fbpx

מין פריצת דרך // מאת רותה קופפר

מהנשיקה הראשונה, דרך ההפלות והעירום ועד יחסי מין בין שני גברים או שתי נשים, כך נראתה "הפעם הראשונה" בטלוויזיה לאורך ההיסטוריה

0

בין הסדרות המפורשות מאוד מינית של היום לבין אלו של פעם קיים פער אדיר. הצעדים הראשונים חוללו סערות ופילסו את הדרך ליוצרי הטלוויזיה בהמשך. מהפעם הראשונה שבה הראו היריון, הנשיקה הראשונה, הזוג הבין־גזעי הראשון, ההפלה המלאכותית ועד יחסים חד־מיניים ואוננות. כך נראו "הפעמים הראשונות" בטלוויזיה

בשנת 2013, באקט מתוחכם של מודעות עצמית, החל לשדר ערוץ HBO סרטון שכותרתו "זה לא פורנו, זה HBO". באותו סרטון, שחקנים בתחילת דרכם סיפרו לחברים ולבני משפחה על התפקידים החדשים שלהם, שכוללים סצנות סקס מאוד מפורטות. הקרובים מזדעזעים למשמע התיאורים, עד שמתברר להם כי הסצנה המדוברת היא לערוץ היוקרתי. למרות התיאור הציורי, שאוזני שומעיו יכולות לפרש לחלוטין כהשתתפות בסרט פורנוגרפי, כולם שם נרגעים. יותר מזה, הם מתמלאים גאווה, מוחים דמעה של התרגשות.

מאז, הדלתות של העשייה הטלוויזיונית רק נפתחו עוד יותר לרווחה. לתמונה נכנסה עוד שחקנית חשובה – נטפליקס, המעודדת גם היא עשייה בוגרת ואותנטית, נטולת מגבלות ילדותיות בדרך כלל של הטלוויזיה הממסדית של ארה"ב.

הצעד הבא בפתיחות הזאת ניכר בסדרות צעירים, כמו 'חינוך מיני' (Sex Education), 'Big Mouth' ו'אליטה' (Elite), המשודרות בשירות הסטרימינג הזה. אלה דוגמאות מובהקות ליחס הסובלני והאוהד לפריחה מינית. הסדרות האלה מיועדות לכאורה לבני נוער וצעירים, אך חוצות קהלים בפועל (ובמחשבה מראש) ואהובות מאוד גם על מבוגרים. הן כוללות דיון אמיתי, פתוח, מכיל ומקבל של כל האהבה הפיזית הנעשית בהסכמה.

'פה גדול'

ב'Big Mouth', מאחר שמדובר בילדים (מצוירים) בחטיבת הביניים, הסקס הוא יחידני, כלומר מדובר בעיקר בעינוג עצמי, אבל ב'חינוך מיני' הבריטית וב'אליטה' הספרדית, כשבני הנוער הם בתיכון, מדובר ביחסים מכל הסוגים. ולא רק ביחסי מין גרידא, אלא גם זהות מינית ואהבה – זה לפעמים הולך ביחד – בין אנשים מלאומים, דתות וגזעים שונים.

גם כשהמין בקרב בני נוער מוצג באופן שלילי־משהו, כמו בסדרה 'אופוריה' (סדרה מצליחה על בני נוער של רון לשם המשודרת ב־HBO, וגרסתה המקורית הופקה בישראל), הוא ישיר. כלומר, מתאר את חייהם של התיכוניסטים כמיניים מאוד, גם אם היחס למין הוא לא רק לחדווה שבו, אלא גם לסכנות, לניצול ולאלימות שבו. אבל גם בסדרה הזו הסקס הוא עובדה קיימת, ולא משהו שצריך להזהיר מפניו.

אפילו ערוץ פריפורם (Freeform), לשעבר ABC Family, השייך לתאגיד דיסני, מרשה לעצמו לשדר בהצלחה את 'משפחת פוסטר', סדרה המיועדת לכל המשפחה על משפחה שבה שתי אמהות, והציגה נשיקה בין שני בנים, ג'וד וקונור, כשהיו בני 13, וגם שני בנים ההולכים ביחד לנשף הסיום של בית הספר, הפְּרוֹם. באמריקה כמו באמריקה היה מי שמחה, כמו הארגון השמרני 'מיליון אמהות' שהריץ קמפיין זועם נגד הסדרה, אבל הנשיקה לא נמחקה.

