בקיצור: עד כמה מדינת ישראל מושחתת? הכתבות בגיליון זה נותנות תשובה לא רעה. בסקר יולי של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם והמכון לחירות ואחריות, בדקנו את התפיסות הציבוריות בנוגע לשחיתות. בסוגיה הזו, נראה כי ישנו קונצנזוס מוחלט: כולם נגד השחיתות. לעומת זאת, בנוגע להשפעת הרפורמה על השחיתות ישנה מחלוקת: חרדים, ובמידה לא מועטה גם דתיים־לאומיים, סבורים שהרפורמה תצמצם שחיתות. כל השאר – משוכנעים שהיא רק תגביר אותה.
מהן השלכותיה של שחיתות שלטונית על החברה הישראלית? לפי הציבור הישראלי, שחיתות שלטונית קיימת בישראל, והיא פוגעת הן בדמוקרטיה הישראלית והן בשוויון בין אזרחי המדינה.
הסקר האחרון של מדד זכויות האדם של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם ושל המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, שנערך ביולי 2023, התמקד בהשלכות של שחיתות שלטונית על דמוקרטיה ושוויון בישראל, וכן בשאלה האם צעדי הממשלה הנוכחית משפיעים על רמת השחיתות בישראל.
אחת השאלות בסקר בדקה האם שחיתות שלטונית (ללא יידוע, דהיינו אם יש כזו), פוגעת בדמוקרטיה בישראל. התשובה לשאלה זו הייתה גורפת, ומעידה על קונצנזוס ציבורי בדבר קיומה של שחיתות שלטונית בישראל: כמעט 90% מהמשיבים סברו כי שחיתות פוגעת בדמוקרטיה בישראל, מרביתם סברו ששחיתות שלטונית "מאוד פוגעת" בדמוקרטיה בישראל.
ללא הבדלי דת
שחיתות שלטונית מתבטאת, בין היתר, בקניית כוח שלטוני בכסף, דבר המקדם את העשירים בחברה על חשבון אזרחים שאינם בעלי הון. מאפיין נוסף של תופעה זו הוא קידום מקורבים בשירות הציבורי במקום מועמדים ראויים, שאינם מקושרים. הסכנה המגולמת בשחיתות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתוצאות השאלה על הפגיעה בדמוקרטיה, היא במעבר משיטת משטר דמוקרטית המבוססת על טובת הציבור הכללי, לשיטת משטר סקטור־קרטית המבוססת על טובתם האישית של פוליטיקאים ושל קבוצות כוח הקשורות לשלטון. לכן, בדק הסקר גם האם הציבור רואה בשחיתות שלטונית תופעה הפוגעת בשוויון בין אזרחים בישראל.
גם בעניין זה מביע הציבור עמדה מובהקת – רוב של 62% השיבו ששחיתות שלטונית "פוגעת מאוד" בשוויון בין אזרחי המדינה, בנוסף ל-16% נוספים שהשיבו שהיא "קצת פוגעת" בשוויון. כלומר 78%, מעל לשלושת רבעי מהציבור הישראלי, סבורים שהשחיתות פוגעת בשוויון בין אזרחים בישראל – מעט פחות מהשיעור שחושב ששחיתות פוגעת בדמוקרטיה.
סוגיות השנויות במחלוקת בישראל, דוגמת ענייני דת ומדינה, הנושא המדיני וזכויות להטב"ק, מתאפיינות בקיטוב עמוק בדעת הקהל בין קבוצות ומגזרים שונים באוכלוסייה. לעומת זאת, ביחס לשחיתות, כפי שמראה הרוב הגורף שקיים בציבור הכללי אשר סבור כי היא פוגעת בדמוקרטיה ובשוויון, הבדלי העמדות בין מגזרים שונים מתונים יותר.
עם זאת, עלו הבדלים בין משיבים שהצביעו עבור הממשלה לבין מצביעי האופוזיציה, אשר נוטים לראות פגיעה חמורה יותר בדמוקרטיה ובשוויון כתוצאה משחיתות שלטונית. כך, לדוגמה, בקרב כל מפלגות האופוזיציה הציוניות, שיעור כמעט מוחלט מהמשיבים סבור שהשחיתות פוגעת בדמוקרטיה, ובכולן שיעור של לפחות 90% מהמשיבים ענו את התשובה המובהקת ביותר ("מאוד") לגבי פגיעת השחיתות בדמוקרטיה. גם מצביעי המפלגות הערביות ענו באופן דומה: בין 92% ל־94% סבורים כי השחיתות פוגעת בדמוקרטיה במידה כלשהי.
דתיים מוטרדים פחות
בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, שיעור המשיבים הסבורים כי שחיתות שלטונית פוגעת בדמוקרטיה נמוך יותר, אך עדיין מדובר ברוב גורף: למעלה מ־80% ממצביעי מפלגות הקואליציה השונות סבורים כי היא פוגעת בדמוקרטיה, למעט בקרב מצביעי יהדות התורה אשר השיבו ברוב מתון יותר של כשני שלישים, כי קיימת פגיעה כלשהי בדמוקרטיה. ממצאים דומים קיימים גם ביחס לשאלה האם שחיתות שלטונית פוגעת בשוויון בין אזרחים בישראל.
ניתן להניח כי מצביעי מפלגות האופוזיציה מייחסים נזק רב יותר לשחיתות מאשר מצביעי מפלגות השלטון, מכיוון שהם אינם מחזיקים במוקדי הכוח השלטוני. נוסף על כך, מכיוון שקיים רוב משמעותי משני צידי המפה הפוליטית הסבור כי השחיתות השלטונית פוגעת בדמוקרטיה ובשוויון, סביר להניח שהצדדים אינם מאשימים בתופעה את אותם הגורמים.
בעוד מצביעי האופוזיציה תולים את האשם ככל הנראה בממשלה הנוכחית ופעולותיה, ניתן לשער כי לפחות בקרב חלק ממצביעי הקואליציה, האשם נמצא גם בגורמים אחרים כמו מערכת המשפט, "הפקידים" בשירות הציבורי, או "האליטות" הוותיקות של השמאל.
פער משמעותי יותר קיים בין העמדות של יהודים ברמות הדתיות השונות: רק 50% מקרב החרדים סבורים כי הדמוקרטיה נפגעת "מאוד", לעומת 87% מהחילונים. המסורתיים קרובים יותר לחילונים בשיעור התשובות, שהשחיתות מאוד פוגעת בדמוקרטיה (71%),לעומת הדתיים הלאומיים, שקרובים בכך יותר לחרדים (57%).
מגמה דומה למדי עולה בהתייחסות לפגיעה בשוויון בין אזרחים כתוצאה משחיתות: 76% מהחילונים סבורים שהוא מאוד נפגע, לעומת 39% מהחרדים. גם במקרה זה המסורתיים קרובים יותר לחילונים בעמדתם והדתיים קרובים לחרדים, אבל בכל הקבוצות, גם בקרב דתיים וחרדים, הרוב חושבים ששחיתות פוגעת קצת או מאוד בשוויון בין אזרחים.
ההבדלים שהתגלו בין משיבים יהודים לערבים במענה לשאלות אלה היו קלים בלבד, עם פער מתון בנוגע להשפעה של השחיתות על השוויון בין אזרחים – 69% מהמשיבים הערבים השיבו שהשוויון נפגע ממנה מאוד, לעומת 61% מהיהודים. הסבר אפשרי לכך הוא שסוגיות הקשורות לחוסר שוויון בארץ בולטות יותר לערבים, כקבוצת מיעוט בישראל החשופה לאפליה וגזענות.
הרפורמה כפתח לשחיתות
הסקר הנוכחי נערך בצל קרע עמוק בחברה הישראלית, סביב הממשלה שבראשה מנהיג שעומד לדין בשלושה תיקי שחיתות. הממשלה גם מינתה לתפקיד שר את אריה דרעי, שהורשע בשחיתות, לפני שמינויו נפסל על ידי בג"ץ כבלתי סביר באופן קיצוני. לאחר מכן, הממשלה קידמה חוק לביטול האפשרות של בית המשפט לעשות שימוש בעילת הסבירות לפסילת מינויים פוליטיים (או לפסילתן של החלטות ממשלה כלשהן). בימים שבהם נערך הסקר, המדינה געשה סביב ההצבעה לאישורו בכנסת של החוק לביטול עילת הסבירות.
