לא היה משעמם השנה: הסכמי שלום, בחירות (שוב) לכנסת, חילופים בבית הלבן, חיסוני קורונה, ממשלה חדשה, וקורונה כבר אמרנו? וגם כמה מילים על אמא מיכאלי
שנה בדיוק לפני ערב ראש השנה התשפ"ב, אותו ציינו אזרחי ישראל בצל מאבק ממשלת בנט למנוע סגר, ב־6 בספטמבר 2020, הכריזה ממשלת נתניהו על עוצר לילי ועל סגירת מערכת החינוך. היה זה באותו יום שהתכנסה הממשלה לאחר שחודש ימים בוטלו הישיבות על רקע חוסר הסכמות. התכנסות כשברקע חצי מיליון מובטלים, מפגינים לאין קץ בבלפור, והיעדר הסכמה על מינויים בכירים במגזר הציבורי. ב־11 בספטמבר נכנסו מיליונים בישראל לסגר מלא. החרדים הכריזו שאם יהיה סגר בחגים, הם יפרשו מן הממשלה. היה סגר והם לא פרשו. בסקר שנערך באותם ימים ממש הגיעה אי־שביעות הרצון מתפקוד נתניהו בקורונה לשפל חדש: כ־65% מהציבור לא היו מרוצים מתפקודו. היום, באותם סקרים, הוא מאפיל על ראש הממשלה המכהן ומקבל אחוזים גבוהים ממנו בשאלה מי היה מטפל טוב יותר בקורונה. איך אמר שמעון פרס על סקרים? כמו בושם, להריח. לא לשתות.
כמה עברנו בשנה האחרונה. שנת מהפכים ותהפוכות. לצד הסגרים, בספטמבר ובדצמבר, גם נחתמו הסכמים היסטוריים עם האמירויות. נכון, קצת הסתירו מאיתנו את המחיר, מכירת מטוסים מתקדמים לסעודיה, אבל היי, קיבלנו יעד נוסף ונכסף לנסיעות – דובאי על שלל נופיה וקניוניה. ראש העיר המצליח של תל אביב, רון חולדאי, הקים מפלגה, יחד עם אבי ניסנקורן, שהפנה גבו לבני גנץ, ושניהם התרסקו עוד בטרם הבחירות.
בארה"ב איבדה ישראל, ובעיקר איבד בנימין נתניהו, חבר קרוב בבית הלבן. בנובמבר הדיח ג'ו ביידן את הנשיא המכהן, דונלד טראמפ. לאותו ביידן גם לקח לא מעט זמן עד שהרים טלפון לנתניהו. כמעט אחרון ברשימת המנהיגים במזרח התיכון. אצל טראמפ היינו הילד המועדף במועדון המנהיגים.
זאת הייתה גם השנה שבה התנהלו חלק משלביו הראשונים במשפטו של נתניהו – אולי לא השנה הכי מוצלחת מבחינתו, אבל לפחות היא הסתיימה מבחינתו בחופשה באי פרטי בהוואי.
החיסונים לא הספיקו
ברבעון האחרון של שנת 2020 היינו בעיקר עדים לרכבת ההרים שעליה דהרנו, כסומים באור יום, אל עבר קיר שעליו התרסקה המדינה ובעיקר המערכת הפוליטית. ממשלת נתניהו־גנץ קמה בחמיצות בתחילת השנה, והתפרקה בחמיצות־יתר בסוף השנה, כאשר בדצמבר עבר בכנסת החוק לפיזור הכנסת ה־23, לאחר שבני גנץ וכחול לבן לא הסכימו למהלך של נתניהו להימנע מהעברת התקציב – ובעצם לעמוד בהסכם הרוטציה שחתם עם גנץ פחות משנה קודם לכן. לו ידע נתניהו שהתחכום שלו באי־העברת התקציב, או מה שנתפס כעוד תחכום של הקוסם, יעלה לו באובדן השלטון ויציאה בשעת לילה מאוחרת מהבית בבלפור, ייתכן שהיה נוהג אחרת.
אבל ההחלטה שלו גם הובילה לכך שהליכוד חווה פרישות מהדהדות – סער עזב והודיע שיתמודד מול נתניהו והתחייב שאם נתניהו ישוב וייבחר הוא יישב באופוזיציה. כן, הוא קיים ובמו ששת המנדטים שלו מנע, במארס 2021, הקמת ממשלה בראשות נתניהו. יחד איתו פרש זאב אלקין, שנאום התוכחה שלו נגד נתניהו ייכנס לפנתיאון. גם מיכל שיר ושרן השכל עזבו את הליכוד והצטרפו לתקווה חדשה. יפעת שאשא־ביטון, שלאורך כל תפקידה כיו"ר ועדת הקורונה מטעם הליכוד שימשה כאופוזיציה לממשלה, חוזרה במקביל על ידי נפתלי בנט וימינה ועל ידי סער. בחירתה בסער נשענה גם על הבטחתו שתכהן כמ"מ ראש הממשלה לו ייבחר. טוב, כידוע הוא לא נבחר, והיא עדיין ממשיכה להיות סוג של אופוזיציה בהחלטות בנושא הקורונה במערכת החינוך, שבראשה היא עומדת.
