נכון לסוף פברואר 2024, גייסו הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה סכום של 783,529,268$ כדי לסייע לישראל במשבר חסר תקדים. למי מיועדים הכספים וכיצד התבצעה החלוקה? בדו"ח הפדרציות שפורסם ב-23 בפברואר אפשר למצוא פירוט מלא של אופן הקצאת הסיוע, אבל קודם כמה משפטים על הארגון הזה, מתי הוקם ולאיזו מטרה.
תמיכה של קהילות יהודיות מחו"ל בקהילת היהודים בארץ ישראל קיימת לאורך אלפי שנים, עוד מתקופת המשנה והתלמוד, בעקבות האמונה שנוכחות הקהילה היהודית בארץ ישראל מקרבת את הגאולה. הכסף אמנם נועד לפני הכל לתלמידים חכמים, אך בפועל סייע לפרנס קהילות שלמות. אנשי ההשכלה התנגדו נחרצות למנהג "כספי החלוקה" (כך החלו לקרוא לתרומות מחו"ל סביב המאה ה-18), כי עודד תלות ואורח חיים לא יצרני. גם התנועה הציונית ראתה בכספים האלה אנטי-תזה לרעיון חלוצי של יישוב ארץ ישראל על יסודות כלכליים בריאים. כך, בסוף המאה ה-,19 הצטמצמו כספי החלוקה והמשיכו לפרנס קהילה קטנה מאוד ואנטי-ציונית בירושלים.
בשנת 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה והוקם הג'וינט – הארגון ההומניטרי הראשון שנועד לסייע ליהודים בכל העולם, בגולה ובארץ ישראל. בהמשך היה ברור שכדי לתמוך בהתיישבות בארץ ישראל, לא מספיק להקים שם קהילה יצרנית ועדיין יש צורך בסיוע מהגולה. ב-1939 הוקמה "המגבית היהודית המאוחדת", מפעל גיוס הכספים העיקרי בקרב יהודי ארצות הברית. הארגון המשיך לפעול לאורך כל שנות מלחמת העולם השנייה ועד קום המדינה, כדי לסייע לפליטים יהודים באירופה, לעלייתם לארץ ולהקמת יישובים חקלאיים. ב-1949 נקבע שכספי המגבית יתחלקו בין הסוכנות היהודית לבין ארגון הג'וינט והקהילות המקומיות.
"המגבית היהודית המאוחדת" המשיכה לתמוך במדינת ישראל לאורך השנים. כך, במלחמת ששת הימים גויסו על ידה 430 מיליון דולר; במלחמת יום הכיפורים ולמשך שנה אחריה גויסו סה"כ כמיליארד דולר. "המגבית היהודית המאוחדת" מימנה גם מבצעי חילוץ של יהודים ממרוקו, אתיופיה ותימן וכשנפל מסך הברזל, סייעה ליהודי ברית המועצות לעלות לישראל.
ב- 1999 התמזגה "המגבית היהודית המאוחדת" עם עוד כמה ארגוני סיוע לגוף בשם "איחוד הקהילות היהודיות" וב-2009 שינו את שם הארגון והוא החל להיקרא "הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה", ארגון שמאחד תחת קורת גג אחת 146 פדרציות ו-300 קהילות.
אחרי האסון בשבעה באוקטובר יצא הארגון בגיוס כספים נרחב במטרה לסייע לצרכים מיידיים של הנפגעים הרבים. בנוסף, הקים הארגון ועדת הקצאות מיוחדת שתטפל בבקשות הסיוע ובהעברת הכספים וכן קרן הלוואות מיוחדת, שחלק מהכספים שגייס הארגון הופנו אליה. דו"ח פברואר של הארגון, שפורסם עכשיו, פורש על פני 53 עמודים את אופן החלוקה של הכסף שגויס – על פי צרכים, מטרות וארגונים.
מתוך כמעט 800 מיליון דולר שגויסו, הוקצו עד כה 375,762,906. מתוכם, 239 מיליון דולר הוקצו דרך הפדרציות המקומיות (בזכות קשרי השותפות הקיימים לאורך השנים בין הקהילות השונות בישראל לקהילות יהודיות בחו"ל) ועוד 136,000$ – באמצעות ועדת הקצאות החירום של הפדרציות (JFNA Israel Emergency Allocations Committee).
כך קיבלה הסוכנות היהודית מהפדרציה כמעט 60 מיליון דולר (כולל מענק רב שנתי של 15 מיליון דולר מטעם ועדת החירום של הפדרציות); קהילות משותפות וארגונים ללא רווח באזורים שנפגעו קיבלו 37 מיליון דולר; ארגון מגן דוד אדום קיבל קצת יותר מ-7 מיליון דולר והקואליציה הישראלית לטראומה – כמעט 6 מיליון. עוד 11 מיליון דולר הוקצו לפרויקט Horizon (המשך של שיתוף פעולה פורה בין הפדרציה היהודית של בוסטון CJP וקבוצה של חברות עסקיות ביניהן סיסקו, מור בית השקעות, קרן ויולה, one טכנולוגיות, ICL, העמותה למורשת יצחק נבון ועוד), פרויקט העתקת קהילת קיבוץ רעים לתל-אביב. מטרת הפרויקט: להעתיק קהילות של קיבוצים לתקופה של שנה עד שנה וחצי למקום בטוח, בזמן שמדינת ישראל בונה מחדש את הבתים שלהם ואז להחזיר אותם הביתה.
