"להטיל סגר על בני ברק", זעקה הכותרת הראשית של 'ידיעות אחרונות' ב־31 במארס. אם תמונתו של שר הבריאות דאז יעקב ליצמן לא הייתה צמודה לכותרת, איש לא היה מנחש כי ההצעה נאמרה מפיו. ליצמן כשל בלשונו. הוא אמר את הדברים בשלהי ריאיון שהעניק לכתבת שרית רוזנבלום. לו היה מעלה בדעתו שזו תהפוך לכותרת ראשית, לא היו מחלצים אותה ממנו גם בעינויי שב"כ.
באותם ימים שאחרי חג הפורים הבהלה הייתה רבה. חלק מהפרשנים הטילו את האחריות לקצב ההדבקה לאירועי אותו פורים. ליצמן נבהל. החליט להוכיח לרגע שהוא אינו סקטוריאלי, אבל שכח שמי שממנה אותו לתפקיד הוא האדמו"ר מגור, לא קוראי 'ידיעות'.
בחלוף עשרה ימים הוטל אותו סגר. האדמו"ר ראה בכך חילול שם שמיים, ועוד בהכשר שר הבריאות מטעמו. מנהיגה הרוחני של אגודת ישראל הביט על העקומה, כפי שמביטים היום. לא על פי מספר המאומתים, כי אם החולים הקשים והמונשמים. עיתון הבית 'המודיע' הרבה לתקוף את הטלת הסגר. למעט לכתוב את המילים "ליצמן החוצה", נאמר שם הכל.
הכותרת ההיא סתמה סופית את הגולל על כהונת ליצמן במשרד הבריאות. זו הייתה רק שאלה של זמן. ליצמן, פוליטיקאי מנוסה, לא האמין שזה קרה לו – כשהאדמו"ר הבהיר: סיימת, תעבור לתיק השיכון. כמו כן, אליהו חסיד, מספר תשע ברשימת יהדות התורה וחסיד גור כשלעצמו, נכנס לכנסת מתוקף החוק הנורווגי. הקשב של האדמו"ר מגור מתחלק בהתאם, וכך מעמדו של ליצמן בחצר. הוא אמנם עדיין בתפקיד שר ביצועי בכיר, אבל הדמדומים כבר יורדים על הקריירה הפוליטית שלו.
–
