בקיצור: בעוד בכל העולם מכירים בחשיבות ההשקעות האחראיות והשקעות אימפקט, בישראל דווקא הגופים הגדולים עדיין בוחרים להשקיע יותר מדי בתחומים ובעסקים שפוגעים בסביבה או מעסיקים באופן נצלני. ככה זה כשהשורה התחתונה היחידה שעדיין מעניינת אותם היא איפה נמצא הכסף, ולא –איך ייראה העתיד
לפני שבועות אחדים צלצל הטלפון ממספר לא מזוהה. כשעניתי, הבנתי ששוב נפלה עליי שיחת מכירות של נציגת חברת פנסיה גדולה בישראל. "ראיתי שהיית חבר הקופה בעבר ורציתי לדעת האם תרצה לחזור אלינו למסלול פנסיה בתנאים מיטיבים?" נשאלתי. "מיטיבים למי?" שאלתי. "סליחה?" השיבה נציגת השירות.
״אני מניח שהתכוונת לתנאים שמיטיבים לי״, פתחתי במונולוג, ״אבל מה לגבי תנאים שמיטיבים עם כדור הארץ? איך זה שלקופה שלכם עדיין אין מסלול פנסיה שמשקיע את החסכונות שלי במיזמי אימפקט סביבתי? את יודעת מה, עזבי, לפחות מסלול שמשקיע בחברות בעלות ציונים גבוהים במדדי ESG (התנהלות אחראית בתחומי הסביבה, החברה וממשל תאגידי תקין), בעצם, עזבי אפילו את זה, יש לכם מסלול שמבטיח שכספי הפנסיה שלי לא יושקעו בחברות נפט וכריה? גם את זה אין? אז כנראה שאין לכם מסלול פנסיה בתנאים מיטיבים״.
למען האמת, זה מה שעבר לי בראש. לה רק אמרתי, ״לא חשוב, אני לא מעוניין להחליף קרן פנסיה״.
אין עתיד
כל אזרח בישראל מפריש בממוצע כ־1,300 שקלים בחודש לקרן הפנסיה שלו (על פי ארגון ״כסף נקי״), וכ־57 מיליארד שקלים מתוך כספים אלו מושקעים בתעשיית הדלקים הפוסיליים (נפט, פחם וגז). כלומר, אתם עובדים קשה בכל חודש, שמים קצת כסף בצד כדי שיקיים אתכם בעתיד, וכ־14% בממוצע מהסכום הזה מועבר להשקעה בחברות שהורסות את העתיד, לכל הפחות של הילדים שלכם.
האופציות העומדות בפני חוסכים ישראלים בעלי מודעות חברתית וסביבתית מצומצמות ביותר. הגופים המוסדיים (קרנות הפנסיה והגמל, חברות הביטוח והבנקים) נמצאים הרחק מאחורי מקביליהם באירופה ובארה"ב בתחומי השקעות־אימפקט, השקעות אחראיות, והשקעות סינון מונע.
מחקר חדש של הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט (IFIE) בחן את פעילות המשקיעים המוסדיים בישראל בתחומי ההשקעות הללו. על ידי ניתוח מידע גלוי, ראיונות עם מומחים, רגולטורים ונציגי הגופים עצמם, משרטט הפורום תמונה עדכנית ומעמיקה של ההשקעות, המוטיבציות והחסמים המרכזיים העומדים בדרכם לשימוש מוסרי יותר בכספי החוסכים.
ראשית, כמה מונחים בסיסיים. "סינון מונע"(Exclusion) זו מדיניות שבמסגרתה משקיע נמנע מהשקעה בחברות, בענפים ובאזורים גיאוגרפיים מסוימים על פי קריטריונים שהגדיר מראש. לרוב, הדבר מתייחס למדיניות של משקיעים המדירים מגזרים שפעילותם, כך לתפיסת המשקיע, מתנגשת עם עקרונות חברתיים וסביבתיים.
"השקעות אחראיות" הן כאלה אשר כוללות הערכה של רמת ההתנהלות הסביבתית והחברתית ורמת תקינות הממשל התאגידי (ESG) של החברה. במילים אחרות, זו השקעה שבמסגרתה המשקיע בוחן אם החברה הרלוונטית מתנהלת לפי הליך ממשל תאגידי תקין, שומרת על זכויות העובדים ואינה מנצלת עובדים באופן ישיר או עקיף, פועלת לצמצום הזיהום הסביבתי וכד'.
השקעות מוכוונות־אימפקט (Impact־Aligned) כוללות השקעות שיש להן פוטנציאל לייצר השפעה חברתית או סביבתית, אך אינן בהכרח כוללות כוונה מוצהרת ומדידה. השקעות אלה בעלות פוטנציאל להפוך להשקעות אימפקט אם המטרות שלהן יוגדרו בבירור והשפעותיהן יימדדו באופן סדור.
השקעות אימפקט (Impact Investments) הן השקעות במיזמים, קרנות או ארגונים, המכוונים להפיק תועלת חברתית ו/או סביבתית, חיובית מוגדרת ומדידה, לצד תשואה פיננסית.
בכיוון הכללי
בשנים האחרונות צומח בעקביות שוק ההשקעות האחראיות והשקעות האימפקט בעולם. בשנת 2020 הוזרמו לקרנות ESG בארה"ב כ־51 מיליארד דולר, יותר מפי שניים מאשר ב־2019 וכמעט פי עשרה מאשר ב־2018. ברמה העולמית, נכסי ESG ממשיכים לגדול בהתמדה, ושווים כיום מוערך בכ־37 טריליון דולר, לעומת 22 טריליון דולר ב־2018. לפי הערכות, עד שנת 2025 שוק זה צפוי להגיע ל־53 טריליון דולר, כשליש משווי הנכסים המנוהלים בעולם. שוק השקעות האימפקט קטן באופן ניכר, אך נמצא במגמה דומה וההערכה היא כי שווי נכסי האימפקט המנוהלים בעולם חצה לאחרונה את רף טריליון הדולר.
בארץ, לעומת זאת, המצב שונה בתכלית. על פי דו"ח של IFIE, נכסי אימפקט הם פחות מ־1% מסך הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים. אלה רואים את המונח "אימפקט" באופן אמורפי ורחב, שלא תואם את ההגדרה המקובלת בעולם, ורבים מתייחסים לכל השקעה בתחום סביבתי או חברתי כהשקעת אימפקט. מוסדות אחרים אינם משתמשים במושג כלל, ומסווגים השקעות אלו כהשקעות ירוקות או חברתיות, ורובם נוטים לתפוס את הקשר שבין תשואה פיננסית לבין תועלת חברתית וסביבתית כקשר עמום יחסית.
לפי IFIE, בראיונות שנעשו עם נציגי הגופים עולה כי היקף ההשקעות המצומצם באימפקט נובע ברובו מחוסר היכרות עם התחום, תפיסה של השקעות אלו כמסוכנות יותר, והיצע מצומצם יחסית של אפיקי השקעה רלוונטיים.
מתוך עיתון "כלכליסט"
עם זאת, נראה כי הגופים המוסדיים מבצעים השקעות מוכוונות־אימפקט, כלומר כאלה השואפות להשיא תשואה פיננסית וגם תועלת חברתית־סביבתית כלשהי, מבלי להגדיר או למדוד את התועלת באופן סדור ומדויק. ב־IFIE מעריכים כי היקף ההשקעות מוכוונות־אימפקט אשר ביצעו המשקיעים המוסדיים בשנת 2021 הגיע לכ־6.4 מיליארד שקל, רובן השקעות ישירות בתחום האנרגיות המתחדשות ובפרויקטים סביבתיים.
נזכיר כי הגופים המוסדיים, אשר פעילותם מעצבת את המגמות בשוק ההון בישראל, מנהלים ומשקיעים כספי ציבור בהיקפים של כ־2.2 טריליון שקלים, מה שהופך את היקף השקעתם בהשקעות מוכוונות־אימפקט למזערי.
בעולם נהוג לראות השקעות אימפקט כתהליך הדרגתי, שראשיתו בפעולות שמטרתן למזער נזק כגון סינון מונע, המשכו בהשקעות אחראיות, ושיאו בהשקעות אימפקט. בישראל התמונה מורכבת יותר. למעשה נראה כי מרבית המשקיעים המוסדיים בישראל "דילגו" על סינון מונע ומיקדו את מאמציהם בתחום ה־ ESGו/או האימפקט.
כך, כפי שפרסמה ממש לאחרונה שני אשכנזי ב"כלכליסט", בעוד שיעור החשיפה לתאגידים מזהמים של מדד S&P עמד על 10.6%, במהלך 2022 השקיעו הגופים המוסדיים המובילים בישראל 57 מיליארד שקל בחברות דלקים פוסיליים, המייצגים כ־14% מכלל תיק ההשקעות. סקטור מזהם זה מהווה כ־17% מהתיק של בית ההשקעות מור, כ־14% מהתיק של מגדל ואלטשולר שחם ו־13.5% בהפניקס. נוסף על כך, הגופים היחידים בישראל שהתחייבו שלא לבצע השקעות חדשות בתאגידים פוסיליים, אלטשולר שחם ומגדל, דווקא הגדילו את היקף החשיפה שלהם בשנתיים האחרונות, בניגוד להתחייבותם.
אם כן, נראה כי מה שמניע את הגופים המוסדיים בישראל זו עדיין השורה התחתונה – איפה נמצא הכסף. כאן אנחנו, הציבור, נכנסים לתמונה. אם בפעם הבאה שיתקשר אלינו נציג המכירות או הסוכנת הפנסיונית, נשאל אותם עם מי מיטיב המסלול שאתם מציעים לנו, והאם ישנו מסלול שכולל הסטת השקעות מחברות מזהמות, ייתכן שנצליח לעורר את הגופים המוסדיים בישראל גם כן להשקיע בעתיד – בהשקעות אימפקט.
אביב רוזנמן הוא יועץ ESG ומייסד מיזם "ישראל אימפקט"
