כבר קרוב לשנה שהמונח "אחרי הבחירות" הוא אורח קבוע ומעצבן בשיח הציבורי. במצב חסר התקדים שנקלענו אליו – מועד ב' לבחירות 2019 – יוזמות חקיקה ומהלכים ציבוריים רבים מעלים אבק, ממתינים לממשלה קבועה שתוכל ליישם אותם.
כמוהם גם הגזירות הכלכליות, שנדמה היה כי תכף נרגיש בכיס שלנו, שנותרו מעבר לפינה וצפויות לנחות עלינו דקה אחרי ההליכה לקלפיות, ב־17 בספטמבר.
פקידי משרד האוצר עדיין עובדים. ממשיכים בעבודת המטה לגיבוש רשימות עמוסות בהצעות לקיצוצים והעלאות מיסים. ובעוד שהם שוקדים על זה, בחודשים האחרונים נשמעו בעיקר הבטחות של פוליטיקאים בנוגע להקלות ולתוספות שהם מתכוונים להעניק לציבור – רובן לא תואמות את המציאות התקציבית.
כך, למשל, בתגובה למשבר הדיור. רבות מהמפלגות התחייבו לבניית עשרות עד מאות אלפי יחידות דיור מסובסדות. אצל כל אחת מהן התוכנית כמובן שמה דגש על מגזר המצביעים שלה (מפלגת ימינה מצהירה כי תבנה לזוגות הצעירים בשומרון, יהדות התורה למגזר החרדי, וש"ס תשקם את שכונות המצוקה).
ברשימה המאוחדת של העבודה־גשר הגדילו לעשות בחודש שעבר כשהשיקו תוכנית כלכלית־חברתית רחבה, שיישומה דורש עשרות מיליארדי שקלים, ובראשה מתנוססת בגאון הסיסמה: "ככה נראית הפקרה", ומתחתיה הסבר כי בעוד שהחוב של המדינה הולך וקטן, החוב של משקי הבית – הולך וגדל. זה אולי נשמע טוב, אך לא נכון עובדתית – החוב של המדינה, הגירעון, מתרחב עוד ועוד מדי חודש.
אבל האמת היא שקל להתבלבל – כשהשר שאחראי על הקופה הציבורית נוכח נפקד, ומנסה בכל כוחו לשדר עסקים כרגיל. כבר בסוף 2018 מסרו בכירי משרד האוצר את תחזיתם הקודרת לסוף השנה הבאה – הגירעון יעמיק ויחרוג ב־8 מיליארד שקלים מהיעד. מקורביו של משה כחלון מיהרו להאשים את הגורמים המקצועיים בפסימיות, אבל תשעה חודשים אחרי נראה שהערכותיהם היו דווקא ורודות מהמציאות – נכון לסוף חודש יולי החריגה מהיעדים תפחה לכ־13 מיליארד שקלים.
בתחילה נראה היה שהנתונים הבעייתיים גרמו לכחלון פשוט לרדת למחתרת. בחודשים שאחרי הבחירות האחרונות, והחזרה לחיק הליכוד ומחיקת מפלגת כולנו, נמנע שר האוצר מלהתראיין; וכשכבר עשה זאת, בחר בפלטפורמות נוחות שלא עוסקות בענייני כלכלה.
כשחזר לספק כותרות – התברר שלעיתים שתיקה עדיפה. בריאיון ל'ישראל היום' הודיע כי "העלאת מיסים זה הדבר האחרון שצריך לעשות", בלי לספק הסברים איך, אם כך, הוא כן מתכוון לצמצם את הבור התקציבי. בריאיון ל־ynet הגדיל והכריז: "גירעון זו תחזית, זה לא שבאמת חסר כסף בקופת המדינה".
במציאות, הגירעון קיים – ובקופת המדינה חסרים יותר מ־50 מיליארד שקלים. אם נוסיף לזה את ההאטה החריפה בצמיחה שהורגשה ברבעון האחרון, או את מחירי הדיור שחזרו באותה התקופה למגמת עלייה, נראה שהתחזית היחידה היא שהסערה אכן בדרך.
לנוכח כל אלה, כדאי שכל המועמדים שלוטשים עיניים לכיסא שר האוצר (ומתברר שיש לא מעט כאלה, למרות הסיוט שיצטרכו להתמודד איתו) יפסיקו להמטיר על הציבור הבטחות מרחיקות לכת, ובמקום זאת יפרטו באילו דרכים הם מתכוונים להגן עלינו ממבול הגזירות הכלכליות שבדרך.