האירוע הנ"ל היה כמובן תמים ביותר – לא מין גרפי כמו ב'אופוריה' – כיאה למפגש בין בני נוער כה צעירים. הוא נראה כמעט סתמי לעומת סצנות מין כמו ב'טרנספרנט', שבה אישה בשנות ה־70 לחייה זוכה לעינוג מיני באמבטיה מידי בעלה לשעבר, שהוא כיום אישה. כמו מפגש מיני בין גבר בעל שיתוק מוחין והמאהב שלו ב'מיוחד' (Special). או אישה – ועוד אמא – מאוננת לדימוי של החברה החדשה של החבר לשעבר שלה, בסדרה שבכלל קוראים לה 'מילף' (הקיצור הידוע של "אמהות שהייתי רוצה לזיין"). המהומה סביב הסצנה ב'משפחת פוסטר' קשורה כמובן לכך שג'וד וקונור הם בנים צעירים, ושהסדרה משודרת בערוץ משפחתי, השייך לדיסני קפוצת התחת והערכים בדרך כלל.

——

כל כך התרגלנו לפתיחות המינית על המסך שממש קשה להיזכר שעד לפני כמה שנים המגבלות על מין בטלוויזיה, בוודאי בזו המיועדת לבני נוער, היו מחמירות ביותר.

כעת כשכולנו כאלה מנוסים, כאשר בסדרת הדרמה על בני נוער 'סקינס' שולבה פרסומת לאמצעי מניעה (סדרה שבוטלה אחרי עונה אחת בגלל התנגדות של ארגונים שמרניים בארה"ב), קשה לדמיין מה היה בעבר הלא פרהיסטורי. בתקופה שבה אסור היה לומר בטלוויזיה האמריקאית אפילו את המילה "היריון". כן, גם כשהוא היה בין בני זוג נשואים. בואו נביט לאחור על הפעמים הראשונות שלנו בתחום מין ומיניות. מתי זוג התנשק לראשונה על המסך, מתי הזוג הזה היה בין־גזעי, מתי בין אותו מין, מתי עשו זאת בעירום, מתי בגאווה, מתי לבד ומתי עם הרבה אנשים – כדי להבין על הכתפיים של מי עומדות להן, מעורטלות, הסדרות הנוכחיות.

היריון גלוי ובית שימוש ראשון על המסך

נתחיל ממש מזמן, 1948, ב'מרי קיי וג'וני', שנחשבת לקומדיית המצבים – סיטקום – הראשונה בטלוויזיה האמריקאית. בסדרה נראו בני הזוג הנשוי (גם בחיים, בגילומם של מרי קיי וג'וני סטרנס) חולקים לראשונה מיטה. זו הייתה גם הסדרה הראשונה שהראתה אישה בהיריון. ההחלטה לא תוכננה, היא נבעה מאילוץ, משום שהשחקנית הרתה. לאחר שההפקה לא הצליחה להסתיר את דבר ההיריון, החליטו המפיקים לשלב אותו בסדרה, אבל מבלי להתייחס אליו.

בסדרת הלהיט הקלאסית 'אני אוהב את לוסי', ששודרה בין השנים 1951–1957 (ועד היום בשידורים חוזרים), בני הזוג לוסיל בול ודזי ארנז (גם זוג בחיים האמיתיים) ישנו במיטות נפרדות. בהמשך הסדרה, המיטות הוצמדו זו לזו. בפרק שהתייחס להיריון של לוסי עשו הכל כדי לא לומר את המילה המפורשת "היריון", משום שלפי רשת CBS ששידרה את הסדרה, המילה הכה תמימה הזו נחשבה אז פשוט וולגרית מכדי להשתמש בה. לכן שם הפרק היה 'Lucy Is Enceinte', בצרפתית.

'אני אוהב את לוסי'

בשנות ה־50 וה־60 הונהג בטלוויזיה האמריקאית קוד הייז, שהכתיב את האופן שבו חדר המיטות של זוג נשוי הוצג על המסך. לפי אותו קוד, כל זוג נשוי שצולם בחדר המיטות היה חייב להיות במיטות נפרדות. ב'אני אוהב את לוסי' אמנם הצמידו בני הזוג את מיטותיהם, אבל אלו היו עדיין שתי מיטות, והשניים המשיכו להשתמש בשמיכות נפרדות שאף עטפו את המזרנים הנפרדים של המיטות הצמודות. לפי קוד הייז, אם שני בני זוג חלקו מיטה, הרגליים של אחד מהם תמיד היו צריכות להיות על הקרקע. אם ב'המופע של דיק ואן דייק' לורה שכבה במיטה, אז רוב, בעלה, היה חייב להיראות ישוב על אותה המיטה – כשהרגליים שלו למטה, נוגעות ברצפה.