שנת 2020 הסתיימה בניצחונו המהדהד של נתניהו להשגת חיסוני פייזר ומודרנה. 30 שיחות הוא ניהל עם מנכ"ל פייזר. שיגע אותו. ולמעשה, כך ניתן היה להבין, הבטיח שישראל תהיה מעבדת הניסוי של העולם ותעביר את התוצאות לחברה ולעולם. ישראל קטנה, יש בה היסטוריית חיסונים מוכחת, ובעיקר יש קופות חולים חזקות ומאורגנות היטב שמסוגלות לבצע את הפרויקט במהירות. ואכן, בסוף דצמבר הגיעו החיסונים הראשונים. נתניהו קיבל את המשלוח בשדה התעופה. היינו למדינה הראשונה שמחסנת בצורה מסיבית את האוכלוסייה. בתוך פרק זמן קצר מרבית האוכלוסייה המבוגרת – 60 פלוס – התחסנה. כשניכר היה שתופעות הלוואי שוליות, נפתחו החיסונים לכלל הציבור.
העקומה התיישרה ולקראת חודש מארס, חודש הבחירות לכנסת ה־24, המשק שב ונפתח, חולים בודדים אותרו מדי יום, ונראה היה שהסכנה מאחורינו. ים של תשבחות, מוצדקות, הורעפו על נתניהו. בליכוד היו משוכנעים שהציבור גם יתגמל אותם בקלפי.
ואז הגיע יום הבוחר. הליכוד שמר על קידומת 3 ועמד על 30 מנדטים. אבל אותם אנשים שמנהיג המפלגה זלזל בהם, לא כיבד איתם הסכמים, רימה אותם, ובראשם בני גנץ, שנתניהו עשה הכל כדי לא לקיים איתו את הרוטציה, וסער שאותו לא מינה לשר בממשלתו – נעמדו מולו.
נציין, שבעוד נתניהו שומר על כוחו, ימינה בראשות בנט ותקווה חדשה בראשות סער הלכו ואזלו בכל הקשור במנדטים. מקידומת 2 הם סיימו בקול ענות חלושה. בנט עם שבעה מנדטים, כולל אחד עמיחי שיקלי, וסער עם שישה. גנץ, שלאחר פירוק הממשלה גירד את אחוז החסימה, סיים את מסע הבחירות, שבעצם היה מסע געוואלד, עם שמונה מנדטים, אך בלי שום אפשרות להרכיב ממשלה או להיות זה שמציעים לו ממשלה ברוטציה. את הסוף כולם יודעים. נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה. המנדט עבר ליאיר לפיד, שלמעשה הכתיר את בנט וחתם על הסכם רוטציה. הרבה הבטחות בחירות הופרו. המון. אבל דבר אחד טוב קרה – סוף־סוף מפלגה ערבית, זו שבראשות ד"ר מנסור עבאס, מהווה חלק מהקואליציה. ועל כך תהיה תפארתה של הממשלה, גם אם תתפרק מוקדם מהצפוי.
להערכתי האישית, הממשלה תצליח בהעברת התקציב גם בכנסת ותשלים את תקופת כהונתה, כולל הרוטציה בין בנט ללפיד. בנט יצליח לעבור את גל הדלתא בלי סגר, והתמיכה הציבורית בו תתחזק.
ההמראה של מיכאלי
תמונתה של יו"ר העבודה מרב מיכאלי לצד בן זוגה ליאור שליין, שנראה זורח מבנם בכורם אורי, שהובא לעולם בארה"ב בעזרת פונדקאית, תיזכר כעוד שלב בדרכה של מיכאלי לצמרת הפוליטית.
בעוד רבים פרשו מן המפלגה, ובהם גם שלי יחימוביץ', היא נאחזה בה בציפורניה. כשעמיר פרץ ואיציק שמולי בחרו להצטרף לממשלת נתניהו־גנץ, היא שימשה אופוזיציה פנימית. סירבה לתפקיד בממשלה ולא הסתירה את סלידתה מהשותפות.
כשנראה היה שממשלת נתניהו־גנץ הולכת ומתפרקת, עמיר פרץ החליט להוביל מהלך לביטול הפריימריז לראשות העבודה. הטענה הייתה שהבחירות היו לא מכבר ואין טעם לסבב נוסף. מיכאלי עתרה נגד ההחלטה וזכתה. ב־13 בינואר 2021 אמרה גם שהנוכחות של פרץ ושמולי במפלגה מקשה עליה לעבור את אחוז החסימה. ואז הודיע פרץ שלא יתמודד ופרש מהחיים הפוליטיים (נכון לעכשיו) ושמולי סתם התאייד מהשטח.
ב־24 בינואר התקיימו פריימריז לעבודה שבהם גרפה מיכאלי 77% מן הקולות והפכה לאישה היו"ר השנייה בהיסטוריית המפלגה. היא גם שינתה את חוקת המפלגה וקבעה שהרשימה תורכב כך שיהיה שוויון בין נשים לבין גברים. אישה ולאחריה גבר וחוזר חלילה.
בבחירות לכנסת ה־24, שהתקיימו בחודש מארס, קיבלה העבודה שבעה מנדטים. מיכאלי מונתה לשרת התחבורה.
בסך הכל שנה מוצלחת גם למיכאלי – ראש מפלגה, שרה בממשלה, ואמא.
–
- הרצוג פינת בלפור: האם הרצוג ילך בדרכו של נבון | מאת נחמה דואק
- גבירותיי ורבותיי, מפץ! | הטור של נחמה דואק
- בדרכה שלה; לאן שואפת מרב מיכאלי אחרי שהפיחה חיים במפלגת העבודה | מאת שרה ליבוביץ־דר
