קהילת האימפקט הישראלית גדלה וצומחת בכל יום שעובר. עסקים פרטיים, עמותות חברתיות וסביבתיות, גופים פיננסים, תורמים פילנתרופים ומשקיעים אידיאליסטים, אפילו גופי ממשל. בכל המגזרים ניתן לראות יוזמות מעוררות השראה המוצאות דרכים חדשות לשלב בין יצירת רווחים פיננסים לקידום ערכים חברתיים וסביבתיים.
בעולם חדש וצומח זה, ההבדלים בין רמות פעילותם של גופים שונים יכולים להיות משמעותיים. החל מאלה המסתפקים בהכרזה על עצמם כמייצרי אימפקט, וכלה באלה שכבר שנים בונים כלים ויכולות המאפשרים מדידה והערכה של ההשפעה החיובית, לצד יכולת להציג רווחיות מרשימה ועקבית.
"ליברל תקשורת" והפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט חברו יחד כדי להציב לראשונה סטנדרט של איכות שאליו יוכלו מיזמי ויזמי אימפקט לשאוף, להאיר בזרקור גופים וארגונים אשר מהווים השראה לעשיית אימפקט ישראלית, ולהביע הערכה לארגונים מהמגזר הפרטי, החברתי, הציבורי והפילנתרופי, אשר מקדמים בעשייתם שורת ערך כפולה – כלכלית וחברתית־סביבתית. כל זאת באמצעות הענקת פרס ראשון מסוגו בישראל – פרס האימפקט הישראלי.
היוצר יוסי צברי הנחה את טקס פרסי האימפקט לשנת 2022 של מגזין ליברל
כלים לשינוי
החל מנובמבר 2022, עשרות ארגונים מהמגזר העסקי, הפיננסי, החברתי, הפילנתרופי והציבורי הגישו מועמדות לפרס האימפקט הישראלי הראשון. כלל הארגונים הוערכו על בסיס ביצועים בחמישה תחומים מוגדרים:
אסטרטגיית אימפקט – כיצד הארגון ניסח אסטרטגיה להשפעה ואחריות חברתית וסביבתית, והטמיע אותה מחזון לעשייה במוצר, בשירות, או ביישום לצד המודל העסקי.
רווחיות – כיצד פעילות האימפקט מייצרת תועלת עסקית לארגון, וכיצד מודל האימפקט משולב בפעילות, בחזון, בתוכנית העסקית, ובמודל ההעסקה של הארגון.
שקיפות – כיצד הארגון מודד את עצמו ומדווח על הביצועים החברתיים או הסביבתיים בכנות ובמקצוענות.
חדשנות – כיצד הארגון נותן מענה ייחודי וחדשני לבעיה או מציג שינוי חדשני במודל הפעילות, בתוכנית הפעולה, במבנה המימון, עבור אוכלוסיית היעד, או בייחודיות שיתופי הפעולה שהוא מייצר.
המשכיות ופוטנציאל הגדילה – כיצד הארגון מייצר תקופת השפעה חיובית (אימפקט) ארוכה ומתמשכת, ומה פוטנציאל הגדילה (scale) של הארגון.
ועדת השיפוט אשר דנה במועמדים השונים הורכבה ממיטב המומחים בכלכלת האימפקט הישראלית, וכללה נציגות ונציגים ממגוון אפיקי הכלכלה הישראלית. בין השופטים היו ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל, ובעלת יותר מ־30 שנות ניסיון בתחום הפיננסים ושוק ההון; פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המכון למדיניות סטארט־אפ ניישן (SNPI) וראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר; מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י ומנכ"לית משרד החינוך לשעבר; אירה פרידמן, בכירה בשוק ההון ומנכ"לית בית ההשקעות "תמיר פישמן" לשעבר; יואל חשין, מנכ"ל קבוצת B2 הכוללת קרן הון סיכון וקרן השקעות אימפקט; ירון נוידרפר – מייסד ומנכ"ל (Social Finance Israel (SFI, המוסד הפיננסי הראשון בישראל אשר הנפיק איגרות חוב חברתיות; ואלי בוך, מנהל תחום הפילנתרופיה והממונה על האסטרטגיה בקרן אדמונד דה רוטשילד.
הזוכה הראשונה שהוכרזה, בסקטור הפיננסי, היא קרן ברידג'ס ישראל, אחת מקרנות ההשקעה הראשונות בישראל המתמקדת בהשקעה בחברות אשר מקדמות פתרונות למשבר הסביבתי ולאי־השוויון החברתי, ומנהלת יותר מ־80 מיליון דולר בהשקעות.