אגב, בקפיצה גדולה קדימה, ניכר שהרגליים של פיטר פלוריק (כריס נות') מ'האישה הטובה' היו על הרצפה, כשסדרה זו קבעה שיא טלוויזיוני אחר ומאוחר בהרבה, בתחום חדר המיטות. טוב, יותר בתחום חדר האמבט. הפעם הראשונה שראו בסדרת רשת סצנה שבה גבר מעניק מין אוראלי לאישה הייתה שם, בסדרה הזו בשנת 2010, או־אז הוא ואלישיה (ג'וליאנה מרגוליס) אפילו כבר לא היו נשואים.

אבל נשוב חזרה לאחור, הרבה לאחור, לאמצע המאה ה־20, כדי להיזכר באיסורים משונים שנפרצו. בית השימוש הראשון שנראה על המסך היה בסדרה 'השאר זאת לביוור' (Leave It To Beaver) ב־1957. זה קרה כשהילדים בסדרה התמימה ואהובה הזו הסתירו תנין במכל המים.

נשיקות ראשונות וגשר בין־גזעי

הפעם הראשונה שהראו טבור, פופיק, בסדרת טלוויזיה, הייתה ב־1961 בסדרה 'ד"ר קילדייר'. זה קרה בפרק 'טייגר, טייגר', כשאישה לבשה בו בגד ים שחשף את קורקבנה. בלי קשר, ואולי בהחלט עם קשר, בסוף הפרק היא מוצאת את מותה. היא נראית שכובה על גלשן, אחוזה בידיו הגבריות של ריצ'רד צ'מברלין (שיצא אגב מהארון יותר מ־40 שנה אחר כך, ב־2003).

עוד קפיצה קדימה ועוד תקדים – רק ב־1999 נשמעה קללה בסדרת טלוויזיה ברשת ממוסדת. זה קרה בסדרת בית החולים 'שיקגו הופ', שבה נאמרה המילה "שיט". שנתיים אחר כך בפרק של 'סאות פארק' (בערוץ הכבלים קומדי סנטרל, שלא חלות עליו המגבלות של רשתות השידור הארציות), היא נאמרה 162 פעמים בפרק אחד.

הנשיקה הראשונה בין שני אנשים מגזעים שונים הייתה ב'לזוז עם ננסי', בין הכוכב השחור סמי דייוויס ג'וניור לננסי סינטרה, שם גילם דייוויס צלם שצילם את סינטרה ובסוף הסשן הוא נתן לה נשיקה קטנה על הלחי. אבל הנשיקה הבין־גזעית הראשונה באמת, והמפורסמת ביותר, הייתה בחלל החיצון דווקא, בפרק מ־1968 של 'מסע בין כוכבים', כאשר קפטן קירק (וויליאם שטנר) ולוטננט ניוטה אוהורה (נישל ניקולס) הצמידו שפתיים ועשו היסטוריה.

רק יותר מ־30 שנה אחר כך צולמה הנשיקה הראשונה על המסך בין שני בנים ברשת שידור ארצית (The WB). זה היה בין ג'ק מקפי (קר סמית) ואיתן (אדם קאופמן) בפרק של 'דוסון קריק', סדרת הנוער הפופולרית, בשנת 2000. קודם לכן באותה עונה ג'ק יצא מהארון וסיפר לחברה שלו שהוא הומו ושהוא מאוהב באיתן.

'מסע בין כוכבים'

שנתיים לפני הנשיקה הזאת הייתה אמורה להתקיים הנשיקה הראשונה בין גברים על המסך. זה היה ב'מלרוז פלייס', כאשר מאט (דאג סוואנט) התנשק עם החבר שלו רוב (טיי מילר). אבל הנשיקה לא שודרה, משום שאחד המפרסמים הראשיים של הסדרה איים לנתק עמה קשר אם הסצנה תוצג, והסדרה התקפלה בפניו. אגב, בדיוק באותו הזמן קרה מקרה דומה בישראל, בסדרה 'פלורנטין'. הנשיקה בין שני הבנים שם שודרה, אבל זכיינית השידור טלעד החליטה להכניס בעריכת הקטע אפקט "דיזולב" שבעצם מטשטש את התמונה.

