבא מחכה לבשורה // הבלבול של צה"ל מול הסיפוח // מאת אור הלר

צה"ל מורגל בערפל קרב מול ה"רעים" במשחקי מלחמה. אך מה קורה כשהערפל הוא מול ה"טובים": ראש הממשלה, שלא מגלה לך מהן כוונותיו בנוגע לסיפוח

0

השטחים הגיבו בפיהוק מהביל מחום, לתאריך הבלתי קדוש של 1 ביולי.

בערב שלפניו, מחסום קלנדיה, אחד העמוסים והרגישים שבין הגדה לישראל, היה בשגרה מלאה. פועלים פלסטינים חזרו מעמל יומם. חיילים ביצעו את משימותיהם. שום דבר לא אותת ששעות לאחר מכן אמור לכאורה לקרות אירוע היסטורי.

צה"ל מורגל בערפל קרב מול הצד ה"אדום", ה"רעים" במשחקי המלחמה. אנשי המודיעין משקיעים הרבה מאוד מאמץ, לפעמים בהצלחה מוגבלת למדי, להיכנס לראשי האויב, חמאס, חזבאללה, האיראנים והסורים, בדיסציפלינה המכונה "מודיעין כוונות". אבל מה קורה כשהערפל הוא מול הצד ה"כחול", ה"טובים"; ראש הממשלה שלך עצמך, שלא מספר לך מה בכוונתו לעשות ביולי בסוגיה הרת גורל כעתיד השטחים.

לכן החליט צה"ל שלפי שעה לא יתוגברו הכוחות בשטח, לפחות עד שיבין מהממשלה, מפקדת הצבא, לאן מובילים את האירוע הזה, שיש מי שנשבע שאם זה היה תלוי בו היה מחזיר אותו לבוידעם. וכאשר בנימין נתניהו עדיין לא עדכן את הרמטכ"ל שלו אביב כוכבי, נכון לכתיבת שורות אלה, מה בכוונתו לעשות בדיוק – לספח את גוש עציון? את הבקעה? חבילה אחרת? כוכבי נאלץ לשרטט במשחקי המלחמה שהוא עורך בבסיס במרכז הארץ עם מפקדי צה"ל, כמה וכמה תסריטים באשר לשאלה איך ייראה הקיץ הזה בשטחים.

הכוננות בשטחים מכונה בצה"ל "היערכות שחר בהרים", ומניחה בהכרח שכל צעד סיפוח בגדה לא יביא איתו שקט, אלא להפך, השאלה כמה להפך. וזה מתחלק לכמה תרחישים.

תרחיש א', הנחשב לסביר יותר בדיונים, מדבר על עלייה במה שמכונה "טרור עממי": אבנים, בקבוקי תבערה, וגם במה שמכונה "פיגועי בודדים": צעירים שייקחו סכינים מהמטבח, או את האוטו של אבא, יצטלמו לפייסבוק ויודיעו שהסיפוח של היָאהוּד לא נותן מנוח בנפשם וייצאו לדרוס או לדקור חיילים או מתנחלים.

תרחיש ב' מדבר על עלייה משמעותית בטרור העממי ובפיגועי הבודדים, אולם התוספת המשמעותית שלו היא חוליות הירי והמטענים המקומיות, כמו החוליה שרצחה את הנער דביר שורק ז"ל, או הטמינה מטען לנערה רינה שנרב ז"ל בדרכה למעיין עין דני.

תרחיש ג', הקיצוני ביותר, נחשב גם בהתאמה לפחות סביר מבין השלושה: אינתיפאדה מלאה שלישית. יציאה של העם הפלסטיני בהמוניו אל הערים והמחסומים, טרור מאורגן של חמאס והתנזים, וחידוש פיגועי ההתאבדות.

המודיעין מצרף לתרחיש השלישי את צמד המילים הטעון והזכור לרעה ממלחמת יום הכיפורים: "סבירות נמוכה", בגלל שתי סיבות עיקריות: הכלכלה והקורונה. אם יש דבר משותף לאבו מאזן ברמאללה וליחיא סנוואר בעזה, הוא ששניהם מנסים לשווק לעמם נרטיב של התמודדות יחסית מוצלחת עם הקורונה, והאשמת הישראלים שהם מי שהכניסו את מקרי הקורונה מלכתחילה לגדה ולרצועה. הפלסטינים היו ממושמעים יחסית בהוראות הקורונה, שנחשבת לסיבה המרכזית שעונה לשאלה מדוע כנראה לא נראה אותם מתגודדים בהמוניהם בעצרות ותהלוכות נגד הסיפוח.

את הרמטכ"ל כוכבי שמענו מתבטא פעם אחת בלבד, שבוע לפני תאריך הסיפוח, בעת ביקור בבסיס אליקים שבצפון. "אתם יכולים למצוא את עצמכם בעוד כמה שבועות באיו"ש בגלל הפרות סדר וטרור, האירועים הקרובים עלולים להתפתח ללחימה בעזה", אמר כוכבי לטנקיסטים של גדוד 9. אלא שייתכן ואזהרתו לא הייתה מכוונת בהכרח לחיילים המאובקים, אלא לנו, לכולנו, מעל לראשו של הדרג המדיני. לחברה הישראלית, שמגלה עניין כל כך מועט בסיפוח, נוכח המשבר הכלכלי והבריאותי, שמפחיד את הישראלים בקיץ 2020 יותר מפיגועים.

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook