אחרי שראינו את שיתופי הפעולה במגזר העסקי ואת התגייסות החברה האזרחית סביב מרכזי חוסן, פנינו למומחיות ומומחים בתחום וביקשנו מהם לסכם את מה שקרה בישראל בחצי השנה האחרונה ולהציע תרחיש משלהם ומשלהן לעתיד הקרוב.
"אימפקט הפך להיות ביטוי עדכני של סולידריות"
שירלי קנטור, יועצת אחריות תאגידית ואימפקט מרקטינג, מלווה תאגידים ומותגים גדולים:
"ב-7 באוקטובר האימפקט הפך להיות צו השעה. הרצון לפתור מצוקות אנושיות חדר ללב סדר היום של אנשים ושל ארגונים רבים. נראה שהאסונות והמצוקה שבעקבותיהם, גרמו להרבה מאוד אנשים, גם לאלה שלא עסקו בעבר בענייני חברה, להבין מה הכי חשוב כאן ועכשיו: להציל, לעזור, להיטיב (ובשלב הבא: לרפא, לשקם, ליצור מחדש). כל זאת תוך גילוי של יזמות, חדשנות ושותפות בין אישית ובין מגזרית, ותוך ויתור על משאבים, זמן, נוחות, פרנסה (ולצערנו – בתוך ואקום עצום שהותירה המדינה).
אימפקט הפך להיות ביטוי עדכני של סולידריות. למעשה, אימפקט נהיה buzzword שמגלמת בתוכה התנדבות, סיוע, נתינה, תרומה ו…גם השפעה. אבל בצד השימוש העממי במונח, ראינו גם גל של השקעות אימפקט (מישראל ומחו"ל) במיזמים רבים עם פוטנציאל להפוך לפתרונות בקנה מידה לאומי ועולמי, שכן הם מציעים מענה אפקטיבי, בר קיימא ומדיד למצוקות הקשורות למצבי חירום, ויכולים להיות רלוונטיים לפליטים, אנשים שחוו אסונות וטראומות, צוותים מקצועיים שצריכים להמשיך לתפקד במצבי אסון לאורך זמן, עסקים קטנים, יוזמות אזרחיות פילנתרופיות ועוד.
אם להתייחס לעתיד הקרוב, נקווה ששחקנים חדשים שנכנסו למגרש – יישארו בו. מעגל העשיה המיטיבה, גדל וימשיך להתרחב ולמגנט אליו משקיעים ומשקיעות, יזמים ויזמיות, ויותר ויותר משאבים יושקעו במתן מענה לצרכים אנושיים וחברתיים אמיתיים (לא חסרים כאלה). חשוב יהיה לחדד את המהות האמיתית של אימפקט: חשיבות מדידת ההשפעה האפקטיבית על המוטבים.
וכמובן שחשוב להבחין בין אימפקט לבין אחריות תאגידית ו-ESG ולהימנע מבלבול בין השניים. אחריות נוגעת לאופן התנהלות החברה ולניהול השפעותיה החברתיות והסביבתיות השוטפות, ואילו אימפקט הוא ביטוי של תוצאות המהלכים שלה, המכוונים ליצירת הטבה חברתית או סביבתית. אני מקווה שנראה התמקצעות ושיפור בשני התחומים. אין ספק שהחברה הישראלית והחברות עצמן יוכלו להפיק מכך ערך רב".
"יזמות האימפקט הישראלית יכולה להיות מקור הידע והחדשנות בעולם"
נגה לבציון נדן, מנהלת שותפה בואליו בריבוע הבית להשקעות אחראיות ומנכ"לית חברת המחקר גרינאיי, מנהלת את מערכת המידע Greeneye ESG Data המשמשת את הגופים המוסדיים בארץ ובעולם:
"ה-7 באוקטובר פגע משמעותית בכלכלת ישראל. חלק מכוח העבודה גוייס, עובדים רבים עזבו את מקום מגוריהם והפעילות של סטארט-אפים, חברות בצמיחה וחברות ציבוריות נפגעה. הבורסה בתל אביב ירדה, במקביל השקעות של משקיעים זרים הופסקו, וגם בארץ ניכר חוסר הביטחון של המשקיעים להקפיא ולא להזיז שום דבר. ומאחר והשקעות אימפקט גם ככה בתחילת דרכן בארץ, הפגיעה בעולם האימפקט הייתה עוד יותר עוצמתית.
עם זאת, הפתרון למשבר הכלכלי הזה יכול להגיע דווקא מעולם האימפקט, לפני הכל. עם הכוונה והשקעה נכונה יזמות האימפקט הישראלית יכולה להיות מקור הידע והחדשנות, לתת מענה לשאלות הקשות ביותר שהעולם יתמודד איתן בעתיד. הצורך העולמי בפתרונות ישראלים בהחלט יכול להיות מנוע צמיחה לכלכלה הישראלית, אבל גם לחזק את מעמדה של ישראל בעולם.
כדי לגרום לכך לקרות, חייבים להמשיך להשקיע את המשאבים המתאימים בידע, במחקר ופיתוח ובתמיכה בחדשנות הישראלית. לדוגמא: אגרוטק מתבססת על שנים של מחקר חקלאי שחלקו נעשה במכון וולקני. לפני כמה שבועות התבשרנו שהתקציב של המכון קוצץ והוא עמד לפני סגירה. מאז הבטיח שר החקלאות (כנראה בעקבות הלחץ הציבורי) שיעביר את הכסף הדרוש להמשך פעילותו של המכון, אבל הסכנה עדיין קיימת. אם יסגר המכון, זה בוודאי לא צעד שיסייע לישראל להפוך למקור האימפקט העולמי.
המדינה חייבת לשמור ולפתח את יכולות המחקר והפיתוח של הכלכלה הישראלית, למנוע קיצוץ בתקציבי המדענים הראשיים במשרדי ממשלה, להפנות תקציבים לפיתוח ולחדשנות ולצד זה להשקיע בהשרשת ערך: לתמוך בחברות סטארט-אפ וחברות ציבוריות שמתנהלות בצורה מיטבית מבחינה חברתית, סביבתית וממשל תאגידי, חברות שפיתחו כבר מוצרים ושירותים שמהווים חלק מהפתרון העולמי.
אם נשכיל להשקיע נכון, נוכל לצאת מהמשבר הכלכלי הקשה הזה עם כלכלה שמוכנה לעתיד".
"הפילנתרופיה הישראלית עושה 'שיפט' ומבקשת לבדוק את מבחן התוצאה"
עופר פלין, מומחה לחדשנות ויזמות אימפקט:
"מיד עם פרוץ המלחמה ראינו הירתמות מעוררת השראה של החברה האזרחית והפילנתרופית בישראל בצורתה המובהקת ביותר: התנדבות, תרומות, יוזמות שקמו מאפס ובחודשיים-שלושה הראשונים מילאו את כל הוואקום של הצרכים בצורה מאוד קיצונית. גם המגזר העסקי נרתם, הן בתרומות והן בליבת העשייה. אבל אחרי חודשיים-שלושה התרומות הצטמצמו, התמיכה של המגזר העסקי כמעט והופסקה וכך גם התקציבים המדיניים. מה קרה כאן?
מי שחי את עולמות המודלים העסקיים החברתיים ויזמות מוכוונת אימפקט, לא ממש הופתע: כל התופעה המדהימה הזאת לא הייתה בת-קיימא, non-sustainable. הצורך לא נעלם, להיפך, הוא ממשיך לגדול. אבל המימון והמוטיבציה כמעט נעלמו, אנשים שתרמו ונרתמו נכנסו בעצמם למצב הישרדותי של דאגה לפרנסה שלהם. כרגע אנחנו נמצאים בסטטוס מאד מסוכן, כפי שאני רואה מהפעילות שלי בשטח. הוואקום רק הולך וגדל.
אבל יש כאן גם פתח להזדמנות: אנחנו רואים איך מודלים עסקיים חברתיים מבוססי אימפקט הם בעלי פוטנציאל הצלחה גדול יותר. יוזמות מדידות מאפשרות להוכיח לבעלי ההון את האפקטיביות שלהן, הן מקלות על מחזיקי העניין לקבל החלטה במי לתמוך ובמי לא. מודלים כאלה יכולים להוכיח שיש להם מקור הכנסות משלהם והם לא רק מסתמכים על פילנתרופיה.
הדוגמאות האלה נמצאות לנו מול העיניים: טכנולוגיות שצומחות מתוך האירוע והמענים הקשוחים של המלחמה: למשל, מיזם המתכלל את הצרכים של המשפחות המפונות, או כל המיזמים של שינוע סיוע, מזון, תרופות ועוד. את כל אחת מהן אפשר לשכפל ולייצא לשווקים נוספים בעולם. ישראל יכולה להפוך למעבדת מבחן בכל מה שקשור לשיקום נפשי, טיפול בפוסט-טראומה, חינוך (תראו את כל בתי הספר למפונים שהוקמו ותפקדו בצורה מצוינת). יש לכל הדברים האלה הרבה מאד ביקוש בעולם ואפשר לשווק אותם לברזיל, הודו, ארה"ב, אירופה, אפריקה, כל המדינות הזקוקות למענים האלה. יש בעולם היום לא מעט אזורי קונפליקט, גם כל ההכשרות המקצועיות והנושאים של סיוע בהשמה – לכל המתודולוגיות האלה יש ביקוש היום.
וכמובן, חשוב מאוד להקים את המיזמים האלה מראש בצורה שאפשר למדוד אותם, להוכיח את האפקטיביות שלהם ובאותה נשימה לחשוב על מודל עסקי / כלכלי בר-קיימא ולא להסתמך רק על תרומות. אני רואה דרך ההפעילות שלי שגם הפילנתרופיה הישראלית עושה 'שיפט' – מפילנתרופיה קלאסית, לכזו שמבקשת לתמוך קודם כל ביוזמות בעלות מודל כלכלי ולראות את מדידות ההשפעה.
"המוקד עבר מהתנהלות של שגרה לעשייה ממוקדת התאוששות"
ד"ר יובל קרניאל, מומחה לאתיקה ולממשל תאגידי, מייסד FIN לדירוג ביצועי אחריות תאגידית של פירמות ושותף מנהל בקרן הגידור "אמירים אימפקט" המשקיעה בחברות ציבוריות ישראליות:
מדינת ישראל נמצאת בתקופת משבר חסר תקדים, וזה בדיוק הרגע שבו הכוחות החיוביים, הבונים, שממוקדים בתקומה ובהתאוששות, מגלים את כוחם ועוברים לקדמת הבמה. אמנם תמיד יש חשיבות לעשייה עם ייעוד, לכלכלת אימפקט שממוקדת ביעדים חברתיים, אנושיים, שעניינם צמיחה, ריפוי, תיקון; אבל בימים אלה, המוקד עובר מהתנהלות של שגרה, שמתמקדת רק בשורה התחתונה הכספית, לעשייה כלכלית חברתית של אימפקט, שממוקדת בהתאוששות וביציאה מהמשבר. זוהי הזדמנות גדולה לכוחות חדשים, יצירתיים, חדשניים, מבוססי טכנולוגיה וכוח אדם איכותי, להירתם לעשייה של ממש בתחומי התשתיות, הבניה, התכנון, וגם הרפורמה. תקופה של משבר היא הזדמנות לשינוי סדרי עדיפויות. ארגונים ותאגידים, שיש בהם כוחות ניהול ועשייה, שיש להם תרבות ארגונית בריאה, עובדים מסורים, וקהל לקוחות נאמן, יכולים לעשות פלאים בתקופה הזו. מדינת ישראל וכלכלתה יכולות לצאת מהמשבר הזה מחוזקות. זה תלוי בנו.
רוצים עוד? הצטרפו אלינו לקהילת האימפקט של ליברל, להתעדכן בכל מה שקורה בתחום, לשמוע אחרים ולהשמיע את שלכם.