ואם כבר שני גברים, אפילו ל'משפחה מודרנית' לקח הרבה זמן להכניס מחווה דומה בין זוג גייז נשוי. אבל זה קרה ב־2010, וקמרון ומיטשל של הקומדיה עטורת הפרסים התנשקו.

ב־1972 עלה לאוויר סיטקום שנקרא 'ברידג'ט אוהבת את ברני' על זוג נשוי משתי דתות שונות. היא הייתה קתולית והוא היה יהודי (השניים, מרדית בקסטר ודיוויד בירני, שגילמו את הדמויות הראשיות, היו גם זוג בחיים). התוכנית הייתה מבוססת על הצגה שעלתה בברודוויי יובל לפני כן, בשנות ה־20 של המאה הקודמת. אף שהסדרה נהנתה מרייטינג גבוה היא בוטלה שנה אחר כך, בין השאר בגלל התנגדות של ארגונים יהודיים אורתודוקסיים בארה"ב, שלא אהבו את ייצוג היהודי שהיה בעיניהם סטריאוטיפי, וכמובן ההתנגדות הלא פחות עזה שלהם לייצוג המסכי של תופעת ההתבוללות.

'ברידג'ט אוהבת את ברני'

הפלות מבחירה ואהבה חד־מינית

כ־20 שנה אחרי שלוסי מ'אני אוהב את לוסי' הייתה בהיריון מבלי להגות את המילה המפורשת, נחנך תקדים של הפסקת היריון. היה זה בימים הרבה יותר פתוחים ומתקדמים, בסדרה 'מוד' (Maude) ב־1972, סדרת ספין־אוף של 'הכל נשאר במשפחה'. מוד, שהייתה כבר מבוגרת, החליטה לעשות הפלה מלאכותית, לא מסיבות טרגיות, פשוט כי החליטה לא להביא ילד לעולם.

ב־1964, באופרת הסבון 'עולם אחר' (Another World), הנושא של הפלה עלה לראשונה לדיון. זה היה תשע שנים לפני שהחלו לאשר הפלות מלאכותיות בארה"ב. באותה הסדרה אחת הדמויות, פאט, נוסעת לניו יורק עם החבר שלה כדי לבצע הפלה. אחרי זמן קצר היא מגלה שהוא לא אוהב אותה והיא בתגובה הורגת אותו. כן, ככה הוצגו אז נשים שרוצות לעשות הפלה – מטורפות ורצחניות. נושא ההפלות הוא עדיין אחד מאלה הטעונים והלא פתורים בטלוויזיה האמריקאית, גם כאשר סדרה כלשהי נחשבת למתקדמת בכל פרמטר אחר. לעיתים היוצרים והרשתות ממשיכים להיכנע ללחצי החברה האמריקאית כשזה מגיע לנושא הזה, שהוא אחד מסלעי המחלוקת הקשים במדינה.

ולא רק הפלות עוררו סערות, גם הריונות רצויים וחיוביים מאוד. בשנות ה־90 הסיטקום עטור הפרסים 'מרפי בראון' קומם עליו את ממשל בוש השמרני, ובמיוחד את סגן הנשיא דן קווייל. קווייל החליט לצאת נגד הסדרה, כשמרפי בראון נכנסה להיריון והחליטה ללדת ולגדל את בנה כאם יחידנית. הצופים התרגשו, אמריקה חיבקה, אבל סגן הנשיא (שנחשב לבדיחה פוליטית) החליט לתקוף. התוצאה: הפופולריות המעטה ממילא שלו צנחה עוד יותר, ובסדרה הפכו אותו ללוח מטרה אפקטיבי במיוחד.

'מרפי בראון'

בואו נחזור לאהבה בין בני אותו מין. ב־1972 שודר סרט טלוויזיה ושמו 'קיץ מסוים' (That certain Summer), שבו הגיבור (האל הולברוק) הוא גבר גרוש החי עם אהובו גארי (מרטין שין) זה שנים, והוא רוצה לספר לבנו בן העשרה על הקשר שלו. הסרט, שזכה בפרס גלובוס הזהב באותה שנה, אינו מראה שום סצנה מינית. בהיותו סרט חד־פעמי ולא סדרה מרובת פרקים, הוא גם יכול היה להרשות לעצמו להעז יותר. הודות לכך, זו הייתה הפעם הראשונה שזוג הומואים מוצג בטלוויזיה באהדה ובאופן מעורר הזדהות. הגיבור אומר לבנו: "מה שיש לי ולגארי זה סוג של נישואים. אנחנו אוהבים זה את זה". בכך הפכה רשת השידור ששידרה אותו, ABC, לפורצת דרך.