בהקשר זה, אחת השאלות בסקר נועדה לבחון את עמדות הציבור לגבי מידת ההשפעה של הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה על השחיתות השלטונית. במקום הקונצנזוס שהתגלה לגבי עצם הפגיעה של שחיתות בדמוקרטיה ובשוויון, התשובות לשאלה זו משקפות את הפילוג הפוליטי הנחזה ברחוב הישראלי ובסקרים אחרים, בכל הקשור לרפורמה.
רוב הציבור סבור שהשפעת הרפורמה שלילית: 52% מכלל הציבור חושב שהרפורמה תגביר (11%) או מאוד תגביר (41%) את השחיתות. מדובר בשיעור יותר מכפול משיעור המשיבים הסבורים כי הרפורמה תפחית את השחיתות (21%). 15% מבין המשיבים חושבים שהרפורמה לא תשפיע.
ניתוח התשובות מעלה פער בין יהודים וערבים, כאשר 49% מהיהודים השיבו שהרפורמה תגביר את השחיתות, לעומת 65% מהערבים. אף על פי כן, המגמה הכללית דומה: בשני המקרים, הרבה יותר משיבים סבורים כי הרפורמה תגביר את השחיתות מאשר אלו הסבורים כי היא תפחית אותה.
בקרב היהודים, שיעור כפול של משיבים חושבים שהרפורמה תגביר את השחיתות ביחס לאלה הסבורים כי היא תפחית אותה (49% לעומת 24%). בקרב הערבים, ישנם פי שמונה משיבים הסבורים כי הרפורמה תגביר את השחיתות, לעומת אלה שסבורים כי היא תפחית אותה (65% לעומת 8%).
קו השבר
אך כצפוי, הקיטוב הפוליטי גדול עוד יותר. רק 22% מבין המשיבים הימניים (לפי הגדרה עצמית) סבורים כי הרפורמה תגביר את השחיתות, לעומת 79% בקרב המרכז וקונצנזוס של 93% בקרב השמאל. רוב יחסי של הימין (40%) חושבים שהרפורמה תפחית את השחיתות, לעומת אחוזים בודדים של המרכז והשמאל שחושבים כך.
באופן עקבי, הפער הגדול ביותר נמצא בפילוח המשיבים היהודים לפי מידת האמונה הדתית: 5% בלבד מהמשיבים החרדים חשבו שהרפורמה תגביר את השחיתות, בעוד ששיעור החילונים היה גבוה פי 15 (78%). חרדים מהווים גם את הקבוצה הדמוגרפית היחידה בסקר אשר בה רוב המשתתפים (55%) סבורים שהרפורמה תפחית את השחיתות.
בקרב המשיבים המתגוררים ביהודה ושומרון ובגדה המערבית, רוב יחסי (41%) סבור שהרפורמה תפחית את השחיתות, וקצת למעלה משליש מהמשיבים (34%) ענו שהרפורמה תגביר את השחיתות.
ב-24.7.23, היום הראשון לעריכת הסקר, אישרה הכנסת את החוק לביטול עילת הסבירות. נוסף על כך, הצהיר ראש הממשלה בתקשורת זמן קצר לאחר מכן, כי בכוונתו לקדם את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, במושב הכנסת הבא שנפתח באוקטובר. כפי שהראה הסקר, רובו המכריע של הציבור בישראל כבר מבין את הסכנות הטמונות בשחיתות, ובנוסף קיים רוב הסבור כי "הרפורמה" המשפטית תגביר את השחיתות.
לאור זאת ניתן לצפות כי מהלכים אלה של הממשלה יביאו להתחזקות החשש בקרב רוב הישראלים מעלייה בשחיתות בישראל, ומפגיעה נוספת בחוסן הדמוקרטיה ובשוויון בין אזרחים בפועל.
*****
הסקר שנתוניו מובאים כאן, נערך עבור ״מדד זכויות האדם״ של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם והמכון לחירות ואחריות בין התאריכים 31-24 ליולי 2023. שאלות הסקר וניתוח הממצאים שלו נכתבו על ידי ד"ר דליה שיינדלין. הנתונים נאספו באופן מקוון על ידי חברת iPanel מ־1611 משיבים בגירים שמהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, כולל 1302 משיבים יהודים (בעברית) ו־309 משיבים ערבים (בערבית). טעות הדגימה המירבית של המדגם היא 2.4%. הממצאים שוקללו על בסיס תוצאות הבחירות בנובמבר 2022.