לא פחות מעניין לראות את החלוקה על פי הצרכים.
"במצב משבר, הצרכים הבסיסיים דורשים תגובה מידית – יש לאפשר לאנשים לנשום ולעבד את הטרגדיה שקרתה", נכתב בדו"ח על ההקצאה של 63.4 מיליון דולר ל-"שירותים חיוניים" (Lifeline Services), שהם כ-47% מתוך סך הסכום שהוקצה לוועדה: "מזון, בגדים, סיוע פיננסי ורפואי לצד תמיכה נפשית, סיוע עם לוויות, שבעה, מגורים ותמיכה חינוכית לילדי המפונים" (יש לציין שעם הזמן נתח ההקצאה הזו משתנה והמשאבים מופנים לצרכים מעודכנים)
26.2 מיליון דולר הוקצו לטיפול רפואי וטראומה: ציוד רפואי לבתי חולים, הקמה של קווים חמים לתמיכה נפשית, הכשרות למטפלים ותמיכה בצוותי חירום. "סיפקנו תמיכה ישירה לאוכלוסיות של צוותי החירום שהגיעו ראשונים לזירות, חיילים בודדים, משפחות שכולות ומשפחות של פצועים ולמשפחות החטופים".
29.5 מיליון דולר הוקצו לשיקום כלכלי ועסקי לקהילות שנפגעו, חיילי מילואים ועוד צרכים: "ההשקעה שלנו בשיקום כלכלי בישראל נועדה לשמור על החוסן של הכלכלה הישראלית". מתוך הסכום הזה הועברו 25 מיליון דולר לקרן הלוואות החירום. 4.5 מיליון דולר נותרים חולקו בין ארגוני סיוע שונים לעסקים, מתוכם 4 ארגוני סיוע לנשים: יוזמות עתיד, עמותת 51, FemForward ו-EEW (העצמה כלכלית לנשים). כנראה שמה שלא עושה המדינה, יעשו הפדרציות.
לפי דו"ח פברואר, מפנה הארגון כמעט 17 מיליון דולר לטובת שיקום וחוסן קהילתי. מעניין לשים לב שהסכום הזה זינק, אחרי שבדו"ח ינואר הוא עמד על 3.5 מיליון דולר בלבד. המשמעות: הצרכים מתעדכנים ובהתאם לכך גם ההקצאות.
אבל לצד ההישג היוצא דופן של הפדרציות, הדו"ח מעלה גם כמה סימני שאלה.
אסף רוזנהיים, מנהל השקעות אימפקט ונדל״ן, מציין שהדו"ח לא מפרט, למשל, מהם הקריטריונים להגשת בקשות לתמיכה מהפדרציה.
"בימים הראשונים אחרי המתקפה, הפדרציות הגיבו מהר מאוד וטבעי שבאותם רגעים לא פורסמו קריטריונים ברורים לבקשות", הוא מסביר, "אבל אחרי כמה ימים היה מצופה שיתפרסמו תנאי הסף לבקשה (האם, למשל, הכספים מיועדים רק לעמותות או שגם מיזמים פרטיים ורשויות יכולים להגיש בקשות?) ותחומי המיקוד של התמיכה, שאותם היה אפשר ללמוד רק מאוחר יותר כאשר התחילו להתפרסם הדו"חות. עם זאת, בהחלט קל מאוד להגיש בקשה לסיוע – פשוט לשלוח תיאור קצר למייל – זה מקל מאוד על התהליך, במיוחד בתקופת חירום. כמו כן, בתור מישהו שהגיש כמה בקשות סיוע עבור כמה גורמים, חשוב לציין גם את התגובה המהירה לבקשות".
"בשנים האחרונות, סקטור הפילנתרופיה שם דגש גדול יותר על מדידת האפקטיביות והאימפקט של התרומות שלהם", מוסיף אסף. "כמובן שבשעת חירום זו דרישה לא פשוטה מעמותות, אבל לא ברור האם הפדרציה מתכוונת למדוד את האפקטיביות של הפעילות שלה בעצמה, או לבקש ממקבלי המענקים לדווח עליהם".
עוד נקודה שכדאי לשים אליה לב לדברי אסף: הדו"חות החודשיים של הארגון לא מתפרסמים באתר הפדרציות או במדיה החברתית (ככל שאנחנו מצאנו, באתר הארגון מופיע רק דו"ח חלקי מנובמבר 2023), אלא ככל הנראה נשלחים רק לנמעני רשימת הדיוור של הפדרציות. "אני מברך על ההחלטה של הארגון לפרסם דו"חות מהסוג הזה", אומר אסף, "אבל כשמדובר בארגון בקנה מידה כזה, ראוי היה שיפרסמו את הדו"חות באתר ולא רק לקבוצה מצומצמת של אנשים".
כפי שאפשר לראות בדו"ח הנוכחי, את הכסף שגייס הארגון הוא מחלק בהדרגה, תוך כדי חשיבה ועדכון הצרכים השונים. לא פחות חשוב לראות שהכסף עובר ישירות לארגונים ולעמותות בשטח, מבלי לעבור יותר מדי ידיים, מה שמבטיח יעילות ומהירות התגובה.
ועוד מסקנה מתבקשת: לפני המלחמה דובר לא מעט על הקרע המתרחב בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות על רקע חברתי ופוליטי. המלחמה הוכיחה – כל ישראל חברים.
