פסטיבל הקולנוע הגדול בישראל התקיים בחודשיים האחרונים בסינמטק תל אביב עם 36 סרטים ישראליים חדשים, רובם המכריע בהקרנת בכורה עולמית. אין בארץ עוד פסטיבל קולנוע מציע כמות כזאת של בכורות עולמיות. אבל הנה הקאץ': אתם בכלל לא הוזמנתם אליו. רק 900 חברי אקדמיה זכו לצפות באותם סרטים, שהתחרו על הזכות להפסיד השנה את פרס אופיר. רשימת המועמדים הסופית התפרסמה מוקדם יותר החודש, אבל סביר להניח שלא הכרתם שם אף סרט חוץ מ"אפס ביחסי אנוש".
האקדמיה הישראלית לקולנוע היא אחד הגופים העקומים ביותר המקבלים מימון ממשרד התרבות. עם תקציב ציבורי של כחצי מיליון שקל בשנה, פלוס תשלום דמי חבר, האקדמיה אמורה להיות גוף טקסי המזמין אליו בכירים מתעשיית הקולנוע, במטרה משותפת לעסוק במשימות של קידום, חינוך ושימור תחום הקולנוע. חלון הראווה השנתי של הפעילות הזאת אמור להיות טקס הפרסים השנתי, כמו האוסקר בארצות הברית, הסזאר בצרפת, הגויה בספרד. בפועל, זו אקדמיה שמקיימת שני טקסים – אחד לקולנוע ואחד לטלוויזיה – ושניהם נוראיים; שמקבלת לתוכה שדרני טלוויזיה ופרשני ספורט; שיותר ויותר יוצרים נכוו ממנה והפסיקו את חברותם בה.
רוצים לקרוא את טורו המלא של יאיר רוה? הירשמו לקבלת מגזין מתנה.
