בקיצור: בשנים האחרונות מתנהל בישראל ויכוח, האם פוליטיזציה של השירות הציבורי תגביר את אמון הציבור – שמבקש לראות בתפקידי מפתח אנשים כמותו; או דווקא תפגע בו. סקר של המכון לחירות ואחריות, מגלה כי בקרב בוחרי הימין יש נטייה להעדיף את ערך ההזדהות הערכית על פי מקצועיות, יושרה ושקיפות, אך בסך הכול מדובר במיעוט מאזרחי ישראל, המבקשים שירות ציבורי נקי ממראית עין של שחיתות.
בשנים האחרונות אנו עדים לפרימת אתוס המקצועיות והעצמאות של השירות הציבורי בישראל, ולקולות הקוראים לפוליטיזציה של השירות הציבורי. בזו אחר זו עלו על הפרק הצעות חקיקה שמבקשות להחליש את עצמאות ומקצועיות השירות הציבורי, ולמנות יותר תפקידים במינויים פוליטיים. זאת לצד הרפורמה המשפטית שמובילה כיוונים דומים של פוליטיזציה לרשות השופטת ושל האפשרות למנות ולפטר יועצים משפטיים על ידי השר.
עוד לפני הרפורמה המשפטית, אוּפיין השירות הציבורי בישראל בריכוזיות של כוח ובמידת עצמאות נמוכה. כך, ידוע כי בישראל מספר נמוך מאוד של רשויות ממשל רגולטוריות עצמאיות ביחס למדינות אחרות בעולם. בעוד משרדים ותפקידים מסוימים שמרו על עצמאות ומקצועיות, במרבית היחידות של השירות הציבורי נחלשו עד מאוד אנשי המקצוע.
נוסף על כך אנחנו רואים תת־איוש של משרות רבות, ירידה במספר המועמדים לכל משרה והתפטרות של נושאי משרה בכירים. לצד הקריאות לפוליטיזציה של השירות הציבורי, אנחנו עדים גם לירידה עקבית בשנים האחרונות ברמת האמון של הציבור בממשלה ובמשרדי הממשלה, כך שב־2022 ל־77% מהציבור אין אמון בכלל בממשלה או יש אמון מועט מאוד.
הביצה VS התרנגולת
הוויכוח בלב העניין הוא מהות הקשר בין שתי התופעות הללו. כלומר, האם המגמות להגברת הפוליטיזציה הן שהובילו להיחלשות המנהל הציבורי ולאובדן האמון הציבורי בו? או שהפוליטיזציה היא הפתרון והמרפא לחוסר האמון בשירות הציבורי בישראל ולחיזוקו? שאלה זו הפכה לפוליטית בפני עצמה.
מצד אחד, יש הטוענים כי דרג הפקידות איננו מאפשר לדרג הנבחר לבצע את רצון הציבור, ופוגע ב"משילות" על ידי יצירת חסמים לא לגיטימיים. הגברת פוליטיזציה, על פי המחזיקים בעמדה הזו, תאפשר לדרג הנבחר ליישם את המדיניות ולחזק את הדמוקרטיה וגם תביא לשיקום אמון הציבור.
מאידך, טוענים אחרים כי השירות הציבורי איננו אפקטיבי דווקא בגלל רמת הפוליטיזציה הגבוהה, הריכוזיות, והפגיעה המתמשכת ביכולתו לפתח מקצועיות ועצמאות.
הספרות האקדמית מצאה ביסוסים רבים לכך שפוליטיזציה מביאה לירידה ברמת הביצועים של השירות הציבורי, ברמת החדשנות, וגם להפחתה משמעותית ברמת המוטיבציה לעבוד בשירות הציבורי.
תרשים 1: העדפות כלפי המאפיינים השונים, כלל המדגם, באחוזים.
ניתן לשער כי באופן כללי, אמונם של ציבור הבוחרים במפלגות הקואליציה ברשות המבצעת יהיה גבוה, שכן הם יחושו שברשות המבצעת נמצאים אנשים הדומים להם בסולם ערכיהם. לא לשווא, הקוראים לרפורמות אלו טוענים כי הירידה באמון הציבור בבית המשפט נובעת מכך ששכבות רבות בעם לא מיוצגות בהרכב האנושי של בית המשפט העליון. אך האם אכן כך הדבר? האם ייצוגיות ומינויים פוליטיים בשירות הציבורי אכן חשובים לציבור הישראלי ויכולים להגביר את האמון בו?
הספרות המחקרית על אמון הציבור בגופים ציבוריים ובארגונים בכלל, הגיעה להסכמה די רחבה שאמון מבוסס ותלוי בקיומם של שלושה מאפיינים. ראשית, מקצועיות, כלומר המידה שבה הציבור מעריך כי הארגון כשיר ומסוגל לבצע את מטרותיו בהצלחה. שנית, יושרה ושקיפות, כלומר המידה שבה הציבור מעריך כי הארגון איננו מוטה או מושחת, נצמד לחוק ופועל בשקיפות מלאה. שלישית, הזדהות ערכית, כלומר המידה שבה הציבור חש כי הארגון חולק עימו את מטרותיו וערכיו ומעוניין ופועל בטובתו.
במידה רבה, הקריאות להגברת הפוליטיזציה מבקשות למעשה לתת משקל יתר למאפיין השלישי, כלומר המידה שבה השירות הציבורי מנוהל על ידי אנשים שחולקים את ערכי הציבור הנמנה על בוחרי הקואליציה והדומים להם.
הזדהות מימין
כדי לבחון זאת, בסקר שערך המכון לחירות ואחריות באוקטובר 2023 (807 משיבים, מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית) שאלנו: כאשר את/ה חושב/ת על משרדי ממשלה וגופים ציבוריים בישראל, מהם הגורמים המשפיעים עליך ביחס למידה שבה תיתן/י בהם אמון? לאחר מכן, הצגנו את שלושת המאפיינים (מקצועיות, יושרה ושקיפות, הזדהות ערכית) וביקשנו מהנשאלים לדרג אותם לפי סדר החשיבות.
הסקר מצא כי שני המאפיינים "מקצועיות" ו"יושרה ושקיפות" מדורגים במקום הראשון עבור מרבית הציבור (42.5% ו־40% בהתאמה). לעומת זאת, המאפיין "הזדהות ערכית" הינו החשוב ביותר עבור 17.3% בלבד מהציבור בישראל (תרשים 1).
הממצאים העלו כי הזדהות ערכית אכן חשובה יותר למשיבים ימנים. תרשים 2 מראה כי 23.1% מהמשיבים הימנים אמרו שזה המאפיין הכי חשוב עבורם, לעומת 11.3% מהמשיבים השמאלנים שבחרו במאפיין זה. כאשר בחנו את העדפות המשיבים ביחס למפלגה הספציפית אליה המשיבים הצביעו בבחירות האחרונות, מצאנו כי מצביעי ליכוד, יהדות התורה, הציונות הדתית ועוצמה יהודית מהווים את מרבית המשיבים כי הזדהות ערכית היא החשובה ביותר עבורם (52%).
תרשים 2: העדפות כלפי מקצועיות לפי רצף ימין־שמאל, אחוז המשיבים שאמרו שזהו המאפיין הכי חשוב עבורם.
ממצא בולט יותר שעולה מהסקר הוא ההבדל שבין ימנים ושמאלנים ביחס למשקל שהם נותנים לערך המקצועיות לעומת ערכי היושרה והשקיפות. ניתן לראות בתרשים 2 כי 47.8% מהמשיבים הימנים רואים במקצועיות כמאפיין החשוב ביותר שיקבע את האמון שהם ייתנו במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים, בהשוואה ל 34.5% מהמשיבים השמאלנים. לעומת זאת, 54.2% מהשמאלנים אומרים כי יושרה ושקיפות הינו המאפיין המרכזי שיקבע את רמת האמון שלהם במשרדי הממשלה והגופים הציבוריים, בהשוואה ל29.1% בלבד מהימנים.
בניתוח סטטיסטי מעמיק שערכנו, התברר באופן מובהק כי ככל שאדם מגדיר את עצמו כיותר ימני, כך עולה הסבירות כי הוא יבחר במאפיין "מקצועיות" או "הזדהות ערכית" כמאפיין החשוב ביותר, ופוחת הסיכוי שהוא יבחר במאפיין "יושרה ושקיפות" כחשוב ביותר. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאי מדד הדמוקרטיה משנת 2018, המראים כי במדגם היהודי, משיבים המשייכים את עצמם לימין וכן משיבים חרדים בחרו בשיעורים נמוכים מהאחרים בניקיון כפיים כתכונה החשובה ביותר לאיש ציבור פוליטי.
****
ליבי ממן מהמכון ללימודים בינלאומיים בברצלונה IBEI והמעבדה לשיתוף פעולה וולונטרי של הציבור, אונ. בר אילן
יובל פלדמן מהמעבדה לשיתוף פעולה וולונטרי של הציבור, הפקולטה למשפטים אונ. בר-אילן
תודה למענק ERC Grant number: 101054656 / Project acronym: VCOMP
