חבורה ייחודית ורועשת במיוחד הפריעה את האווירה השקטה בדרך כלל של מוזיאון העם היהודי (״אנו״) בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. יזמים חברתיים לצד בנקאים מעונבים, פעילי סביבה ונציגי תאגידי ענק, סטודנטים צעירים ומשקיעים ותיקים שכבר עשורים רבים הם שותפים פעילים בשוק הפיננסי הישראלי.
כולם התכנסו יחד ב־ Impact as a Currency– כנס האימפקט השני של "ליברל", שעסק בכלכלת האימפקט הישראלית מזווית ייחודית: לא עוד פיזור של הצהרות והתחייבויות מפוצצות לצד חזונות סמי־אוטופיים, אלא כנס פרגמטי וממוקד העוסק במעבר מתיאוריה למעשה ומציג מקרי בוחן, סיפורי הצלחה אמיתיים מהשטח, סדנאות פרקטיות וסקר מעמיק המציג את המגמות בציבור הרחב.
כלכלה ושוויון
רקע קצרצר: כלכלת אימפקט היא חזון שהולך וקורם עור וגידים, עד לכדי מערכת כלכלית שבה מדידה של ההשלכות החברתיות והסביבתיות שלובה בכל הפעילות הכלכלית, וממלאת תפקיד מרכזי בהחלטות של גורמי ממשל, עסקים, משקיעים וצרכנים. "ליברל" קיבל על עצמו את האתגר שבכינוס סקטורים שונים של הכלכלה הישראלית – העסקי, הפיננסי, הפילנתרופי והממשלתי, כדי לקדם את ערכי כלכלת האימפקט, כלכלה שוויונית יותר, מכילה ובת קיימא.
זהו כנס האימפקט השני של ליברל, ואם היה מי שחשש כי המחאות או מזג האוויר הסוער שחזר לרגע יצמצמו את הנוכחות באירוע, הרי שכבר בכניסה לאולם הכנסים התבדו החששות. האולם הגדול היה מלא מקיר אל קיר בכל אנשי ונשות קהילת האימפקט הישראלית, לצד הרבה פרצופים חדשים ומסקרנים, ואפילו המדרגות בצידי האולם התמלאו עד אפס מקום.
לאחר דברי הפתיחה של העיתונאי מתן חודורוב, עלתה לבמה אולגה דולבורט, יו"ר דירקטוריון "ליברל". "המשימה הצנועה שהצבנו לנו היא לחזק את הדמוקרטיה הליברלית בישראל״, הציגה את החזון של ליברל. ״לגישתנו, דמוקרטיה ליברלית היא לא רק משטר שמבטיח את זכויות הפרט… היא גם אמורה לאפשר לפרט שגשוג אישי וחירות לבחור בדרך משלו, כי מהשגשוג הפרטי של האזרחים מורכב השגשוג של החברה והמדינה. את השגשוג הזה באה כלכלת האימפקט לשרת. במילים פשוטות – כלכלת האימפקט היא הכלכלה של הדמוקרטיה הליברלית".
לאחר הרצאה מאת ראש תחום ESG בדלויט אירנה בן־יקר, עלתה לבמה מירב אתרוג־בר, מנכ"לית ליברל, להציג את הסקר המיוחד שלנו, שבחן את התפיסות של הישראלים לגבי ערכים חברתים וסביבתיים, וכיצד הם משפיעים על דפוסי הצרכנות, התעסוקה ועל עקרונות מנחים בחיים.
הסקר, שבוצע על ידי מכון המחקר iPanel, ובניתוח מחקרי של דר׳ דניאלה שידלובסקי וחברת Avnaim&Avidan, נערך בקרב 1,200 נדגמים בגילי 17–75, מהאוכלוסייה היהודית בישראל, בחלוקה ל־4 דורות: דור ה־Z, דור המילניום, דור ה־X ובייבי בומר'ס. בדקנו בו, בין השאר, מהן התפיסות של הישראלים בקשר לערכים חברתיים וסביבתיים ואיך אלו משפיעות על דפוסי צרכנות ותעסוקה בקרב הקהלים השונים.