ב־1977, העובדה שהציגו בסדרה 'בועות' דמות של הומו מוצהר (בילי קריסטל, שגילם את הדמות של ג'וֹדי דאלאס) קוממה רבים. הרים של מכתבים זועמים הגיעו לרשת ABC נגד הקומדיה המצליחה. ברשת לא נכנעו, והרייטינג אמר את דברו.

דווקא שנים לאחר מכן, ב־1989 (אולי כי זו הייתה תקופת השיא של משבר האיידס), כאשר ב'שלושים ומשהו' הציגו שני גברים שהם בני זוג החולקים אותה מיטה, מפרסמים רבים איימו להפסיק את הקשרים המסחריים עם הרשת, שוב ABC. היוצרים נדרשו לחזור בהם מכוונתם המקורית ולהציג את הזוג כשהם כלל לא נוגעים זה בזה. התוכנית איבדה יותר ממיליון דולר מכספי פרסומות – ובכל זאת הפרק היה ראשון מסוגו.

שנתיים אחר כך, ב־1991, שודרה הנשיקה הלסבית הראשונה, ב'פרקליטי אל.איי'. זה היה בין סי.ג'יי לאמב (אמנדה דונוהו), דמות ביסקסואלית, ואבּי פרקינס (מישל גרין), שהייתה סטרייטית. רשת NBC דיווחה אז כי הפסידה מפרסמים, אבל הצליחה להחליף בקלות את הנוטשים באחרים.

באותו שבוע ממש, בסיטקום הפופולרי ביותר דאז 'חופשי על הבר' הייתה גם נשיקה בין שני גברים, אבל מאחר שהיא הייתה בצחוק והסתיימה בכך שהשניים הרביצו זה לזה, ארגון GLAAD, העוקב אחר ייצוג דמויות להט"ביות בטלוויזיה, סירב להתייחס לייצוג הזה באופן חיובי. "ההנחה שלא יכולה להיות חיבה בין שני גברים מבלי שהיא תוביל לאלימות, ראויה לגינוי", אמרו שם.

——

היציאה המפורסמת ביותר מהארון אירעה מספר שנים לאחר מכן, ב־1997, על ידי אלן דג'נרס בקומדיית המצבים הקרויה על שמה – 'אלן', בפרק 'הכלבלב'. בעשותה כן היא הפכה לדמות הגאה הראשונה על מסך הטלוויזיה (כלומר, שחקנית לסבית במציאות שמגלמת דמות לסבית). זמן קצר אחר כך הסדרה בוטלה. לימים סיפרה דג'נרס, כי חשבה שהמחיר ששילמה על כנותה יפגע בה לתמיד. אך כיום, כשהיא בלב הקונצנזוס האמריקאי ונחשבת למנחת תוכנית האירוח האהודה ביותר, נושא הזהות המינית הוא חלק בלתי נפרד ממנה, הוא עולה בתוכניתה, במופעי הספיישל והסטנד־אפ שלה, והיא אהובה מתמיד.

בשנת 2000 נערכה מעין מחווה מטא־טלוויזיונית בסיטקום המצליח 'וויל וגרייס', הסיטקום הראשון שהציג שני גברים הומואים (ושתי נשים סטרייטיות) בתפקידים הראשיים. זה קרה כשאותו גבר, וויל (אריק מקורמק) וידידו ג'ק (שון הייז) פתחו יחד במחאה נגד רשת NBC. השניים זועמים על החלטה של הרשת (כן, אותה הרשת המשדרת את 'וויל וגרייס' במציאות) לחתוך סצנה של נשיקה בין גברים בסדרה האהובה עליהם. בפרק המדובר הם הפגינו נגד NBC מול האולפן השקוף של תוכנית הבוקר של הרשת, המצלמת את הקהל בחוץ. ברגע שהמצלמה מתמקדת בהם, וויל מנשק את ג'ק במפתיע, וכך לכאורה נכנסה נשיקה בין שני גברים על אפה וחמתה של הרשת (שכמובן זרמה בענק עם העניין בפועל).