הקרן משתמשת בכלים מורכבים למדידה, והערכת האימפקט של המיזמים שבהם היא משקיעה, ודוחות האימפקט שלה ממוקמים על פי ארגון "פיניקס קפיטל" ב-TOP 5 של התעשייה העולמית. הקרן מציגה מודל ייחודי המעריך את האימפקט הפוטנציאלי של המיזמים, עוד לפני שלב ההשקעה, ובכך מאפשר לקרן, לצד ביצועים פיננסים מרשימים, להציג גם ביצועי אימפקט ראויים להערכה. את הקרן ייסד סר רונלד כהן, מהמקימים של סקטור ההון סיכון העולמי, ומי שנחשב עד היום לאב הרוחני של תנועת האימפקט העולמית.
הזוכה השני, מהסקטור העסקי, הוא דיזנגוף סנטר. החל מ־2016 חרט על דגלו הקניון להפוך למודל לקיימות עירונית ככלי אסטרטגי. הקניון הציב לעצמו יעדים סביבתיים שאפתניים, כגון מעבר ל100% אנרגיה מתחדשת ו־0 פליטות גזי חממה עד 2028.
לצד פעילות סביבתית ענפה, כגון מחזור בהיקפים נרחבים והקמת מרכז קיימות, מתמקד הקניון בפעילות חברתית מגוונת כגון העסקה ישירה של כלל העובדים, פעילויות ייחודיות לאנשים עם מוגבלויות, עידוד עסקים קטנים ותמיכה במגוון קהילות עירוניות ייחודיות. הקניון רואה את פעילותו החברתית והסביבתית כחלק מובנה באסטרטגיה העסקית שלו ומודד את ביצועיו באופן רציף.
נציגות ״Bridges״, הזוכה בפרס האימפקט לשנת 2022 בקטגוריית המגזר הפיננסי
אימפקט בבנייה
הזוכה השלישית ונציגת הסקטור החברתי היא קבוצת "שכולו טוב", הפועלת למען שילובם של אנשים עם מוגבלויות בשוק התעסוקה באמצעות מודל ייחודי. הקבוצה מציבה דוגמה מעוררת השראה לכך שמודל עסקי נכון הפועל למען מטרות חברתיות יכול לעשות את כל ההבדל בין מיזם חברתי קטן ומקומי לחברה צומחת ומשגשגת, המגדילה את מעגלי ההשפעה שלה בכל שנה. המודל של הקבוצה משלב בין תהליך שיקומי לאנשים עם מוגבלויות לבין יחידות עסקיות לכל דבר, המציעות שירותים בתחומים שונים כגון הסעדה, קמעונאות ומגוון שירותים.
תהליך ההערכה והמדידה של הקבוצה הוא יסודי ומתמשך, ומציג אחוזי הצלחה עקביים ומרשימים ביותר: שילוב של 30% אנשים עם מוגבלויות בשוק התעסוקה החופשי, נתון גבוה באופן ניכר מהנתונים המוצגים במדינות אירופה (כ־2%–4%).
נתוני הצמיחה של הקבוצה, לצד האימפקט החברתי המרשים והעקבי שלה, מוכיחים כי הסתכלות חדשה על אתגרים ותיקים ויישום נכון של עקרונות כלכלת האימפקט יכולים להיות מכפיל כוח לכל יוזמה חברתית.
הזוכות הרביעיות ונציגות הסקטור הציבורי הן עיריית תל אביב־יפו, יחד עם הזרוע הפילנתרופית של העירייה – "קרן תל אביב־יפו". אחד האתגרים הגדולים של כלכלת האימפקט הישראלית הוא שילוב גופי הממשל, הן בדרג הלאומי והן בדרג המוניציפלי, במודלי אימפקט לפתרון בעיות חברתיות וסביבתית, אשר המוטבים העיקריים שלהם הם אזרחי המדינה ותושבי המועצה.
במהלך תקדימי החליטה עיריית תל אביב־יפו, באמצעות קרן תל אביב־יפו, להיות שותפה במיזם חדשני של ארגון SFI להתמודדות עם תופעת בדידות הקשישים במרחבים עירוניים (גילוי נאות: אחד השופטים בתחרות השנה הוא מייסד ומנכ״ל SFI). אתגר זה, לצד הטרגדיה החברתית הגלומה בו, מביא למעמסה על שירותי הבריאות והרווחה, ומגדיל את הסיכוי לדיכאון, לדמנציה ואף למוות.