בייבי בומר'ס לפניך
נהוג לחשוב שלדור ה־Z מודעות אקלימית גבוהה, בעוד המבוגרים אינם מודעים לנזקים הסביבתיים של התנהלותם. אך ממצאי הסקר מראים כי הבייבי בומר'ס הביעו דאגה רבה יותר בקשר לנושאים סביבתיים וציינו, בשיעורים גבוהים יותר, שעניין זה הוא עקרון מנחה בחייהם. תופעה זו נצפתה בעקביות לכל אורך הסקר.
גם כאשר פנו הסוקרים לבחון מה משפיע על ההעדפות הצרכניות של הציבור, הם גילו שככל שגיל המשיבים עולה, כך עולה רמת החשיבות בעיניהם של ההשפעה הסביבתית והחברתית של המוצר, על חשבון סוג המותג. למעשה, ההשפעה הסביבתית של המוצר חשובה לבייבי בומר'ס פי שניים מאשר לבני דור ה־Z.
גם בתחום התעסוקה ניכר כי יש לציבור מודעות גבוהה לסוגיות חברתיות וסביבתיות. כך, 74% מהמשיבים אמרו כי חשוב להם שמקום העבודה שלהם יאופיין בהשפעה חיובית על החברה, על הסביבה ועל האנשים, ואילו 69% ציינו כי גמישות ואיזון עבודה־בית הם שחשובים להם במקום העבודה.
נושא נוסף שנבדק היה רמת החשיבות שמייחס הציבור לאתגרי פיתוח בר־קיימא של האו"ם. מדובר ב־17 יעדים גלובליים אשר משמשים כמסגרת לתיאור סוגיות סביבתיות, חברתיות וכלכליות המאתגרות את העולם. הסקר ביקש מהמשיבים לדרג את 17 היעדים השונים, לפי החשיבות שהם מייחסים לנושא.
לחשודים הברורים – בריאות, חינוך ורווחה – הצטרפה בצמרת דרישה לנקוט צעדים מידיים למאבק בשינויי האקלים, ועקפה בדירוג סוגיות כגון צמצום אי השוויון, עידוד חדשנות וקידום צמיחה כלכלית בת קיימא. אגב, נושא השלום, שפעם פילג את החברה הישראלית, נדחק בדירוג למקום ה־14.
לנתונים הללו יש משמעויות כלכליות כבדות משקל. כך, למשל, בעלי מותגים שיחליפו השקעה בפרסומות ענק ובפרזנטורים נוצצים בהשקעה בשיפור התנהלותם הסביבתית והחברתית, יכולים להשיג נתח שוק צרכני יקר ערך; עסקים שבמקום להשקיע במסיבות מנקרות עיניים ישימו דגש על השפעותיהם הסביבתיות והחברתיות, יוכלו למשוך עובדים איכותיים יותר ולשמר עובדים קיימים באופן אפקטיבי יותר ממתחריהם; ופוליטיקאים שישכילו לעסוק בנושא הסביבתי, יוכלו למשוך תומכים נאמנים ונלהבים יותר.
נשים שוות יותר
הבאים לעלות לבמה, היו שלושה נציגים מהעולם העסקי, שהציגו שלושה מקרי בוחן מרתקים, שבהם הרעיונות של שילוב ערכים חברתיים וכלכליים בעשייה העסקית באים לידי ביטוי בפועל.
הראשון, מייסד ויו"ר חברת "שורש", יוקי גיל, הציג את הפרויקט שקיבלה על עצמה חברת "שורש": להפוך את מפעליה ל"אי אנרגטי" עצמאי שמספק לעצמו את כל צרכיו האנרגטיים. גיל הראה כיצד באמצעות פריסה נרחבת של פאנלים סולאריים, מערכת להמרת פסולת לאנרגיה ותשתית אגירת אנרגיה חכמה, הצליח מפעל ״שורש״ לייצר את כלל האנרגיה שהוא זקוק לה עבור פעילותו, ועוד בצורה משתלמת כלכלית.
אחריו עלה לבמה טל שפירא, מנכ"ל ומייסד Triple W, שסיפר לקהל כיצד המיזם שהקים לפני כמה שנים מצליח להפוך פסולת מזון ממסעדות, סופרים ומפעלים לחומצה לקטית – חומר כימי מבוקש בתעשיית הקוסמטיקה וחומרי הניקוי, ובכך להפוך זבל מגורם מייצר פליטות גזים וזיהום לגורם החוסך אותם. כל זאת תוך הפקת רווחים.