'וויל וגרייס'

באותה שנה עשתה סדרה פורצת דרך את דרכה מעבר לאוקיינוס האטלנטי. 'קוויר בעיר' (Queer as Folk) עשתה את דרכה מאנגליה לארה"ב לעיבוד מקומי. הגרסה האמריקאית בערוץ הכבלים שואוטיים הייתה רק מעט פחות מפורשת וגרפית מזו הבריטית, אבל נועזת גם במושגי הטלוויזיה של היום. לעומתה הנשיקה של וויל וג'ק היא משחק ילדים, כמובן. אבל בהתחשב בקהל שהיה לסיטקום 'וויל וגרייס' – במשך חצי עשור היא הייתה הסדרה הכי נצפית בקרב בני 18–49 וזכתה ב־18 פרסי אמי מתוך 83 מועמדויות – נראה שלמחווה הקטנה של הסיטקום הפופולרי הייתה השפעה גדולה יותר מהבוטות והכנות של 'קוויר בעיר', אם כי לשתיהן כמובן יש מקום של כבוד בפנתיאון פריצות הדרך.

ארבע שנים אחר כך אותו ערוץ, שואוטיים, העלה את 'ישנן בנות' (The L Word), המקבילה הלסבית ל'קוויר בעיר'. בשנה שעברה עלתה לה גרסה עכשווית, שלא נראית יותר מתקדמת או נועזת מהראשונה.

מורידים את הבגדים ומדברים על הכל

עירום נראה על המסך הקטן במשך כמה עשרות שנות קיומו. הוא היה חלקי וזריז – מגבת שנפלה, מודל לכיתת ציור שהראתה את גופה – אבל באופן משמעותי הוא הגיע מאוחר למדי. רק בתחילת שנות ה־90 עשו את הצעד הזה סדרות דרמה כ'NYPD', 'שיקגו הופ' ו'להתחיל מחדש', שהציגו עירום חלקי על המסך.

בסדרת המשטרה 'NYPD' ב־1993, העירום הזה אף הוצג בהקשר מיני, דבר שקומם על רשת ABC יותר מ־50 תחנות מקומיות שותפות שלה, שפשוט לא הקרינו את הפרק הראשון והמדובר באותה עונה. כעשור אחרי עלייתה, הסדרה אף זכתה בתביעה נגדה על שהעזה להראות עירום.

'סקס והעיר הגדולה' ששודרה ב־HBO פורצת הדרך בין השנים 1998–2004, הייתה הראשונה לדבר על ענייני מין באופן פתוח, ולהציג נשים מקיימות יחסי מין ונהנות מהם (לרוב). שם גם כל הנשים, חוץ מהדמות הראשית קארי (שרה ג'סיקה פרקר), הופיעו בעירום חלקי.

בגרסת ההיפסטרים הצעירה והמתקדמת־משהו של 'סקס והעיר', 'בנות' – גם היא של HBO ועלתה באותו ערוץ ב־2012 – הגיבורה האנה (לינה דנהאם) אתגרה את מודל היופי המקובל ואת טעמם של גברים בוגרים רבים, כאשר העזה להופיע בעירום טבעי מלא, על גופה הנמוך והשמנמן. היא גם שכבה עם חבריה ברצון (ואף הראתה איך בדיוק נראית הטרדה מינית באופן מאוד בוטה).

HBO, כאמור, היא מלכת העירום. בסדרות כמו 'משחקי הכס' מ־2012 היה כל כך הרבה עירום ומין, שבעקבותיהן באה הפרסומת הפארודית של הערוץ "זה לא פורנו", שעמה פתחנו את הכתבה. עדיין, לפי "כללי התועבה" של הגוף המפקח על הטלוויזיה האמריקאית, אסור להראות בטלוויזיה איבר מין זכרי זקור. אבל בשנים האחרונות, כמו ב'חינוך מיני', אפשר לראות אותו דרך מכנסיים או שמיכה המכסה את פלג הגוף התחתון (האיבר של המטריד מינית מ'בנות' היה תותב, אם זה משנה למישהו).

——

בכל הקשור למין בין בני נוער, הטלוויזיה הייתה תמיד שמרנית במיוחד, כמובן. בסיטקום לצעירים 'עובדות החיים' ב־1988, מתוארת הפער הראשונה שנטלי (מינדי כהן) שוכבת עם החבר הקבוע שלה. העלילה נכתבה לראשונה לדמות אחרת, בלייר (ליסה ולשל), אבל השחקנית סירבה להשתתף בה בגלל התוכן המיני שלה.