באמצעות משקיעים, ולראשונה בעולם באמצעות גיוס המונים, גייס ארגון SFI כ־2.3 מיליון שקל, אשר הושקעו בפרויקט לצמצום בדידות בקרב 200 קשישים המתגוררים בתל אביב. באמצעות ובשיתוף הקרן, הסכימה העירייה לשלם למשקיעים ריבית במודל "שלם עבור הצלחה", בהתאם להיקפי ההצלחה המדידים של הפרויקט.
באמצעות הירתמותן של הקרן והעירייה לפרויקט, הן מתוות לגופים ציבוריים אחרים את הדרך לעולם שבו כלֵי מימון משולבים מאפשרים למגזר הציבורי ליהנות מהיוזמה ומהמקצועיות של המגזר הפרטי כדי לפתור בעיות ציבוריות בדרכים חדשות, מקוריות ואפקטיביות.
נציגות ונציגי ארגון ״שכולוטוב״, הזוכה בפרס האימפקט לשנת 2022 בקטגוריית המגזר החברתי
התחדשות עירונית חברתית
הזוכות החמישיות, אשר מגיעות מעולמות הפילנתרופיה, הן קרן פורסייד בסיוע תוכנית קרסו למחקר ופיתוח דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב, אשר במימון משותף עם קרן רוטשילד ובליווי של SFI פיתחו כלי חדשני שמאפשר להעריך את האימפקט החברתי והסביבתי של פרויקטי התחדשות עירונית (גילוי נאות, אחד השופטים הוא בכיר בקרן רוטשילד).
הכלי הוא בעצם שאלון הבוחן את התנהלות פרויקטי התחדשות עירונית בממדים שונים של השפעה חברתית וסביבתית, וייחודו בציון המשוקלל הניתן בסופו ומאפשר למשקיעים להשוות את האימפקט של מיזמי נדל"ן שונים.
אומנם הכלי הושק לראשונה רק לאחרונה, אך הוא כבר מעורר עניין רב במגזר הפרטי בקרב חברות יזמיות, כמו גם בקרב שחקנים נוספים כגון רשויות מקומיות, ארגונים חברתיים ומוסדות פיננסיים. עד היום ענף הבנייה לא הראה רצון משמעותי ליישם שיקולים סביבתיים וחברתיים בפעילותו, מעבר לדרישות הרגולציה. על כן, כלי מדידה השוואתי זה מהווה התערבות חדשנית ומשמעותית שיכולה להוביל לשינוי התמריצים בענף.
לאחר טקס חלוקת פרסים מרגש ומצחיק במיוחד, שבמהלכו היוצר והקומיקאי יוסי צברי ידע בדיוק איך לפרגן ואיך לעקוץ כל אחת מהזוכות, תפסנו כמה מהזוכים המאושרים ושמענו את תגובתם על קבלת הפרס.
בצוות המנצח של קרן ברידג'ס ניצלו את הבמה כדי להעביר מסר לקהל הקוראים של ליברל: "אנחנו גאים לזכות בפרס האימפקט הישראלי ונמשיך לפעול לקידום כלכלת אימפקט בישראל במיוחד בימים קשים אלה, כשהדמוקרטיה הליברלית, שהיא הבסיס של כל כלכלת אימפקט, מאוימת, והלכידות בחברה הישראלית מתערערת. מאז 2018 ברידג'ס ישראל משקיעה בחברות ישראליות שמתמודדות עם האתגרים של האנושות, ללא פשרות על תשואה פיננסית תחרותית למשקיעים. אנחנו מחויבים להמשיך במשימה".
מנכ"ל דיזנגוף סנטר, דן פילץ, נראה נרגש ומאושר לאחוז בפסלון הפרס ואמר לנו: "אנחנו כבר שנים עובדים קשה ועושים מלא, לא בשביל לקבל פרס, אלא כי אנחנו בטוחים שזאת הדרך הטובה ביותר להצלחה. בכל זאת, נחמד לפעמים לקבל על זה הערכה. אני באמת מקווה שנצליח לעשות מספיק כדי שזה לא יהיה פרס חד־פעמי".
לא נותר לנו אלא להמתין בציפייה ובסבלנות לגלות מי יהיו הזוכים בשנה הבאה בפרס האימפקט הישראלי.