להצגת מקרה הבוחן האחרון עלתה לבמה איה מירוני, ראש תחום פתרונות עסקיים בזירת המסחר הדיגיטלי לפרילנסרים – fiverr. מירוני הפתיעה כאשר סיפרה כי ב־fiverr נשים מרוויחות 15% יותר מגברים, ולא כאפליה מתקנת. לדבריה, זירת המסחר הדיגיטלי משטחת את פני המגרש ומאפשרת לנשים, מיעוטים ואנשים עם מוגבלויות להתמודד בשוק העבודה כמו כל אחד אחר, ובכך מעצימה ומחזקת את עצמאותם הכלכלית.
בהמשך, הציגה ונסה קצ׳רגינסקי, מנכ״לית הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט, את תמונת המצב של השקעות האימפקט בקרב המשקיעים המוסדיים בישראל. ונסה שיתפה כי בסקירה שערכו ב־IFIE, נמצא כי החסמים המרכזיים להטמעה של השקעות אימפקט בקרב הגופים המוסדיים, הם חוסר ברגולציה, עלויות גבוהות לביצוע השינוי, מעט עסקאות פוטנציאליות, ועמימות באשר לשאלה על מי מוטלת האחריות לפתרון הבעיה.
האורח האחרון במליאת הבוקר של הכנס, אשר הגיע הישר מאנגליה, היה דמיאן פיאטאקיס, ראש אגף השקעות האימפקט בבנק ברקליס. בריאיון עם מתן חודורוב סיפר דמיאן לקהל, "אני מעורב בתחום השקעות האימפקט מעל עשור, בחמש השנים האחרונות השינויים הם מהירים ודחופים. היום לא נשקיע באף חברה מבלי לבחון את סיכוני הסביבה, החברה והממשל התאגידי הכרוכים בהשקעה בה".
כלים לעבודה
לאחר ארוחת צהרים מפנקת – נטולת כלים חד־פעמיים כמובן, אך מלאה בתפרחות כרוביות וראשי כרוב דקורטיביים – התכנסו משתתפי הכנס למושב הצוהריים, שנפתח במופע ווידאו ארט והופעת Spoken Word של האומן והקומיקאי יוסי צברי, ששיבח והקניט לסירוגין את יושבי האולם.
לסיום החלק המשותף של הכנס, התכנסו תחת הנחיתו של מתן חודורוב חברי פאנל מיוחד של "כרישי האימפקט", לדון בתפיסת האימפקט ובאירועי השעה. בתחילה עוד הצליח חודורוב לנתב את השיחה לדון באימפקט, וגת מגידו, לשעבר מנהלת ההשקעות בפסגות, סיפרה על האתגרים בתיווך עקרונות סביבתיים בין הציבור ובין בתי השקעות. מגידו טענה כי תפיסת הסתכלות סביבתית וחברתית על השקעות לא יכולה להיכפות מלמעלה, אלא מצריכה הבנה ורצון מצד העובדים.
משם, מהר מאוד סטה הדיון לעסוק במשבר הפוליטי. צבי סטפק, יו"ר מיטב דש, הביע חשש כי כסף חדש לא ייכנס לארץ בעקבות הרפורמה המשפטית, והמשקיע זוהר לבקוביץ אמר כי מבחינתו מדינת ישראל הופכת בעצמה להשקעה לא מוסרית, אשר מפרה את עקרונות הסביבה, החברה והממשל התאגידי עקב פעילויות הממשלה.
לרוב, בשלב הזה מתפזרים האורחים לארבע רוחות השמיים, אך הפעם הוצעו לבאי הכנס כלים פרקטיים, בהשתתפות באחת מארבע סדנאות בנושא אסטרטגיית אימפקט למגזר הפיננסי, ייעוד הארגון למגזר העסקי, כלי חשיבה כלכלית למגזר החברתי ומדידת אימפקט בכלים טכנולוגיים.
נתראה בכנס הבא.