ב־2009 פרסם ערוץ סדרות הצעירים CW את הסדרה החדשה שלו 'גוסיפ גירל' תחת הכותרת "הסיוט של כל הורה". בסדרה הראו לראשונה למשל אורגיה בין בני נוער. שלוש שנים קודם לכן, רשת CBS נקנסה ב־3 מיליון דולר על ידי רשות התקשורת הפדרלית (FCC), כאשר בסדרה שלה 'ללא עקבות' הייתה סצנה עם אורגיה בין בני עשרה.

אוננות והבדלים בין ערוצי שידור

אחת ההתרחשויות הטלוויזיוניות פורצות הדרך בסדרה המופתית 'סיינפלד', היא הפרק 'התחרות' מ־1992. בפרק הזה ארבעת החברים – ג'רי, ג'ורג', איליין וקרמר – מתערבים ביניהם מי יכול להחזיק יותר זמן מבלי לאונן. כל המינוח המילולי סביב המעשה הוא ציורי, כשהביטוי המפורסם ביותר המבטא איפוק הוא "האדון של הממלכה שלו".

ב'סקס והעיר' גם שרלוט וגם סמנתה נראות עושות את זה, ולא רק מדברות על זה. ב'פליבג', סדרה בריטית עטורת פרסים מההווה, הגיבורה נראית מאוננת בזמן שהיא צופה בווידיאו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה (אובמה, במקרה או שלא, גם בחר בסדרה הזאת כטובה ביותר לדעתו).

ב'הסקס של מאסטרס', סדרה על הסקסולוגים המפורסמים וויליאם מאסטרס ווירג'יניה ג'ונסון, נראית ג'ונסון (ליזי קפלן) מענגת את עצמה בעירום מלא בזמן שד"ר מאסטרס (מייקל שין) מביט מהצד.

איסה ריי, היוצרת והכוכבת של 'לא בטוחה' (Insecure), מעין הגרסה האפרו־אמריקאית של 'בנות', נראית מתוסכלת כשהיא רוצה להיעזר בוויברטור שלה והבטריות שלו ריקות. בשעתו היא סיפרה על העניין כך: "בחדר התסריטאים דיברנו על זה שכמעט ולא רואים דמויות של נשים מאוננות. אפילו בהקשר קומי. ודאי כשהנשים הן שחורות. אז רצינו להראות את זה ולהישאר נאמנים לסדרה".

——

הפער בין סדרות ברשתות השידור הארציות לבין אלו בערוצי הכבלים המשוחררים יותר מהגבלות (וממפרסמים) – וכמובן שירותי הסטרימינג שהפכו לשחקני ענק – ניכר. הוא היה קיים גם בעבר, כאשר הקולנוע כבר עסק בנושאים נועזים בפתיחות ובבגרות – בעוד הטלוויזיה נאלצה לדלג מעל כל מיני מהמורות, לעיתים מגוחכות ממש.

אבל משום מה גם היום, כאשר אין באמת הבדל בין הצפייה בסדרות בנטפליקס או בטלוויזיה הממסדית, וזו מזמן איבדה את המעמד שלה, עדיין נקבעים בה אירועים חלוציים. כך קרה לפני שנתיים בסדרה הנהדרת 'האקסית המטורפת'. מאז עלייתה ב־2015, היוצרת שלה רייצ'ל בלום נגעה בכל טאבו – מדיכאון ובריאות נפשית ועד אוננות, אך רק בפרק המסוים הזה 'לג'וש באהבה' היא קבעה הישג היסטורי כאשר לראשונה בטלוויזיה הממסדית השתמשה בפירוש במילה "דגדגן".

ההבדלים בין הרשתות לבין ערוצי הכבלים והסטרימינג, כאמור, עוד קיימים. ומי שמחפש נועזות ופריצות דרך ילך בדרך כלל לאחרונים. אבל בעידן שבו היצירות מתפוצצות ממש על המסך, גם בכמות וגם בהקשר התוכני, כבר קשה לקבוע תקדימים. היוצרים החדשים פשוט יכולים להישען אחורה ולשאוב השראה ממי שהיה להם האומץ לקבוע את אלה בעבר.

•••
•••
LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook