בשעות אלה מתחילות ההפגנות השבועיות ברחבי הארץ נגד ההפיכה המשטרית, כבר שלושה חודשים ברציפות. בחמישי האחרון, במהלך יום השיתוק, נראה היה שהאלימות מצד תומכי ההפיכה כלפי המפגינים, וגם מצד כוחות המשטרה במקום עלתה מדרגה. אז כדי שתדעו מה מותר לכם לעשות, ומה אסור לשוטרות ולשוטרים לעשות בזמן ההפגנה, שוחחנו עם סיון תהל, רכזת שטח וחופש המחאה באגודה לזכויות האזרח. אז הנה זה בא – כל מה שחשוב לדעת לפני שתצאו הערב מהבית אל הרחובות (וגם לא רק הערב)…
1. נתחיל מהבייסיק: טיפים לפני יציאה
- לכו עם חברים או אנשים שאפשר לסמוך עליהם
- לבשו בגדים נוחים ונעליים סגורות
- הצטיידו בבקבוק מים (אפשר גם ערכת עזרה ראשונה)
- קחו מצלמה או טלפון נייד עם סוללה מלאה (שיהיה במה לתעד)
2. מה מותר לעשות בהפגנה?
- להשתמש במגפון ולצעוק צ׳אנטים (כלומר, ססמאות)
- לדרוש משוטרים שפונים אלינו להזדהות
- לצלם שוטר בפעולה (כל עוד לא מפריעים לו במילוי תפקידו)
- לשאת שלטים ולהניף דגלים (גם לא דגלי ישראל)
- לחסום דרכים (אבל בתיאום מראש, אחרת המשטרה עלולה לפזר את ההפגנה)
3.1 שוטר, על מי (ועל מה) אתה שומר?
מותר למשטרה:
- לסייע למימוש הזכות להפגין
- לאבטח את ההפגנה
- לשמור על ביטחון המפגינות והמפגינים
אסור למשטרה*:
- לחפש חומרים בנייד או במצלמה שלך
- למחוק תמונות וסרטונים ללא צו או לבקש ממך לעשות זאת
- לדרוש ממך להפסיק לצלם או למסור את המצלמה
*אבל כדאי לזכור שקירבה לשוטר מעבר למה שנדרש כדי לתעד, או לחסום לו את הדרך עם המצלמה עלולים להיחשב להפרעה לשוטר, וזו כבר עילה למעצר…
3.2 ומה עוד אסור למשטרה לעשות?
- לא לענוד תג זיהוי
- לא למלא את חובת ההזדהות
- לנקוט בלשון גסה כלפי מפגינים
- לערוך חיפוש, לעכב או לעצור מפגינים שלא כדין
- לנהל חקירה בדרך שפוגעת בזכויות הנחקר
תלונות על התנהלות לא נאותה של שוטרים, או על מילוי תפקידם באופן לקוי יש להגיש ליחידה לתלונות הציבור של משטרת ישראל, כדי לדרוש נקיטת אמצעים משמעתיים או פיקודיים נגד שוטרים שפעלו בניגוד לחוק. חשוב לציין, שכל אחד ואחת רשאים לפנות למח"ש בתלונה – אם יש בידך מידע ביחס לעבירה פלילית שביצע איש/אשת משטרה, בין אם היית קורבן העבירה או עד/ה לה או שהמידע הגיע אליך ממקור כלשהו – כדאי להתלונן. מח"ש מוסמכת לחקור תלונות נגד שוטרים (כולל שוטרי מג"ב) על ביצוע עבירות פליליות, כולל עבירות שבוצעו מחוץ למסגרת התפקיד.
למה חשוב להתלונן?
כי זאת זכותך. וזה גם עשוי לחסוך ממישהו אחר רגע לא נעים. זאת משום שעצם הגשת התלונה מייצרת הרתעה בקרב שוטר שנהג פעם אחת בצורה לא נאותה כלפי מפגינים. מעבר לזה, כל תלונה מתועדת מאפשרת רישום נתונים מסודר שיכול לעזור כבסיס לתביעה נזיקית עתידית.
4. מה לעשות במקרה חריג?
לתעד! לתעד! לתעד!
במקרים של הפרת זכויות, אלימות משטרתית, מעצרים וניסיונות לפגוע בחופש הביטוי והמחאה שלך, התיעוד יכול לשמש כראייה בהליכים משפטיים, בהגשת תלונות למח"ש ובתביעות נזיקיות ופליליות.
איך?
- לצלם כך שיראו את כל הסיטואציה
- לצלם תג שם של שוטר שמפעיל אלימות (בזהירות, כמובן)
- בסיטואציות רגישות, כדאי לצלם את המפגינים מאחור (כדי להגן על הפרטיות שלהם)
- ותמיד טוב שיהיה מישהו שהתפקיד שלו זה לתעד
5. מה לעשות במקרה של מעצר?
אם ראית מישהו נעצר:
- לכתוב את שמות העצורים ואת שם התחנה אליה נלקחו
- להתייעץ עם עו״ד
אם נעצרת בעצמך:
- זכרו שמרגע המעצר כל דבר שתאמרו מתועד
- זכותכם ליידע קרובים ולהתייעץ עם עו״ד לפני החקירה, לקבל טיפול רפואי ולשמור על זכות השתיקה
- מותר לכם לסרב לדרישת המשטרה לפתוח את הטלפון שלכם
התנאים שהמשטרה יכולה להציב לפני השחרור ממעצר:
- תשלום דמי ערבות
- הסכמה לתנאים מגבילים
- המשך המעצר עד לקביעת תנאי השחרור ע״י שופט (תוך 24 שעות לכל היותר)
וזהו בגדול. אבל אם יש עוד שאלות שלא ענינו עליהן, לחצו כאן כדי לקרוא את הזכותון המלא של האגודה לזכויות האזרח ואת ההנחיות להגשת תלונות באופן מקוון.
**כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. להתייעצות ניתן לפנות לקו החם בענייני חופש המחאה של האגודה לזכויות האזרח: טלפון: 052-860-6023, או במייל: [email protected]