עד שלא כל הילדים שווים – אף אחד לא שווה

המחאה האדירה שסוחפת את אזרחי ישראל בשנה האחרונה היא הגדולה והמרשימה ביותר מאז שאני זוכרת את עצמי. אני מרגישה הכרת תודה גדולה ועמוקה לאלו העומדות והעומדים בראשה, אולם למנהיגות (כל מנהיגות) יש גם אחריות. אי אפשר לקבל מצב שבו מחאה הבאה לעולם על מנת לקדם ליברליזם ודמוקרטיה – תהיה עיוורת לחלוטין לשורשים העמוקים שהובילו את מדינת ישראל לפירוק ערכי ומוסרי.

 לקראת פתיחת שנת הלימודים פנו נשות חינוך רבות הפועלות במסגרת "הורים נגד מעצרי ילדים" לראשי המחאה בדרישה להפסיק לעמוד מנגד אל מול אחת הפרקטיקות הפוגעניות, האכזריות ובעלת ההשלכות החמורות ביותר על דורות שלמים של ילדים, בני נוער ומשפחותיהם: מעצרי ילדים.

בזמן שהילדים שלנו התכוננו לחזור לבתי הספר, ילדים פלסטינים לא ידעו אם בכלל יהיה להם בית ספר או אם יהיו בני ובנות חורין על מנת לרכוש השכלה, להתפתח ולצמוח באווירה רגועה ותקינה.

 מעצרי הילדים הפלסטינים פוגעים בזכויותיהם הבסיסיות, בהם הזכות לחינוך, ויוצרים פגיעה רגשית ונפשית חמורה, המסלילה את הילדים לנשירה ממסלול הלימודים לאחר השחרור. הילדים והנערים הפלסטינים מתמודדים בנוסף למעצרים גם עם הריסות בתי ספר, פלישות של הצבא לתוך כותלי בתי הספר ומציאות יומיומית של אלימות ודיכוי.

בשנה האחרונה הרסה מדינת ישראל 3 בתי ספר בגדה המערבית ובירושלים המזרחית, בהם למדו 78 תלמידים. 58 בתי ספר נוספים נמצאים בסכנת הריסה. מתחילת 2023 נהרגו בגדה המערבית וברצועת עזה 41 קטינים. כ-600 קטינים נעצרו וכ- 170 מוחזקים במעצר או במאסר בימים אלה, מתוכם 19 עצירים מנהליים (ללא כתב אישום, ללא ראיות גלויות). מרביתם מוחזקים בתנאים קשים בכלא דמון, עופר ומגידו.

נשות ואנשי החינוך פנו לראשי המחאה בזעקה גדולה לא להסיט את המבט, לא להתמסר לעיוורון, לא לקבל ולא להסכים עם מציאות של אי שוויון עמוק ומהותי בזכות לחינוך בין ילדים ישראלים וילדים פלסטינים החיים באותו מרחב.

התנועה האדירה הזאת, שחקקה על דגלה להגן על בג"ץ, צריכה לזכור ולנצור את הפסיקה שלו: "אין כזכות לחינוך האחוזה ונעוצה בערך כבוד האדם בקשר שאינו ניתן לניתוק. לא ניתן לנתק ולהפריד בין כבוד האדם לבין זכותו הבסיסית של אדם לקנות דעת, תרבות, ערכים ומיומנויות, שבהשתלבותם מהווים תנאי לקיום ולחיים בכבוד אנושי. בלא מימוש מלא של הזכות לחינוך נפגע כבודו של האדם, ונפגע קיומו האנושי בכבוד. בלא חינוך, נפגעת יכולתו של האדם לממש את הווייתו האנושית במלואה; פגיעה זו כמוה כפגיעה בזכותו לכבוד אנושי… יש יסוד לומר, אפוא, כי הזכות לחינוך מהווה, כשלעצמה, חלק מזכותו של אדם לכבוד אנושי בהקשר החוקתי…"(בג"ץ טבקה).

לא נוכל להמשיך ולקרוא ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה מבלי להתנער מהעליונות היהודית, מההסכמה שבשתיקה עם המשך הכיבוש ומהשליטה על עם אחר ועל ילדים אחרים, שליטה שאינה מאפשרת  לשקול את טובתם, עתידם ושלומם.
עד שלא כל הילדים שווים – אף אחד לא שווה.  

עו"ד מוריה שלומות היא  מנכ"לית ארגון "הורים נגד מעצרי ילדים"